קפריסין - טיול קל"ב, בקטנה

פתיח שלא קרה באמת

לפני מספר חודשים זומנתי לביקורת פתע אצל הממונה על הביקורים באיים. הגעתי מוכן וממוסמך. הממונה בדק את הרשימות ובתחילה התרשם למדי: סוואלברד, גרנלנד, איסלנד... הוא הימהם בשביעות רצון. אני רואה גם את ניו זילנד ומדגסקר, יפה! וגם על האיים הקטנים בקריביים לא ויתרת. דקה לפני סיום הביקורת הממונה הפתיע וזרק את הפצצה: "סנוב, בקפריסין כבר ביקרת?"

אכן מכה מכוונת היטב, נותרתי ללא תגובה. איזו פדיחה!

פתיח שני, יותר קרוב למציאות

לשאלה "בקפריסין כבר ביקרת?" התשובה שלילית. יש לי תירוצים מפה עד מחר למה הביקור לא יצא לפועל. לפני מספר חודשים בבדיקה אקראית באתרי הזמנות טיסות ראיתי שטיסה ללרנקה עולה פחות מ 100$. אם מוסיפים עוד 10$ מקבלים במקום טיסה ישירה ארצה (35 דקות), טיסה עם קונקשן של כ- 9 שעות באתונה. אני מת על קונקשנים גרועים המאפשרים ביקור ביעדים "על הדרך". אתונה כמו קפריסין היא איזה כתם עיוור שפוספס על ידינו (רעייתי ואנוכי) כבר לפני שנים רבות. הותיקים שבינינו זוכרים שטיסה לקפריסין עלתה בימי חברת התעופה של קפריסין (מנוחתה עדן) למעלה מ 350$, חזירות לשמה. הנה היום חברת Aegean היוונית טסה בפחות משליש מחיר, אכן סבבה.

הבהרה כללית קצרה לפני שנתחיל: קפריסין היא מדינה חצויה בגלל פלישה תורכית מזה מספר עשורים בין החלק היווני הדרומי המשגשג יחסית לחלק הצפוני התורכי המוזנח והמנודה ע"י הקהילה הבין לאומית. בין החלקים יש גבול של ממש עם שטח הפקר ובו מצוי כוח של האו"ם. מי שרוצה הרחבה שיקרא באין סוף מקורות מידע הקיימים בנושא.

אז מה בתוכנית?

שלושה ימים מלאים בקפריסין בסוף נובמבר תחילת דצמבר ועוד חצי יום באתונה. זה ממש מחוץ לעונת התיירות אך זה המועד שבחרנו מסיבות אישיות. נזכיר גם לדורות הבאים, שיקראו פוסט נשכח זה, שחודש נובמבר 2016 היה השחון בישראל אי פעם. כך היה גם בקפריסין שנאנקה ביובש נוראי ובתקווה לגשם שלא מגיע. בארץ, עצירת הגשמים הפכה באחת לסערה עם גשם עז. כך גם ארע בקפריסין במהלך הביקור. ידענו שמזג האוויר עלול לשבש חלקים או את כל הטיול אבל זו תוכננה להיות חופשה קלה, קל"ב ושונה ולא ויתרנו עליה.

היו מספר יעדים בתוכנית שהוליכו אותנו באי ממקום למקום וקיווינו שנמצה את המיטב. ברוב המקרים הצליח לנו. יש המון מה לראות ושלושה ימים זה די מעט. אז עיקרי התכנון היו:

ביום הראשון לאחר טיסת בוקר, ביקור במספר אתרים לאורך החוף בדרך לפאפוס, בפאפוס לטייל בעיר העתיקה ולהתרשם מהפסיפסים המדהימים שהתגלו בה.

ביום השני נעלה להרי הטרודוס לקצת נופים, מנזר קיקוס ובעיקר ביקור בכמה מהכנסיות העתיקות המעוטרות שהן אתר מורשת של אונסקו.

את היום השלישי נקדיש לעיר העתיקה של ניקוסיה (לפקוסיה) הן לחלק היווני והן לחלק התורכי.

קצב נינוח, אוכל טוב, נהיגה זהירה בצד השמאלי של הכביש ונראה כמה שנספיק או יתאפשר.

