כשסיפרנו לבנות שלנו, נעם (18) ורוני (14) שאנחנו שוקלים את יפן כיעד טיול התגובות היו ממש נזעמות “עוד פעם נוסעים למקום תקוע” “למה אי אפשר לנסוע למקום נורמלי” “אולי ניסע למקומות שכולם נוסעים” היו רק חלק מהמשפטים שנזרקו לחלל האוויר. אז הלכנו לפגוש כמה משפחות שכבר “עשו את זה” ולאט, לאט הן נכנסו לעניין.
מי הנוסעים? תמי ועודד ההורים, נעם ורוני הבנות. את עדו החייל, שותפנו בהמון טיולים קודמים אנחנו נוטשים בצער רב בארץ להגן על המולדת. כולנו גרים במצפה אבי”ב שבמשגב. בארסנל שלנו כבר הרבה טיולים, כולל כמה ארוכים (ניו זילנד, ארה”ב, הודו), אבל גם לא מעט רגילים (יוון, איטליה, רומניה, גרמניה, ירדן ועוד)
אז התחלנו לקרוא. מאתר המטייל בעיקר, אבל לא רק והתחלנו להרכיב מסלול שישקף את הרצונות והאהבות שלנו. היה ברור לנו שבמסגרת הזמן שלנו (שלושה שבועות ברוטו) לא נכנס הכל ונצטרך לוותר על כמה דברים. כמו כן גילינו שבניגוד לטיולים קודמים שלנו שבהם אנחנו קובעים רק את נקודת ההתחלה וכיווני המשך כלליים (כבר קרה לנו ואת ההכנה לטיול עשינו במטוס ביעד ל..) הפעם צריך להתכונן ברמה אחרת כולל הזמנת מקומות לינה מראש (מה שמחייב הכנת מסלול מראש).
המסלול שלנו יכלול את קיוטו, אוקיאמה וקוראשיקי, נאושימה, אוסקה, קויה, נארה, האלפים (כולל הפסטיבל בטקאימה) ולקינוח טוקיו. בנוסף בונוס בדמות 14 שעות במוסקבה. את הירושימה אנחנו משאירים לפעם הבאה.
היום, ערב ראש השנה, אנחנו יוצאים לדרך. אוכלים ארוחת חג ומשם ישר לנתב”ג. את היום נבלה באריזות וסידור הבית.
