״ברוכים הבאים לאיטליה!״ אומרים לכם בכל מקום מהרגע שנחתתם. בוונציה כולם נחמדים. נראה שזה משהו שעובר בירושה - כמו לא מעט דברים בתרבות המקומית פה. כולל הרישיון לגונדולה


בכל מקום שביקרתי בו בוונציה, היה חשוב למקומיים להזכיר את המשמעות של הדברים שאני רואה. הרישיון לנהוג בגונדולה - עובר בירושה. הכישרון המקומי לניפוח זכוכית - עובר בירושה. מקצועות שהייתי כבר בטוח שנעלמו מהעולם כמו ציירים או סנדלרים - עד היום, במקום ללכת לבית ספר, הם עוברים פה בירושה.

ניפוח זכוכית באי Murano בוונציה - גם זה עובר מדור לדור

בערב הראשון שלי באיטליה עליתי לסיבוב על גונדולה, האטרקציה מספר אחת בוונציה. לנהג שלי קוראים אנטוניו. גם לאבא שלו הייתה גונדולה. הוא כמובן קיבל את הרישיון בירושה. אנחנו יוצאים יחד לסיבוב של חצי שעה בתעלות של ונציה.

״היה פה קשה בחורף בשנים האחרונות״, אני אומר לו, ״ראיתי בחדשות שוונציה הוצפה״. הוא מחייך חיוך של באסה. ״אתה צודק. אבל אנחנו כבר רגילים״, הוא אומר.

גונדולות בונציה. אי אפשר בלי.

כחלק מהמסע שלי, הגעתי לוונציה ממש ל-24 שעות כי ידעתי שיש סיכוי שבעתיד הרחוק כבר לא אוכל לבקר בה. ״בעקבות ההתחממות הגלובלית, כמעט בכל חורף ונציה מוצפת לגובה שמגיע עד הברכיים. בנובמבר 2019 הייתה ההצפה הרצינית האחרונה״, אנטוניו אומר. השינוי הגדול שקורה בשנים האחרונות הוא שההצפות - גדולות או קטנות, מתרחשות לעיתים קרובות יותר ויותר.

״רגע, אז גם הבן שלך הולך להיות נהג של גונדולות?״ שאלתי אותו לפני שירדתי. ״אם תהיה ונציה עד אז, אני מקווה שכן״. הוא כאילו התלבט אם להוסיף ואמר ״אם לא, כנראה שהוא יצטרך ללכת לבית הספר״. הוא חייך. אני חושב שזה היה חיוך של באסה.

ונציה בשקיעה

חמישה טיפים שלי לטיול מתחשב בסביבה, שאולי יעזרו לבן של אנטוניו לא ללכת ללמוד בבית ספר:

1. לא להשתמש במוניות, אלא בתחבורה ציבורית. זה גם יותר זול פי כמה.

תחבורה ציבורית בוונציה. כן, ככה זה נראה

2. לא חייב לקנות המון. הרבה תעשיות של בגדים מאוד מזהמות את הסביבה. בטיול הזה ספציפית, שמתי לעצמי חוק שאין דבר כזה להקדיש יום לשופינג.

3. לא מעט חברות תעופה ממתגות את עצמן כחברות תעופה ״ירוקות״ יותר - שעושות מאמצים להפחית את הזיהום הנוצר מהטיסה. תחקרו על החברה שאיתה אתם טסים ותבדקו אם היא לוקחת חלק במאמץ.

4. אני מסתובב עם שני בקבוקים - אחד חד פעמי מפלסטיק שאני משתמש בו לנסיעות קצרות (אותו אחד לאורך כל הטיול), ולנסיעות ארוכות יש לי בקבוק רב פעמי שאפשר לקפל ולהכניס לכיס. זה גאוני ברמות.

5. נעלי הטיולים שלי הן של חברת Oboz ועל כל נעל שקונים ממנה היא נוטעת עץ. חמוד, לא?

נעלי Oboz

גם את הנעליים וגם את הבקבוק אפשר כמובן למצוא בחנויות ״למטייל״. שווה את זה!