אזור החוף

קל"ב זה קל"ב. שעה וקצת לאחר היציאה מהארץ היינו כבר עם מפתחות לרכב השכור. שעתיים מההמראה ואנחנו כבר צועדים ביעד הראשון.

כירוקיטיה הוא כפר ניאוליתי, אתר מורשת עולמי. יעד זה טומן בחובו סיפור נשכח וחסר חשיבות מעברי. הותיקים ממש מבינינו אולי זוכרים משנות השישים אנציקלופדיה לנוער בשם "עולם התרבות", עם ציורים מרהיבים וצבעוניים שהיו נדירים בספרי אותה תקופה. אני זוכר במעומעם ציור של כפר עתיק בקפריסין (שאז הייתה עבורי חו"ל רחוק ואקזוטי) וכבר אז תהיתי איך התושבים הגיעו לשם. אז עשרות שנים המקום נמצא בתודעה וברצון לבקרו והנה אנחנו שם. זה יעד מינורי מדהים ומסתורי. אין רבים כמוהו בעולם. אולי אין כמוהו בכלל. תיירים נוטים לבקר ביעדי ארכיאולוגיה דרמטיים יותר וגם בכאלה ביקרנו. כאן רוב הזמן היינו לבדנו. בחלק הנגיש והקל של הפארק הקטן מצוי שחזור של המבנים ובחלק הגבוה ניתן לראות את החפירות עצמן. לפני 9000 שנים נבנה כפר מאורגן עם מאות תושבים, שבאו מ.. בעצם לא ממש ברור ולא ברור מדוע ולהיכן נעלמו. אלמונים אלה חיו, קיימו חיי קהילה במשך תקופה ארוכה כולל פולחן, לא השאירו כתב כלשהו ונעלמו.

החלק המשוחזר

החלק החפור 

היעד נגיש בקלות לבעלי רכב שכור וקרוב לכביש המהיר בין לרנקה לפאפוס. יש גם שילוט ברור. כך גם ליעד הבא המצוי בין לימסול (למסוס) לפאפוס - אתר קוריון. זה אתר אתר! כמו בסרטים. פסיפסים, מבנים מרשימים. תיאטרון. הכול עם נוף דרמטי לים הסמוך. המקום מסודר עם הסברים ומסלול הליכה נוח ומישורי בחלקו מתאים גם לבעלי מוגבלויות הליכה. זה יום יפה וראות נהדרת. אכן מזל.

תיאטרון

בתי המרחץ

גלדיאטורים

איזה יום יפה!

שעות אחר הצהריים המוקדמות הגענו לפאפוס. עיר תיירות נעימה ואפשר לשהות בה זמן רב עם אטרקציות רבות בה ובסביבתה. לנו יש את סדר היום שלנו וקודם כל – התארגנות. המלון הקטן פירמוס מקבל את פנינו. רצינו מלונות קטנים וקיבלנו. מקום חביב ביותר שקט ועם חנייה ממש מתחת לחדר. מחיר נמוך עד כדי מבוכה כולל ארוחת בוקר סבירה. יתרון נוסף הוא שהוא במרחק של דקות הליכה לעיר העתיקה ודקות לחוף, לסופרמרקט גדול ומאורגן ולעשרות מסעדות ומקומות בילוי. חלקם כבר סגרו את שעריהם לרגל סוף עונת התיירות. אכלנו ארוחת צהרים מאוחרת במסעדה קטנה והמשכנו לעיר העתיקה על המבנים שבה והפסיפסים הבלתי נתפסים.

שהינו שם עד לשקיעה ואז המקום נסגר למבקרים.

היום השני

השכמנו קום. דרך ארוכה לפנינו לטיול בהרי טרודוס ומזג האוויר מתחיל להתהפך. גובה הרי טרודוס מגרד מלמטה את ה- 2000 מטר. הישובים הגבוהים מצויים בגובה של כ- 1500 מטר. עוגני הביקור הם מנזר קיקוס שהוא אתר תיירות יפה ומעניין (למרות שהמבנה הנוכחי שלו חדש יחסית) ועיקר הביקור מיועד להיות בכנסיות המצוירות שהן בנות קרוב ל -1000 שנים. יש 10 כאלה ברשימת אתרי המורשת של אונסקו. אנחנו מתכננים לבקר בשתיים מהן, המעוטרות ביותר.

