לפוסט הקודם

כבר כמה שנים טובות שאביב חולם על גיחה לזאגרב, עד כדי כך שהיה לי כבר קובץ word מסודר
עם מסלולים, רקע הhסטורי, מידע וקישורים לכל האתרים בעיר.
כשהשמיים נפתחו כשנפתח חלון הזדמנויות
קטן בין הסגר לבין עצמו, מיהרנו להזמין כרטיסים לתחילת ספטמבר.
נסענו לארבעה ימים בעיר, לא תכננו לצאת ממנה, הכל כדי שנספיק לטייל בקצב האהוב עלינו,
לחזור שוב ושוב לפינות שאהבנו ועוד.

מסתבר שבכלל לא נורא לטוס עם מסכות!

לפני שנתחיל, כמה פרטים טכניים על טיסה בימי קורונה:

  • בדיקות קורונה – הזמנו באופן פרטי במרכז הרפואי שמיר. עלות: 300 ₪ לבדיקה. התוצאות מגיעות באנגלית ומחויבים לתשובות תוך 24 שעות (בפועל קיבלנו תוצאות תוך 10 שעות).

  • טיסה – הזמנו דרך ישראייר, 198 דולר לכרטיס.

  • טופסיאדה - 24 שעות (או פחות) לפני הטיסה יש למלא הצהרת נוסע יוצא וגם טופס כניסה לקרואטיה. 24 שעות (או פחות) לפני החזרה ארצה יש למלא הצהרת נוסע נכנס.

  • ביטוח – דרך פאספורטקארד, כעשרה דולר ליום. מכסה ביטול עקב קורונה אך לא עקב בידוד.

  • התנהלות בשדה התעופה – הקפדה מלאה על מרחק בין האנשים ועל חבישת המסכה על הפה והאף.

  • זאגרב בימי קורונה- אין חובת מסכות באוויר הפתוח, יש חובת מסכות 'בפנים'. זה אומר שגם כשמתקרבים לתחנת החשמלית עוד לפני העלייה אליה, אנשים עוטים את המסכות, וכמובן – בתוך כל מקום סגור. בשום מקום לא ראינו התקהלות, אנשים אינם מתקרבים ושומרים על מרחקים, המסכות אינן קישוט לסנטר ונחבשות כך שהן מכסות אף ופה. בתחבורה הציבורית יש מתקני אלכוג'ל בקדמת הקרון, וגם בכל חנות וכו'.
    בתקופה בה נסענו, תחילת ספטמבר, לא חלה חובת בידוד על השבים ארצה מקרואטיה.

וכמה פרטים טכניים על זאגרב והשהות שלנו בה:

  • לינהBY`s home דירה במיקום נפלא, נקייה ומצוחצחת, מעוצבת, כיפית ומצוידת היטב.

  • הגעה משדה התעופה למרכז זאגרב – ביציאה מאולם הנוסעים הנכנסים יש שרות אוטובוסים הנוסע אל התחנה המרכזית של זאגרב. היציאה מדי כחצי שעה (בערך), עלות הנסיעה 30 קונה. משך הנסיעה כחצי שעה (תלוי בפקקים). עלות נסיעה במונית: 200-300 קונה.

  • תחבורה בעיר – רשת החשמליות (טראם) בזאגרב יעילה מאוד. כרטיסים ניתן לקנות בקיוסקים. כרטיס נסיעה לחצי שעה עולה 4 קונה, יש גם כרטיסים ליום שלם. למחזיקי Zagreb-card הנסיעה חינם. יש לתקף את הכרטיס במכונה הנמצאת בקדמת הטראם. בימים אלו, כל הטראמים מצוידים במתקן ובו אלכוג'ל לשימוש הנוסעים.

  •  Zagreb Card כרטיס המקנה כניסה חינם/בהנחה לאתרים רבים וכן נסיעה חינם בתחבורה הציבורית. כרטיס לעשרים וארבע שעות עולה 98 קונה, כרטיס לשבעים ושתיים שעות עולה 135 קונה.
    יש להזמין את הכרטיס באופן מקוון באתר ולאוספו בשדה התעופה או במרכז המידע למבקרים בכיכר באן יוסיף ילצ'יץ'. המקום היחיד בו ניתן לרכוש כרטיס במקום ללא הזמנה מקוונת הוא מלון Amadria Park Hotel Capital שבמרכז העיר.
    מומלץ לבדוק את רשימת ההנחות שבכרטיס ולפי זה להחליט האם לרוכשו או לא. לנו יצא משתלם מאוד בשל הכניסה חינם לשני אתרים שעוד יוזכרו.

  • מוזיאונים - עשרים מתוך שלושים ושניים המוזיאונים הרשמיים של העיר (יש עוד כמה פרטיים) סגורים כרגע בשל נזקי רעידת האדמה שהתרחשה בזאגרב במרץ 2020.

  • אוכל –רשימת ההמלצות שהכנתי הפכה לא רלבנטית; מקומות רבים נסגרו בגלל הקורונה ☹.

  • בתי קפה וברים – הללו מספקים שתייה בלבד. בכל המקומות ראינו מקומיים מגיעים, מזמינים שתייה ומוציאים את המאפה שקנו במקום אחר והביאו עמם בשקית נייר... בקונדיטוריות לעומת זאת אפשר בהחלט לקבל בנוסף למאפים גם שתייה.

  • שירותים ציבוריים – יש שירותים ציבוריים ברחוב הקיסר אוגוסטוס סמוך לנקודה בה הוא יוצא מכיכר באן יוסיף ילצ'יץ' וגם בגנים הבוטניים. יש כמה תאי שירותים כימיים ברחבי העיר, ושירותים ליד הקרמטוריום שמול בית הקברות. בכל המקומות מדובר במקומות נקיים ומצוחצחים.

  • עישון – לצערנו, העישון מותר ונפוץ, בחלק מהמקומות אפילו בתוך הפאבים.

