איתותי סוף המסע כבר מתחילים להופיע בחזרה שלי ליבשת אירופה דרך אירלנד. העברתי את סוף השבוע בעיר הגדולה דבלין והופתעתי לגלות כמה אירית היא. למה הופתעתי? כי בפריז לא הרגשתי בצרפת ובמילאנו הרגשתי שאני בכלל בניו יורק. איך אירלנד מצליחה להישאר אירית? היא עושה מה שצריך לעשות לקראת סיום כל מסע: לחזור למקור
שבוע טוב מהיעד האחרון למסע! בעוד כמה אני ימים חוזר למקום שממנו המסע התחיל ואני ממש מתרגש. מצד אחד, כיף לחזור הביתה. מצד שני, גם קצת מפחיד. עברתי הרבה במסע, השתניתי. מעניין אותי לדעת איך ירגיש לי לחזור למקור.
זו הפעם הראשונה שלי באירלנד, אבל לגמרי לא הפעם הראשונה שלי באירופה, ואני בעיקר מופתע. בשונה מערים גדולות אחרות באירופה, בדבלין אני ממש מרגיש באירלנד.
התרבות המערבית והגלובליזציה המתקדמת משפיעות במיוחד על הערים הגדולות מסביב לעולם. קשה למצוא היום מקומות בעולם שנאמנים למקור שלהם. תמונות ״פעם והיום״ של ערים גדולות מפתיעות אותי בכל פעם מחדש. העולם משתנה בקצב מהיר כאילו הוא בעצמו עובר מסע. ככה זה במסע - משתנים. והמון.
לפעמים זה מרגיש כאילו כל הערים הגדולות מסביב לעולם מנסות להיות ניו יורק - כך שהופתעתי ושמחתי לראות שבדבלין אין זכר לניו יורק בכלל.
איך הם עושים את זה?
הבנייה האירית נאמנה למקור
קודם כל, אי אפשר להתעלם מהבנייה בדבלין. הבתים נשארו נמוכים, כמעט ואין גורדי שחקים, רוב הבתים שראיתי היו בנויים מלבנים אדומות וכל מבנה ישן נשאר כפי שהוא. אני יודע, זה נשמע כמו כל עיר באירופה - אבל בדבלין זה ברמה אחרת. אגב, לא תמצאו פה ריכוז גבוה של מותגי מסעדות בין לאומיות, אלא הרבה עסקים מקומיים.
האוכלוסייה האירית נאמנה למקור
הרבה אגדות אורבניות מספרות על הנחמדות והאדיבות של האירים, וכיף לראות שהאגדות לא משקרות. אני חושב שזה משהו שעובר מדור לדור: אם ההורים שלכם נחמדים, גם אתם נחמדים. אז בדבלין מרגש לראות שיש דורות על גבי דורות של אנשים נחמדים וחמודים.
המנהגים האירים נאמנים למקור
זוכרים שבסרטים ישנים על אירופה יש פאבים ישנים מלאים עד אפס מקום באנשים שמרימים ״לחיים!״ כל כך חזק עד שהבירה נשפכת? אז ככה דבלין נראית. מוגזמת כמו שאתם מדמיינים. ומלא אלכוהול. מלא. כבר משעות הצהריים ועד לשעות הקטנות של הלילה תראו חבורות יושבות בפאבים ואנשים שותים בחיוך. זה עשוי להישמע בעייתי, אבל זה בעיקר מקסים.
ובאופן כללי, עושים הרבה מאמצים כדי להישאר נאמנים למקור
למרות הכניסה של חברות בין לאומיות רבות לדבלין ולמרות שהדרך היחידה שלה לצאת מהמשבר הכלכלי הייתה להתחבר למערב, ממשלת אירלנד עושה הרבה כדי להשאיר את אירלנד אירית. למרות שרק אחוז קטן מתושבי אירלנד מדברים אירית (ולא אנגלית), כל מסמך ממשלתי, שלט חוצות ושם רחוב יהיו כתובים באירית ובאנגלית. תזכורת לזה שאנחנו לא בניו יורק, אנחנו באירלנד.
בכל מסע - אנחנו צריכים להישאר נאמנים למקורות
נשארו כמה ימים בודדים לסיום המסע והרבה דברים השתנו אצלי בחיים. למדתי המון, חוויתי הרבה והסתובבתי עם אנשים מגוונים שאפשר להגיד שגרמו לי לחשוב לא מעט.
ככה זה במסע - קשה יותר ויותר לחזור לשגרה כשאתם עדיין אותם אנשים שהייתם קודם. עם הזמן שעובר, גם אתם עוברים כל כך הרבה דברים שמשפיעים עליכם ומשנים אתכם. אולי אפילו עד לרמה שלא תכירו את עצמכם. זה עלול להיות קצת מפחיד.
ואיך פותרים את זה? זה דווקא קל. כמו אירלנד, צריך לחזור למקורות ולהיות נאמנים למקור. להבין שעברנו מסע מדהים, ומרגש ומפתח מאוד. להבין שהשתנינו. אבל יותר מהכל: להבין שהגיע הזמן לחזור קצת אחורה בזמן, או בהיסטוריה ולהיזכר שאנחנו כמו דבלין - משתנים תמיד, גדלים תמיד, אבל תמיד חוזרים למקורות.
תחזרו הביתה כשאתם אירלנד. יש בעולם מספיק ניו יורק :)
