קרים

פרק I - ביקור בחצי האי קרים

 זה מקום מרתק. היסטורית, נופית, אנושית. ללא סייגים.

המקום כל כך קרוב ועם זאת כל כך רחוק. כשעתיים + של טיסה ישירה ומגיעים לעולם אחר. יש או לפחות היו טיסות מהארץ לסימפרופול במרכז חצי האי.
 כל דרום האי בנוי לתיירות אך כאן נגמרת האופוריה התיירותית. המקום קל לביקור לדוברי רוסית. די קשה לכל האחרים או שאינו חלק מקבוצה.

חצי האי קרים שהוא חבל אוטונומי באוקראינה יוצא דופן משאר חלקי המדינה בהרבה מובנים. האוכלוסייה רוסית ברובה בנוסף אחוז ניכר של האוכלוסייה הוא טטארים מוסלמים. חלקו הדרומי של חצי האי נופי מאד הררי ומצוקי. ההיסטוריה עשירה וחובקת אירועים מרתקים במשך אלפי שנים. אתרי התיירות המעניינים מצויים בדרום קרים ובמרחק סביר זה מזה. אילו רק תשתית התיירות הייתה טיפה מאורגנת יותר: שלטי הדרכים היו כתובים גם באותיות לטיניות עוד קצת דוברי אנגלית והנהגים בדרכים הצרות והמפותלות היו טיפה יותר שפויים ולפנינו יעד תיירותי מתאים ביותר לישראלים. רוב התיירים מישראל הפוקדים את המקום הם יוצאי ברית המועצות לשעבר וקרים נותר עדיין יעד עלום לשאר התיירים. מספר ספינות שייט חופים עוגנות בילטה מידי פעם נדמה לי שגם מישראל.

אזור סימפרופול כמו רוב צפון חצי האי ומרכזו לא מעידים על הצפוי בו. נוף מישורי משעמם ועיר, שלמרות שיש בה מספר אתרים מעניינים, אינה מושכת ואינה יעד תיירותי העומד בפני עצמו. ירדנו מהרכבת לאחר נסיעת לילה מאודסה היישר לכאוס תחנת הרכבת ומשם לאחר פקקי התנועה של מרכז העיר הצפוף, המשכנו דרומה לילטה. מטייל העצמאי יכול לעלות על קו החשמלית TRAM האמור להיות הארוך בעולם ולנסוע באיטיות עד לילטה. עם התנועה דרומה הנוף משתנה עולים על רכס ההרים ואיך שמתחילים לרדת מבינים שמגיעים לעולם אחר.
 

 מדרונות תלולים ומיוערים, נוף ים ומשם הדרך קצרה לפאתי ילטה. היישר למלון ילטה הענק, מורשת המלונות הסובייטים שפיארו את אתרי הנופש בים השחור. במקומות רבים בגוש המזרחי מלונות מפלצתיים מסוג זה הם מוזנחים ומשמשים כקוריוז לא נעים לגרים בהם. כאן המלון משופץ. זה אמנם לא מוסיף חן לארכיטקטורה הסובייטית אך השרות סביר והמלון והחדרים מתוחזקים היטב.

חלק ניכר מאזור דרום חצי האי מהווה אתר נופש מאות שנים. בצדק. הנופים מרשימים, מזג האוויר נוח בודאי בקנה מידה רוסי ומעל הכול קיימת עוצמה היסטורית העוטפת את המקום אלפי שנים.

ילטה

עיר הקיט המרכזית בדרום קרים מזכירה בנופיה קצת את חיפה, במורדות התלולים יותר גם קצת את חופי אמאלפי באיטליה. בקיצור מקום יפה ונופים מרגיעים. היופי לא משנה את העובדה שזו מלכודת תיירים קלאסית: מחירים יקרים, תמורה נמוכה לכספכם באתרי בילוי ובמסעדות. מסחור עד כדי גיחוך. למרות הכול יש כאן מספר אתרים שחלקם מרשימים ובעלי ערך היסטורי רב שנים ומעניינים וחלקם אכן מלכודות חסרות ערך אך פוטוגניות להפליא.

