מדגסקר - פרק רביעי ואחרון: הביקור בערים וסיכום

מדגסקר – פרק רביעי ואחרון. הביקור בערים וסיכום

בפרק זה אתאר את הביקור בערים, קצת על מקומות הלינה ששהינו בהם, לקחים לגבי המסלול וספק התיירות וסיכום קצר.

בואו נאמר שהערים במדגסקר לא היוו עוגן תיירותי משמעותי. שהינו שני לילות בסיום בטאנה הבירה ובדרך עצרנו ללינה לילה אחד בפיאנארנצ'ואה (Fianarantsoa) ובאנטצירבה (Antsirabe).
 טאנה עיר עם למעלה משני מיליון תושבים. שתי האחרות למעלה מ -100,000 תושבים כל אחת.

המלון בפיאנר היה מקסים ומעוצב. החדר קצת פחות. הנוף מהמרפסת של חצר המלון ממש מרחיב את הלב.

המלון סמוך למרכז המסחרי של העיר: לבנקים ומהבחינה התיירותית - לשוק. לפיכך ניצלנו את הבוקר לגיחה רגלית של שעה עד שהגשם החזיר אותנו למלון ומשם אלן אסף אותנו להמשך הנסיעה. כנראה היה משהו דמוי Pay Day. מחוץ לבנקים תורים של מאות אנשים. מחכים זמן רב בשקט מופתי ומפתיע. באזור בניינים המעידים על העבר הקולוניאלי של המדינה - פאר מתפורר. השוק עצמו פרוס על פני רחובות רבים. היות וכבר שמנו לב לתופעה שהכל נסחר על הכביש אז כמובן גם כאן, רק בגדול.

בדרך לשוק

באנטצירבה שהינו ברובע קולוניאלי עם רחובות רחבים בתבנית שתי וערב, בתי מידות במרחק 10 דקות ממרכז העיר בו הייתה סוג של תערוכה ומופע מוזיקלי בכיכר המרכזית. ניצלנו כשעה לפני השקיעה לסייר מעט שם.

תחנת הרכבת הלא פעילה (לא התחנה ולא הרכבת)

בעיר זו ביקרנו במספר בתי מלאכה ובשני אגמים הסמוכים במרחק פחות משעת נסיעה מהעיר.

בערים עצמן לא נתקלנו בבעיות מלבד הטרדות רוכלים ומידי פעם נהגי מוניות. ככלל, משודר לתיירים שהערים אינן בטוחות. גניבת תיקים, כייסים, חטיפת מצלמות הם החשש הגדול וגם בנסיעה הנהג הזהיר אותנו בעת נסיעה באזור צפוף. כנראה שזה במידה מסויימת נכון כי גם המקומיים הולכים ברחוב עם יד אוחזת חזק בתיק.

בלילה המדינה עוברת למצב תרדמה. תשתית החשמל רעועה. נורות בודדות מאירות חזיתות בתים ורחובות. מי שאין לו מה לחפש - שלא יחפש זאת ברחובות האפלים. רוצים לצאת: קחו מונית גם אם מדובר בכמה מאות מטרים, במיוחד בטאנה. לא יודע האם נכון. לא בדקנו האם מזלנו יעמוד לנו בהליכת לילה ברחובות. בנסיעה האחרונה שלנו מהמלון לשדה התעופה סביב חצות ליל - הרחובות הריקים של העיר האפלה והדוממת די מטילים מורא. קל וחומר בהשוואה לטרוף התחבורתי המאפיין את רחובות העיר בשעות היום.

בטאנה נסענו כשעה לאזור אתר ה"גבעה הכחולה" Ambohimanga. אתר מורשת UNESCO ממנו שלטו מלכי מדגסקר על המדינה. היסטוריה טיפה מוזרה יש לשושלת ומכל מקום היא שרדה עד לגרוש השליט לאלג'יר והפסקת השלטון על ידי הקולוניאליזם הצרפתי.

אזור ארמון נוסף על אחת הגבעות הנישאות של טאנה סיפק אזור תצפית על העיר. זיהום האוויר הנורא הרובץ על העיר מונע מאיתנו להתרשם.

נוף העיר המפוייח באובך וזיהום

תמונה שלווה ומטעה אך אולי הנקודה היפה הסבירה בעיר

המלון ששהינו בו היה Chalet des Roses מלון בינוני עם מסעדה איטלקית בינונית צמודה לו.

שתי הפתעות תיירותיות חיוביות המאפשרות לנו קצת פינוק מערבי אמיתי: מלון סקמנגה הוא מלון מדליק 10 דקות מהמלון בו שהינו. לסקמנגה יש מסעדה מעולה כולל בופה צהרים מגוון במחיר שווה ערך ל -22 ₪. בדרך לסקמנגה אנו נתקלים במוסד מפתיע, בית קפה מעוצב לעילא: קפה קאנלה. (בתמונה למטה) ניסינו אותו והעיצוב המוקפד הוא רק ההתחלה. המוצרים מעולים שבמעולים. שיק ופאטיסרי צרפתי מהמעלה הראשונה. מחירים גבוהים לארנק המקומי אך סופר נמוכים יחסית למוסד מקביל ברמה במערב או בארץ.

