באתי ב"שערי" איסלנד מספר פעמים וביקרתי בעבר ברוב אתריה כולל גיחות ללב האי, ביקור בפיורדים הצפון מערביים ובאיי וסטמן מדרום לאיסלנד. רוב החוויות הן קצת עתיקות והתמונות מחייבות סריקה. החוויות במקומן מונחות אך היות והמידע אינו עדכני אתמקד בביקורון האחרון ולא ארחיב בתיאור העבר.
הביקור האחרון היה חטוף. 3 ימים בלבד שבמקור נועדו לשמש ב buffer לסנכרון טיסות בין הביקור בגרנלנד לטיסות חזרה לציוויליזציה. את היומיים המלאים נטו שהיו לי ניצלתי לשני סיורים במקומות הסמוכים לבירה. כבר הייתי שם ורציתי לראות שוב. לביקור קצרצר מעין זה אין טעם לשכור רכב מה גם שלהגיע לתורסמורק -; אחד היעדים יש צורך ברכב 4X4. יצאתי לסיור מאורגן.
הביקור הראשון הוא "משולש הזהב" הידוע ועל גבול הנדוש: יום טיול שכולל שלשה אתרים: את אתר תינגווליר- בו הוקם הפרלמנט הראשון והמיוחד בו ששם רואים בברור את הפער הקיים והמתרחב אט אט בין הלוחות של קרום כדור הארץ ועצם הפעילות בהם גורמת לאי להיות כה געשי ולא יציב.
שני היעדים הנוספים הם אתר גייזר ובו ניתן לראות שלל בורות מבעבעים את גייזר גייזר (ברכת הגייזר שנתן שמו לתופעה בכלל העולם) כיום רדום ולא מתפרץ וכמובן את גייזר סטרוקור המתפרץ אחת לכמה דקות.
היעד השלישי הוא מפל גולפוס הסמוך אחד המרשימים אולי המרשים ביותר באי.
למסלול הקבוע הוסיפו ביקור באתר Hellisheidi בו מפיקים חשמל מאנרגיה תרמית. ביקור קצר ומעניין למדי. אתר זה מצוי ממש סמוך לכביש הטבעת ומי שמטייל עצמאית יכול להיכנס. הביקור בחינם.
האתרים אולי נדושים אך הם מרהיבים בכל קנה מידה ומדגימים שלא תמיד צריך לנדוד ימים כדי להתענג מאתר מלהיב.
בתיאור הביקור השני בתורסמורק אקצר. תורסמורק זו פנינת טבע הסמוכה יחסית לריקיאוויק המחייבת גישה ברכבי 4X4 כבדים וגבוהים בגלל מעברי מים די עמוקים ומורכבים. לכן בשלב כל שהוא מחליפים לאוטובוס המתאים לתוואי שטח זה.
רצה הגורל ולאחר שבועות קיץ חריגים ללא כל גשם שיורד לעיתים מזומנות בקיץ באיסלנד - ממש איך שהגענו לתורסמורק נפתחו ארובות השמים ובגדול. בשעות המעטות שהיו לי שם תכננתי קצת ללכת בשבילי האזור אך בכל פעם שיצאתי החוצה נשפכו השמים. מכאן החוויות דלות. בגלל הגשם השוטף עשרות תרמילאים ששהו באוהלים במקום וחנו במסגרת סיום הטרק מלנדמנאלאוגר -; החליטו להתקפל והלחץ על האוטובוסים בחזרה היה על גבול ההיסטריה. בכל זאת מספר תמונות.
אגב, חלק מהאזור הוא האזור שנפגע לא מעט בהתפרצות הר הגעש ב 2010.
חלק נכבד מחוויות חו"ל שלי הן מאיסלנד. מאידך לאחר הביקור בגרנלנד, איסלנד הייתה מעט אנטי קליימקס וחבל. ובכל זאת נסיים בתמונה מוצלחת: בועת המים הרותחים בגייזר סטרוקור שבריר שנייה לפני התפרצותו.