ארכיטקטורה ביזארית מתקופת ברית המועצות

האירוע ההיסטורי הידוע ביותר שהתקיים במקום הוא ועידת ילטה בה רוזוולט החולה, צ'רצ'יל וסטאלין דנו בגורל העולם לאחר סיום מלחמת העולם השנייה. הועידה התקיימה בארמון ליבדיה שהיה ארמון הנופש של הצאר האחרון ניקולאי השני. זה ארמון מרשים מאד וניתן לבקר בחדרים ובאולמות בהם התקיימה הועידה. די חשים בארמון את האווירה המשוחזרת בנאמנות מוזיאונית.

ארמון ליבדיה

בקומה השנייה בארמון ניתן לבקר בחדרי הצאר, אשתו וילדיהם שבילו כאן מספר פעמים בשנים שלפני המהפכה שלאחריה כל בני המשפחה המלכותית הוצאו להורג. קצת נוגע ללב לראות בתצוגה את מחברותיהן של בנות הצאר שאותן מלאו בשעורי הבית שלהן ובציורים ילדותיים. יש מספר ארמונות מעניינים באזור. ביקור בארמון זה מכל ארמונות האזור הוא ממש חובה.

שטיח קיר במגורי הצאר וציורי בנותיו

בדומה לצאר, שאר אצילי רוסיה לדורותיהם וכמותם גם אצולת אירופה ועשירי העולם עד המהפכה, מנהיגי ברית המועצות בעבר וכיום אוליגרכים ומפיונרים בחרו ועדיין בוחרים את המורדות התלולים והמיוערים כאתר למעונות הנופש המרהיבים שלהם ומידי פעם מציץ איזה בית מידות או ארמון מדהים בינות לעצים.

אחד מבתים אלה הוא אולי האתר המצולם ביותר בקרים ומהווה את הפן הקיצון של גינוני נובורישיות בזמנו. כיום זו פיקציה תיירותית מרהיבה וחלולה. "קן הסנונית" הוא מתנה שנתן מיליארדר גרמני לפילגשו בתחילת המאה העשרים. המקום נראה ממש כמו תפאורת קרטון בפארק שעשועים. מה שכן - פוטוגני מאד. התמונות תמיד לא ממשיכות "ימינה" כי שם יש מאות דוכני מזכרות עלובים בינות ליערות "עצי" קוקוס צבעוניים מפלסטיק. הפלגנו כשלושת רבעי השעה מילטה למעגן למרגלות המבנה ומשם העפלנו למעלה.

קן הסנונית

כשעה וחצי מערבה מילטה מצויה עיר הנמל סבאסטופול. גם כיום שנים לאחר התפרקות ברית המועצות, זה המרכז העיקרי של הצי הרוסי בים השחור (רוסיה חוכרת מאוקראינה תמורת סכום עתק רציפים רבים בנמלים של העיר). לעיר עשרות מפרצים המשמשים נמלים מזה אלפי שנים. את מלוא הדרו של הצי הרוסי פספסנו. רוב הצי הפליג למלחמה בגאורגיה והמדריכה ציינה שהפסדנו מראה מרשים מאד. גם כך ניתן לראות צוללות וספינות רבות במעגנים השונים.

עד לשנת 1996 סבאסטופול הייתה עיר סגורה לתיירים. נדמה לי שזו אחת הערים האחרונות בכל מדינות ברית המועצות שנפתחה לביקורים. היו שם מפעלים לייצור צוללות וטילים בין יבשתיים והחשאיות הרוסית אטמה את העיר.

נחזור אחורה בזמן לאמצע המאה ה 19. השליטה בנמל המצוין והמאבק בצי הרוסי שניסה להשתלט על הים השחור היוו את ליבה של מלחמת קרים. בריטניה ושותפותיה למלחמה הכניעו את רוסיה במערכה שלומיאלית ועתירת קורבנות. אחד הקרבות הידועים ביותר במלחמה זו היה ההסתערות העקרה מול עמדות הרוסים של חטיבת הפרשים הקלה הבריטית שהושמדה תוך דקות בידי התותחים הרוסים. הסתערות שלומיאלית זו שמקורה בטעות פיקודית טקטית ומשחקי כבוד של מפקדים תוארה בפואמה של טניסון המוכרת לכל בריטי ואנחנו כקבוצה בריטית ברובה עלינו לעמדת תצפית מעל בלאקלווה לראות את שטח המערכה המיותרת הזו ויותר מאחד דקלמו את המילים של הפואמה.

אזור קרב בלאקלווה

סבאסטופול מנציחה את המצור עליה במלחמה בציור פנוראמי ענק מדהים הממלא מבנה שלם המתאר את המצור בצורה מרשימה למדי. התמונות מבפנים לא צלחו. זה המבנה מבחוץ.