כבר בדרך אנחנו מבחינים שכל החלק הגבוה בטרודוס מכוסה עננים. אבל ממש. היות ומנזר קיקוס מצוי בחלק הגבוה בהרים נדברנו שנקבל החלטה האם להמשיך לנסוע ליעד בהתאם לתנאי הראות. יש מקום הנקרא צומת טרודוס משם הדרך למנזר אמורה להמשך קרוב לשעה נסיעה לכל כיוון + זמן הביקור. אם מזג האוויר יהיה בלתי קביל, לא רציתי סתם להסתכן ולנסוע לשם. הכבישים אגב מסודרים וטובים.

אנחנו מתחילים לטפס ובערך בגובה 1500 מטר מתכסים בערפל סמיך ובגשם. ככל שמגביהים הראות יורדת לטווח של 10-20 מטר. באזור צומת טרודוס יש מספר מקומות לינה, בית קפה וכנראה עוד אי אילו דברים אך הכול מכוסה בערפל חלבי. אני נוהג במהירות של 20 קמ"ש ולא רואים כלום, לא נוף, לא נפש חיה, לא מבנים, לא שלטים. ללא GPS אין מושג איפה אנחנו עד שאנחנו מוצאים עצמנו עומדים 5 מטרים משלט המורה לקיקוס שמאלה. ההחלטה לפנות ימינה ולהתחיל ולרדת מההר ומהערפל הסמיך הייתה קלה אך כואבת. כמו שציינתי, הכבישים טובים אך לא באתי לנהוג שעות במצב של מריטת עצבים.

שתי הכנסיות המצוירות בהן רצינו לבקר מצויות בטרודוס הנמוך הראשונה בסמוך לעיירה קקופטריה (גובה כמו ירושלים בערך) והשנייה כבר לכיוון ניקוסיה. עם הירידה בגובה מתחיל להתבהר. קקופטריה מקבלת את פנינו במזג אוויר קר ואפרורי וללא ערפל כלל. כנסיית Ayios Nikolaos tis Steyis שוכנת בעמק שלו מספר ק"מ משם. איזה מקום מרהיב. אסור לצלם בכנסיה, אסור גם ללא פלש למרות שלא ברור למה. אנחנו מקפידים על כך למרות שאין מי ששומר עלינו. מנסים קצת לצלם מהחלונות פנימה. הציורים מרהיבים. המבנה מיוחד במינו. מסיבי, גס ומחוספס. מצא חן בעיניי שאין בו שום חלק סימטרי, גג על גג, חלונות במקומות שונים, איזה חצי קשת בצד. נהדר, פשוט נהדר! המקום שקט שקט. ישבנו מעט לנוח לנשום, ולהתרשם מהמקום והשלווה. הגעת אוטובוס עם תיירי אוניית קרוז העוגנת בלרנקה סימן לנו שהשקט תם והגיע הזמן להמשיך.

ביציאה מקקופטריה לכיוון ניקוסיה עצרנו לאכול במסעדת Vengera. מסעדה טובה גדולה ויפה. בעונת התיירות כנראה שוקקת אך אנו היינו יחידים. מנות מכובדות וטעימות ומחירים נמוכים. סמוך למסעדה יש מאפיה. מקום די גדול לאוכלוסיה המקומית (ללא כיתוב באנגלית) אך ריח חזק של אניס וקינמון, שני סוגי הקריפטונייט שלי, מבריח אותי החוצה.

הדרך לכנסיית Panagia Phorbiotissa (Asinou) עוברת בכפר ניקיטארי. רחובות צרים וצפופים אך די ברור איך להגיע לכנסייה. שוב היינו לבד, שוב החוויה האדירה מהעושר הוויזואלי בפנים והמבנה המיוחד והלא סימטרי מבחוץ, הפשטות, פעמון כנסיה ממוקם על עץ בחצר והאווירה. כן האווירה.

