מדגסקר – פרק שני – פארקים וחיי בר
באי מספר פארקים לאומיים גדולים. חלקם הם אתרי מורשת UNESCO. מלבד שמורת Reniala, אותה תיארתי בפרק הקודם, ביקרנו בשלושה פארקים: באיסלו (Isalo), בפארק ראנומפאנה (Ranomafana) ובאנדאסיבה (Andasibe). בנוסף ביקרנו בשמורה פרטית קטנה - אנג'ה (Anja).
שלושת הפארקים בעלי שטח גדול וניתן לבצע בהם טרקים של מספר ימים. במגבלות הזמן ויכולותינו ביקשנו מהמדריכים שליוו אותנו לבצע מסלולים של עד 3-4 שעות הליכה. מסתבר שכנראה 95% מהמבקרים, אם לא יותר, מסתפקים במסלולים הקצרים האלה המספקים טעימה מטבע הפארק והצצה נדיבה לחיי הטבע בו.
אז מה רואים?
פארק איסאלו מפורסם בנופים המיוחדים שלו. אכן נוף יפה ומיוחד אך לא ממש נפלנו מרגלינו למרות המסלול והטיפוס.
.
הכניסה מדרום לפארק. גשם מיד ירד
המסלול עלה לרמה בתמונה בנתיב נוח כמובן והמשיך לנקודות תצפית.
סלע הצב מימין.
פארק ראנומפאנה ממוקם בלב יער גשם. 100% לחות וכמובן צמחייה ובעלי חיים האופייניים לסביבת חיים זו. המסלול של כ-3 שעות היה מפרך למדי עם עליות וירידות רבות. כאן גם נידבתי מדמי לחי המקומי: עלוקה נצמדה לידי והורדה בזהירות על יד המדריך. במקלחת שאחרי ראיתי סימני דם גם על הרגל העלוקה שחגגה וירדה עצמאית לאחר החגיגה. הכפר הסמוך בו שהינו יומיים היווה חווית ביקור נעימה ביותר.
פארק אנדסיבה גם הוא ביער גשום ושם ניתן לראות את האינדרי – הלמור השאגן הגדול במדגסקר.
שמורת אנג'ה היא דוגמה ליוזמה קהילתית. אזור טבע עם למורים סמוך לכפר הוגדר כשמורה. חלק מהאוכלוסייה למד אנגלית ומתפרנס מהדרכה לתיירים ובפועל הכסף הולך ישירות לנותני השירות ולקהילה.
אז בואו נרכז את מה שרואים ואוותר על שיעור זואולוגיה וציון שם כל אחד מבעלי החיים
למורים
יש הרבה ומינים שונים. ראינו במספר פארקים. רובם "שיתפו פעולה" והניבו מחזות רבים. הם חמודים למראה וחלקם יוצרים ישר את רפלקס קריאת ה"אווו.." למראה החומד. הלמור הגדול במדגסקר ה"אינדרי" לא ממש שיתף פעולה ונותר על צמרות העצים למראה חטוף ולא בר צילום. מאידך את שאגותיו שמענו גם ממקום הלינה שלנו מחוץ לפארק. בלילה משתנים סדרי עולם. חיות הלילה יוצאות וחיות היום נעלמות. הלמורים הליליים שראינו הם זעירים - למור עכברי בגודל של.. נכון של עכבר ועיניים ענקיות.
והנה למור עכברי ממש ננסי בלילה. קשה לראות ויותר קשה לצלם
זיקיות בפרט וזוחלים בכלל וכמה דו חיים
יש, הרבה. מעצם אופי בעל החיים הזה אזי הוא קשה לאיתור אבל רואים רבים מסוגים שונים גדולים וקטנים ביום ובלילה. זוחלים נוספים כמו לטאות ונחשים יש לא מעט. אין זוחלים ארסיים במדינה. צבים יש כאלה שבסכנת הכחדה. היות והם לא ממהרים לשום מקום אז בחלק מהפארקים מקצים להם מרחב מחיה והם בתמורה לא בורחים לצלמים. לגבי דו חיים – מעט צפרדעים חלקן מוזר למראה.
זיקית ענק ישנה בלילה בצמרת העץ
ניתן בעדינות לעלות אותן על היד. גוף קריר ורגלים עדינות ואז לשחררן
נחש בואה
צפרדע עגבניה
אחת הפעילה בלילה וביום ישנה ומסווה עצמה כעלה
עוד אחת מוסוות כבונוס לקוראים המתמידים
ציפורים
מרהיבות ומעניינות. יש מינים אנדמיים של משפחות מוכרות בארץ למשל נחליאלי מדגסקר הצהוב או דוכיפת מדגסקר. כמובן לא מעט עופות הייחודיים לאי עצמו. תוכים יש שני מינים אחידים בצבע. מינים פולשים כמו ציפורי מיינה, שפלשו גם לארץ, יש בלי סוף.
גם שני מיני תוכים – שניהם בצבע אחיד. הנה אחד
נחליאלי מדגסקר
חרקים ועכבישים.
פרפרים ענקיים. הרבה חרקים נוספים, בחלקו מוזר בחלקו דוחה. חרק הג'ירף פירגן הופעה ותמונה נדירה. עכבישים רבים רשתות פרוסות על מטרים רבים.
הלבנים המוזרים האלה הם חרקים. נפוצים מאוד
והנה הגירף!!
פסקה בנוגע למגע עם הטבע שאינו בדיוק טבע
סוגיה ידועה ומוצנעת היא שלעיתים קשה לראות את בעלי החיים בטבע וקל לראותם בתנאי שבי או שבי למחצה כאלה או אחרים. רבים מצילומי ציפורי גן עדן הנדירות של פפואה צולמו למשל בסינגפור בתנאי שבי למחצה. התופעה קיימת בכל מקום וגם במדגסקר. התמונות עד עכשיו היו כאלה שצולמו בפארקים. התאמצנו עבורם. בטבע הלמורים יחסית נגישים אך הם חיות בר. מי שלא שיתף פעולה אמור היה האינדרי ולא פירגן תמונה – לא מופיע כאן.
מכאן הסיפור מעט שונה התמונות הבאות צולמו בתנאים אחרים. לא גן חיות, גם כאלה יש במדינה ואני לא אראה תמונות משם.
סמוך לפארק אנדסיבה קיים "אי הלמורים" שטח טבעי מוקף מים המהווים מחסום בפני הלמורים המפחדים לחצות את המים. באי מצויים למורים הרגילים לקבל בננה מאנשים לכן קופצים על המבקרים והמדריכים "מפעילים" אותם לפוזות צילום. אני מוותר על הרצון לשים תמונות מבוימות עם למורים. התמונות הבאות צולמו באי. היתרון שמצאתי במצב הזה ובלמורים הקופצים על המבקרים הוא שיש אפשרות לגעת בהם והתחושה נעימה: הפרווה רכה להפליא בכל סוג שנגענו בו באי.
מקום נוסף של שבי למחצה הוא מעין בית גידול בו גדלות עשרות סוגי זיקיות בתנאי שבי נינוחים ו"מפנקים". ראינו בטבע זיקיות ענקיות אך כאן יש המון ממינים רבים. אז בהתאם לקוד התחמון, אציין שהתמונות הבאות צולמו בשבי. גם כאן יש אפשרות לאחוז בזיקית. אחזנו כאלה בטבע וגם כאן הרגליים העדינות לופתות את היד והגוף מפתיע בקרירות שלו.
ענקיות וזעירות
מוזמנים להמשיך גם לפרק הבא