עוד אחורה והרבה בזמן. אזור סבאסטופול אוכלס לפני אלפי שנים בעיר יוונית עתיקה ששמה חירסונסוס שהוקמה שם וניצלה את הקרקע הפורייה ואת הנמל המצוין. זו עיר שהתקיימה תקופה ארוכה כולל עיר רומאית שבאה במקומה. עיר בשולי שולי האימפריות אך עדיין עיר לכל דבר ועניין: תיאטרון, חומות, מקדשים.

עיר זו קיימת כאמור למעלה מ - 2000 שנים. בשלב כל שהוא בתקופת האימפריה הביזנטיתהייתה בעיר קהילה יהודית גדולה. שם העיר בפי היהודים: "שורשון". השפה העברית הייתהשפה מדוברת ברחובות.

על פי האגדה, בעיר התקיים הויכוח בין חכמי הדתות שיזם מלך הכוזרים שלאחריוהתגייר הוא וכל ממלכתו.
 אם נתמקד בעובדות -; העיר הייתה עיר כוזרית חשובה בעיר התגלו שרידי בית כנסת.

מאות שנים אחר כך, בסוף האלף הראשון בפני עמדה דילמה דומה בפני המלך שיהיה הראשון בשושלת מלכי רוסיה: איזו דת לבחור. הפעם הנצרות נצחה והמלך ולודימיר הוטבל לנצרות בעיר. רגע זה היה רגע הכינון של הכנסייה הרוסית. במקום הטבלתו הוקמה כנסיית ענק ששופצה לאחרונה. במימון אוליגרך שבחר להשאר בעילום שם.
 

יש בעיר אווירת מסתורין. ועוד איך.

חירסונסוס מצויה כ 3 ק"מ ממרכז סבאסטופול. מה שמדהים שחלק מהנמל העתיר עדיין משמש גם כיום את ספימות הצי הרוסי.

 ספינה רוסית בנמל העתיק

לנוסע העצמאי - ניתן להגיע במונית ממרכז סבסטופול. שוב חוזר הסיפור: דוברי רוסית יסתדרו מצוין. אין בנמצא כמעטדוברי אנגלית.

אזור באקצ'יסאראי Bakhchysaray

מתרחקים מקו החוף, עוברים את המצוקים ומגיעים לעיר הקטנה והמאובקת באקצ'יסאראי. זה מרכזם של הטטארים שהיו נתח מרכזי מאוכלוסיית קרים עד שסטלין סגר איתם חשבון לאחר המלחמה, הגלה אותם וגרם למותם של יותר ממחצית אוכלוסייתם. לאחר התפרקות ברית המועצות החלו הטטארים לחזור לקרים בעיקר לאזור זה ולמרכז חצי האי. המראה הראשון של העיירה העלובה מטעה כי בשוליה העתיקים מצוי ריכוז אתרים תיירות מרהיבים ומרתקים.

בפרברי העיירה מצוי ארמונו של החאן. כיום הארמון כמובן הוא אתר תיירות. המקום ניצל מנחת ידם של הצארים שבזעמם מידי פעם כיסחו אתרים טטארים בזכות יופיו ויחודו. המקום ירוק ועשיר. בתוכו עשרות מעיינות קטנים הנובעים כמזרקות. חלקם בשטף וחלקם בטפטוף. המקום עשיר צבעוני אך לא גדול וצעקני יתר על המידה. מסיירים בקבוצות מודרכות ברוסית. אנחנו היינו עם המדריכה שלנו והסיור היה באנגלית. לתייר העצמאי שלא דובר רוסית יש אם כך בעיה בדומה לשאר אתרי התיירות באוקראינה.

בארמון נובעים עשרות מעיינות קטנים המתועלים למזרקות. חלקם בשטף וחלקם בטפטוף.
 

המעיין המפורסם ביותר בארמון הוא הקטן ביותר הנובע בטפטוף: מעיין הדמעות. יש איזה סיפור מקושקש על החאן שהתאבל ובכה על מות אהובתו וכו' וכו' קצת תלוש ורומנטי לאור העובדה שהיו עשרות נשים בהרמונו ורובן כולל מושא ההתאבלות נחטפו להרמון.
 

מי שכן התרגש מהסיפור הוא המשורר הלאומי הרוסי פושקין שכתב על הנושא שיר שפרסם את המקום בכל רחבי רוסיה. בתקופת ברית המועצות נקראה העיר על שמו -; פושקינגראד.

