את יומנו האחרון באוקיאמה אנחנו מקדישים לאי נאושימה. התחזית מדברת על גשם אז אנחנו לוקחים מלא ציוד גשם (מטריות ומעילי גשם). נאושימה הוא אי דייגים מסורתי שהוחלט לתת בו יד חופשית לאמנים ,חברו לכך מספר סיבות והרבה אנשים טובים ויצירתיים .יוצא שבלב אי הדייגים הזה ישנם חלקים המוקדשים לאומנות, ברובה מודרנית. אנחנו נוסעים ברכבת ועוד אחת ומעבורת וגם באוטובוס אחד (זה הרבה יותר קל ממה שזה נשמע והמעבורת מגניבה לגמרי) ומגיעים למוזיאון צ‘יצ‘ו (נחשב למוזיאון היפה בעולם). המוזיאון מכיל כמות מאוד קטנה של יצירות אומנות של שלושה אומנים :מונה, טורל ודה מריה ,והמבנה "נתפר" ליצירות אלו. התוצאה לא פחות ממדהימה ומרגשת . אפילו הישיבה בקפיטריה בסוף, מול הנוף, עוצרת נשימה. לא לוותר.
משם עוברים למוזיאון בנסה. פה אנחנו פחות מתלהבים מהיצירות בתוך המבנה אולי תורמת לכך העובדה שאנו לא אנשי אומנות .המבנה מדהים ומעניין אבל התערוכה ....לא עשתה לנו את זה. לעומת זאת, מחוץ למבנה לאורך החוף היפה מפוזרים פסלים מקסימים ביניהם הצפרדע והחתול המפורסמים ואנחנו חולצים נעליים, טובלים רגליים במים ונהנים עד מאוד.
אנחנו עוד מנסים להגיע ל open house art project בעיירה הסמוכה, אבל מגיעים כבר לפני סגירה. מספיקים לראות רק בית אחד, לא מאוד מתלהבים. הרעיון יפה, נתנו לכל מיני אמנים בתים שיעצבו אותם איך שהם רוצים, כנראה נפלנו על אחד פחות מוצלח. מתחילים את הדרך חזרה. ההפלגה במעבורת, בשקיעה, בין האיים הקטנים מאוד יפה.
כשיוצאים מהתחנה באוקיאמה הגשם מגיע ובגדול, מזל שרק עכשיו. אנחנו ממהרים למסעדת סושי מסתובב ששמנו עליה עין כבר ביום הראשון ועוד לא יצא. המקום לא מאכזב. חוזרים להתארגנות, מחר עוזבים.
היפנים מתחילים לפשל : נהג האוטובוס באי נאושימה אחר בדקה אחת שלמה .16:17 במקום 16:16 .אמנם הוא הגיע לתחנה ב16:16 אך יצא ב16:17 .זה שהיו הרבה אנשים לא מהווה תירוץ .
הרכבת לאוקיאמה אחרה אף היא בדקותיים .גורמים בממשל בודקים אם יש קשר בין הארועים .(משק כנפי הפרפר)
בסושייה שליד המלון ישבה לידינו אישה ושוחחה בפלאפון שלה בקולי קולות. (אמנם בהמשך הערב גילינו שהאישה כנראה אינה בריאה בנפשה ,אך בכ"ז )
.jpeg?width=818&height=1604)
.jpeg?width=64&height=64)
.jpeg?width=818&height=1604)