בסופה של סופה - ירד גשם והייתה קצת רוח .אולי קרה משהוא דרמתי יותר בזמן שישנו. לא יודעים. קמנו לבוקר יפה וצלול .
את הבוקר האחרון בטוקיו אנחנו מקדישים לשוק הדגים של טוקיו. אנחנו לא מאמינים בהשכמה ב 4 בבוקר (חוץ מהזריחה בורנסי ובג'בל מוסא עוד לא פגשנו מקומות ששווים את המאמץ) ולכן אנחנו מגיעים לשוק בסביבות 10 +. השוק הפנימי כבר לקראת סגירה אבל סיבוב אחד מספיק בשביל להבין את הרעיון. מאות דוכנים של דגה טרייה ופירות ים וכל השפע שיש לים להציע ולנו אין מילים לתאר .עם מחלקות אריזה ומכונות לייצור וריסוק קרח, תעשייה שלמה וגדולה שמבטיחה שלאנשי טוקיו והסביבה תהיה דגה טרייה ומגוונת .המקום נקי והריח של הדגים בקושי מורגש .המקום גם מעט מסוכן בגלל מאות מלגזות שנעות בו במהירות בזק. בכ"ז זה מקום עבודה שלהם.
יוצאים לשוק החיצוני שבו נמכר כל דבר הקשור לים ואוכל. דגים, פירות ים, צדפות, סרטנים, צלופחים, דגים קפואים, דגים מיובשים, דגים כבושים, רטבי דגים, כלי אוכל, דוכני אוכל וכו'. המגוון מדהים. יפן היא אי עם גישה למספר ימים שונים ותנובת הים היא חלק משמעותי בתזונתם.
אחרי שיטוט ארוך וארוחת צהריים מותאמת למקום (המון דגים חיים) אנחנו ממשיכים לשינג'וקו. מתחילים מהאזור המערבי שהוא אזור העסקים ועושים תצפית יפה מבניין Tokyo metropolitan building. הטייפון מליל אמש השאיר את האוויר נקי וצלול .אחת מעובדות המקום מספרת לנו שהבוקר ניתן היה אפילו לראות את הר פוג'י. כאשר אנו מגיעים לקראת הצהריים הוא כבר מכוסה בענן. דרך התצפית ניתן אולי, לקבל מושג על גודל השטח של טוקיו .
משם עוברים למזרח שינג'וקו. המון חנויות וצפונה משם גם המון מסעדות ומועדונים, חלקם די מפוקפק. בשעות אחר הצהריים המוקדמות המקום לא עושה עליינו רושם, רק כשהערב יורד ומתחיל להחשיך מתמלא האזור בהמוני אנשים והתאורה מתחילה לפעול אנו מתחילים להנות, מסתובבים עוד קצת ומחליטים לחתוך חזרה להארג'וקו , אליה הגענו פעם קודמת מאוד מאוחר והיינו עייפים. עושים סיבוב די ארוך יחד עם אלפי בני נוער שגודשים את המקום. אומרים יפה שלום ובעזרת הרכבת חוזרים לאזור הבית שלנו ואוכלים ארוחה אחרונה במסעדת טמפורה. מזמינים את המנות הכי יקרות (גג 30 ₪ למנה) ונהנים עד השמיים. מתנדנדים הביתה ותוהים אם כל הקניות בכלל יכנסו למזוודות.
מחר בבוקר נפרדים מיפן. כולנו מלאי צער. היה לנו כאן טוב מאוד. אבל בבית מחכה לנו בן אהוב.