שלושה ק"מ משם "נגמרת" העיירה. נכנסנו למסעדה מקומית טטארית להזמין לנו מקום ואוכל שיהיה מוכן כשנחזור מהמשך הסיור. האוכל הוא אוכל מרכז אסייתי. מאכלי אורז דוגמת פלוב או פילאף, ממולאים שונים, שיפודים ותה חיוור.

המשך הסיור הוא גולת הכותרת של יום הטיול באזור זה. השביל מתחיל לטפס בתלילות ולאחר כרבע שעה של הליכה מאומצת אנו מגיעים למנזר Upensky החבוי בתוך המצוק. המנזר קטן, מיקומו מדהים והוא ממש בונבון לביקור ומנוחה קצרה לפני ההמשך.
 

מנזר אופנסקי

ההמשך מחייב עלייה של כ 200 מטר לרמה המקיפה את האזור. זו הליכה לא קלה במשך 45 - 60 דקות חלקן בשמש החמה אך בהחלט אפשרית ולא כדאי להתייאש. בתום העלייה מגיעים לשערי עיר הרפאים צ'ופוט קלה (בתורכית - מבצר היהודים)Kale Chufut (או Çufut Qale). בחצי האי קרים קיימות מספר ערים הבנויות במערות ומחילות בסלע. מקום המזכיר קצת את קפדוקיה שבתורכיה אך פחות מרשים. האתר היה מאוכלס מאות רבות של שנים. במאות האחרונות אכלס כפר קראי את האזור. הקראים בנו מבנים עיליים על הרמה מהם שרדו שני מבני ה"כנסה" (בתי הכנסת שלהם שבאחר מהם אף ביקר הצאר) בנוסף שוחזרו מספר מבנים של ראשי הקהילה. המקום ננטש לאחר שיבשה באר המים האחרונה.
 

שער העיר החבוי בחומה

שלא כמו הקראים החיים בארץ, הקראים בקרים כמו גם אלו שחיו בליטא עשו כל מאמץ כדי להוכיח שאין הם יהודים. את עיקר המהלך הוביל אברהם פירקוביץ' שהיה מנהיג דת של הקהילה. המאמץ כלל פיברוק עובדות היסטוריות שמוצאם הוא מהכוזרים ובמאה הראשונה לספירה כבר חיו באזור ולכן אינם אשמים בצליבת ישו. ריחוק מהיהדות השתלם בתקופה בה נדרשו היהודים לחובות, מיסים ושירות לצארים השונים. במלחמת העולם השנייה זה היה לפעמים ההבדל בין חיים למוות. בתקופת המלחמה, כדי להציל חלק מהקהילות הקראיות הכריזו רבנים יהודיים מיוזמתם שהקראים אינם יהודים. מאידך אירעו מצבים במלחמה שקראים באוקראינה ובליטא הלשינו והסגירו יהודים מסתתרים.

נחזור לסיור. לאחר טיפוס קשה נכנסים בשער העיר ומבקרים בחלק מהמחילות התת-קרקעיות. אחת הגדולות שבהן שמשה שנים ככלא תת קרקעי וכאתר הוצאה להורג. שני מבני הכנסה הקראים עומדים על כנם. באחד מהם כתובת בעברית המציינת את ביקור הצאר במקום.

 ה"כנסה"

 אחד המבנים העיליים המרשימים ששרדו הוא המוזוליאום הבא לנסיכה מהמאה ה 15.

את ביתו של פירקוביץ' כאמור שחזרו כדי להראות כיצד היו בנויים בתי המגורים של הכפר.

 מישהו מציץ מחלון הכלא התת קרקעי

המבקר העצמאי יכול להגיע לצ'ופוט קלה. אין בעיית ניווט בשביל העולה לשער העיר. בקופת הכניסה ניתן לרכוש חוברת הדרכה באנגלית ובכך לסייר עצמאית באתר. אפשר גם לעקוב אחר אחת מקבוצות התיירים הרבות המסיירות באתר ובכך לא לפספס אטרקציות בביקור. יש לקחת מים והרבה. זה מקום מרתק ומסתורי -; נדירים כמותו.

יום הביקור באזור באקצ'יסאראי היה המעניין בכל הביקור בחצי האי קרים.

מידע נוסף

מלון ילטה

הארמון בבאקצ'יסאראי