חזרתי. כלומר לא באמת נעלמתי לשום מקום. פשוט חזרתי לטייל בארץ. זה לא היה קל אחרי טיול קיץ משפחתי בגרמניה הקרירה ושופעת הירוק. על הטיול הזה ניתן לקרוא כאן:
https://www.lametayel.co.il/posts/10ge8g
בהתחלה אי אפשר היה שלא להשוות בין המרחבים הרעננים והירוקים של גרמניה לבין העשבייה הצהובה והמתה שהשתלטה על כל חלקה פנויה בארץ. לקח זמן עד שהעיניים התרגלו מחדש לצהוב במקום ירוק והגוף לחום לוהט במקום לקרירות אירופאית. שלא תחשבו, אני לרגע לא מזלזלת בנופים הארץ ישראלים. הם מרהיבים בעיניי, רק לא בקיץ - ויסלחו לי כל חובבי העונה החמה. עם זאת, עדיין אפשר למצוא נקודות חמד קסומות גם כשהשמש מעלה את מד הטמפרטורה מעבר לשלושים. אגב, מה נסגר השנה? זאת רק אני או שנובמבר 2021 עד עכשיו היה הכי חם שהכרתי?
הבוקר שלנו התחיל בדיוק כמו שאני אוהבת – שקט ורגוע. מאז שהחליפו את שעון הקיץ לשעון חורף התווספה לי שעה נוספת בבוקר. הגוף עדיין מתעורר לפי שעון קיץ, גם אם השעון מראה שעה אחורה. מצד שני אני גם נרדמת כל יום מול הטלוויזיה באזור השעה תשע ולא משנה כמה בן זוגי מנסה לנער אותי כדי להשאיר אותי ערה. ברצינות, אמיץ הבחור, הוא כבר זכה לכמה קללות עסיסיות בגלל זה, אבל הוא פשוט לא מתייאש.
אחרי ארוחת בוקר והתארגנות קלילה, יצאנו לדרך. הטיול של היום היה אמור לכלול שלושה מקומות שסמוכים זה לזה:
מעיינות גבתון (שמורת טבע מקסימה ומומלצת), חולדה ותל גזר. מסיבות אלו ואחרות לשניים האחרונים לא הגענו, אבל אני עדיין ממליצה לשלב אותם בתוכנית. את המסלול לקחתי מאתר "טיולי" שבו אני נעזרת המון בתכנון הטיולים שלי:
אל הטיול נסעתי עם בן זוגי והבן הקטן שלי, בן ה 12. איזה כיף שהוא עדיין מוכן לבלות את השבת עם ההורים שלו, גם אם אני די בטוחה שזה לא לעוד הרבה זמן – גיל ההתבגרות וזה.
שמנו ב waze "מעינות גבתון". אמנם הוא הועיל בטובו לנווט לשם, אבל לא לפני שדאג לעדכן אותנו שהשמורה סגורה עד להודעה החדשה. מאחר ואף פעם אי אפשר לדעת אם מדובר במידע ישן או עדכני, החלטנו בכל זאת לנסוע לשם.
זמן מה אחרי שעברנו את צומת ביל"ו, פנינו מכביש סלול אל דרך עפר עבירה לכל סוגי כלי רכב שהובילה אותנו עד לחורשת אקליפטוסים. שם, על פי התיאורים מאתר "טיולי", אמורים היו להיות ספסלי פיקניק. אז הפעם waze דווקא צדק. השמורה באמת הייתה כביכול סגורה, אבל לא באמת. בסופו של דבר דווקא זכינו לראות טבע יפיפה, לטפס על גבעה קטנה עם נוף מהמם ואפילו מצאנו מעבר אל מעינות גבתון עצמם. לכן אני בהחלט ממליצה להגיע לשם.
הדבר הראשון שהלהיב אותנו זה מקבץ הצמחייה הירוק והרענן שהיה שם. מסביב לאגם (אליו נגיע להמשך) ישנו מעגל שלם של קנים ועוד סוגים של צמחיית נחלים שגרמו לי להיאנח בסיפוק ובגעגועים לחורף.
אל חורשת האקליפטוסים לא ניתן היה לגשת ברגל, לכן הלכנו על שביל עפר מסביב. מצד ימין נמתחה מסילת רכבת. הצברים שצמחו לצידה כמו חומה קוצנית, סיפקו נוף מסקרן ומאוד ארץ ישראלי. כמובן שטפסנו למעלה כדי ליהנות מזה יותר מקרוב.
מן הצד השני התפרסה אותה צמחיית נחלים ענפה מוקפת גדר.
אחרי הליכה של לא יותר מעשר דקות הגענו אל גבעה קטנה. השמש כבר קפחה די חזק על הראש שלנו וכל הקרירות שמאפיינת את הבקרים של חודש נובמבר התאדתה כלא הייתה. לרגע עוד התלבטנו אם לטפס אל הגבעה או לא, אבל לא להרבה זמן. הרי כבר הגענו עד לשם.
תל מלוט
אחרי עליה שבסוף לא הייתה כל כך מאתגרת, בטח לא כמו שהיא נראתה מלמטה, כבר הסתכלנו על מעיינות גבתון מלמעלה. הנוף שנפרס שם היה באמת שווה את הטיפוס ואפילו יותר.
הכרנו למעלה משפחה חמודה עם ילדים שעשו להם פיקניק באותה נקודה אסטרטגית. הם כיבדו אותנו בתה מתוק מעשה ידיהם והחלפנו כמה מילים חמות.
