הטיסה הזו, שעוברת במוסקבה עם חניית ביניים של 14 שעות, צדה את עיני כמעט מההתחלה. ברוסיה עוד לא היינו ובעצם למה לא לנצל את ההזדמנות?
את ארוחת החג דאגנו לעשות במרכז ומשם קפיצה קצרה לנתב”ג. טיסה קצרה ואנחנו במוסקבה. מהחמסין של ערב החג בארץ ל 4 מעלות צלזיוס + גשם במוסקבה. אנחנו שמים את כל השכבות שהבאנו איתנו בתיקי הצד ויוצאים באומץ החוצה. בררררר. מזל שהגשם הפסיק.
זוג חברות, רינת וטל, בדרך להודו עשו כמונו וביחד קבענו עם מדריכה מקומית ל 5 שעות סיור. אנחנו נפגשים אתה בתחנת הרכבת ויוצאים לדרך. הקור והעייפות מקשים מעט אבל בסופו של יום אנחנו מסכמים יום טיול מוצלח מאוד: כיכר התאטראות עם המזרקה המקסימה ומבנה הבולשוי, הכיכר האדומה וחומת הקרמלין, המוזוליאום של לנין (הבנות לא מאמינות זהוא אמיתי), קניון gum (בייחוד בשביל להתחמם), קבר החייל האלמוני וסביבתו, הקתדרלה הגדולה (בה מתפללים בעמידה, כי לא באנו לעולם הזה להנות) כמה תחנות מטרו מפוארות ומטורפות ואנחנו מסכמים יום מאוד מוצלח.
אין ספק שמוסקבה עיר מאוד מרשימה ושווה ביקור נוסף. העם הרוסי לעומת זאת צריך להתאמן על לחייך יותר.
נפרדים מאלונה המדריכה שלנו ומתחילים לחזור לכיוון שדה התעופה. בשדה נפרדים גם מטל ורינת שממשיכות להודו ולצערנו נפרדים גם מהרעיון של להתקלח בשדה התעופה. הרוסים פשוט סיבכו את העניין כל כך שכנראה צריך להגיע לשדה הרבה יותר זמן מראש ממה שאנחנו הגענו.
הלילה יורד על מוסקבה ואנחנו עולים על טיסה. מחר אנחנו בטוקיו