נמצ'ה (3477 מ') – everest sherpa resort (3841 מ') – נמצ'ה
היום אנחנו ביום התאקלמות לגובה. ביום כזה עושים בדרך כלל טיול יום שכולל עלייה לגובה ואחריו חוזרים לישון חזרה בנקודת המוצא (Walk high sleep low).
אנחנו עולים היום לכיוון מלון שרפה שנמצא על ההר ממש מעל נמצ'ה. ביום טוב, כך מספרים, אפשר לראות מכאן את האוורסט. היום מזג האוויר בהחלט לא עונה להגדרה הזו – קר, מעונן ומדי פעם יורד שלג קל.
העליה למלון לא ארוכה אבל מאוד תלולה ובגבהים האלה זה אומר הליכה איטית והרבה התנשמויות. זה לוקח לנו משהו כמו שעה וחצי של עלייה, עם הרבה עצירות. קצת מעל המלון יש נקודת תצפית נחמדה. היום היא די סחופת רוח וקר שם מאוד. הנוף מסביב בהחלט מפצה על זה. הרחק למטה אנחנו רואים את העמק הירוק של ה dudh koshi וכשעננים קצת זזים אנחנו מקבלים תצפית מופלאה על ה ama dablam (ההר הכי חתיך בשכונה). נמצ'ה, שצורתה פרסה, גם היא אי שם למטה
אנחנו נכנסים (או יותר נכון – נסים מפני הקור) אל פנים המלון ואל קנקן תה חם ומנחם. אחר כך יורדים חזרה לנמצ'ה, בדרך אנחנו נתקלים בעדר יאקים שרועה בשלווה באחו. ממש לפני הכניסה לכפר אנחנו פונים לבקר במוזיאון השרפה. זה מוזיאון קטן וצנוע, אבל מאוד מעניין, כולל מידע על הסביבה, על חיי השרפה על ההיסטוריה של הטיפוס על האוורסט.
את חצי היום השני אנחנו מבלים בנמצ'ה בכביסה (שמתעקשת לא להתייבש), קפה וקצת סידורים ושוטטות. בנמצ'ה, למרות שאינה מחוברת לכביש או לשדה תעופה (אבל כן יש בה מנחת מסוקים), יש הכל. בתי קפה, מספרות, מסעדות, כספומטים ואין סוף של חנויות למוצרי מטיילים.
הטמפרטורות שממשיכות לצנוח מבריחות אותנו חזרה למלון ואל חדר האוכל המחומם שם אנחנו פוגשים את תרזה, מטיילת אוסטרית חמודה שעושה מסלול דומה לשלנו ושעוד נפגוש בהמשך הדרך פעמים רבות. הבריטים, שאיתם בילינו אתמול, יצאו הבוקר לכיוון גוקיו ומטיילים חדשים תפסו את מקומם.
