אחרי תקופת יובש (תרתי משמע) יצאנו סוף סוף לטייל. הפעם יש רשימה די ארוכה של מקומות שביקרנו בהם במסגרת טיול מהמם של יום אחד. כולם נמצאים קרוב אחד לשני וכולם שווים ביקור.
1. מאגר בנטל
2. תצפית מאגר בנטל
3. הר בנטל
4. מפקדת המודיעין הסורית
5. אנדרטת כח נתי
6. עין צנובר / גן ראובן
כמובן שאת הפירוט על כל אחד מהמקומות תקבלו בהמשך, מיד אחרי שאסיים להשתפך כמה מדהים היה לצאת מהבית ולטייל בטבע המופלא של הצפון. זאת אחרי חודש וחצי בו לא הצלחתי להגיע רחוק יותר מהגינה הציבורית או מקסימום בית הקפה השכונתי.
בסוף שבוע מהביל של אמצע יולי הגרוש/השותף לחיים, לבית ולגידול הילדים התפנה מעיסוקיו ויצאנו לנו לכיוון צפון הארץ. הרגשתי כמו אסירה שנמלטה מן הכלא אל החופש הנכסף. הנופים שחלפו מן החלון נראו בעיניי יותר יפים מאי פעם, אף על פי שהקיץ לא נחשב אצלי כתקופה יפה במיוחד בשנה. איכשהו העיניים דילגו על היובש והפסולת והתמקדו בכל פריחה שראיתי, כל שדה ירוק וכל עץ רענן. אפילו הצהוב והשומם היה נראה נוצץ ומסתורי.
אחרי נסיעה של שעתיים וקצת (מהמרכז) הגענו ל:
מאגר בנטל
זה קרה אחרי סיבובים קצת מעיקים כי הניווט לא דייק ולקח אותנו למקום אחר. עם שאריות זיכרון עמומות של הגרוש שכבר היה שם בעבר ואחרי שראינו לא מעט מכוניות חונות לצד הכביש, הגענו בסוף בכוחות עצמנו למקום הנכון. אני ממליצה להכניס ב waze "מאגר בנטל" וכשתהיו ממש בסביבה פשוט להסתכל לצדדים. תראו בצד כביש חניית עפר גדולה ושער ברזל ומולו בריכה גדולה ולצידה פרות.
מדובר במאגר מים גדול שהמים מוזרמים אליו מתוך צינור גדול.
ממה שהבנתי, המים שמגיעים למאגר היו אמורים להיות מים חמים ואנשים מנצלים את הפלא הזה בחורף לרחצה. זאת כאשר הם בכלל מוזרמים. לפעמים אין זרימה ושווה לבדוק את העניין לפני שמגיעים. הפעם אמנם הייתה זרימה מן הצינור, אבל המים היו קרים. היו מספר ילדים ששרצו בתוך המים וקבוצה גדולה של חיילים שבאו מבסיס סמוך כדי לטבול. יש לציין שיש אינספור שלטים שמציינים במפורש שאסור להיכנס למים, כך שלשיקולכם.
בגלל העומס בחרנו לא לצנן את גופינו במים, אבל גם לא הרגשנו לרגע צער על כך שהגענו לשם. המקום מדהים ביופיו. זה נראה כמו אגם מוקף טבע יפיפה ולמרות שמדובר היה באמצע הקיץ – הייתה רוח ולא היה שם חם. בהחלט תענוג לא צפוי כשבמהלך הנסיעה הרכב עדכן אותנו שהטמפרטורות בחוץ הן 34 מעלות.
המקום הזה נכנס אצלי ל to do list לימי החורף.
משם נסענו אל:
תצפית מאגר בנטל
כך הוא גם נקרא ב waze. נסיעה של מספר דקות מן המאגר. על פי התיאור שקראתי על המקום ציפיתי לעשרות מטיילים. למרות זאת קיבלנו את המקום כולו לעצמנו. אולי היה זה החום שבחוץ או סתם עניין של מזל.
