מבצע ריינהרד

תחת השם העמום הזה מסתתר הפשע הנורא ביותר בתולדות המין האנושי.

זה החל במקום הזה. בעצם זה החל קודם, אך באופן פורמאלי זה החל כאן. בבית המידות המרהיב הזה בשכונה אמידה לגדות אגם בפרברי ברלין כינס אדולף אייכמן בהוראתו של ריינהרד היידריך, יד ימינו של הימלר, את בכירי המנגנון הנאצי לדיון תיאום טכני להחריד לביצוע הפתרון הסופי לבעיית היהודים. מונח נקי היישר ממכבסת המילים הגרמנית.

 וילת ונזה

 המקום, הקבוצה המתכנסת ותוצרי אותו דיון נכנסו להיסטוריה תחת השם הידוע לשמצה "ועידת ונזה". התוצר של אותה ועידה הוא ההחלטה על השמדת יהודי אירופה על ידי הקמת מתקנים שטרם נודעו בהיסטוריה האנושית ואולי גם לא יישנו בה: מתקנים שתכליתם היחידה היא השמדת אנשים באופן מתועש, יעיל, חשאי ולמצות מגופם את המרב. במילה "אנשים" מדובר בכל תתי האדם בראיית הגרמנים ובעיקרם הגדול והמוחלט - יהודים.

אומשלגפלאץ - וורשה

 יהודים נרצחו גם קודם על ידי הגרמנים. זה החל באופן לא שיטתי לראיית הגרמנים, במעשי סדיזם והוצאות להורג המוניות של מאות ואלפים בכל ערי המדינות שנכבשו, במוות בעבודות כפייה, המשיך בגרימת מוות ברעב של רבבות בגטאות הסגורים. הפעולה השיטתית החלה בשנת 1941 עם הפלישה הגרמנית לברית המועצות. אז החל ריכוז היהודים ושליחתם לבורות הריגה למוות בירייה על ידי יחידות מיוחדות בצבא הגרמני וסיוע פעיל ונלהב של האוכלוסייה המקומית ובעיקר של האוקראינים והליטאים. גם עמים אחרים נטלו חלק פעיל בפשעים אלה. כך הושמדה רוב אוכלוסיית יהודי אוקראינה, ליטא, לטוויה רוסיה והאזורים הכבושים האחרים.

 הרג נורא זה של מיליון וחצי יהודים, לא היה מספיק שיטתי בעיני הגרמנים וגם לא היה "מוות הומאני" דיו (עוד אוקסימורון נורא נוסף ללקסיקון). תהליך הרצח נחשף לרבים ולא היה חשאי כרצון הגרמנים. כמו כן לא ניתן היה לנצל את מעט הרכוש של הנרצחים כולל את אשר קיים בגופם. הוחלט על פיתרון יעיל יותר - הקמת מחנות מוות. לגרמנים היה ניסיון במתקני מוות. מתקן כזה היה באושויץ מקום ששימש גם כמחנה עבודה ענק. מחנה מוות ניסיוני הוקם בחלמנו בו שכללו הגרמנים את טכניקת המוות. בפרברי לובלין פעל מחנה מאידנק שהיה מחנה עבודה ומוות בעיקר לשבויי מלחמה וליהודים.

 הוקמו שלשה מחנות מוות חדשים - מתקנים שכל ייעודם השמדה. בנוסף למחנות אלה, המחנה הקיים באושוויץ שהיה הגדול ביותר המשיך למלא את ייעודו.

בצ'כיה הכבושה התנקשו בחיי המושל - בהיידריך הרצחני, הטיפוס הארי האולטימטיבי, חביבו של היטלר. כך לא זכה זה לראות את "חזונו" מתגשם. לכבודו קראו הגרמנים למעשה ההשמדה בשלושת מחנות המוות "מבצע ריינהרד" -; אין ספק שזכה להנצחה הולמת את מידותיו.

שלושת המחנות הם טרבלינקה, סוביבור ובלז'ץ. כשמות שמות כפרים באזורים נידחים בשטח פולין שסמוכים למסילות רכבת. אותם כפרים נכנסו בעל כורחם להיסטוריה האנושית בגלל הזוועה הלא אנושית שהתרחשה בסמוך להם.

שלשה מחנות אלה פעלו במשך בערך כשנה וחצי. בפרק זמן זה הושמדו בהם למעלה ממיליון וחצי בני אדם. הכמות לא תיוודע לעולם. רובם המוחלט יהודים. המחנות פעלו בחשאיות גמורה. המיקום הנידח במעבה היער הסתיר את הזוועה ואת הקלון האנושי. רכבות הגיעו מלאות ושבו ריקות. האובססיה הגרמנית להשמדה הייתה כה קיצונית שרכבות עם יהודים להשמדה קבלו עדיפות תנועה על רכבות עם תגבורות לחזית וזאת בתקופה בה המלחמה שנתה כיוון והצבא הגרמני החל בתבוסותיו בחזית הרוסית.

