הביקור באיי שטלנד

זו ארץ ירוקה שופעת וכיום בזכות הנפט בים הצפוני גם עשירה למדי.

הביקור בוצע בשני איים בלבד הרחוקים ממפת הביקורים הרגילים. הסיבה הפורמאלית היא כי הן באי פייר (Fair Isle) המאוכלס ב -70 תושבים ובאי מוסה (Mousa) שאינו מיושב, יש שמורות ציפורים ואנחנו הרי בעסק הציפורים והבטיחו לנו עוף לשבת.

 

הסיבה השנייה שנראית לי החשובה היא סיבת ביקורת הגבולות. עם ההפלגה מאברדין יצאנו לכאורה מתחומי בריטניה. אני מניח שמסיבה זו מאושרת נחיתה בשני איים מבודדים המנותקים מהאי המרכזי של שטלנד ובכך חוסכים רישומת וביקורת גבולות.

האי הוא הדרומי בשטלנד ממש בחצי הדרך לאיי אורקני. מבודד למדי. 3 פעמים בשבוע מפליגה ממנו מעבורת לאי המרכזי בשטלנד. בנוסף יש טיסות מידי יום. באי שמורת ציפורים ו - 70 תושבים המגדלים כבשים ומתפרנסים מצמר ובשר.

 באי

 המעגן



 

הירידה לאי שהייתה הנחיתה הראשונה בהפלגה, הראתה לנו שהצוות צריך מעט תרגול. נחיתות אחרות היו חלקות יותר.
הורדת הציוד נמשכה זמן רב, חלק ממנועי הסירות היה תקול. בסופו של דבר הכל נפתר.
 האי מקסים. ניתן ללכת לתצפית על הציפורים ולהמשיך לטייל באי. ההפלגה שילמה מראש לשניים מתושבי האי וארגנה הסעה בין המעגן לכפר למי שרוצה לחסוך בהליכה וניצלתי מעת לעת את שרותם. הכפר מצוי כשלושה ק"מ מהמעגן. ב"בית העם" פרוסים מספר דוכנים בו מוכרים מספר מוצרים. האי מפורסם בצמר שלו ובמוצרי הסריגה. המוצרים אכן יפים אך לתחושתי הצמר לא נעים למגע ועם כל הכבוד והרצון לסייע לכלכלת האי, לא מצאתי שימוש למוצרים אלה. אחרים קנו. בודאי שקנו.

הלכתי למוזיאון הקטן. נחמד ותו לא. בכנסיה ביום א' החל הטקס והכומר קיבל את פני המתפללים והאורחים. מאוד שמח לשמוע שאני מהארץ. לפני 4 שנים ביקר אצלנו עם כמה מחברי הקהילה, ביקור שהשאיר להם רושם חיובי מאוד.

הרושם הוא של קהילה מבודדת חיים שלווים, מעט משעממים. חורף קשה וחשוך. אנשים מאריכים ימים. צעירים עוזבים. נוף פסטורלי המתבטא בתמונות.

 תמונות מהאי







 

מי שמעוניין להגיע לאי באופן עצמאי ולשהות בו, ניתן להגיע בטיסה או במעבורת ויש מספר חדרי אירוח.

באי מוסה שמורת ציפורים שניתן לבקר בה במסלול הליכה של שעה, שעה וחצי ואתר ארכיאולוגי נדיר "הברוך של מוסה".

הירידה לחוף חלקה להפליא. אני מעוניין לראות את הברוך ולא מתעניין בציפורים. המבנה מרשים למדי. קיימת אי ודאות למה שימש מבנה מרשים זה. מידע נוסף מצוי בלינק זה.

 הברוך מבחוץ ומבפנים



 נופים, מצוקים וגם שחף












 

החברה התפזרו באי ונותרתי ליד הברוך. אנדרו, המדריך מטסמניה, הגיאולוג שאינו ממש חובב ציפורים נשאר איתי והוא מציע לי שאם ארצה, יחזיר אותי סולו לאוניה ואם ארצה הוא יעשה זאת Ultra fast. הסירות כאשר שטות ללא עשרה נוסעים הן מהירות מאוד ואם לא אכפת לי הוא רוצה לחרוש. אני מקבל הצעתו ומציע לו שנעשה איזו הפלגת כיף קצרה. הוא קונה בהתלהבות את הרעיון וכך אנחנו לוקחים את הזודיאק לאורך מצוקי האי למשך חצי שעה בערך עד שהחזיר אותי. Ultra fast.

 

אחלה ביקור.

 היות ובביקור זה לא מיציתי את סקוטלנד בכלל ואיי שטלנד בפרט בהחלט יש רצון לביקור יסודי יותר שיבוצע ביום מן הימים.

היות וזה הפוסט האחרון המסכם הביקור בקוטב, הגיע זמן מילות סיכום.

מכמה סיבות שלא פירטתי, יצאתי לנסיעה עם לא מעט חששות. למרות שזו נסיעה פשוטה הן בהיבט הארגון והקושי הפיזי, לא הייתי שקט.

זו פעם ראשונה שאני מבצע "קרוז" כלומר טיול מסוג זה. יש לזה פוטנציאל ואולי אעשה זאת באזורים אחרים בעולם.

הנחיתה בחופי יאן מאיין הייתה שיא הביקור למרות מזג האוויר והביקור הקצר. זו הייתה חוויה ייחודית ולו בשבילה אני שמח שבסופו של דבר יצאתי להפלגה.