היום שלנו מתחיל בעלייה תלולה ומושלגת שיוצאת ממש מהבקתה. זו אינה עלייה ארוכה, אך התלילות והשלג העמוק גורמים לכך שבסופה ב col roux בגובה 2800 מטר אנחנו כבר מתנשפים. משם מתחילה ירידה לאגם dix משהו כמו 400 מטר מתחתינו. בדרך אנחנו פוגשים אין ספור מרמיטות שמתרוצצות בדשאים מסביב. זו חיה פרוותית חמודה להפליא וחלקן ממש מאפשר לנו להתקרב אליו.
כשאנחנו מגיעים לשפת האגם אנחנו פוגשים את רופרט, המדריך שעזר לנו שלשום ב mont fort עם קבוצתו. אומרים שלום ותוך כדי הליכה מחליפים חוויות. הוא לא לקח סיכון והוריד את הקבוצה שלו בירידה נמוכה ובהקפצת רכב הגיע הבוקר לסכר.
ההליכה לאורך האגם נעימה מאוד, זה משהו כמו שעה של הליכה. האגם נמצא מעל קו העצים אבל יש סביבו פריחה בשפע. זה סוף שבוע ויש לא מעט מטיילי יום לאורך האגם.
בסוף האגם הדרך מתחילה לטפס בתלילות, כאן אנחנו גם נפרדים ממטיילי היום. אחרי כשעה וחצי של טיפוס מאומץ אנחנו מגיעים, כבר מעל לקו הצמחיה, למעיין בקעה עם נוף "ירחי" שכזה, חשוף מאוד, מושלג, עם אגמים קפואים למחצה ונחלים זורמים. זה מעניין, שונה ומיוחד.
מכאן יש עלייה על סוללה ענקית שיצר קרחון אי שם בעבר ובדרדרת לא נעימה אל עבר col de chevres. הסולמות הידועים לשמצה ב col הוחלפו לסולמות חדשים, קצרים יותר, חזקים יותר. ממש לא מפחיד (טוב, לא צריך להגזים, זה עדיין מפחיד, אבל לא מאוד). אנחנו מגיעים לשם אחרי קבוצת מטפסי הרים שצצו מאיפשהוא והם איטיים להחריד.
מראש ה col, בגובה 2860 מטר אנחנו גולשם מטה. יש כאן המון קרינה מהשמש, ולמרות שלא חם אנחנו מחפשים נואשות צל. על עצים אין מה לדבר, אז בסוף אנחנו נדחקים תחת סלע ואוכלים צהריים. בתכנית המקורית, כאן היינו אמורים לפגוש חבר שהיה אמור לחבור אלינו. לצערנו זה לא יצא לפועל, אבל אנחנו בכל זאת מסתכלים מסביב, אולי….
הירידה תלולה בהתחלה, מתמתנת בהמשך, ואז חוזרת להיות תלולה לקראת arolla, כמעט 1000 מטר מתחת ל col. במהלך הירידה יש תהליך של חזרה לנוף ירוק - תחילה יש מעט צמחים אפרפרים, אחר כך פרחים בודדים, אליהם מצטרפות נמוך יותר פיסות דשא, פזורות בהתחלה והולכות וגדלות במורד וכן הלאה עד arolla שכבר נמצאת בלב יער.
זו עיירה קטנה וחמודה להפליא עם כמה בתי מלון, חנות קטנה ומסעדה בודדה. יש מכאן נוף מרהיב לקרחון piece. קצת אחרנו מגיעים חברנו הבריטים, מה שמחייב כמובן בירה (ג'ון שותה ישר שתיים). אנחנו משתכנים יחדיו בחדר הדורמיטורי של מלון du glacier היפה.
בערב אנחנו אוכלים יחד במסעדת הכפר. הם מנסים פונדו גבינה ואנחנו rosti עתיר חמאה וגבינה - טעים. אחר כך אנחנו צופים במשחק הגמר של יורו 2016. משחק משעמם להפליא, אנחנו עייפים אחרי יום מאוד ארוך ולא שורדים עד סופו (המשעמם עוד יותר, כך שמענו).