טוב, קצת מוקדם, הרי ויתרנו על קיקוס ועל שלוש שעות נסיעה. המלון לשני הלילות הבאים מצוי בלרנקה (שעה וחצי נסיעה ממקומנו) הדרך לשם עוברת בפרברי ניקוסיה. היה לנו איזה עניין לבקר באיזו חנות ייחודית בפרברים. תכננו זאת למחרת ליום האחרון שהוא יום ניקוסיה אך הדרך עוברת ממש ליד ומחר צפוי גשם כבד. אז נכנסנו, אומנם נתקענו בפקקים אך ראינו מה שרצינו, קנינו מה שנראה לנו והמשכנו ללרנקה. מלון Rise הוא זה שנבחר בגלל התמורה למחיר, ציונים טובים של לקוחות ונוחות הגעה מניקוסיה וממנו לשדה התעופה. היום אגב הוא מקום ראשון בטריפאדוויזר אך זה לא ממש מוצדק. אמנם יש תמורה למחיר אך גם לא מעט חריקות ולטעמנו הוא רחוק מאוד משלמות. החוף מצוי במרחק של 10 דקות הליכה עם עשרות מסעדות. אווירת חג המולד המתקרב בעוד פחות מחודש כבר ניכרת במבני ציבור בחנויות ובמסעדות. קצת קר וסוער אך ללא גשם. בלרנקה גם מספר אתרי תיירות ומוזיאונים. נראה מחר, אם יישאר זמן, נבקר בהם.

היום השלישי

נסיעה קצרה יחסית לניקוסיה, חנייה בתשלום סמוך לעיר העתיקה. זה ביקור בטעם מריר. העיר העתיקה מוקפת חומה עתיקה וחפיר (החניון ממוקם בתוך החפיר) מבנה העיר עגול והיא חצויה בחומה בין החלק היווני לתורכי. חומת ברלין נפלה זה מכבר אך חומת ההפרדה החדשה בניקוסיה עומדת על תילה מעוטרת בגדרות תיל וזו סיבת המרירות.

המעבר בין שני חלקי העיר פשוט למדי להולכי רגל. ביקורת דרכונים מהירה, הליכה של 50 מטר בשטח הפקר ושוב ביקורת דרכונים ואנחנו בניקוסיה התורכית. זו בירת מדינה שאינה מוכרת בעולם למעט ע"י תורכיה שפלשה, הרסה את קפריסין, יצרה את מדינת הבובות הזו ומכירה בה עם דגל וסממני ריבונות אך עם כלכלה מקרטעת וללא הכרה בין לאומית. יש בניקוסיה העתיקה אתרים רבים אך הלכנו על מראות חיי היום יום ברחובות הקטנים והלכנו בין הטיפות כי היום הוא יום גשם. ממש גשם. היה נחמד, נינוח, שונה. בחלק התורכי נפלנו במקרה ברחוב צדדי על אזור מעוטר באומנות רחוב מעניינת שהוסיפה נופך להליכה.

חזרנו ללרנקה בשעה מוקדמת יחסית. האם לרוץ לראות עוד איזה יעד בעיר? איזה מוזיאון? העדפנו לנוח. הרי זו חופשה לא מרוץ. יורד גשם ולא ממש כיף להסתובב. בערב סוער יחסית אך ללא גשם שוב לחוף לטייל לאורכו ולמצוא מסעדה טובה במחיר סביר.

בוקר אחרון

עד עתה חיי הטבע של קפריסין לא ממש הרעיפו עלינו מטובם. נכון הוא שלא מגיעים לאי לראות חיי טבע. זה לא הצד החזק שם, אבל רבאק. ציפורים - לא משהו. יונקים - לא ראינו. (חתולים לא ממש נחשבים) ואז מגיעה הדרך לשדה התעופה לרנקה שעוברת בסמוך לאגמי מלח. אגמים כאלה משמעם פלמינגו! ויש שם מלא פלמינגו'ז ואלה דופקים הופעה בסמוך לכביש ומפרגנים בפוזות לרעייתי שצלמה תמונות פוסט זה . תאורת בוקר בהיר יחסית תרמה לחוויה.

זהו. נגמר היה פנאן קרוב ונינוח. חו"ל ממש ממול. בקטנה. מכאן לחצי יום באתונה אך זה סיפור אחר.