  • אחסון חפצים – כאשר בוחרים בדירה ולא במלון, נתקלים לרוב בצורך לאחסן חפצים לפני/אחרי הכניסה לדירה או עזיבתה, בשל העדר קבלה מסודרת עם מקום לשמירת חפצים. בתחנת הרכבת המרכזית (תחנת Glavni Kolodvor) יש לוקרים לאחסנת מטען, גדולים מספיק לאחסון מזוודות וכו'. מחיר – 15 קונה לעשרים וארבע שעות.

  • החלפת כסף – קשה לקנות בישראל את הקונה, המטבע הקרואטי. את שער החליפין הטוב ביותר מצאנו ברחוב Ilica 65, בצ'יינג' בשם Mjenjacnice.

  • מבנה העיר – אתרי העיר העתיקה מרוכזים בעיר העילית (Gornji Grad). זו מחולקת לשניים: קפטול וגראדץ. הללו סמוכים זה לזה וניתן לעבור ביניהם בהליכה בקלות רבה. אפשרות אחרת, שלא יצא לנו לנסות, היא לעלות לגראדץ' בפונוקולר הטוען לכתר 'הפוניקולר הקצר ביותר בעולם' ונמצא למרגלות מגדל הגנבים. העיר התחתית (Donji Grad) נמוכה מהעיר העילית רק במעט ונמצאת למרגלותיה. 'הכיכר' – זוהי כיכר באן יוסיף ילצ'יץ', נקודת מפגש, ציון ומוצא לכל דבר בעיר כמעט. להלן אתייחס אליה בתור 'הכיכר'.

היום הראשון - העיר העלית

בשעת בוקר בהירה ומוקדמת נחתנו בזאגרב הבהירה והנעימה. קצת קשה להאמין, אבל אנחנו בחו"ל, לאחר הפסקה ארוכה מדי בטיולים, שנגרמה כמובן עקב הקורונה.

בדומה למצב בארץ, גם כאן פקד גל חום את העיר. רק שפה זה התבטא בטמפרטורה של 28 מעלות...

נסיעה של כחצי שעה באוטובוס משדה התעופה אל מרכז העיר ועוד נסיעה קצרה בטרם הביאה אותנו אל דירתנו החביבה אשר ברחוב llica שהוא הרחוב הארוך ביותר בזאגרב. הדירה נמצאת בתוך חצר פנימית, במרחק דקות הליכה ספורות מהכיכר, וגם דקה הליכה מתחנת החשמלית.

הכניסה מהרחוב לחצר הפנימית בה שוכנת הדירה

גילינו דירה מטופחת ומושקעת, ממש ניכר שמישהו כאן השתדל לחשוב על כל מה שאורחים יצטרכו עבור שהותם כאן! אהבנו מאוד את העיצוב האקלקטי השמח, ובכל פעם גילינו עוד ועוד הפתעות עיצוביות. מאחר ולא היו בדירה אורחים לפנינו, אפשרו לנו להיכנס לדירה על הבוקר ולא להמתין לשעת הצ'ק-אין הרשמית.

מבט על הדירה ועל החצר. החלון בקומה השנייה הוא חלון חדר השינה

פרקנו את חפצינו ומיד יצאנו לתור את העיר. ראשית הצטיידנו במאפים טעימים ממאפייה סמוכה (נפוצים כאן מאוד מאפים בלקניים בסגנון הבוריק שכל כך אהבנו בטיול לאלבניה), ואז צעדנו לאורך הרחוב 'שלנו' לעבר הכיכר. נדהמנו מכמות מוכרי התירס בכל מקום! גם התוודענו לראשונה לפקחי התנועה המתפקדים ברמזורים אנושיים ומכוונים את התנועה.

רמזור אנושי. מדי בוקר פגשנו חבורה של 'רמזורים' כאלו צועדים לעבודתם

כיכר באן יוסיף ילצ'יץ' (Ban Jelacic Trg) קרויה על שם באן (מושל) יוסיף ילצ'יץ' אשר הנהיג את קרואטיה במהלך שנותיה הסוערות של המאה ה-19, איחד את זאגרב לעיר אחת והיה זה שביטל את הצמיתות בקרואטיה. הכיכר נקראה על שמו עוד בחייו, ומבטאים את שמה באנה יוסיפה ילצ'יצ'ה.

במרכז הכיכר מוצב פסלו של הבאן; הפסל המקורי הוצב בכיכר בשנת 1866 אולם בשנת 1947 הסיר אותו השלטון הקומוניסטי. במקור פנה הפסל לכיוון צפון כדי לסמל את המרד נגד הונגריה ואוסטריה (שנועד להגן על זכותה של קרואטיה לעצמאות). בשנת 1990 הוחזר הפסל כיכר והוצב כך שפניו לכיוון דרום, כשפניו לכיכר הראשית ולשכונות החדשות של זאגרב.

במקור נבנתה הכיכר במאה ה – 17 על מנת לערוך ירידים מקומיים. הכיכר שוקקת חיים בכל שעות היממה, קווי התחבורה הציבורית עוברים דרכה, יש בה נגני רחוב, יש מי שמאכיל את היונים, מפריח בועות ועוד. כשאנחנו הגענו התקיים במקום מיצג לעידוד טבעונות...

הכיכר היא כאמור נקודת מוצא לכל סיור בעיר. אנחנו הלכנו תחילה אל רחוב פראשקה 6. על קיר בית מספר 6, לכוון מגרש החניה, קבוע לוח זיכרון לזכר בית הכנסת; את השלט  קבעה הקהילה היהודית בעיר. יהדות זאגרב לא חיה ברובע משלה והייתה מעורבת בין יתר תושבי העיר. בית הכנסת שהוקם בשנת 1867 נחרב במלחמת העולם השנייה, דגם שלו ניתן לראות המוזיאון העירוני. כתבה מקיפה על  יהדות זאגרב כאן.

חזרנו לכיכר, תוך הצצה לכל שער אפשרי. חזיתות הבתים בבניה האירופאית מכסות על עולם שלם של חצרות פנימיות, ואנחנו מקפידים לבדוק מה יש בפנים...

