משפחת אור ביפן - תחבורה ציבורית

תחבורה ציבורית

התחבורה הציבורית ביפן היא בהחלט משהו שכדאי לקנא בו ולשאוף אליו, היא מבוססת בעיקר רכבות + אוטובוסים. לרוב המקומות שאנחנו ראינו / ביקרנו יש שירות רכבות, למיעוט יש רק אוטובוס. התחבורה פעילה בכל ימות השבוע ולפי התרשמותנו גם תושבי הכפרים הנידחים זוכים למענה. בתוך כל עיר יש רשת ענפה של רכבות עירוניות, לרוב תושבי הערים הגדולות אין מכונית פרטית.

באופן כללי אפשר לחלק את הרכבות לשלוש קטגוריות: רכבות מקומיות – בתוך הערים או קצת מחוץ להן, אין מקומות מסומנים. רכבות בינעירוניות "רגילות" - שהן רכבות מאוד נוחות עם מקומות שמורים והמון מקום לרגליים. וכמובן רכבות השינקנסן - שהן משהו שבכלל מזכיר מטוס יותר מאשר רכבת. חלק מהרכבות (כולל השינקנסן) שייכות ל JR (ורובן גם כלולות בכרטיס ה jr pass הידוע) אבל יש גם המון חברות פרטיות אחרות. יש שילוט גם בתחנות וגם ברציפים, צריך לזכור את מספר הרכבת ואז גם אם הכיתוב ביפנית ניתן לזהות. באופן כללי זה מאוד ברור ופשוט.

הרכבות מדויקות ברמה שלא תאמן. אנחנו כשלא הבנו את שמות התחנות היינו יורדים לפי השעה - אם ידענו שהרכבת צריכה להגיע בשעה X, היינו יורדים בתחנה שבה הרכבת עצרה בשעה הזו. מיקום הקרונות ידוע מראש ומסומן בבירור על הרציף, העצירות קצרות מאוד ויעילות מאוד. לפני שהרכבת מגיעה כולם עומדים בתור מסודר, כשהיא מגיעה נעמדים משני צידי הדלת ומחכים עד שכולם יורדים ואז עולים לפי הסדר. בתוך הקרון שומרים על שקט, לדבר בטלפון זו לא אופציה.

מטרופולין כמו טוקיו שכולל 12 מיליון בני אדם נע רובו בתחבורה הציבורית .ממה שיכולנו להתרשם זוהי רשת ענפה יעילה ומהירה .ההתמצאות פשוטה והגיונית, השילוט ברור ועובדי הרכבת יושיטו יד בעת הצורך.

בקיוטו נעזרנו באוטובוסים. בטוקיו, באוסקה במטרו ובינעירוני ברכבת. המשותף לכולם היא התדירות הגבוהה (לא חיכינו יותר מחמש דקות ),הדיוק והאינפורמציה שהוצגה לנו .זה נידמה כאילו יש ניסיון לצמצם את חוסר הוודאות של האזרח למינימום ולשרת אותו במקסימום. אם החמצת את הרכבת /מטרו/אוטובוס הנוכחי, אין לחץ, על הלוח מופיע מועדו של הבא בתור (וזה יהיה תיכף).זה יוצר תחושת ביטחון ושקט.