אנחנו קמים לבוקר קפוא. חניון באר מילחן גבוה והטמפרטורות בו נוטות לצנוח. כמה דקות אחרי השכמה, תוך כדי הרתחת תה של בוקר גם מתחיל לרדת גשם. אוספים את הציוד במהירות הבזק כדי שלא ירטב ומתחילים ללכת.
הגשם מלווה אותנו לסרוגין לאורך הדרך שעולה ויורדת במתינות ומובילה אותנו דרומה. אנחנו מנצלים את אחת ההפסקות בגשם לארוחת בוקר. מכאן אנחנו ממשיכים לתצפית עוצרת נשימה על בקעת תמנע. התאורה הסגרירית נותנת לכל הבקעה מראה מיוחד ואנחנו ממש מתקשים להתנתק מנקודת התצפית. מכאן הדרך מתפתלת לאורך שפת הבקעה ומספקת עוד ועוד נקודות תצפית מקסימות. באחד העיקולים אנחנו מגלים מקבץ אמוניטים יפה.
בהמשך הדרך יורדת בתלילות במעלה מלחן עד שהיא מגיעה לתוך הערוץ של נחל מנגן. זהו ערוץ יפיפה של אבן חול צבעונית שמתפתל מטה. הדרך מקיפה ממזרח את הר מכרות וממשיכה לכיוון שער הכניסה לפארק תמנע.
כקילומטר לפני שער הכניסה אנחנו פוגשים את יוסין. הולנדית שמטיילת לבדה ונראית קצת אבודה. היא הגיעה איכשהוא לשער השמורה ושם אמרו לה שאין לה מה לעשות בתוך פארק תמנע בלי רכב כי הכל רחוק ונגיש רק ברכב. אנחנו מציעים לה להצטרף אלינו והיא נענית בשמחה. אנחנו עוצרים בשער הכניסה לשמורה לגלידה קצרה וממשיכים, יחד עם יוסין, לעבר הר תמנע. מסלול העלייה להר, דרך נחל אלכסון, הוא קטע יפיפה של משחקי אבן חול צבעוני. אנחנו מזמינים את יוסין לחלוק עמנו צהריים (ממילא יש לנו יותר מדי אוכל) ליד גב צלול וממשיכים אל ראש ההר. בקטע זה יש שלטים עם הסברים גאולוגיים מאירי עיניים (גם אם מצב השלטים די רעוע), שווה לעצור, לקרוא ולהחכים.
מראש ההר יש תצפית יפה, בייחוד בשעות אחר צהריים אלו. אנחנו מתפעלים ומתחילים לרדת למטה. בהגעה לאגם אנחנו ממהרים לנסות למצוא ליוסין טרמפ לאילת. אחרי שמצאנו (ונפרדנו והתחבקנו והחלפנו כתובות מייל) אנחנו אוספים את ארגז האוכל שלנו ומתפנקים בארוחת ערב עשירה במיוחד. אפשרויות הלינה לשביליסטים בתמנע מגוונות ועבור סכום צנוע אפשר לזכות במקלחת חמה, מי שתיה, רעש פכפוך האגם ואפילו לאוהל סגור ומזרון “אמיתי”.
ממש לפני שינה מגיעים אלינו שני תיירים פולנים שהחלו ללכת היום מאליפז ומתכננים מסע בשטח של 4 ימים. הם מתכבדים בתה ובעוגיות שאמא שיעל הביאה מ…. פולין. יש להם מפה סרוקה בטלפון, תרמילים כבדים וחשש גדול בלב כי לא הצליחו להשכיר באילת אוטו כדי להטמין לעצמם מים. אנחנו עושים להם קצת סדר במסלול, מנסים להסביר להם מאיפה יוכלו להשיג מים וגם מתפללים עבורם לאלוהימה שיסתדרו.
סה"כ 18.5 ק"מ, 400 מטר עליה, 840 מטר ירידה