מקבץ של מה שרואים אם מציצים לחצרות הבניינים

בחיבור בין הכיכר לרחוב הקיסר אוגוסטוס  (מול חנות Muller) ישנה מפת תבליט גדולה של העיר (Zagreb Pozdravlja). נחמד, אך לא הכרחי, לפתוח בה את הביקור בעיר.

בהמשך רחוב אוגוסטוס מוצבת תערוכת צילומים שצולמו ברחבי העיר במהלך רעידת האדמה שפקדה את זאגרב במרץ 2020, לפנות בוקר. התמונות צולמו בידי צלמים שונים, ורואים בהן אנשים נמלטים כשהם לבושים בפיג'מות ומסכות, מכוניות שנחרבו עקב נפילת אבנים עליהן ועוד, קירות שקרסו ועוד.
בחרתי דווקא בצילום הזה, שכן הופתענו לפגוש גרסה אחרת שלו ביום אחר של הטיול!

מתוך תערוכת הצילומים. בחרתי בתמונה הזו משום שלמחרת פגשנו גרסה אחרת שלה


בדרכנו אל קתדרלת זאגרב עברנו בכיכר אירופה, פגשנו את פסל August Chenoa , מחשובי הסופרים הקרואטים ואבי הספרות הקרואטית המודרנית. ככלל, זאגרב היפה מלאה בפסלים גדולים ומרשימים!

עצרנו לקפה ב Fine Torte הורוד והמתוק, ואז התוודענו לראשונה למנהג המקומיים להגיע אל בית הקפה כשהם מציידים באוכל שנקנה במקום אחר... שכן בתי הקפה מגישים שתייה ולא מזון. כאן אומנם היו כמה עוגות לבחירה, ברוב בתי הקפה לא קיימת האפשרות הזו.

המשכנו לעבר קתדרלת זאגרב, כשמבנים יפים סביבנו וצריחי כנסיות סביבנו. זהו אזור Kaptol שהוקם בשנת 1094 ומהווה (יחד עם אזור Gradec  שהוקם באותו זמן) את גרעין ההתיישבות בזאגרב.

קתדרלת זאגרב, או קתדרלת מריה הבתולה וסטפן הקדוש, נמצאת בכיכר מריה אשר במרכזה  פסל של מריה וסביבו ארבעה פסלי מלאכים מוזהבים, שנבנתה על ידי האמן אנטו פרנקורן בשנת 1873.

המבנה המקורי של הקתדרלה נבנה כאמור בסמוך להקמת  Kaptol בשנת 1094. במהלך השנים התווספו למבנה המקורי חומה, מגדלים מעוגלים ומגדלי הפעמון. רעידת האדמה בשנת 1880 גרמה נזק קשה לקתדרלה והיא שוחזרה בסגנון ניאו-גותי.

מגדלי הקתדרלה הפכו אותה למבנה הגבוה ביותר בעיר. הם נבנו מאבן גיר רכה ופגיעה ולכן יש צורך בשיפוץ ושיחזור תמידי שלהם. תצוגה חיצונית מדגימה את מצב הצריחים עקב תהליכי בלייה.
במרץ 2020 פקדה את זאגרב רעידת אדמה נוספת והצריח הימני של הכנסייה נשבר. לאחר מכן הוחלט בשלב זה להסיר, בעזרת פיצוץ מבוקר, את הצריח השמאלי, ולהעמיד שני צלבים במקום הצריחים, בכדי לשמור על מראה סימטרי. הצריח שהוסר נמצא גם הוא לתצוגה מחוץ לכנסייה, כמו גם שעון הקיר המקורי של הכנסייה, שנפגע גם הוא ברעידת האדמה הראשונה (של 1880).

למעלה: שעון שהיה על צריח הכנסייה וחדל לעבוד ברעידת האדמה בשנת 1880. למטה: אביב והצריח שהוסר לאחר רעידת האדמה בשנת 2020.

הרבה דברים מעניינים תכננו לראות בתוך הקתדרלה, הידועה כמפוארת גם מבפנים:

  • למשל את שלושת השנדליירים המפורסמים שנרכשו מ... קזינו בווגאס ונתרמו לקתדרלה. השנדליירים עברו תהליך הטבלה וטיהור חטאים, ומאז, באופן זמני הנמשך כבר כמה שנים טובות הם תלויים בתוכה.

  • או למשל את קברו של הקרדינל אלסיוס סטפניאץ השנוי במחלוקת: הוא הואשם בשלטון דמים, ברצח יהודים ועוד, אולם לאחר מכן זוכה מכל אשמה ואף הוגשה פניה מישראלים להכיר בו כחסיד אומות עולם בשל הצלת יהודים שביצע!

  • או את המנורה היהודית הנמצאת בין אוספי הכנסיה.

אבל לא ראינו דבר מאלו, כי בשל רעידת האדמה הקתדרלה פלוס הקורונה סגורה למבקרים במשך רוב הזמן... מבחוץ ניתן להתרשם מעבודות השיפוץ והשחזור, הנעשות בשיש טרוורטין שהובא מאיטליה בתקווה שיהיה חזק ועמיד יותר מאבן הגיר.

סביב הקתדרלה ניתן לראות את הביצורים המרשימים בעלי המגדלים של חומת ה Kaptol.

חלקים מהחומה והביצורים שהקיפו את Kaptol

המשכנו לשוטט בסמטאות היפות כשפנינו לעבר שוק דולאץ' (Dolac Market). פרוש המילה דולאץ' בקרואטית הוא קיבה, כלומר הזנה, אוכל. זהו שוק האיכרים הגדול ביותר בזאגרב  והוא מחולק לשני חלקים: פתוח ומקורה. השוק המקורה נמצא בקומת הקרקע ובו בשרים, קטניות, חמוצים, ביצים טריות (קראתי שהן מתומחרות פרטנית לפי גודלן) ומוצרי חלב ממגבנות שונות. החלק העליון, הפתוח, מוצל בשמשיות אדומות ומיועד לפרות וירקות.

