אחרי לילה שבו סוף, סוף זכינו למתוח את הרגליים ולישון כמו שצריך, אנחנו יוצאים לטייל בקיוטו.
מכיוון שאנחנו ישנים באזור היגשיאמה (higashiyama) תוך דקות הליכה ספורות אנחנו כבר במקדש המרפסת (Kiyomizudera). זה בעצם אוסף של מבנים שביחד מרכיבים מקדש בודהיסטי גדול ובצמוד לו גם מקדש שינטו. אנחנו מבלים במתחם כמעט את כל הבוקר. מכים בגונג, שותים מים קדושים, מנסים ללכת בעיניים עצומות בין שתי אבנים קדושות,-זה טוב לשידוך , מטיילים ביער ועוד. המקדש יפה מאוד.
ביציאה אנחנו עוברים בין החנויות המדהימות הפזורות לאורך הרחוב שבהן מציעים דברי אוכל (כולל טעימות) דברי קרמיקה (30000 ין לקערה –קנינו חמש ,לקורנפלקס של הבוקר בבית), ביגוד ועוד. הכל יפה, נקי מסודר ומעיד על חוש האסתטיקה המדהים של העם הזה. ואפרופו העם הזה ,הם מהווים את עיקר התיירים פה .חלקם לבושים בבגדים המסורתיים ומשתלבים היטב ברוח המקום.
אוכלים צהריים רוצים סושי אז אוכלים שוב מרק באחת ממיליון המסעדות במקום והולכים קצת לנוח, אנחנו עוד במחסור שעות שינה. אחר הצהריים ממשיכים ללכת צפונה לכיוון גיון באזור עמוס מקדשים, בתים עתיקים וחנויות עוצרות נשימה. בדרך ,בדיוק בחמש כמו שנאמר לנו אנו זוכים לראות שתי גיישות או גייקות (הגיישות של קיוטו) או מייקות (גייקות מתלמדות). האנשים ברחוב נוהרים לקראתן והבנות שלנו זוכות לצילום איתן.
כשהערב יורד אנחנו חותכים לכיוון גיון, מוצאים מסעדת סושי בשביל רוני ואחר כך גם מסעדה "רגילה" לנעם ועוד אחת עם קרפים משגעים בשביל כל מי שאולי עוד טיפה רעב.