התצפית עצמה היא מן גן עדן קטן ויפיפה ובו פסלים,
טרקטור עליז,
ספסל נוף שמצטלם פשוט מושלם מכל כיוון וכמובן הנוף המהפנט אל מאגר בנטל.
התרוצצתי שם כמו ילדה בגן שעשועים ועם חיוך תואם. הצטלמתי על הספסל אינספור תמונות (בחלקן אפילו יצאתי יחסית סביר לעצמי)
ורק אחרי שהגרוש התחיל להתלונן שחם לו מדי, עזבנו את המקום ושמנו פעמינו אל היעד הבא שהיה רשום אצלי בתכנון.
אבל לפני שהגענו לשם, הגרוש הפתיע אותי בעוד מקום מהמם שאותו הכיר מהסביבה ולדעתי חובה לבקר בו אם אתם באזור:
הר בנטל
נווטו ל "קופי ענן הר בנטל". ממה שהבנתי יש שם כמה וכמה מסלולי הליכה שמתאימים יותר לימים קרירים ותצפית מושלמת ובה שוחות ובונקרים שעומדים פתוחים עבור המבקרים.
מיד אחרי שחנינו, הבחנו בפסל מתכת מרשים.
אחריו באו עוד ועוד פסלים משעשעים שפזורים לאורך כל השביל. כולם עשויים היטב וכולם פשוט דרשו תמונה (אחסון גוגל שלי התלהב קצת פחות מהעומס)
לקראת סוף השביל הגענו לבית קפה "קופי ענן" שבו אפשר לעצור להתרעננות, ארטיק, קפה וכנראה גם אוכל. אנחנו לא נכנסנו, אבל המקום בהחלט נראה מזמין.
חלפנו על פני המסעדה והגענו למערך של שוחות ובונקרים משוחזרים שפשוט תענוג להסתובב בהם, במיוחד אם אתם מגיעים עם ילדים.
מאחר ואני בעצמי ילדה שלא באמת סיימה להתבגר, הגרוש שלי חיכה לי בסבלנות עם שאר ההורים בזמן שאני רצתי לי בתוך התעלות בהתלהבות בלתי נדלית.
כמובן שגם משם היה נוף מושלם על כל האזור ולא מעט ספוטים אטרקטיביים לצילום.
משם, במרחק נסיעה קצר, נמצאת:
מפקדת המודיעין הסורית
Waze מכיר את המקום. זה אחד המקומות שהכי רציתי להגיע אליהם כבר תקופה ארוכה, מאז ששמעתי על קיומו. אין מה לעשות, יחד עם הילדותיות יש בי גם צד אחר, אפל קצת, שאוהב מבנים נטושים עם היסטוריה מסקרנת. כמה שיותר קריפי, ככה יותר טוב מבחינתי. אז המקום בהחלט סיפק לי את התשוקות האפלות שלי. כבר כשהתקרבנו למבנה נעתקה נשמתי. ציפיתי למשהו חצי הרוס וקטן. במקום זה קיבלתי מן מבנה מפלצתי ענק וקודר. הוא נראה כמעט תלוש בתוך הנוף הצפוני השופע עצים וצמחיה.
מחוץ למבנה יש פסל של מנעול עם חור מפתח שמסמל את הסודות אותם גילה המרגל האגדי אלי כהן, בזמן שבילה לא מעט בתוך המבנה הזה בדיוק, כאשר היה זה עדיין שטחה של סוריה.
בפנים, המבנה היה מרשים אפילו יותר מאשר בחוץ. קודם כל הגרפיטי. בכל חדר וחדר הקירות כולם כוסו בגרפיטי צבעוני. חלקו זה אומנות של ממש
וחלקו .... איך לומר – פחות.
המסדרונות הארוכים ארוכים משכו אותי לחקור חדר, אחר חדר.
המדרגות המתפתלות קראו לי לעלות לעוד קומה
ומשם לגלות נופים מושלמים שהציצו מן החלונות.
לקח לנו כמעט שעה לתור את המבנה ואפילו אז לא סיימנו את כולו. בהחלט מקום לחזור אליו בעתיד.
