משפחת אור ביפן - יום אחרון וסיכום קצר

יום אחרון

אוהיו (בוקר טוב )יפן אהובה .

עם קצת רצון וקצת תרגולת המזוודות שלנו נסגרו !!!!!!!!.

מתחילים לנוע למטרו. המזוודה שלנו שאיבדה גלגל באוקיאמה ונגררה עד רגע זה על גלגל אחד בלבד ,קורסת לחלוטין ברגע המכריע .עודד נאלץ להרים אותה או להניח על אחת המזוודות האחרות וכך להתקדם למטרו ומשם לרכבת המהירה לשדה התעופה .הדבר הראשון שהוא עושה בשדה זה להחליף את החולצה המיוזעת שלו באחת נקיה. יש בעיה קלה – כבדה במזוודה של נעם .היא עברה את המשקל המותר. אנחנו מתחילים להעביר ציוד מהמזוודה שלה לתיקי היד והמשבר נפתר.

הנחיתה פה לפני 18 יום נראית כל כך רחוקה, כמה חווינו מאז.

אנו יושבים במטוס ונפרדים מיפן שאירחה אותנו והעשירה את חיינו ,מחשבתנו ונשמתנו . המפגש עם האנשים ,התרבות ,ההיסטוריה והאומנות נגע בכל אחד מאתנו והותיר אותנו עשירים יותר. פגשנו חברה שהייתה חבויה, נסתרת מאתנו והמפגש איתה היה מרתק ,מטלטל . חלקנו לא יכולנו שלא להשוות את מה שפגשנו עם המציאות הישראלית העכשווית ,השוואה שלא תמיד עושה חסד עם זו הישראלית .

המטוס מתארגן להמראה , אני נזכרת במקדש הזהב בקיוטו ,באונסן בקויה סאן ,באיש הרכבת התחתית שיצא מגדרו כדי לסייע לנו, בקופאיות בסופר שידעו תמיד לקבל את שטר הכסף שלי בשתי ידיים ולקוד קידה, באסלות המשפריצות, בארוחת הדגים בשוק בטוקיו...

המטוס מאיץ על המסלול ,התמונות מציפות: המייקות עם הבנות , היפנים עושים תמונת סלפי עם הלוויתן באקווריום באוסקה ,על הדשא בגני הקיסר...

(ותפילה קטנה –שרק לא יתפוצץ לי הווסאבי במזוודה)

הגלגלים ניתקים,

אריגטו (תודה )יפן