אתיופיה - אזור אגם טאנה והעיר גונדר

פרק שלישי - אזור אגם טאנה והעיר גונדר

אם נבודד לרגע את הפרק בו נסענו למזרח המדינה אזי החלק הצפוני הכולל את אגם טאנה, גונדר, אקסום ולליבלה הוא החלק המתוייר ביותר במדינה וקרוי גם החלק התנ"כי לאור האמונה שהאתיופים הנוצרים הם מצאצאי המלך שלמה ומלכת שבא.

אגם טאנה הוא המקור לנילוס הכחול ועיקר האטרקציות באזור הן האגם עצמו על שלל עופות המים שבו, האוכלוסייה, הכנסיות והמנזרים באיים באגם ובחופיו וכמובן מפלי הנילוס הכחול המצויים כשעה נסיעה מהעיר באהר דאר (Bahar Dar).

נתחיל מהמפלים. הביקור במפלים פשוט יחסית. נוסעים כשעה בדרך משובשת ומגיעים לכפר Tississat (שם המפלים באמהרית) נרשמים במשרדי הפארק המקומי, משלמים דמי כניסה, מקבלים מדריך מקומי ויוצאים למסלול הקיפי שניתן לעשותו בשעתיים לערך כולל זמן נינוח למול המפלים. השלב הראשון הוא חציית הנילוס הכחול במעבורת קטנה ואז הליכה קצרה לעבר המפלים לצילום ראשון. יש הימור על נפח המים. בעונה הגשומה הנפח עצום אך בעונות אחרות הנפח משתנה ותלוי בעיקר בכמה מים מופנים למפלים מהמפעל ההידרו-אלקטרי המקומי. למזלנו הנפח סביר ביותר בהתחשב בעונה והמפל מרשים למדי. ממשיכים ללכת ומתייצבים למול המפל, מנוחה קצרה וממשיכים לחציית הנקיק העמוק בגשר תלוי ומתנדנד. הגשר הארוך מעוגן בבטחה ונבנה על ידי השוויצרים לפני מספר שנים. תצפית נוספת ועוד אחת וממשיכים בדרך עוד כחצי שעה עד מגרש החניה ומי שצריך, עוד 10 דקות חזרה למרכז הכפר.

כך חוצים את הנילוס הכחול.

הולכים מעט ומגיעים לראות את זה:

ויש נקודות תצפית טובות יותר מהן רואים:

תמונה מרשימה אבל אני אוהב את זו:

או את זו:

הגשר החביב הזה מעל הנקיק הוא השלב הבא:

כדי להתרשם מעופות אגם טאנה, אני נרשם לסיור זריחה המבוצע בספינה קטנה. יוצאים בחשכה לראות את האגם מתעורר עם הזריחה המדהימה. הצפרים בחבורה חוגגים. אני מסתפק בתמונות וזוויות הצילום המעניינות. בשעות היום האגם זוהר והאובך מטשטש את הגבול היכן נגמרים המים ומתחילים השמיים. הסירות נראות מרחפות בחלל. גם בעת השקיעה יש אופציות צילום מתיפייפות ביותר, האגם מביא את הסחורה. בגדול.

זריחה בטאנה

עוד עגורים בזריחה

ועוד עגורים

ועוד

ויש גם דורסים African Fish Eagle

נסתפק בזה. מספיק “עוף לשבת”

גבול בין מים לשמים?

ובערב עם שקיעה:

בחצי האי Zeghie מצויה כנסיה חשובה בשם Ura Kidane Meret. אנו מפליגים כשעתיים לשם ואז עולים כ- 40 דקות ברגל לכנסיה. מבחוץ המראה דל למדי אך זה הכיסוי החיצוני בלבד. בפנים הכול מכוסה בציורים צפופים בסגנון הציור האתיופי. לכל ציור יש משמעות אך בשלב מסוים הגעתי לרוויה. סיפורי הקדושים ועלילותיהם מתערבבים ומותירים לי רק לצלם ולהתענג על השפע הוויזואלי.

הקנקן נראה דל מבחוץ. אך יש להסתכל בתוכו

תמונה להמחשת הגודל. עשרות מטרים של עיטורים צפופים כאלה

גונדר

גונדר (Gondar) מצויה מצפון לאגם. שני אתרים משמעותיים מצויים בה. קומפלקס הארמונות של המלך Fasilidas שהינו אתר מורשת אונסקו וכנסיית Debre Berhan Selassie המעוטרת אף היא.

הארמונות חדשים יחסית מהמאות האחרונות. הם מרשימים למדי המראה אסטטי אך לא ממש עוצר נשימה. דווקא הצנעה והחספוס המשודר מהם לא ממש נקלט אצלי. יש מקורות למידע היסטורי למתעניינים

באזור הארמונות

בכנסיה התקרה היא העיקר. הקפלה הסיסטינית בלב אתיופיה. עשרות פני מלאכים מביטים, כל אחד לכיוון אחר. בכל נקודה בכנסיה, מספר מלאכים מביטים אל הצופה מלמטה. התמונה היא יותר למזכרת עבורי כי קשה להעביר את המראה למסגרת התמונה.

בעבר, אזור גונדר והכפרים מסביב היה האזור בו חייתה רוב הקהילה היהודית האתיופית. רוב רובה של הקהילה עלה ארצה במספר אירועי עליה והמפורסם בהם הוא מבצע שלמה. כיום בכפרים כמעט ולא נותרו יהודים. במקום מצויים היום מספר דוכני מזכרות לתיירים ובנוסף מרכז פלאושר (Ploughshare) להכשרת נשים. יזמה מקומית של טספאלם, אישה מקומית לעידוד תעסוקת נשים באתיופיה. המרכז מיועד לאמהות חד הוריות ומקנה להן מיומנות במלאכת יד כדי שתוכלנה לפרנס את עצמן. הן מגיעות לשם ל-3 עד 4 חודשים ובהם לומדות מיומנות בקדרות או באריגה וצביעת בדים וכך לאחר ההכשרה הן חוזרות לכפרן ויכולות לקיים את עצמן. המרכז מתבסס על תרומות לרכש ציוד יקר למשל שגרירות יפן תרמה תנור גדול לקרמיקה. ביתר הנושאים המרכז עומד בזכות עצמו ומתפרנס ממכירת תוצרת הנשים המתלמדות. הן לומדות לייצר כמובן בהתאמה למשאבים הדלים שיעמדו לרשותן בכפריהן כלומר יצור קרמיקה גם ללא תנורים משוכללים ויכולת אריגה ללא חשמל בנול הנבנה מענפים וחומרי גלם מקומיים. בימים אלה הן נערכות להקמת גן ילדים לילדי הנשים שם. גילאי בית ספר הולכים לבית ספר מקומי.

כיתת הקדרות

טספאלם מסבירה על התנור שנתרם על ידי שגריר יפן

כיתת אריגה. הנול עשוי מענפים וחומר מקומי שניתן להקים בכל כפר

כתובת המקום. כשתבקרו באתיופיה חשוב שתגיעו.

מכאן. היישר לאיזור הרי סימיין ולפרק הבא