השוק שקט מאוד ומתנהל ללא צעקות וללא קריאות של מוכרים המכריזים על מרכולתם; השוק הוא גם מוסד חברתי המשמש מקום מפגש לאנשי העיר, ובפרט לפנסיונרים אשר בתום עריכת הקניות מבלים את שעותיהם בבתי הקפה הישנים שמעל השוק. אנחנו ערכנו קניות לשימוש עתידי במטבח דירתנו החמודה, כולל גבינת פאג מקומית (Paški sir) המקומית, 40 קונה לכיכר (כעשרים ושניים שקלים לכיכר שלמה!) בכל דוכן התנוסס לו מיכל אלכוג'ל ויש לשטוף ידיים לפני הכל.

שוק דולאץ' מאופיין בשמשיות האדומות. צריחי הקתדרלה ניבטים מעל.

פקדנו את פסל האישה במדרגות השוק; האישה מכונה קומיצה (Kumica), כלומר אישה כפרית שבאה למכור מרכולתה בשוק.

כעת הגענו אל רחוב טקלצ'יצ'בה – Tkalčićeva שהוא מדרחוב קטן ומתוק, שרובו ככולו מסעדות ובתי קפה.
לפני שנת 1850 היה כאן נהר שהפריד בין שני הישובים Gardec ו – Kaptol. בסביבות המאה ה- 18 היו הרבה מאוד בתי מלאכה לייצור בד, עור, סבון, נייר ועוד. הפסולת מהתעשיות השונות, ובפרט תעשיית העור, הוזרמה לנחל והפכה אותו למפגע תברואתי, עד שבסוף המאה ה- 19 היטו את תוואי הנחל אל מחוץ לישוב ונסלל הרחוב שלימים הפך למרכז של פעילות מסחרית ומרכז חיי הלילה של זאגרב.

המשכנו לעבר Krvavi Most הלא הוא 'גשר הדמים'. בעבר עבר כאן הגשר על הנהר שהפריד בין Gradec לבין Kaptol . מלחמות עקובות מדם ניטשו על השליטה במי הנחל ומספרים שהנהר ממש האדים מרוב דם שנשפך אליו במלחמות אלו, ומכאן שם הגשר.

מעברו השני של גשר הדמים נמצא רחוב Radiceva היפה, אך אנחנו, שקמנו בשתיים לפנות בוקר כדי להגיע לנתב"ג, פרשנו בשלב זה למנוחת צהרים בדירתנו, מרחק נסיעה אחת בחשמלית.

לאחר מנוחה הגונה חזרנו אל רחוב Radiceva. זהו רחוב משופע העולה מכיכר באן ילצ'יץ' לעבר Gradec. הרחוב, אשר שימש כאחד ממרכזי העסקים העיקריים במאה ה- 19, קרוי על שמו של הפוליטיקאי הקרואטי פאבל רדיץ' שנרצח במהלך דיון בפרלמנט בשנת 1928. כיום יש ברחוב חנויות יפות, גלריות, גלידריות, בתי קפה ועוד.
בחלקו העליון, של הרחוב, אחרי Krvavi Most, מוצב פסל של ג'ורג' הקדוש המתאר את סנט ג'ורג' לאחר שהרג את הדרקון ובכך הציל את הנסיכה – עוד אחת מהאגדות והמיתולוגיות העירוניות. ניתן לראות את הדרקון בבסיס הפסל, המוקף בגן פורח. זהו גם יחודו של הספל: ברוב הפסלים של ג'ורג' הקדוש הוא נראה כשהוא לוחם בדרקון, ואילו כאן הוא נראה בעמדת המנצח העומד על גבו של הדרקון המנוצח.

פסל גו'רג' הקדוש לאחר שהכניע את הדרקון, הנמצא למרגלותיו

סמוך לפסל עלינו במדרגות לעבר 'שער האבן'; השער הוביל את הבאים מ Kaptel דרך החומה, אל Gradec. מסביב לשער יש מבנים עתיקים בני 300 שנה ומעלה, ולא מעט סרטים העוסקים בימי הביניים מצולמים משתמשים במקום כתפאורה...

שער האבן

בשנת 1731 התרחשה בזאגרב שריפה שגרמה נזק רב לעיר. רוב מבני העיר הושמדו כליל, ובין הריסות השער (שהיה בנוי עץ), התגלה ציור ששרד את האש: ציור של מריה הבתולה וישו התינוק. גילוי הציור ששרד את האש נחשב לנס והמקום הפך לקדוש. כיום הציור ממוסגר ומוצג בתוך חלל השער, אשר נבנה מחדש מאבן. האתר הפך לקדוש ומשמש כמקום תפילה פעיל במשך כל שעות היממה. סביב הציור הממוסגר תלויים מאות שלטי תודה שנתרמו ע"י מתפללים שבקשתם התמלאה לאחר התפילה כאן...

מקום התפילה המקודש ושלטי התודה בתוך שער האבן

המבנים סביב השער הם כאמור בני 300 שנים ויותר, ושוטטנו כאן בהנאה רבה. מבנים רבים מכוסים ונמצאים תחת שיפוץ עקב רעידת האדמה של מרץ 2020. גם בית המרקחת העתיק ביותר בעיר נמצא כאן.

התקדמנו לעבר קתדרלת קתרינה הקדושה, הניצבת בכיכר קתרינה (Katarinin Trg). הכנסייה, אשר נבנתה במחצית המאה ה-17 נראית כעוגה לבנה, גדולה ויפה, אולם לצערנו גם היא הייתה סגורה ( בגלל הנזקים שנגרמו ברעידת האדמה... בשילוב נזקי הקורונה).

קתדרלת קתרינה הקדושה

מאחורי הכנסייה יש נקודת תצפית נפלאה לעבר קתדרלת זאגרב וכנסייה אורתודוקסית נוספת; כאן לא היינו לבד – הרבה חתנים וכלות באו להצטלם בנקודת התצפית הזו, ורבים גם בוחרים להתחתן כאן.

מבט מנקודת התצפית שמאחורי כנסיית קתרינה הקדושה. הצריח הימני שייך לכנסייה האורתודוקסית.

