באר אשלים, צוקי פארן, נחל אוביל, נחל פארן, בקעת תלאובות, נחל פארן
20.5 ק"מ, 550 עלייה, 635 ירידה
את הבוקר אנחנו מתחילים בהליכה נינוחה בערוץ הרחב והמרשים של הפארן, לא לחינם האזור הזה נקרא "הנחלים הגדולים". אחרי כשעה הליכה אנחנו פונים ימינה על סמש ירוק ומתחילים לטפס לכיוון צוקי פארן. זו עלייה תלולה וקצרה ובסופה, למעלה, יש נקודות תצפית יפות. אנחנו מתמקמים באחת מהן לארוחת בוקר וכמובן ממשיכים את מסורת הסיפור בהמשכים. החבר'ה מהסיפור כבר הגיעו לים המלח, חצו את הירדן השוצף ברוב מאמצים וממשיכים דרומה.
אחרי הליכה קצרה על הרכס אנחנו גולשים לתוך הערוץ של נחל אוביל, בהתחלה הערוץ רחב אבל אחרי שהוא פונה דרומה הוא נעשה צר והשביל מטפס בתלילות בתוך ערימות בולדרים שזרוקים בתוך הערוץ. ואז, באלגנטיות ששמורה לפילים, אני מחליק מאחד הבולדרים, משתפשף רגל אחת ומעקם את השנייה. עוצרים לכמה נשימות ובודקים נזקים, העסק כואב אבל נראה שאפשר להמשיך. מסיימים את העלייה ועוצרים למנוחה. מלמעלה יש שוב נופים מקסימים. השביל ממשיך כאן על השלוחה במגמת ירידה כאשר מצד אחד נחל פארן ומצד שני נחל ציחור, שני ענקים שתיכף יפגשו.
קטע הירידה האחרון, ממש לפני מפגש הנחלים הוא קצת יותר תלול ובדיוק בשעת צהריים אנחנו מגיעים לחניון ציחור - פארן. עוצרים לארוחה + מנוחה + סיפור + הערכת מצב. אנחנו מחליטים להתפצל כאן. אני, בצליעה קלה, יחד עם יעל ורונית נמשיך בערוץ הפארן, ערן ויובל ימשיכו בתוכנית המקורית ויעלו לבקעת תלאובות, תוך הבנה שהם מאוד גבוליים לסיים באור יום. מזג האוויר בנתיים התקרר מאוד ורוח חזקה נושבת.
אנחנו ממשיכים בערוץ הפארן, שבהתחלה הולך ונהיה צר ואחר כך מתרחב. כאן אנחנו פוגשים גם שלושה מטיילים שבאים מולנו, הם יהיו היחידים שנפגוש היום. מגיעים לפיצול השביל לנחל ורדית, ממשיכים עוד קצת להטמנת המים שלנו, יוצאים מהשמורה ואחרי חיפושים ארוכים מוצאים מקום שבו קצת הגנה מהרוח. בינתיים, ממש על גבול חשיכה, יובל וערן מגיעים. הם מדווחים שיפה שם למעלה, נראו שפני סלע ויעל אחד גדול ומרשים, אבל שנאלצו ללכת במהירות מקסימלית כדי להגיע.
מתארגנים לתה, סיפור, מדורה, ארוחה. הרוח קצת נרגעת (למרות שקר מאוד) ואנחנו אופטימיים לקראת הלילה. החבר'ה בסיפור של ים המלח הסתבכו בנתיים במצוק לא צפוי לפני הארנון, הם התפצלו והמים שלהם אוזלים. אנחנו מחזיקים להם אצבעות והולכים לישון.
