כמה תובנות והרהורים מהטרק המקסים הזה
שמורת האוורסט (sagarmatha national park )
זו שמורה גדולה. יש כאן ארבעה עמקים ושלושה פאסים ביניהם. מגוון האפשרויות לטרק הם אינסופיות. ובכל זאת רוב האנשים עושים את הדרך הלוך וחזור לוקלה – EBC. אם אתם בעניין של קצת יותר שלווה ושקט תבחרו מסלול שלא עובר בעמק הזה. אנחנו הלכנו לגוקיו ומשם דרך רנג'ו פאס לטאמה וחזרה ללוקלה. ממליצים.
הטיסה ללוקלה
מה יש להגיד. טיסה מרהיבה, מפחידה ובשילוב עם הנסיעה הנוראית לראמצ'פ היא חוויה רצינית. לא חייבים לקחת את הטיסה. פגשנו לא מעט אנשים שעשו את הדרך באוטובוס וברגל. זה מאריך משמעותית את הטרק.
ישראלים
כמעט שאין ומהרגע שעזבנו את המסלול הפופולרי לכיוון ה EBC הם נעלמו לגמרי. המון צרפתים, גרמנים, ספרדים ואמריקאים. אם אתם בעניין של להיות עם ישראלים – תביאו אותם אתכם
גוקיו
לא נתפס כמה יפה שם. זה כמעט מושלם. המון טיולי יום מסביב ואם מזג האוויר יפה אפשר גם לשבת כל היום עם כוס תה וספר ולבהות בכל היופי הזה. אפילו האוכל שם טעים. מצד שני, זה לא המקום להיות בו אחרי שקיעת השמש, בכל זאת, כמעט 5000 מטר גובה.
פורטר / מדריך
כולם, אבל כולם, הולכים עם מדריך. ביחידים, בזוגות או בקבוצות, לכולם יש מדריך. אפילו מי שלא לוקח פורטר (סבל) לוקח מדריך. אפשר לבקש מדריך שיעזור גם בסחיבה, זה עולה קצת יותר, אבל שווה כל אגורה.
שק שינה
בזמן ובמסלול שאנחנו עשינו לא חייבים. מספיק ליינר פליז. אם יש שק שינה קל וטוב שווה לקחת. אל תסחבו שק שינה ששוקל 4 קילו. יש מספיק שמיכות.
קור
קר בטרק. מאוד קר. תגיעו מוכנים, נפשית ופיזית.
קושי
לא נורא. הטרקים באירופה יותר קשים ברובם. מה שכן קשה זה ההתמודדות עם הגובה.
מחלת גבהים
צריך לזכור שאפשר למות מזה. אנחנו לקחנו אורמוקס מתחילת הטרק ולא סבלנו ממחלת גבהים, אבל כן סבלנו מאובדן תיאבון. כשמוציאים 5000 קלוריות ביום זה בהחלט עניין רציני. אם אתם בעניין של לאבד משקל טרק כזה הוא רעיון לא רע.
קטמנדו
לא המקום הכי נחמד בעולם. פקקי תנועה, זיהום אוויר, אבק. בקטפור ופטן, שתיהן מאוד קרובות, מאוד יפות ושוות ביקור.
טרק
יופי של חופשה. מומלץ
הבנות שלי
אחלה שותפות לטרק. בורכתי
