חלק שני - ההפלגה לארצו של קין

בפרק זה אפרט את חוויות מההפלגה עצמה וכן מעט מידע פרקטי

כאמור, האוניה בה הפלגנו היא אורטליוס. האוניה הפליגה בתפוסה מלאה של 113 תיירים. בנוסף הפליג צוות של כ - 50 איש הכוללים מדריכים ויתר צוות האוניה.

צוות התפעול של הספינה: הקברניט, הקצינים והמלחים - האחראים לתפעול האוניה ככלי שיט, בטיחות, הורדת סירות הזודיאק לים ועל פי הצורך לתפעל אותן כשאין מספיק מדריכים.

צוות המלון: קבלה, רישום, חדרי אוכל, תפעול הבר, תאי מגורים, כספים, מרפאה, ניקיון, כביסה -; בקיצור, כל מה שקשור לשגרת היום יום של התיירים באוניה.

צוות המדריכים שבעה במספר: אחראים על סיורי החוף, השטת סירות הזודיאק, איתור בעלי חיים תוך כדי הפלגה, הרצאות וסדר יום לטיולים ולסיורים.

כל אנשי הצוות אדיבים, ששים לסייע לעזור ולתת לכולם תחושה של חופש מוחלט.

בפועל רוב המגע היום יומי הוא עם מנהל המלון ועוזרתו ועם המדריכים.

הנוסעים: גיל ממוצע 50+. רבים מהם חובבי טבע וצפרים נלהבים. רבים שהו שעות רבות בקור בחרטום האוניה עם ציוד צילום ששקל עשרות ק"ג, משקפות ושאר אמצעים בנסיון לתפוס תמונת לוויתן או עוף נדיר.

הרבה אוניות מפליגות בקטבים. חלקן קשוחות ומחוספסות חלקן מודרניות ונבנו במיוחד לתיירות קוטב מבוססת כספית. התנאים והמחיר הם בהתאמה לטיב התאים ופאר האוניה.

אורטיליוס בטוחה להפליא, שוברת קרח עם ניסיון רב שנים בהפלגות קוטב וצוות מיומן. זו אוניה ספרטנית. התאים די דלים ובסיסיים, המסדרונות צפופים. רחוק מפאר. אולי עדיף כך ממלוקקות מפלצות הקרוזים המשיטות 3,000 נוסעים ויותר. היות ובחרתי להפליג בתנאים הבסיסיים ביותר: מיטה בתא לארבעה אז גם הצפיפות לא משהו.

אם נביט על הפן החיובי, בפועל שוהים מעט בתאים. השטחים הציבוריים הם לב הפעילות החברתית:

יש את הבר הפתוח 24 שעות ביממה בו יש כל היממה קפה, תה, פירות ומאפים. בשעות הערב ניתן לרכוש משקאות חריפים. בנוסף בבר יש ספריה עם חומר עיון רב הקשור לקטבים.
 

 הבר, כאשר ריק למדי

סיפוני התצפית פתוחים כולם למעט סיפון סירות הזודיאק הסגור לתיירים בעת הורדת והחזרת הסירות.

הגשר פתוח לכולם תוך בקשה לא להפריע לצוות.

 הגשר רגוע, הקברניט בצד שמאל של התמונה

 חדר הרצאות המשמש להרצאות, תדרוכים ומפגשים המחייבים קשב.

חדרי אוכל פתוחים בשעות האוכל. אוכל מעולה שבמעולים.

 

מגורי הצוות ואזורים אחרים מסומנים כמחוץ לתחום.

הניתוק הגיאוגראפי משית ניתוק מרשתות סלולאריות. לנתק זה יש לדעתי ברכה מסוימת של תחושת חופש עם טעם של פעם, לא לרוץ כל רגע לעדכן ולהתעדכן.

ובכל זאת, למי שלא יכול בלי, אינטרנט איטי במחיר גבוה המבוסס על קו הטלפון הלוויני של האוניה. פותחים חשבון מיוחד באוניה לפי נפח תעבורה ומוזהרים לשלוח ולקבל הודעות טקסט בלבד אחרת המחיר עלול לקפוץ למאות יורו.

יש טלפון לוויני שניתן להתקשר ממנו תמורת תשלום. מחיר סביר של יורו וחצי לדקה או רכש סיסמה לדיבור של שעה נדמה לי במחיר 20 יורו.

בתחנת יאן מאיין היה WiFi פתוח וניתן היה להתעדכן מעט.

