אנחנו עוזבים את אוקיאמה ונוסעים לנארה. זו נסיעה תחילה ברכבת השינקנסן ואחר כך בשתי רכבות "רגילות". זה הרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע. אנחנו מאחסנים את המזוודות שלנו בלוקרים בתחנת הרכבת ויוצאים לדרך. היום די חם ויש קצת הליכה עד הכניסה לפארק.
אזור המקדשים של נארה הוא אזור נרחב מאוד ובתוכו משוטטים צבאים ידידותיים (כל עוד נותנים להם אוכל). הבנות בשמיים, מאכילות, מלטפות ומצלמות (הרבה). אנחנו רואים מבחוץ את פגודת חמשת הקומות (Kofukuji Temple), ומבלים שעה ארוכה ואף יותר בפגודה עם הבודהה הגדול (Todaiji Temple), ששוכן בתוך מבנה העץ הגדול בעולם ובגנים היפים המקיפים אותו.
לאחר מכן ממשיכים ברגל בשביל ביער אל מקדש השידוכים הגדול (Kasuga Taisha) ,מקדש שינטו, בעל אלפי העששיות. יופיים של המקדשים נובע לא רק מעיצוב המבנה והצבע אלא כמובן ממיקומם ביער על התאורה המיוחדת שנוצרת ועל היופי הטבעי שעוטף אותם. כולם מאוד יפים ומרשימים.
בין לבין יש הרבה הליכה בתוך יער יפה עם הרבה צבאים. באתר יש גם המון תיירים, רובם קבוצות בית ספר מקומיות בתלבושת אחידה שהייתה גורמת למרד ילדים אם הייתה מונהגת בארץ.
כמובן שיש עוד מקדשים בנארה אולם חשנו שהגענו לשיא מבחינת היופי והתכנים ולא הרגשנו צורך לראות עוד .בדיעבד ,עוד יום בנארה היה משמח אותי, סתם להסתובב ביער עם הצבאים ולבקר פה ושם בעוד מקדש.
אנחנו חוזרים לתחנת הרכבת במונית וניזכרים בבדיחה על שם נהג מונית ביפן –אישימוטו. האישימוטו "שלנו" ד"א היה מאד לבבי הוגן ונחמד, אוספים את המזוודות ונוסעים לאוסאקה. בהחלפה לרכבת התחתית אנחנו קצת מתבלבלים מכיוון שכמעט אין כיתוב באנגלית. עובד במקום שרואה אותנו, ניגש, עוזר לנו עם רכישת הכרטיסים, מלווה אותנו דרך שערי הכניסה, מראה לנו את הרציף שלנו ואומר בסוף תודה. אין דברים כאלה.
הערב הוא ערב יום כיפור ותמי, שצמה, אוכלת ארוחה מפסקת במסעדה מקומית בחברת מאמינים רבים מרחבי העולם. אחר כך יוצאים עם הבנות לעיר התוססת והשוקקת אוסקה .הן מגלות סניף של h&m וזארה והחגיגה מתחילה .
על זה נאמר "אם יש זארה מי צריך את נארה ?"
.jpeg?width=818&height=1604)
.jpeg?width=64&height=64)
.jpeg?width=818&height=1604)