מכאן יש ירידה לעבר טיילת סטרוסמאייר (Strossmayerovo Setaliste). בירידה לעבר הטייל יש גשר מנעולים קטנטן כיאה לכל עיר המכבדת את עצמה (וגם אנחנו הוספנו את תרומתנו).סביב המדרגות לעבר הטיילת יש גם גרפיטי גדול ומרשים של ניקולה טסלה, של ממציא הצפלין ועוד.

הטיילת עצמה היא מקום נעים וירוק; בימים נטולי קורונה וודאי שוקק חיים פה... בימי הקיץ נערך במקום פסטיבל – Summer on Stross  - והטיילת הופכת כולה לחגיגה שמחה של מוזיקה, זיקוקים ועוד.

ירדנו עד מגדל הגנבים (Lotrščak Tower / Strossmayer Promenade)אשר נבנה במאה ה-13 ומתנשא לגובה 30 מטרים. המגדל נבנה כמגדל פעמון, שנועד לצלצל מדי ערב ולבשר על סגירת שערי העיר, כך שהגנבים לא יוכלו להיכנס אליה, ומכאן שמו.

בקומה העליונה של המגדל ממוקם תותח שיורה בשעה 12 בצהריים. רשמנו לפנינו לחזור לפה בשעה הנכונה באחד המים הבאים. אפשר גם לטפס על המגדל לתצפית פנורמית על זאגרב.

מגדל הגנבים

האזור כולו ירוק ומלא פינות חמד, גינות, ספסלים ופסלים; באקראי הגענו אל Gric Park שהוא פינת חמד מלבבת במיוחד עם מזרקה ועוד. נראה שבמקום שרידים של התיישבות עתיקה, כולל קבר אחים עתיק. כעת היו בו בעיקר אימהות וילדים שחזרו מבתי הספר...

פינת חמד ב Gric Park

חזרנו לרחובות הראשיים של Gradec ונכנסנו אל מוזיאון היחסים השבורים (חינם למחזיקי זאגרב קארד). המוזיאון הוקם עלי די זוג האמנים  Olinka Vištica ו- Dražen Grubišić בשנת 2006 עם סיום מערכת היחסים הזוגית שלהם. במקום לחלק ביניהם את חפציהם, הם השתמשו בהם להקמת המוזיאון. בני זוג שבורי לב מרחבי העולם שולחים אליו פריטים שייצגו עבורם משהו משמעותי ממערכות היחסים הקודמות שניהלו בצירוף הסבר קצר והאוצרים ממקמים את הפריטים ברחבי המוזיאון.

המוצגים במוזיאון מגוונים מאוד ומומלץ לקרוא את ההסברים הקצרים שלידם, אחרת אין לדעתי ערך לביקור כאן. במיוחד צדו את עיני דלת שנשלחה בשלמותה לאחר שבעלת הדלת קשקשה אליה מהרהורי ליבה עם התפרקות הזוגיות שלה, ושמלת כלה מאיסטנבול שנשלחה ע"י אישה צעירה שארוסה נרצח בפיגוע בדרכו ל'חזרה הגנרלית' לחתונתם. כי יחסים שבורים אינם רק פרידות יזומות... יש פה גם מכתבים ששלחה אישה צעירה לחייל לצורך חיזוק המורל המלחמתי, נוהג שהיה מקובל מאוד בעבר. החייל והצעירה הזו לא נפגשו מעולם לפני, במהלך או אחרי המלחמה אך היא שמרה את התכתובת. יש גם גרזן ששימש גבר צעיר לריסוק כל חפציה של חברתו לשעבר, לאחר שגילה שהיא יצאה לבלות לאחר פרידתם... ועוד ועוד.
יש כאן גם ביסטרו, בית קפה וחנות מוזיאון מומלצת, אך בצורה לא אופיינית לנו כלל לא נכנסנו לאף אחד מהם.

המשכנו לעבר כנסיית מרק הקדוש (St. Mark’s Church)  הנמצאת בכיכר באותו שם. הכנסייה נבנתה במאה ה-13, אך גג הרעפים המפורסם שלה הוסף למבנה במאה ה-19, והוא נושא עליו את סמל העיר זגרב, וסמל קרואטיה כולה. כיום בשל הקורונה מוגבלת מאוד הכניסה לכנסייה, וניתן להיכנס כמעט אך ורק לחדר תפילה צדדי.

בכיכר סנט מרק, בו ניצבת הכנסייה, התרחש מאורע חשוב ואכזרי בהיסטוריה של קרואטיה: ב-1573 מרדו הקרואטים בראשו של גובק (Matija Gubec), נגד הדוכס Franjo Tahi. גובק רצה ליצור דמוקרטיה של איכרים תחת שלטונו של מאקסימיליאן השני, והמרד התפשט במהירות. הממסד נבהל מהיקף המרד ושתל את נציגיו בקרב המורדים. נציגים אלו הפיצו שמועה שהטורקים תוקפים את הכפרים של המורדים שנותרו חסרי הגנה. מורדים רבים פרשו ומיהרו לשוב לכפריהם והנותרים היו מעטים וחסרי נשק ולכן לא יכלו להתמודד עם החיילים המקצועיים. לאחר מכן נערך טבח אכזרי במורדים.

 גובק עצמו הוצא להורג בטקס נודע באכזריותו בזמן הקרנבל בזגרב. שמו לו כתר ברזל על הראש הביאו אותו לכיכר סנט מארק, והמליכו אותו לפי כל הכללים, לאחר מכן חיממו את הכתר עד שלהט והניחו חזרה על ראשו – וכך נקטע ראש.  לגובק אין קבר, אך הוא אחד מגיבורי העם הסלאבים.

בניגוד לאירוע אכזרי זה, בעת ביקרנו שימשה הכיכר בעיקר לצילומי חתנים וכלות...

 עוד נמצאים סביב הכיכר ארמון הפרלמנט, (Sabor), וארמון הנשיא (Banski Dvori)בבניינים אלה שוכנים מוסדות הממשל של קרואטיה: משכן הנשיא, הפרלמנט, בתי משפט ומשרדי ממשלה למיניהם. על רקע הכנסייה, מחווירים מעט בניינים אלו...