ישבנו לידם לכמה דקות למנוחה בצל, לפני שהמשכנו לדרכנו מתוך תקווה למצוא בכל זאת מעבר אל האגם שראינו מלמעלה. ירדנו מן הצד השני של הגבעה. הירידה הובילה אותנו לעוד חורשת אקליפטוסים ובדיוק שם הייתה גם פרצה בגדר. מן הפרצה השתרך לו שביל שהיה די ברור שאנחנו לא הראשונים שעוברים בו. נזהרו מאוד שלא לסטות מן השביל, כדי לא לפגוע בצמחיה סביב. השביל הוביל אותנו אל נוף שגרם לי להרגיש לרגע כאילו חזרתי לגרמניה.
כמובן שאין כמו תמונה בשביל להמחיש:
משם כבר פנינו חזרה אל הרכב, אבל לא לפני שכמעט דרכתי על קן צרעות. הפעם לא כמטאפורה. למזלי, ברגע האחרון ממש, זינקתי הצידה. נעמדנו במרחק ביטחון בשביל לתצפת על הקן. ראינו צרעות סוחבות תולעת לבנה אל מחוץ לקן. בן זוגי טען בתוקף שזאת המלכה שלהם. אני מצד שני טענתי בתוקף שלא באמת אכפת לי. המראה היה די מעורר בחילה (אני לא בדיוק מתה על תולעים) ולא משנה מה היו קישורי ההורות של הדבר הלבן והדוחה הזה לפני, אני רק שמחה שלא דרכתי עליו.
משם כבר נסענו ליעד הבא – חולדה. כמו שכבר ציינתי, את המסלול של חולדה בסוף לא עשינו. הסיבה לכך טמונה ב waze ובעובדה שבמקום לעקוב אחר ההוראות שהיו כתובות בתכנון– התעצלנו ופשוט כתבנו "בית הרצל" בניווט. waze לקח אותנו אל קיבוץ חולדה עצמו ואל בניין משעמם וחסר ייחוד שנקרא "בית הרצל". כמובן שלא היו שם לא שדרות של עצי זית, לא בארות ולא כלום.
תמיד, כשקורות טעויות שכאלה, אני איכשהו מצליחה להבליג עליהן די בקלילות. אז נכון שלא מצאנו את מה שחיפשנו, אבל במקום עוד מסלול קצר בטבע זכינו לשטוף את העיניים באחד הישובים היפים שיצא לי לבקר בהם לאחרונה בארץ. כל כולו היה שופע פרחים וירוק, כמעט כאילו הקיץ לא נגע בו כלל. בתים קטנים וחמודים עמדו להם שם בלי גדרות. בימבות, עגלות ילדים ועוד פשוט היו מונחים ברחוב. במן ביטחון ששמור רק לקיבוצים שאף אחד לא יגנוב אותם.
אני מודה שלרגע חלפה בנו המחשבה להעתיק את החיים שלנו לשם, אבל זאת הייתה מחשבה רגעית. בכל זאת, אני אוהבת מאוד את אורנית, היישוב שבו אני גרה, וגם אם לרגע הדשא של השכן היה נראה ירוק יותר, התעשתתי על עצמי מהר מאוד.
המקום האחרון שהיה ברשימה זה "תל גזר". לשם לא נסענו כי כבר ביקרנו בו לפני כשנתיים. אני מניחה שהוא גם המקום הכי פחות ציורי לעונה זאת ושווה לשמור את הביקור בו אל סוף החורף. אני מצרפת כמה תמונות משם (מן הטיול הקודם), רק כדי שתתרשמו על מה מדובר. לשם הבהרה – התמונות צולמו בסוף מאי.
את הטיול שלנו סיימנו במסעדה קטנה וחביבה בשם:
"החומוסיה של זרזיר"
זוהי לא הפעם הראשונה שאכלנו שם. המסעדה נמצאת בתוך ישוב כרמי יוסף. ישוב קהילתי פסטורלי. היא גם בין המסעדות הבודדות באזור שפתוחות בשבת. האוכל שם פשוט, אבל טרי ומאוד טעים. גם המחירים מאוד שפויים. אנחנו לקחנו חומוס פול, סלט קצוץ, פלאפל והבן שלי התענג על ג'חנון. הכל היה מעולה ויצאנו עם חשבון של 75 ₪ בסך הכל. יש להם המון מקומות ישיבה בחוץ, כך שלא צריך שום תו לא מוסיקלי בשביל לבקר שם.
הפעם שכחתי לצלם את האוכל. זה מה שקורה כשמגיעים יותר מדי רעבים.
אם אתם באזור, אז ממש ממליצה לקפוץ לשם.
קצת לסיכום:
הטיול המתואר (כולל החלקים שלא עשינו, אבל מומלצים בהחלט) מתאים לטעמי בעיקר לאביב. רק לא לימים גשומים או לימים שבאים מיד אחרי גשם. הבנתי שהדרך בשמורת מעינות גבתון הופכת להיות בוצית ולא עבירה.
היתרון של כל המקומות האלה לתושבי המרכז שהם נמצאים ממש קרוב ומספקים מן קפיצה קטנה אל פיסות טבע נפלאות שלא תמיד קל למצוא בחלק זה של הארץ.
בכל מקרה, עד כאן על הטיול הקצר שהיה לנו. תודה שקראתם ונתראה בטיול הבא :)
לפוסטים נוספים על הטיולים שלנו בארץ או בחו"ל , מוזמנים להיכנס לבלוג שלי באתר “למטייל" –
.jpeg?width=64&height=64)
.jpeg?width=818&height=1604)
.jpeg?width=818&height=1604)