 

בקיץ רוב ההפלגות מבוצעות באזור סבאלברד. חלק קטן לחופי גרנלנד ולעיתים גם לכיוון איי פרנץ יוזף בצפון סיביר. ההפלגות יקרות מאוד. 10 ימים מסביב לאי באוניה זולה עולה כ-5,000 דולר ובאוניות המלוקקות כפול ויותר. לזה יש להוסיף את מחיר הטיסה היקר בפני עצמו.

ההפלגות בעונה (לא ההפלגה שלנו) הן בסמוך לחוף. היות ויש אור 24 שעות ביממה, מתבצעות ירידות רבות לחוף: שתיים עד שלוש ביממה. כל ירידה היא בערך של כ-3 שעות. אין נמלים במסלול. האוניה מטילה עוגן, מורד גרם מדרגות מתכת (gangway) צוות האוניה מוריד סירות זודיאק. הנוסעים חגורים בחגורות הצלה יורדים לסירות וקדימה לחוף. לעיתים הנחיתה רטובה משמע יורדים מהסירה לים. צוות האוניה מחלק לכל הנוסעים בתחילת ההפלגה מגפי גומי המאפשרים נחיתה זו. על החוף פעילויות שונות בהתאם למקום ולכושר היורדים לחוף. החזרה בתהליך דומה. עם החזרה כל נוסע מציין בלוח הנוכחות שחזר. בודקים שכולם חזרו וממשיכים בהפלגה.

 מראה מהזודיאק

לוח נוכחות באוניה

 

ההפלגה שלנו היא הפלגת תחילת העונה. הפלגת הרצה לצוות לאחר פגרת הטיפולים באוניה וככזו וכהפלגה שמתוכננת לעבור הרבה ים הייתה זולה באופן מיוחד. מחיר ההפלגה להפלגה הקצרה מאברדין(ניתן היה לצאת מהולנד או לחבור לספינה באברדין), באתר החברה היה סביב 2000$. בפועל חלק מספקי התיירות בעולם הציעו מעט יותר זול. רכשתי דרך חברת Explore הבריטית. היות ונסעתי איתם מספר פעמים בעבר גם זכיתי ל - 5% הנחה של נוסע מתמיד. המחיר בשווה ערך דולארי היה כ -1700$. ההפלגה במחיר הנמוך הייתה להיט ונראה לי שחצי שנה לפני המועד כל המקומות נמכרו. בנוסף למחיר זה שילמתי עבור טיסות הלוך לאברדין וחזור מלונגיירבין שהוזמנו 7 חודשים לפני ההפלגה במחיר של 1000$.

 עליה לאוניה בנמל אברדין החלה בדיוק בשעה שנקבעה. לא דקה לפני. הצוות אדיב ומחייך. התאים חולקו במהירות. מפגש ראשון לכולם בבר. תדרוך ראשוני, הרמת כוסית ותדרוך בטיחות חובה. מיד אחר כך תרגול חובה של נטישת האוניה. הכול עוד בנמל, מלקחי מסעה האומלל של קונקורדיה.

 תרגול בטיחות

צוות המדריכים מציג עצמו: חבר'ה עם עשרות שנות ניסיון באזורי הקוטב. המדריכים הם עם רקע בצפרות, גיאולוגיה, קרחונים, לווייתנים וכן, גם אומנות.

הערב הראשון עמוס. יש עוד תדריך שיט בזודיאק, קבלת מגפים, אוכל והרצאה ראשונה.

הבוקר הראשון מפגיש אותנו עם איי שטלנד ועל הביקור שם ארחיב בפרק האחרון

בערב בין איי שטלנד ליאן מאיין צילמתי את השקיעה האחרונה שראינו במסע.

 שקיעה אחרונה. האוניה מפליגה צפונה והשקיעה בצפון

הלאה בהמשך ההפלגה צפונה מידי פעם הודעות על לווייתנים. כולם רצים לסיפונים. שמתי לב שמאד קשה לצלם את החבר'ה האלה בים הפתוח. הרבה יותר קל לצלם אנשים שמנסים לצלם לווייתנים..

 סנפיר של אורקה

אני מתייאש ומצלם צלמים ומתלהבים

בין לבין - יומיים מנוחה, קריאה, אוויר צח וצונן. חופשה מסוג אחר. הים במצב סביר.

לירידה לחופי יאן מאיין מיוחד פרק נפרד

מיאן מאיין ממשיכים בהפלגה צפונה ובשגרת ההרצאות, קריאה ומנוחה. הים ממשיך להתחשב בנו ורגוע למדי, רוב הימים אפור בחוץ כשמצפינים קצת שלג באוויר ולעיתים סיבי קרח דקים וחדים. והעיקר - מנוחה. לא נתקלתי בבעיית מחלת ים. יש מרפאה באוניה ורופאה וניתן לקבל טיפול לאלה הסובלים ולא התארגנו מראש עם טיפול הולם.

