אנחנו קמים לבוקר קר מאוד וערפילי. מחלונות הבקתה לא רואים כמעט דבר. אנחנו מתאכזבים לגלות שהנעליים שלנו עדיין רטובות מאתמול. לפחות את הגרביים הצלחנו לייבש. גם היום אנחנו בהליכה משותפת עם השלשה הבריטית שמלווה אותנו כבר ימים רבים.
אנחנו מתחילים את הירידה חזרה לכיוון lac du glacier באותה דרך בה הגענו אתמול. השביל מאוד רטוב וחלק. קצת מעל האגם אנחנו חותכים ימינה לשביל שמוביל אותנו מעל אגם moiry ולאורכו. השביל הזה, בחלקו הראשון מאוד צר וגם הוא לא מיועד לסובלים מפחד גבהים. כרגע אנחנו הולכים בערפל סמיך ולא ממש רואים כמה עמוקה התהום מתחתינו.
לקראת סוף האגם הערפל מתפזר למספר דקות ומאפשר לנו לראות אותו. יש לו צבע טורקיז מאוד מעניין. עכשיו השביל מתחיל לטפס לעבר col sorebois ואחריו ל corne de soreibois ב 2900 מטר. זו לא עלייה של מה בכך, השביל מאוד רטוב ומעט היובש שצברו הנעליים במהלך הלילה נגוז. אחרי כשעתיים של טיפוס בשביל התלול אנחנו מגיעים ל col. קר כאן מאוד, אבל אנחנו עוצרים לכמה דקות לתצפית שמתאפשרת לסרוגין בין העננים.
מתחילים לרדת לכיוון השני ואחרי כ 45 דקות די נוחות אנחנו מגיעים לתחנת הרכבל האמצעית של soreibois (העליונה, נטושה בעונה זו, נמצאת לא רחוק מה col). עושים הפסקת צהריים מחוץ למסעדה שבמקום. במהלך הארוחה מתחיל גשם לטפטף ומתגבר בהדרגה. אנחנו מסיימים ואורזים בחופזה ועד שסיימנו כבר יורד ברד. אצים פנימה ומזמינים תה וקפה. בחוץ כבר ברד מטורף.
לא מתלבטים הרבה, ריצה קצרה ואנחנו בתחנת הרכבל עצמה. וכמה דקות אחר כך אנחנו כבר משייטים כלפי מטה בקרון המוגן. Zinal היא פנינה של ממש. המרכז חסר עניין, אבל יציאה מהמרכז חושפת כפר יפיפה שמצליח לשלב בין חדש לישן באופן מוצלח. אם מוסיפים לזה המון ירוק, עשרות מפלים מכל עבר ופסגות מושלגות מתקבלת תמונה מאוד יפה.
אנחנו מגיעים למלון שלנו שנמצא ממש בקצה הכפר, מקלחת חמה מאוששת אותנו ואנחנו יוצאים לסיבוב בעיירה. יש כאן כמה חנויות ושני סופרמרקטים, זהו. המלון שלנו (auberge alpina) מאוד נחמד וגם די עמוס, המסעדה שלו מלאה כל הזמן והאוירה נעימה.