משם נסענו לכיוון עין צנובר, אבל לפני שהגענו אליו, גיליתי עוד מקום קטן ומסקרן בדרך:
אנדרטת כח נתי
אני לא יודעת איך בדיוק לנווט לשם, אבל אם תיסעו מהמפקדה אל עין צנובר, אתם תעברו על פני האנדרטה. יש שם טנק וחצי (שאידיאלי לטיפוס עבור ילדים קנטים), תצפית נוף יפה ועמוד עם אודיו בלחיצה על כפתור שמספר את סיפור המקום.
עין צנובר
זה היה היעד האחרון שלנו לטיול זה שנקרא גם "גן ראובן". Waze הוביל אותנו כמעט עד למקום, אך בשלב שבו נכנסנו לאזור חקלאי הוא איבד כיוונים ולכן ניווטנו לפי הוראות (מאוד ברורות לשם שינוי) אותן אני מעתיקה לכאן עם שפצורים קלים משלי –
בוויז : עין צנובר. סעו על כביש 91 מצומת בית המכס העליון צפונה לכיוון אורטל. ממש קצת אחרי צומת בית המכס תבחינו בשילוט "סדנת צנובר " פנו ימינה וסעו כל הזמן ישר , תגיעו לבסיס צבאי משמאלכם – המשיכו לנסוע כל הזמן ישר במקביל לבסיס, עד שתגיעו למבנה עתיק (מסגד סורי ישן) . שימו לב שיש שם מספר מבנים עתיקים. אתם צריכים את המסגד. אני מצרפת גם תמונה:
שם אתם צריכים לפנות ימינה . המשיכו לנסוע בדרך עפר צרה מאוד בשולי הדרך מימינכם תבחינו בצמחיית נחלים כגון פטל . בפנייה הראשונה פנו ימינה אל תוך מעבר צר היורד אל השיחים שם תגיעו לאזור חנייה רחב וגדול חנו שם . בריכת עין צנובר נמצאת משמאלכם.
הבריכה נמצאת ממש ליד החניה. היא גדולה ויפיפייה. היו שם מספר משפחות שניצלו את המיקום המוצל והמקסים הזה לקמפינג.
לפי מה שקראתי זה מקום אידיאלי לרחצה. לצערי המים נראו מלוכלכים ולא מזמינים בשום צורה. למרות החום בחוץ והעייפות אחרי טיול של יום שלם, אנחנו החלטנו לוותר על טבילה מלאה. מצאתי לי קצת בהמשך זרם מים רדוד עם סלע גדול. התיישבתי עליו וטבלתי רק את הרגליים.
את היום שלנו סיימנו במסעדה שכבר הפכה למסעדה הקבועה שלנו בטיולים שלנו בצפון:
מסעדת מזאג'
המסעדה נמצאת בכפר ראמה. מסעדה ערבית מעולה עם תפריט טבעוני נפרד ועשיר. כתבתי לא מעט עליה ולכן לא ארחיב כאן, רק אומר שהשירות והאוכל שווים כל עיקוף שתעשו כדי למצוא את עצמכם כאן.
הפעם לקחתי פטריות מוקפצות עם ירקות שהיו בתיבול מושלם
וסלט ערבי רענן וטעים שמגיע עם עוד מלא סלטי הבית. כולם מעולים.
לסיכום:
המסלול שעשינו מהווה טיול של יום שלם. הטיול הזה מתאים במיוחד למשפחות עם ילדים. בכל נקודה שבה עצרנו הילדים יכולים למצוא המון עניין. תביאו להם בגדי ים כי גם במאגר בנטל וגם בעין צנובר הם יכולים לשחק במים. העונה המתאימה ביותר לטיול היא כמובן קיץ, אבל אם תוותרו על הטבילה ותסתפקו בנופים ובטבע אין לי ספק שגם בסתיו, חורף או אביב תמצאו את הקסם במקומות הללו.
תודה שקראתם ונתראה בטיול הבא (ספויילר קטן – הפעם זה יהיה טיול הקיץ שלנו לסופיה בבולגריה):)