 וחוץ מכל המבנים היפים הללו, יש בGradec  גם 240 פנסי גז המודלקים ומכובים ידנית מדי יום ביומו!

מבחר קטן ממאות פנסי הגז הפזורים ברחבי Gradec

ירדנו חזרה לרחוב Radiceva אל קפה-בר Domus שתפס את עיננו עוד קודם, בדיוק מול העלייה אל שער האבן. בבחירה בין ישיבה בגינה המתוקה בחוץ לבין ישיבה בפנים, בחלל המצוי בין קשתות התמיכה של המבנה ומזכיר מערה מעוצבת... בחרנו במערה.
כאן התוודענו לראשונה לבירה המקומית המעולה Velebitsko .

למעלה: הכניסה והגינה של בר-קפה Domus. למטה: החלל הפנימי.לשתות בירה במערה...
פגישה ראשונה עם הבירה המקומית הנהדרת

ברחוב Radiceva פגשנו את מריה יורה זגורקה (1873-1957) מי שהייתה העיתונאית המקצועית הראשונה בקרואטיה, מומחית בשוויון זכויות. לאחר הפגישה עמה חזרנו אל חנות במורד הרחוב, בה בחרתי כמה שעות קודם תכשיט אשר נזקק להתאמה קלה. אספנו את התכשיט ונשארנו לשיחה קלה עם המוכרת הלבבית, על החיים בקרואטיה בצל הקורונה ועוד.

מריה יורה זגורקה

המשכנו במורד הרחוב לעבר אחת הכניסות למנהרת גריץ (Grič tunnel). המנהרה נבנתה בשנת 1943 כמקלט נגד הפצצות. זהו רק חלק קטן מרשת גדולה של מנהרות תת-קרקעיות מתחת לעיר. המנהרה, שאורכה כ-350 מ”ר, שופצה ב-2016 ונפתחה לציבור. המנהרה מספקת מספר קיצורי דרך לאזורי המגורים ולעיתים מארחת תערוכות שונות, כשאנחנו ביקרנו לא התקיימה בה תערוכה לאכזבתנו☹, אבל בכל זאת היה שווה להקדיש כמה דקות לשיטוט בה.

מנהרת גריץ'
כניסה (אחת מתוך ארבע) למנהרה

חזרנו לרגע לדירתנו להניח רכישות שצברנו בדרך ויצאנו לחפש לנו ארוחת ערב. די מהר הבנו שחלק גדול מרשימת ההמלצות שהכנתי כבר לא רלבנטי. בדיוק כמו אצלנו, גם כאן עסקים רבים לא שרדו את הקורונה. אז שוטטנו באקראי לעבר מרכז העיר וישבנו לארוחת ערב במסעדה האיטלקית (המטבח האיטלקי נפוץ כאן מאוד) Boban. היה נחמד, טעים ונעים, וניכרה הקפדה על שמירת מרחק וכו'.

סיכום ערבו של היום הראשון בזאגרב, בו חרשנו את העיר העלית העתיקה: מצאנו עיר שלווה ויפה, קומפקטית ונוחה לתיור, מלאה פסלים, פינות ירוקות, סמטאות יפות וציוריות - בקיצור, כל מה שאנחנו אוהבים.

לילה טוב!

היום השני-העיר התחתית

הבוקר נפתח בארוחת בוקר ממיטב התוצרת שרכשנו אתמול בשוק דולאץ'.

את היום הזה תכננו להקדיש לעיר התחתית; באזור זה יש מקבץ גדול של גנים ופארקים שתוכננו ע"י Milan Lenuci כפרסה גדולה, וסביבם בניינים נהדרים שלא היו מביישים שדרה בוינה או בפראג.

התחלנו להתקדם רגלית לכיוון 'הפרסה'. הלכנו מהדירה דרך רחובות לא מרכזיים כדי להתרשם, לגלות, להריח...
התקדמנו לעבר בניין התיאטרון הלאומי. מימיננו הבניין היפהפה של Arts and Crafts Museum הסגור עדיין, ולידו מבנה מודרני ססגוני במיוחד שהתגלה כאקדמיה למוסיקה של אוניברסיטת זאגרב.

למעלה: Arts and Crafts Museum. למטה: האקדמיה למוסיקה של אוניברסיטת זאגרב

וגם את הבניין הוורוד והיפה הזה ראינו כאן:

מול המוזיאון, בכיכר הרפובליקה של קרואטיה (Trg Republike Hrvatske) נמצא בניין התיאטרון היפהפה המוקף גנים פורחים. התיאטרון, שנחנך ע"י הקיסר פרנץ יוזף בשנת 1894, עדיין פועל ומוצגים בו מופעי בלט, אופרות והצגות.

למעלה: מבט מהצד על תיאטרון זאגרב. למטה: חזית התיאטרון

מול התיאטרון נמצא פסל הברונזה 'באר החיים' המסמל כמובן את מעגל החיים, שעוצב ע"י הפסל הקרואטי Ivan Meštrović.

פסל באר החיים

סטינו לרגע מהמסלול המתוכנן של פרסת הגנים בעקבות צריח כנסייה בנוי לבנים אדומות שצד את עינינו. כך הבחנו שהתחילה השלכת בזאגרב!

חזרנו למסלולנו. העין לא יודעת לאן להביט תחילה, כל בית יפה כארמון וינאי. הבניינים מאכלסים פקולטאות אוניברסיטאיות שונות, את הארכיון הלאומי ועוד.

גם בניני המגורים כאן יפים מאוד!

וכמובן, גם בחלק זה של העיר יש פסלים רבים. לא תמיד מצאנו שילוט והסבר מהו כל פסל, אך נעים לשוטט בעיר כל כך ירוקה ומקושטת!

הגענו לגנים הבוטניים של זאגרב. הגנים הוקמו בסוף המאה ה -19 ונועדו במקור לשמש למחקר עבור אוניברסיטת זגרב. יותר מ -10,000 מיני צמחים מרחבי העולם מקשטים את הגן. הגן עוצב ותוכנן בסגנון אנגלי במראה פראי וטבעי.

