כבר הרבה זמן מסתובבת לה ברחבי הבית איזו כמיהה לחזור לנפאל. היינו שם לפני 30 שנה (סובב אנפורנה, כשהוא עוד היה טרק של שלושה שבועות) ורצינו לראות מה השתנה.
הפעם אנחנו בוחרים את שמורת האוורסט. זו שמורה גדולה, 4 עמקים, שלושה פאסים ומיליון טיולי והרחבות צד שונות. זה יוצר מגוון עצום של מסלולים, ארוכים יותר או פחות, קשים יותר או פחות. בפועל, למדנו, רוב האנשים עושים את המסלול מלוקלה למחנה הבסיס של האוורסט וחזרה (המסלול המכונה EBC). ככל שהרחבנו וקראנו צדה את עיננו דווקא גוקיו כאתר נחשק. איך שהוא בסיפורי הדרך זה תמיד המקום שממנו כולם מתלהבים הכי הרבה. גוקיו שוכנת עמק אחד מערבה מהעמק של ה EBC.
אז אנחנו יוצאים למסלול שיוצא מלוקלה, דרך נמצ'ה באזר, לגוקיו, רנג'ו לה פאס ויורד דרך תמה חזרה לנמצ'ה וללוקלה. בתוכנית 11 ימי הליכה, כולל 2 ימי הסתגלות (שגם הם בעצם ימי הליכה). הגובה המכסימלי הוא 5400 מטר ואת רוב הטרק אנחנו נבלה במה שמוגדר very high altitude (מעל 3500 מטר). באופן כללי מי שבוחר את שמורת האוורסט צריך להיות מוכן לשהות ארוכה בגובה, לרוב יותר מאשר באזורי טרקים אחרים בנפאל (וזה אומר המון זמן בטמפרטורות נמוכות).
אנחנו יוצאים בהרכב קצת חסר. נעם, רוני ואני (עודד). את נעם נשאיר בסיום הטרק בנפאל להמשיך ב “טיול הגדול” של אחרי צבא.
אנחנו מתכוונים לקחת מעט ציוד, להעמיס את מיעוטו על פורטר אחד ואת רובו לקחת על הגב. יש לנו מספיק ניסיון כדי לדעת שמעט ציוד פירושו הרבה הנאה.
יאללה – יוצאים לדרך
