חם...
לא זכרתי כמה חם יכול להיות כאן בארץ בחודש יולי. איכשהו בשנים האחרונות הצלחתי להימנע מזה בסיועו האדיב של המזגן והימלטות אל ארצות אחרות (רובן משמעותית קרות יותר). אף אחד אצלי לא מחבב במיוחד את הקיץ הישראלי. אנחנו לא מטיילים בעונה הזאת. בן זוגי לא סובל ים, כך שגם זה לרוב לא נכנס אצלנו לתפריט.
אנחנו מסתפקים בלהישאר בבית, להסתובב בקניון, לצנן את עצמינו בבריכה הפרטית שלנו ולהמתין בהתרגשות לטיסת הקיץ.
אבל מה לעשות שהווירוס הארור דפק לכולנו את התוכניות וכמה כבר אפשר לחיות לפי לו"ז של עבודה ובית, לכן החלטנו שלמרות הכול אנחנו מעזים לצאת לטיול קייצי.
הפעם אני לא מתכוונת להאריך על התארגנות הבוקר שלנו או הנסיעה בנוף שדי חדגוני בעונה זאת. אציין רק לטובה את:
בית הפנקייק בהרצליה
שבו עצרנו לאכול את ארוחת הבוקר שלנו. זוהי רשת דיינרים שכמו נלקחו מסרטים אמריקאים עם תאי ישיבה ובהם ספות רחבות ורכות ושולחן (למי שחושש מהקורונה – זה ה מקום ללכת לאכול בו). תפריט מגוון ומנות נדיבות.
יש להם מגוון גדול של מנות טבעוניות ובעצם כל אחד יכול למצוא לעצמו מה לאכול שם. אני ובן זוגי הזמנו לכל אחד סלט ישראלי גדול (והוא אכן גדול, אפילו מאוד. הוא גם הגיע עם לחם שתואם בגודלו וטחינה). הסלט היה מאוד טרי וטעים. ואילו הילדים הלכו על פנקייק ונהנו מכל ביס.
המחירים שפויים והמיקום של המסעדה, עבור מי שבא לטייל בצפון מאזור המרכז, פשוט מושלם.
משם הנסיעה ארכה כשעה, אשר בסופה הגענו ל:
מעיין אלרואי
(ה waze יודע איפה זה)
חנינו בחניה מסודרת ושביל סלול שנמתח לאורך פסי רכבת ישנים הוביל אותנו היישר למעיין. מדובר בהליכה של כחמש דקות.
זוהי הפעם הראשונה שאנחנו נוסעים לשם. בעיקר התבססתי על תמונות שחברת פייסבוק שלי פרסמה. אותה החברה היא גם צלמת מקצועית (ואחת הטובות שיש), כך שבין התמונות המפוקסות והמזמינות לבין השלולית שפגשנו לא היה הרבה קשר.
עם זאת, אל תתפסו אותי במילה. אני בטוחה שהמקום היה נראה לי מהמם אם היינו מגיעים לשם בעונה פחות חמה וצפופה. ובכלל, שמתי לב שהנטייה שלי לתאר מקומות בצורה זו או אחרת משתנה בהקשר ישיר לעומס החום. הרי כשאנחנו נוסעים באוטו ממוזג – העשבייה נראית זהובה ונוצצת. וכשאנחנו עושים את המסלול ברגל, אותה העשבייה בדיוק הופכת להיות יבשה וצהובה.
גם כמות האנשים שהייתה שם לא עשתה כזה חשק להיכנס למים. בכל זאת לטבול במעיין פיצפון עם לפחות עשרים איש (שרק אלוהים יודע עד כמה יכולות האיפוק שלהם טובות בהתחשב בכך שלא היו ליד שירותים) לא הרגיש בדיוק כיף.
גם המים לא נראו צלולים במיוחד (שוב... עשרים איש וזה). העזנו לטבול את הרגליים. זה היה די מרענן בהתחשב בזה שבחוץ היה לוהט ואילו המים היו מאוד קרים, אבל זהו בערך.
מיצינו את המקום אחרי כחצי שעה שגם אותה מרחנו רק כי הרגשנו לא נעים עם עצמינו ללכת משם מהר מדי. בכל זאת התארגנו על בגדי ים ונסענו יותר משעה.
משם, אחרי נסיעה של מספר דקות, גם כן באותה שכונת אלרואי אשר בקרית טבעון, הגענו ל:
תחנת רכבת העמק
מדובר בתחנת רכבת ישנה שלא פעילה כבר משנות החמישים. דווקא כאן ציפתה לנו הפתעה נעימה. המקום מסודר ומשוחזר להפליא. קרנות רכבת, קטרים ישנים ועוד אמצעי שינוע שונים עומדים על המסילות העתיקות וממתינים למבקרים. ניתן להיכנס לרובם, מה שמהווה אטרקציה נהדרת לילדים.
מבנה קטן מאגד בתוכו מסמכים ישנים שקשורים לרכבת. ניתן אפילו לראות שם את לוח השעות של הרכבת ממשהו כמו תחילת המאה ה – 20.
אגב, המקום פתוח למבקרים וללא תשלום.
בצד, בצל העצים, עומדים שולחנות פיקניק ומשקיפים על הקרונות. מיקום אידיאלי לפיקניק פסטורלי בזמן שהילדים חוקרים את כלי התחבורה העתיקים.
המקום כולו היה שרוי במין קסם. הבעיה הייתה שהוא גם היה שרוי ב 36 מעלות, כך שגם שם לא הצלחנו להתעכב יותר מדי.
משם תכננתי ברוב תמימותי עוד מסלול קרוב, אבל הובהר לי חד משמעית על ידי פרצופיהם המיוזעים והאדומים של כל שאר בני משפחתי שזה לא הולך לקרות . אני מודה שלמרות שאני מאוד עקשנית ואם הייתי לבד, הייתי ממשיכה למסלול רק כי הוא רשום לי בתכנון. עושה אותו, מאבדת הכרה ונזקקת לחילוץ ואישפוז, שמחתי שכל זה נחסך ממני.
בדרך חזור עוד עצרנו בארומה לאיזה אייס טבעוני משונה והביתה חזרנו לשם שינוי בשעת צהריים.
קצת לסיכום:
- קיץ זה לא זמן טוב לטייל בארץ (כאילו דא...)
- כדאי לקרוא עוד קצת על גודל המעיינות אליהם מתכננים לנסוע ומה אחוז התפוסה הצפוי בהם, לפני שמתכוונים להגיע אליהם. אני בטוחה שאיפשהו באמצע השבוע בספטמבר, אוקטובר ככה – ההתרשמות שלי מהמקום הייתה אחרת לגמרי
- לפי מה שנראה כרגע (ללא קשר לסגר נוסף שתלוי מעלינו כמו סככה ישנה שמטה ליפול), אנחנו ניאלץ לוותר על טיולים עד בואו של הסתיו. כולנו יותר מדי מפונקים וסובלים מחום, מכדי להצליח ליהנות ממה שיש לטבע להציע בעונה חמה זאת.
תודה שקראתם J
ולמי שרוצה להתרענן קצת בטיולי חורף בארץ או טיולים קיציים קרירים באירופה – מוזמן להיכנס לבלוג שלי ב "למטייל"