בכניסה שאלנו היכן ממוקם גן הקקטוסים, ונאמר לנו בעצב כי בתערוכה גדולה שהתקיימה בשנה שעברה נפגעו הקקטוסים אנושות וכרגע הם בשיקום ☹. איחלנו לקקטוסים רפואה שלמה ופנינו לשוטט בין שבילי הגן היפהפה הזה.

כצפוי יש פה מגוון עצום של צמחים, וביניהם פזורים ספסלים מזמינים. אהבתי במיוחד את אזור עצי המחט המכיל מגוון רחב מאוד של מיני מחטניים.

אביב התלהב במיוחד מעץ שנראה כאילו צומחים עליו כדורי טניס. לא היה עליו שלט ולכן איננו יודעים מה מינו. אם מישהו מקוראי הבלוג יודע - אנא כתבו לי!

ממשיכים לטייל.
יצאנו מהגנים והתקדמנו לעבר מלון Esplanade הגדול והמפואר, אשר נבנה בשנת 1925 ושימש תחנת עצירה יוקרתית לנוסעי האוריינט אקספרס בדרכם מפריז לאיסטנבול.

מלון אספלנדה

מעבר למלון ישנו אזור נעים ובו מזרקה חביבה שהאזור המוצל סביבה מזמין עצירה קלה. יש פה גם בית קפה שנראה נחמד, אבל לנו היו תכניות אחרות לגבי הקפה הבא שלנו...

וכמובן עוד מבנים מרהיבים כגון האקדמיה הקרואטית למדעים ואומנויות. גם תחנת הרכבת המרכזית – Glavni Kplodvor נמצאת כאן וסביבה דוכנים שונים, חלקם הגדול לממכר עציצים ופרחים.

תחנת הרכבת המרכזית של זאגרב

מול התחנה, ב King Tomislav Square, נמצא פסלו של המלך טומיסלב – מלכה הראשון של קרואטיה שהוכתר כמלך בשנת 925 לספירה.

פסל המלך טומיסלב

בסמוך ראינו גם את הפסל/אנדרטה הזו שטרם הצלחתי לברר מהו. אם מישהו מכיר, אשמח אם תכתבו לי!

פסל המלך הוא הדבר הראשון שרואים כשיוצאים מין התחנה, וכאן מתחילה סידרת גנים ירוקים ויפים הממשיכה את הפרסה.

התקדמנו מגן לגן; הבניינים סביבנו כאמור יפים כארמונות וינאיים, והגנים נקיים ומטופחים.

המבנים מאכלסים מוזיאונים כמו למשל הבניין העצום של משכן האומנויות, (Umjetnicki Paviljon) שהוא הבניין הגדול ביותר כיום בזאגרב, שנועד לתערוכות אמנות. הבניין המקורי נבנה בשנת 1896 בבודפשט עבור תערוכה בינלאומית. שלד הברזל של הבניין הועבר במלואו לזאגרב ובאמצעותו נבנה הבניין העומד כיום, בהתאם לעיצוב המקורי שתוכנן בידי אדריכלים אוסטרים. לצערי אין לנו תמונות מוצלחות שלו ושל המזרקה שלפניו.

בזמן שביקרנו בשדרת הגנים הנעימה הזו, התקיים כאן פסטיבל הבורגר וגם אירוע בחסות קוקה קולה. על הדשא פוזרו מרבצים ופינות ישיבה  (תוך הקפדה על מרחקים!) לשימוש הקהל, ונראה שכולם שמחים ומרוצים.

 כאן ראינו גם את השלט הזה:

שהיה מוכר לנו מאוד בגלל תערוכת הצילומים ברחוב אתמול:

הפארק האחרון, הצפוני ביותר, נקרא Zrinjevac ושוכן באזור בו פעל בעבר שוק הבקר של העיר. כיום זהו גן פורח כמו כל השאר, ובקצהו נמצא העמוד המטארולוגי, שהוקם בשנת 1884 כמתנה לזאגרב מהרופא הצבאי היהודי אדולף הולצר. 

ואחרי כמה שעות שיטוט יפות, נעימות וכיפיות, הגיע בהחלט הזמן להפסקה וקפה. מראש החלטנו שניסע לשתות את הקפה שלנו בבית הקפה Booksa המשתייך לז'אנר המועדף עליי: בית קפה שהוא גם חנות ספרים.

המקום מרוחק מעט ממרכז העיר ולכן נסענו בחשמלית נסיעה קצרה. בדרך חלפנו על פני המבנה המעניין הזה:

בהמשך בררנו ומצאנו כי זהו חלל לאומנות עכשווית אשר עבר כמה גלגולים ובין היתר תיפקד גם כ... מסגד.

ירדנו מהחשמלית ומצאנו עצמנו ברחובות שקטים, נטולי תיירים. מבחינתנו זה חלק חשוב מהחוויה, להסתובב גם כאן, היכן שאין אטרקציות תיירותיות ויש רק 'סתם' אנשים שחיים את חייהם. הבניינים כאן כמובן פחות מפוארים אך כמות הגנים והירק נשמרת.
חשבנו שרק אצלנו אתרים שונים נקראים על שם יחידות צבאיות, והופתענו לגלות גינה ציבורית קטנה בין הבניינים הנושאת את השלט הבא:

פארק 'חטיבה 100'

מצאנו את booksa והמקום באמת כייפי מאוד, אף כי חנות הספרים כאן היא כנראה מין תפאורה...
כמו ברוב בתי הקפה בזאגרב, אין מה לאכול לצד הקפה, אבל היה נחמד מאוד לשבת פה!
יחד עם זאת, כמות ההמלצות שקראנו על המקום כאתר לביקור חובה היא לטעמנו מוגזמת ולא בטוח שבאמת מוכרחים לנסוע לפה רק בשביל לשתות כוס קפה...