 מלבד מחנות אלה, מכונת המוות הגרמנית המשיכה לפעול במלוא עוזה במחנות ריכוז ומוות נוספים ובמאות מחנות ואתרי עבודת פרך בכל רחבי אירופה .

עם שינוי הכיוון במלחמה והתקרבות הצבא הרוסי, פורקו מחנות המוות על ידי הגרמנים בניסיון לטשטש את הפשע ונהרסו עד עפר. מעט היהודים שהועבדו במקום עסקו במלאכת הטשטוש ונרצחו. בשטח החשוף הוקמו מבנים כמו חוות חקלאיות והזוועה נעלמה באדמה אך לא מדפי ההיסטוריה. שלא כמו במחנות שחלק ממבניהם שרד כמו מחנה אושוויץ או מאיידנק וניתן להתרשם מגודל המקום הנורא, ממחנות מבצע ריינהרד לא נותר דבר.

האתרים נידחים כי זו הייתה הכוונה בעצם הקמתם שם. כמעט כל קבוצה המסיירת באתרי השואה בפולין מבקרת באתר טרבלינקה. בשני האתרים האחרים כמעט ולא רואים מבקרים.

ביקרתי בשלושת האתרים. באתרי המחנות הוקמו אנדרטאות. היות לא נותר בהם דבר מהעבר, ניתן להתרשם הן מהבידוד ובמיוחד מגודל המקום.

רבים מאלה שביקרו בפולין ביקרו באתרי מחנות אושוויץ - בירקנאו ובאתר מחנה מאיידנק. במחנות אלה חיו עד למותם רבבות עובדי כפיה. מאות הצריפים שאכלסו את אותם עבדים והשטח הנרחב נותנים תחושה לזוועת המקום ולרבבות האומללים שחיו בו, רובם עד למותם.

במחנות המוות המראה שונה. המחנות קטנים ודווקא שטח קטן זה יוצר את ההלם הקשה. המחנות לא נועדו לחיים ולא נועדו לקיים חיים. למעט צוות מצומצם אף אדם לא נדרש לחיות שם. רכבות הגיעו. מאות או אלפי היהודים במשלוח הרכבת הושמדו ולא נותר דבר. מחנות אלה לא נדרשו לאכלס ולכלכל אנשים רבים מלבד כמה מאות אנשי SS ומשתפי פעולה לרוב אוקראינים המפעילים את המקום ושומרים עליו. בנוסף להם כמה מאות יהודים אומללים האחראים לעבודות הנוראות במחנה: טיפול בגופות ושריפתם. כל השאר שהו במחנות לכל היותר שעות בודדות עד למותם.

אין מקומות כאלה בעולם. לא היו ותקוות כל אדם שלא יהיו.

אתר טרבלינקה מצוי מדרום לנהר בוג בסמוך לכביש 677 מספר ק"מ מדרום לכפר הזעיר הנושא שם זה. כאן הושמדו היהודים שחיו ברוב הקהילות במרכז פולין וביניהם כל הנותרים מגטו וורשה וכן רבים מבני משפחתי. האתר מצוי ביער ובמרכזו אנדרטת ענק. כמות הסלעים באנדרטה הנראית כבית קברות אמורה לסמל את כמות הנרצחים ביום השמדה "יעיל". על כמה מאות מהם רשומים השמות של הקהילות שתושביהן היהודים נרצחו במקום. מוערך שכ - 870,000 איש נרצחו כאן. בודדים שרדו.

 אנדרטת מחנה טרבלינקה

במזרח פולין, סמוך לעיירה וולודבה בסמוך לגבול בלרוס מצוי אתר מחנה סוביבור. זה המחנה הקטן מבין השלושה. המקום סמוך לכפר הנושא שם זה. המקום בנוי ביער ומוקף ביצות שורצות מיליארדי יתושים. בכניסה אנדרטה ומוזיאון קטנים. שביל הליכה מוביל את המבקר באתר בתחומי המחנה הקטן. כל כמה עשרות מטרים מצוי שלט המסביר מה ניתן היה לראות אילו המחנה היה קיים. בפועל מה שקיים זה שרידי גדרות תיל המחלידים כאן 70 שנים. השביל מוליך למקום ההשמדה עצמו. כאן קיימות אנדרטאות ומקום לטקסי זיכרון אך המקום ריק ממבקרים.