נתחיל בסיכום

לינה

למעט המלון הראשון שאכזב, היתר היו בסדר גמור. שירות טוב, אוכל משובח. מי שראוי קיבל את המגיע לו מאיתנו בטריפאדוויזור.

ספק התיירות:

פנינו לבלאזה הבעלים של סוכנות Gassitours . בגדול מה שסוכם סופק. היתרונות שלו הוא במחיר הנמוך. אלן הנהג היה מצויין - מכיר את הדרך ולאחר שהפשיר גם היה נחמד יותר ברכב.
 השאלה האם אנחנו מרוצים מהשירות של בלאזה והאם נמליץ עליו? אז ציינתי את היתרונות אבל – לא..

בואו נרחיב מעט מדוע.

פניתי אליו חצי שנה לפני הנסיעה. היינו די מגובשים על המסלול והשאלות היו מועטות. המענה שלו למיילים התנהל בעצלתיים. לשאלות הספורות שנשאלו לא ניתנה תשובה בזמן או לא מספקת. אכן מזל שבחרנו שלד טיול שהיה לנו בראש והוצע גם על ידו וממנו התקדמנו. שלושה חודשים לפני הטיול כאשר מועדי הטיסות היו ברורים ביקשתי תוכנית סופית מותאמת לתאריכים. קיבלתי בלאגן שדרש ממני לבצע התאמות ולאשר זאת איתו ולהגדיר זו התוכנית אלה התאריכים וזו העלות. חודש לפני הנסיעה שלחתי מייל בקרה לדעת אם הכול סגור והאם נדרש מאיתנו עוד משהו. כמו כן ביקשתי תוכנית מלאה מעודכנת עם המלונות המוזמנים לפי הימים היה ויידרש מאיתנו משהו דומה בכניסה למדינה. זה השלב שהבחור התעורר. הבין שהנה אנו באים ושלח לנו תוכנית של טיול אחר וכנראה התחיל רק אז להזמין מלונות. כמובן לא כולם היו זמינים בהתראה קצרה. הייתי צריך לאשר לו שינויים, חלקם למלונות לא מוכרים.

היות וסוכם שהתשלום יינתן במזומן עם הגיענו לשדה ביקשתי לדעת מי יפגוש בנו. האם הוא אישית או מישהו מטעמו. הוא כתב לי כי ברור שהוא אישית יקבל את פנינו והוא ימסור לנו את כל הפרטים.

בשדה כמובן שחיכה לנו מישהו אחר. אומנם עם חוזה ביד מותאם להזמנה שלנו אך תחושת חמיצות קלה עלתה. גם העובדה שהנהג לא חיכה לנו בטוליאר (בלאזה לא הודיע לו על מועד הנחיתה המעודכן שלנו) יצרה תחושה כבדה.

אספר את סיפור "ריקו לודג' " שידגים טענותי. זה גם סיפור מעניין - או מעז יצא מתוק.

באזור פארק אנדאסיבה תואמה לנו לינה ב Rico Lodge. זה מהשינויים הדחופים שאישרתי עקב ההזמנה המאוחרת של בלאזה. לא היה לי מידע על המקום והנהג אומר לנו שזה מקום חדש והוא מביא לשם לראשונה תיירים. יורדים מהכביש סמוך לפארק בדרך עפר שנראה שעובר בה רכב אחד ביום ונוסעים. שלט זעיר מוביל אותנו לאחר 3 ק"מ לבקתת קש בלב שום מקום. שם מחכה לנו איזה בחור. זה ריקו לודג'. אין חשמל, המקום מבודד לחלוטין. אני מסרב להוריד את החפצים לביקתה. מה זה המקום הזה? אלן הנהג נראה בהלם. טלפון לבלאזה והבחור מתחיל לצעוק עלי בטלפון: “אתה אישרת את המקום! זו בעיה שלך!” ואז באו הטיעונים הלוגיים:שלו פגזיים אחד אחד:

כבר שלחתי ישראלים למקום (ממש רלוונטי לבעיה)

אתה הזמנת רק לפני חודש – אז זה מה שפנוי

שאר מקומות הלינה שסידרתי היו טובים אז הנה מקום יותר בסיסי

אני מקצוען ואני יודע מה שאני עושה

הטונים עלו וניתקתי את השיחה. צורת דיבור כזו לא מקובלת עלי לא בכלל ובטח לא ללקוח בבעיה. ניתן היה להרגיע ולפחות לנסות לעשות קולות של נסיון לפתור את הבעייה.

