נודד פארן - יום 1

קניון עדה וחזרה לחניון באר אשלים

16.5 ק"מ, 450 מטר עליה וירידה

אנחנו קמים לבוקר קריר, מחביאים את ארגז האוכל שלנו ואת הטמנת המים ויוצאים לדרך. חוצים את כביש 40 מערבה ונכנסים לדרך הג'יפים (סמ"ש אדום). לאחר הליכה לא ארוכה על הדרך אנחנו חותכים שמאלה (סמש כחול) ומתחילים לטפס על השביל העולה על הגבעות מדרום לנו.
 זו לא עלייה ארוכה או קשה מדי, ובכל זאת, כשמגיעים למעלה, מתגלה נוף מרהיב של נחל פארן. אנחנו הולכים במין פרסה ארוכה כזו ובסופה אנחנו מוצאים נקודת נוף יפה ומתיישבים לארוחת בוקר ולעוד קפה. אנחנו פותחים כאן מסורת חדשה - יעל הביאה ספר שמתאר את סיפור הקפת ים המלח ע"י חבורת נערים בספטמבר שנת 1934. הספר נכתב על פי יומן שכתב אחד מחברי הקבוצה, שהוא…. סבא של יעל. בכל הפסקה יעל מקריאה פרק אחד.

 היום די חמים, אז אנחנו סופגים קרני שמש לקראת הימים הבאים שצפויים להיות קרים. ממשיכים על השלוחה וגולשים לתוך קניון עדה. אנחנו עם תיקים די גדולים וכמה מהמעברים קצת צרים עלינו, את הנחל הזה עשו בשביל הג'יפאים שמגיעים עד פתח הנחל ונכנסים בלי תיקים.

הקניון עצמו די קצר ובסופו אנחנו מוצאים את עצמנו חזרה בפארן. פונים שמאלה (במקביל לסימון האדום) וליד בארות עדה מאתרים עץ מפתה לתה ומנוחה קצרה. אזור הבארות מרשים מאוד עם פיתולי ערוצים, שלוש בארות בנויות ועצי שיטה ענקיים. מהבארות עולה שביל די ברור לכיוון דרום מזרח. אנחנו עולים איתו חזרה לרמה, כשאנחנו מגיעים למעלה מגיעה גם רוח חזקה, אבל מזג האוויר די נעים. המסלול הולך לאורך השלוחות במקביל למסלול שאיתו הגענו ואז גולש לתוך נחל רחב. ביציאה מהנחל אנחנו פוגשים ארנבת שדה ענקית, היא אמנם לא שולפת שעון מכיס המקטורן שלה אבל בהחלט נראה שהיא מאחרת כי היא ממהרת להתרחק.
 רוג'ום ברור מסמן את הירידה מכאן לערוץ של נחל סירה, אנחנו יורדים ופונים צפונה במורד הנחל. אחרי הליכה לא ארוכה אנחנו מגיעים למפל גדול ויפה ומקיפים אותו מימין. בתחתית הערוץ אנחנו עוצרים לצהריים מאוחרים.

בנתיים, בסיפור שיעל מקריאה, חבורת הנערים מתארים את ההכנות לטיול סביב ים המלח ואת הציוד שהם מתכננים לקחת. הם לוקחים איתם פיג'מה וסוודר, אבל ממש מעט מים. אנחנו מסכמים שביקור בדקלתון בהחלט היה יכול לשפר את מצבם.
 הערוץ מכאן קניוני ומאוד יפה ואנחנו גולשים איתו מטה עד לאזור צר מאוד. בסופו, כבר ליד הכביש, רגע לפני המעבר על כביש 40, יש מעין חניון ג'יפאים מאולתר ויפה (אם כי קצת מלוכלך). אנחנו חוצים את הכביש וחוצים את הפארן (שמאוד רחב כאן) לעבר ההטמנה שלנו.

בחניון, שהיה שקט ונטוש אתמול, מחכה לנו הפתעה. אחרי שכל היום לא פגשנו נפש חיה, הגרוטראלי (ראלי הגרוטאות) תפס לנו את החניון ברוב רעש מנועים וגנרטורים. אנחנו מחפשים מקום שקט ומגלים עוד חניון לילה, קצת צפונה לחניון שבו שהינו אתמול. שורה של סהרונים מסודרים ויפים מחכים רק לנו. למה יש כאן שני חניונים במרחק 300 מטר אחד מהשני? לאלוהי הרט"ג פתרונים.

מתמקמים לנוהל ארוחת ערב. בספר שאנחנו קוראים חבורת הנערים מתארים איך הם מנסים להתחמק מאנשי ההגנה שאת הוראתם לא לצאת לטיול הם הפרו. ממש מבצע צבאי מתנהל שם.
 מאוחר בלילה חוברת אלינו רונית שפספסה את היום הראשון בגלל מחויבות אחרת.