 ימים אפורים





 

בתוכנית להגיע לכיפת הקרח. להפליג בה כמה שעות או יום ולנסות לאתר דובי קוטב. הקוטב מכוסה בכיפת קרח המתפשטת בחורף ומצטמצמת בקיץ. לאוניות באזור מופצות מפות עדכניות המתארות את פריסת הקרח ואת צפיפותו (אחוז שטח קרח ביחס לים). אנחנו מתקרבים. הקרח פוגש אותנו 7 שעות לפני התכנון. כלומר יש הרבה יותר קרח מהמתוכנן והוא גם צפוף יותר. האוניה מתחילה לפלס דרכה בקרח. תוך רעשי שבירת פלטות קרח בעובי של מטר וחצי ובמשקל מאות טונות. הרעש מעורר מעט חשש אך אומרים לנו מראש לא להתרגש. הקרח הצפוף מפנה מקומו לשטחים גדולים ללא קרח וחוזר חלילה. מידי פעם הר קרח גדול לפנינו וכמובן לא מתקרבים אליו.

 תמונות בקרח






 

בחוץ אור כל היממה. בלילה הראשון כול המדריכים בתזזית לתפוס איזה דוב אך אלה לא משתפים פעולה ולא רוצים רוצים להתגלות. לאחר כמעט יממה בקרח מאתרים דובה ושני גורים השוחים בים הפתוח. האוניה עוצרת. לא מתקרבים. די מרגש. הדובים שוחים בים במרחק של מאות מטרים מאיתנו ובמרחק מאות מטרים מהקרח הקרוב ביותר. צריך לזכור שאנחנו 300 ק"מ מסבאלברד וכ- 250 ק"מ מגרנלנד. כלומר הדובים נדדו מרחק עצום ממקום לידתם במאורה ביבשה. אני מציץ באחד משפע הטלסקופים הפרוסים במשפחת הדובים השוחה, אך המרחק הרב מונע צילום איכותי של התופעה.

שלושת הדובים נראים בקושי. את זהבה לא רואים כלל

 

זהו. יש דוב ברשימה, כעת לסבאלברד. אז הבלתי צפוי הרים ראשו. הקרח המפתיע ממשיך להפתיע וצפיפותו לכיוון הפלגתנו למזרח גבוהה ומונעת תנועה. האוניה מנסה במשך שעות למצוא דרכה במבוך הקרח העבה ולבסוף הקברניט מקבל החלטה לחזור במסלול ממנו הגענו. משם יגיע לים הפתוח ומשם ימשיך לסבאלברד. בקיצור להערכתי הפסדנו כ- 30 שעות מזמן ההפלגה עקב ההיתקעות בקרח. המשמעות לאכזבתי הרבה, היא שלא נגיע כמעט לכל אתרי הביקור בחופי מערב סבאלברד. מה שכן הספקנו הוא לבקר במושבת הניבתנים (walrus) באי . ירדנו לסירות במזג אוויר נורא. רוח, שלג, ים גלי. לאחר דקה הפלגה חטפתי שפריץ מסיבי של מי ים קפואים. החיות הענקיות האלה מדהימות. רובם רובצים ממש בערמה על החוף. חלקם בים. הם מתקרבים בסקרנות לסירות ואנחנו מתרחקים. הם חוזרים לחוף ואנחנו מתקרבים אליהם ושוב הם באים אלינו וחוזר חלילה. הצילומים בידי הרועדות לא משהו בקושי שמרתי על המצלמה שלא תירטב. החוויה אדירה. שבתי ספוג ורועד לאוניה. התחממתי מעט, ייבשתי ציוד.

 ניבתנים בקור

זהו האוניה בדרכה לנמל לונגיירביין. ארוחת ערב אחרונה בה מציגים לנו את כל הצוות כולל העובדים הכי פשוטים: שוטפי כלים, עובדי מכבסה. זהו מתקרבים לסיום.

תיבת טיפים מוצבת בקבלה, טפסי משוב, סגירת נושאים כספיים ובבוקר אנחנו יורדים מהאוניה לחוף.

כמה תמונות מלונגיירבין הכוללות דובים. לא ממש טיילנו שם ולמעשה רק חיכיתי לטיסה הארוכה חזרה.

 כמה קל לצלם דובים שאינם בטבע. השלט המפורסם בסבאלברד

 חברת השכרת רכב

 פוחלץ בשדה התעופה.

וגם זה וכמובן הלוגו שלי

הפלגה ייחודית. לא מתאימה לכל אחד.

לחובבי האזור מוצע לקחת הפלגה מסביב לסבאלברד. יש הרבה אוניות. לבדוק ולהשוות.