 תחנת הרכבת בכפר סוביבור

 במחנה זה התרחש מרד ובו ברחו האסירים היהודים המעטים שהועבדו באתר. רובם לא שרד את המסע בביצות וביער. נתפס והוצא להורג. מאידך עשרות שרדו והם חלק ממקור העדויות ממקום זה. זמן מה לאחר הבריחה נסגר המחנה. במחנה נרצחו כ -250,000 אנשים רובם המוחלט יהודים.

 באתר מחנה סוביבור

 באתר מחנה סוביבור

 לפני הביקור באתר סוביבור ביקרתי בעיירה וולודבה הסמוכה שם נותר על כנו מבנה בית הכנסת המפואר המשמש כיום כמוזיאון. יהודי עיירה זו הושמדו בסוביבור כמו יהודי הקהילות האחרות במזרח פולין. בקיץ שנת 1942 בוצע תיקון במערכת מסילות הרכבת באזור והמשלוחים ברכבות פסקו. לפיכך החלו להישלח לסוביבור משלוחים במשאיות מישובי הסביבה. באחד המשלוחים נדרשו יהודי וולודבה לשלוח את ילדיהם. כל אדם מדמיין את זוועת ההורים וזוועת הילדים ואת האסון בקהילה ממעשה נורא זה. כדי לנסות ולהרגיע את ההורים ואת הילדים התנדב רב העיירה הרב מורגנשטרן מצאצאי האדמו"ר מקוצק להתלוות למאות הילדים במסעם ללא נודע ולשמור עליהם. המסע ללא נודע נמשך ק"מ ספורים והילדים והרב המלווה הושמדו במחנה.

במוזיאון הקטן בסוביבור יש פרטים על המחנה. על הקיר מוצגת טבלת המשלוחים: תאריכי המשלוחים שהגיעו למקום, מהיכן באו וכמות האנשים במשלוח. טבלה טכנית יבשה הכוללת גם עמודת "הערות".

רוב המשלוחים הם מקהילות סמוכות. מידי פעם משלוח ממחנות ריכוז במערב אירופה.

הנה שורה מוכרת: 24 יולי, מקור המשלוח - וולודבה. כמות - 400. הערות - ילדים.

בדרום מזרח פולין בסמוך לגבול אוקראינה מצוי אתר מחנה בלז'ץ. האתר מצוי מדרום לעיירה הנושאת שם זה. זה אינו מקום נידח דוגמת טרבלינקה או סוביבור ומצוי סמוך לאם הדרך לעיר לבוב באוקראינה שבתחילת המלחמה הייתה חלק מפולין. בסמוך למסילת הרכבת על גבעה ביער הוקם המחנה ובו הושמדה אוכלוסיית גליציה (דרום פולין) ומה שנותר ממעשי הרצח באוכלוסיית קהילות מערב אוקראינה.

מאות האלפים שבאו בשערי המחנה נרצחו ללא כל שריד נותר. רצח מוחלט וסופי. כמעט ואין עדויות על המחנה. היה מרד במחנה אך המורדים נספו במרד. ניצול מוכר אחד - יהודי מעבדי המחנה הצליח לברוח. מסר עדות ונרצח באחד ממעשי הרצח הלאומנים שאירעו בפולין לאחר המלחמה. קימת עדות נוספת וכן עדות של אחד מאנשי הסגל הגרמני. קיים מברק גרמני המסכם את מעשי הרצח במקום.

 המקום נחפר בעבר ונמצאו שרידים נוראיים המעידים על הטבח הנורא במקום. לא ידוע מספר הנספים מוערך שהוא בין 400,000 ל - 500,000 איש. יהודים.

 אותיות מדממות בחלודה בכניסה לאתר

באנדרטת השמות בלב האתר

במחנה נורא זה, אפר הנרצחים נקבר בתחום המחנה. כיום, כל שטח המחנה, שהוא למעשה קבר אחים עצום ונורא, נחשף מצמחייה ועל כל שטח זה נבנתה אנדרטת הזיכרון. שביל מוליך ללב הגבעה ושם בלב האדמה קיים אתר התייחדות כאשר כל הקירות חרותים בשמות פרטיים. שביל קיים על הקיף המחנה ועל מדרגות השביל רשומים שמות הקהילות שתושביהן הושמדו במחנה זה.

בכניסה מצוי מוזיאון קטן תת קרקעי המתמקד באירועי השואה ובמחנה בלז'ץ עצמו.

 בקרון החתום

 אין יותר מילים.