שליחת הודעה

הבלוג של דן צ

הילד שמטייל באצבעו על מפות האטלס - זה אני. גם היום. קרא עוד

קשמיר ולאדאק. חלק ראשון - סרינגר עד קרגיל

צפייה בפרופיל

שליחת הודעה

הבלוג של דן צ

דן צ

צפייה בפרופיל

שליחת הודעה

הבלוג של דן צ

06/07/2012 עודכן: 22/09/2012

2,940

קשמיר ולאדאק. מבוא לפרק לאדאק - סרינגר עד קרגיל

יוצאים משדה התעופה של סרינגר ללא קליטה בסלולארי. אנחנו מתקרבים לבחור עם סתם דף מודפס בפונט 72 שעליו כתוב:

Rimo

Zucker

- בוקר טוב, אתה מר מנצור גורו?

- בוקר טוב, מר צוקר? מנצור לא יכל לבוא. אני סעיד מג'יד

- יש לך במקרה תעודה מזהה, מסוכנות רימו אמרו לנו בפירוש שמנצור יאסוף אותנו. אתה מוכן בבקשה להתקשר לסוכנות כדי שאוכל לבדוק במה מדובר?

- אין בעיה (מתקשר ומעביר לי את הטלפון)

טוב, טוב. אני צריך להסביר את התקף החשדנות הזו.

סרינגר (Srinagar) בצפון הודו היא אחת מערי גן העדן בחבל קשמיר. במשך שנים גן העדן היה לגיהינום. מלחמה ארוכה עם פקיסטן. מתח עדתי נוראי בין הודו לרוב המוסלמי הרוצה בדלנות ואף להיות חלק מפקיסטן. התוצאה: חוסר יציבות דוחה תיירות ושלוה.

המלחמה בין הודו לפקיסטן הסתיימה. ובשנתיים האחרונות אי השקט מפנה מקומו לרצון לחזור לשגרה. יש חוסר שקט הרוחש מתחת לפני השטח. כוחות ניכרים של צבא הודו פרוסים בעיר ובכל צומת מרכזי בה.

באתרי תיירות בעולם חזרו להתפרסם כתבות המעודדות תיירות בסרינגר. העוגן העיקרי הוא אגם דאל ובתי הסירות בו (houseboat) והגנים סביב לה. מסרינגר יוצאת דרך D1 אשר לאורך 422 ק"מ מרתקים מחברת את קשמיר ללה (Leh) בחבל לאדאק. דרך זו עוברים ביומיים כאשר מקובל לעצור ללינה בעיר הקטנה קרגיל (Kargil )

בישראל יש אזהרת מסע לכל צפון הודו (כולל לחבל לאדאק...).

תכננו (חבר ואני) לבצע שבוע של Road Trip חוצה הימליה הודית מסרינגר ועד מנאלי כאשר נתחיל בשהיית יום בסרינגר ואת היומיים הראשונים נעביר לאורך דרך D1. במקבץ ה post -ים הבאים אתאר את החוויה כמיטב יכולתי.

את סידורי הקרקע לכלל השבוע ארגנה חברת רימו הממוקמת בעיירה לה (עליה ארחיב בפרק השני של תיאור מסע זה).

נחזור לחשדנות. לקחתי ברצינות את האזהרות ובדקתי מידע כללי על האזור. כדי למנוע מצב בו מן דהו יקרא את שלט הקורא לנו ביציאה מהשדה, ידפיס איזה קשקוש ויקח אותנו השד יודע להיכן, ביקשתי לוודא מי אכן אוסף אותנו. מה הטלפון שלו ואיך ניתן לזהותו. לא חשדנות ופרנויה -; סתם קצת זהירות ובקרה.

אז כאמור: הדף ה"רשמי" - הוא סתם דף מודפס. האדם לא מוכר. מה שחששנו. הטלפון לסוכנות והשיחה הקצרה הבהירה לנו שבצד השני של הטלפון זו אכן הסוכנות ולוקח אותנו האדם הנכון.
נכנסנו לרכב וקדימה לעיר המלאה בצבא והיישר ל houseboat של מנצור גורו.

houseboat-; הכרה, תיאור, תכונות.

houseboat תופעת לינה יחודית לאגם דאל. כמו שנראה בתמונה זו מעין רפסודה גדולה. מרפסת בכניסה וממנה נכנסים למעין סלון, ממנו לחדר הסבה ואוכל עם מטבחון צמוד. הלאה לאורך מסדרון למספר חדרים עם שירותים.

יש דירוג למקומות הלינה וה- houseboat של מנצור מדורג גבוה וכך גם הוא נראה. מפואר ומרהיב. לכל houseboat יש גונדולה ומשיט המאפשר לדיירים להגיע ולצאת או סתם להתפננן כמו רבבות מהתושבים והדיירים בשיט נינוח באגם.

אין שלווה גדולה מזו. אמנם בשעתיים הראשונות (הגענו ביום ו' לקראת הצהרים) שמענו בקולי קולות את דרשת האימאם המקומי ברמקול של המסגדים אך אחר כך העסק נרגע. החיים הנינוחים חולפים מול פנינו בצבע ובמראות שקופים ומשתקפים.

החיסרון (אולי דווקא יתרון) אין אינטרנט במקום הלינה ומשום מה חבילת הסלולר שלי ושל שותפי למסע לא מכירה בספק הרשת של עיר שלה למעלה ממיליון תושבים ואנו מנותקים מהעולם החיצון.

האירוח ללא דופי. ארוחת הערב לעילא ולעילא. זו הייתה חווית פתיחה נהדרת לשבוע הקרוב.

בבוקר למחרת. ארוחת בוקר נהדרת אנחנו משלמים על בקבוקי המים שלקחנו (האקסטרות היחידות בתשלום) הגונדולה לוקחת אותנו לחוף שם מחכה הג'יפ. ביקשנו מהסוכנות נהג מיומן קיבלנו נהג., אנגלית לא הצד החזק שלו. ומיומן? אולי? אך לא בדיוק מכיר את הדרך.

הדרך לקרגיל

היתרון הנוסף בנסיעה בדרך D1 המרהיבה הוא בעליה ההדרגתית לגבהים המאפיינים את לאדאק ומעברי ההרים שבה. לה עצמה בגובה 3500 מטר ואנחנו צפויים להגיע בהמשך לגבהים של סביב 5400 מטר.

המעבר הגבוה עד לקרגיל הוא Zoji La בגובה 3528 מטר.

בעליה למעבר, מחסום של הצבא ההודי. שיירת משאיות אמורה לבוא מולנו. אנחנו מחכים כשעה וכ -60 משאיות צבאיות ועוד עשרות אזרחיות חולפות על פנינו עד שמאושר לנו לעלות למעבר ה"מעוטר" בחומות קרח משני צידי הכביש.

העליה למעבר

הצבא ההודי יורד עלינו

בדרך

המעבר עצמו

מהכפר Drass הדרך נעשית גרועה ומשובשת ואת נזקיה ניתן לראות על משאית זו.

בסופו של יום מגיעים לקרגיל. עיר מוסלמית קטנה. העיר המוסלמית האחרונה במסלול זה.
.מלון D'zojilaמצוי בפרברי העיר, כק"מ מהמרכז על כביש ראשי רועש. המנהל מבטיח שעם חשכה השקט יחזור וכך בערך היה. סגל המלון הקטן אדיב והאוכל גם כאן פשוט וטעים. אין מחשב במלון ובכוך המרכזיה יושבות 3 נשים שלא מצליחות ליצור קשר עם הארץ.