אוקיאמה היא עיר מאוד יפה ומטופחת אבל אין בה הרבה אתרי תיירות היא משמשת לנו כבסיס לטיולים בסביבה.
את הבוקר מתחילים בשני אתרים בתוך העיר. הטירה שמתגלה כיפה מאוד מבחוץ, הרבה פחות מבפנים. את הביקור בפנים מצילה האפשרות להתלבש בבגדים יפניים מסורתיים ולהצטלם ברקע מתאים, משהו שהבנות כבר מזמן רצו לעשות. באופן כללי חבל על הזמן שלי וחבל על הזמן שלנו. טירה מדכאת ,ומלבד האפשרות להתלבש כמו יפנים היא מיותרת (אלא אם כן משהוא חובב טירות מדכאות מושבע)
ממשיכים לגן הצמוד. אחד משלושת הגנים הנחשבים ביותר ביפן. באמת יפה מאוד שם. המון אסתטיקה ומחשבה על כל דבר. זה גן גדול שאפשר להסתובב בו לא מעט, העיצוב שלו שונה מגנים "מערביים" והוא כמעט שלא כולל פרחים.
משם, בהחלטה של רגע, מחליטים לנסוע לפארק שעשועים לא רחוק מאוקיאמה. מסתבר שזה חצי שעה ברכבת מקומית ה"פושטית" (הלוואי עלינו). מגיעים לעיירה הכי מנומנמת ביפן (חדרה). לוקחים מונית למקום שאומנם פתוח אבל חלק מהמתקנים לא עובדים ובמקום יש, חוץ מאתנו, אולי עוד חמישה אנשים. תמי מחליטה לוותר ויושבת מול הנוף המקסים על כוס קפה והבנות ואני נכנסים. עושים כמה מתקנים הרבה יותר מידי מטורפים לטעמי (כולל לופ שלם בעמידה ונסיעה על אופניים על עמודים בגובה עשרות מטרים) וכמה הרבה יותר רגועים. בסך הכל נחמד. מהמקום יש נוף נפלא על הגשר המחבר את הונשו ושיקוקו (למי ששכח יפן מורכבת ממספר איים )
משם נוסעים לקוראשיקי אליה מגיעים כבר אחרי שקיעה. מסתובבים קצת באזור התעלה. החנויות כבר סגורות אבל המבנים והתעלה מוארים והאזור כולו מאוד יפה. אוכלים ארוחת ערב במסעדה מקומית וחוזרים לרכבת ולאוקיאמה.