בשלב זה היה ברור שאין ברירה ופה נלון. ואז אומר הבחור המקומי שחיכה לנו בבקתה שריקו לודג' זה בעצם 3 בקתות. יש עוד שתיים קרובות יותר ל"מרכז" הלודג' בו יש סוכת חדר אוכל וגרה משפחה המתפעלת את המקום. טוב. ממשיכים 200 מטר ונגלית עוד בקתה ועוד אחת. אין חשמל אבל יהיה. אנחנו מקבלים קצת מידע ובוחרים בבקתה קרובה יותר ל”מרכז”. בקרובה ביותר שוהות שתי תיירות מאירופה. מסבירים לנו כי בשש הערב יפעילו את הגנראטור לשלוש שעות ואז יהיה חשמל (אור) בבקתה.אין שקעים ואת תאורת החירום שנקבל יחד עם הסלולארי נטען בפינת האוכל. דליים עם מים חמים יביאו לנו בשעה שנגיד שאנו רוצים להתקלח. הבקתה עצמה מרווחת מאוד וספרטנית.
 בלאזה יכול היה לפתור את הסיפור ולמנוע מלכתחילה את הקונפליקט בכך שהיה אומר מראש מדובר במקום לינה בלב הטבע, אקולוגי ומבודד ולא לזרוק זאת עלינו.

בסופו של דבר היה חווייתי. הצוות יצא מגדרו שנהיה מרוצים ותגמלנו אותם בנדיבות כשעזבנו את המקום. חוויה משמעותית עבורנו במיוחד היה לקום בבוקר עם אור ראשון לצלילי שאגות האינדרי, הלמור הגדול השאגן שייחודי לאזור.

ברור שזה לא מקום לכולם. לא כולם מתלהבים לראות את לטאת הבית הירוקה "שלנו" במקלחת או את פרפר הלילה הגדול שנחת אצלנו או לפנות עכביש מהמיטה. אם לא היינו מתלהבים מהטבע הבלתי אמצעי היינו די סובלים במקום שעם חשכה עומד מלכת.

הדרך לריקו לודג'

הבקתה שבה לנו בסוף

אורח לילה: פרפר גדול שבא לבקר. את העכבישים החמודים חסכתי.

המסלול

שהינו 14 יממות במדינה. יכולנו לבצע את אותו המסלול לראות הכול ללא לחץ ב - 12 יממות. לא קיבלנו המלצות טובות לשאלות על המסלול וגם ההצעות שהוצעו לא עזרו ממש. לא נורא. ממש לא נורא זה חלק מהחוויה.

הנהג

אלן היה מצוין. הוא מנסה להיות גם עצמאי ומפתח אתר בעזרתו יגיע ללקוחות באופן ישיר. ברגע שיהיה עצמאי ואדע זאת אשמח לפרסמו.

סיכום כספי בסדרי גודל:

הביקור שכלל טיסות בין לאומיות, פנימיות וכל סידורי הקרקע שהוזמנו עלה קרוב ל -2500$ לאדם. בשבועיים המרנו עוד כ 250 יורו לאדם להוצאות שוטפות, מזון, פארקים שלא ברשימה, טיפים ומזכרות.

פרק שהייה באמסטרדם אינו כלול בתמחור.

טיסות

טסנו במספר רב של חברות תעופה

טרנסאוויה – מהארץ להולנד. טיסה בסדר טיסת לואו קוסט ללא מזון ובידור.

אל ומ-מדגסקר דרך ניירובי עם KLM בשיתוף עם קניה אירוייז. KLM מצויינים. קניה פחות. אמנם טסנו בדרים ליינר אך הצוות במטוס אפאטי ואיטי והאוכל זרק אותנו שנים רבות אחורה.

טיסה פנימית עם חברת התעופה של מדגסקר. מונופול פנימי והיה בסדר ואפילו מפתיע.

חזרה ארצה היה עם פגסוס הטורקית. לצערי טרנסאוויה לא טסו ביום המתוכנן לחזרה. פגסוס היו זולים אך הטיסה הייתה זוועת אלוהים. אין ולו קריטריון סביר אחד לרפואה שניתן לתת איזה גרייס לחברה. פעם ראשונה ואחרונה ולא, ממש לא להתפתות למחיר!

ולסיום

היה כיף, מעניין, מפתיע וחוויה מורכבת שספק אם יעד מערבי אמור לתת לו קונטרה, אך טוב שנגמר. חשנו זאת במיוחד עם ההגעה לאמסטרדם הנינוחה, מסבירת הפנים והצוננת באוויר הסתיו שלה. איזה רעיון טוב היה לסיים טיול מורכב שכזה בצ'ופר ענק.

חווית הדרן

בטיסה הלילה חזרה לניירובי הזריחה תפסה את כל האזור המזרחי של אפריקה מכוסה עננים. החריג הוא הר הקילימנג'ארו שהדהים במראה מעל העננים. כך זה נראה ללא עיבוד וחיזוק. עוצמה מעורפלת 5 ק”מ מתחתנו

עד כאן