יצאנו מבוקסה, השוכנת במרכז מסחרי שכונתי חביב, וממש לידו גילינו את Program bar. נזכרתי שקראתי גם עליו המון המלצות, וכיוון שכוס קפה לא באמת ממלאת את הבטן... נכנסנו גם אליו.
מדובר במקום מקסים שהושקעה מחשבה רבה בעיצובו המיוחד, המשלב סגנון עיצוב עשיר, ישן וכבד שכאילו נלקח מארמונות המאה השמונה עשרה יחד עם גימיקים כמו כיסאות על התקרה, חיפוי הקירות הפנימיים ברעפים וקלחות בישול בתור עציצים.
נשמע קצת קיטש... אך התוצאה היא מקום מקסים וקסום! אם כבר להגיע במיוחד ממרכז העיר -  זה המקום. וכאן, הפתעה, לצד האלכוהול היה גם מבחר מרשים של שני סוגי עוגות ביתיות.

אז אחרי קפה, אלכוהול מקומי משובח ועוגת גזר טובה, נסענו חזרה אל האזור בו התחלנו את היום:
Arts and Crafts museum (שהיה סגור בשעה בה התחלנו את היום).
המוזיאון כאמור שוכן בבניין יפהפה הנראה מושלם מבחוץ. בפני אי אפשר להחמיץ את הנזקים שגרמה רעידת האדמה של מרץ 2020! כתוצאה מכך, מרבית אולמות התצוגה סגורים כרגע לשיפוצים. (נכון למועד ביקורנו בספטמבר 2020 עשרים מתוך שלושים ושניים המוזיאונים בזאגרב היו סגורים בגלל נזקי אותה רעידת אדמה!).
קומת הכניסה הייתה פתוחה למבקרים, ונהינו מתערוכה יפה של אומנית עכשווית מגוונת.

נזקים לקירות המוזיאון הפנימיים בעקבות רעידת האדמה
חלק מהלבנים שקרסו ברעידת האדמה מוצגות כעת בכניסה
חצר המוזיאון בירוק עד

חזרנו לדירתנו למנוחת צהריים, תוך הקפדה ללכת רק דרך רחובות שטרם עברנו בהם...

 לאחר המנוחה יצאנו לחפש לעצמנו ארוחת צוהוערב. שוטטנו קצת ברחוב Ilica 'שלנו' ובמיוחד בחלקו המערבי, המתויר פחות. מנהגנו לחפש ולגלות מה מסתתר בחצרות הפנימיות אמנם לא הניב מסעדה לארוחה רצינית, אך מצאנו צ'יינג' שהציע את השער הטוב ביותר שנתקלנו בו, וגם סימנו בר נחמד להמשך הערב. חזרנו מזרחה לעבר מרכז העיר ההומה. באזור שוקק החיים של כיכר הפרחים מצאנו מסעדה נחמדה אם כי לא ראויה לציון מיוחד, מילאנו את הבטן והמשכנו לשוטט.

עברנו דרך כיכר הפרחים (Preradovicev Trg) שבה כצפוי דוכני פרחים רבים. הכיכר קרויה על שם המשורר הקרואטי פטר פרראדוביץ, שפסלו מוצב במרכזה. מסביב יש הרבה ברים ובתי קפה והמקום שקק חיים. כמובן שגם הכנסייה שבכיכר הייתה סגורה, לא ידענו האם בגלל הקורונה או בגלל רעידת האדמה (או שניהם?). בקיצור, לא היה לנו מזל עם כניסה לכנסיות בטיול הזה☹

הכנסייה בכיכר הפרחים

הבניין העצום המחבר את כיכר הפרחים עם רחוב Ilica הוא בניין האוקטגון אשר המרשים הוקם בסוף המאה ה -19 כמקום מושבו של הבנק הקרואטי. היום הוא קניון אלגנטי ויוקרתי. שכמובן נמצא תחת שיפוצים מסיביים, כנראה בגלל רעידת האדמה, שמנעו מאתנו להתרשם מיופי תקרתו עם הכיפה השקופה שבראשה.

 המשכנו לעבר Zagreb Eye – בניין מודרני גבוה ובולט בפינה הדרום-מערבית של כיכר באן יוסיף ילצ'יץ'. בקומה השש-עשרה יש תצפית פנורמית על העיר, וגם בית קפה. הכניסה חינם למחזיקי Zagreb Card. ההמלצה להגיע לכאן לקראת שקיעה התבררה כמעולה!

קתדרלת זאגרב כפי שנראתה ממרומי התצפית בשעת דמדומים

החלטנו להמתין למעלה עד לחשכה מוחלטת; מאוד נעים לשבת כאן למעלה אז אביב הזמין קפה... מהרחוב הנמצא הרחק מתחתינו הגיעו קולות של מצעד צבאי... ראינו תהלוכת מתופפים המורכבת מבני נוער וקבוצת מעודדות הצועדת במרץ ברחובות, אולם איש מבין הנוכחים מסביבנו לט ידע לספר מה פשר התהלוכה. החשיכה ירדה במהירות מפתיעה וחזרנו לתצפת על העיר לעת ערב.

קתרדלת זאגרב והכיכר כפי שנראו בחושך מהתצפית

כשירדנו, פגשנו את התזמורת ואת המעודדות בכיכר, ששפעה חיים גם עכשיו.

בשל חיבתנו לבדוק כיצד מקומות שאהבנו מוארים בלילה, נסענו בחשמלית לאזור בניין התיאטרון. בלי ספק יפה כאן גם בערב, וגם הומה אדם.

את הערב סיימנו בבר Ro-Do ש'סימנו' לנו כמה שעות קודם. הבר נמצא בתוך חצר פנימית ואינו נראה מהרחוב. אזור זה של רחוב Ilica הוא פחות מתויר, כאן נמצאים כמעט אך ורק מקומיים ואכן היינו התיירים היחידים בבר הנעים הזה, שהוציא שולחנות רבים החוצה והתפרש על פני החצר כולה.

לילה טוב!

היום השלישי -שוק הפשפשים ובית הקברות

היום השלישי שלנו היה יום א' – יומם של שווקי הפשפשים, וכמובן שהתוכנית לבוקר זה הייתה ביקור מקיף בשוק. שוק הפשפשים של זאגרב ממוקם בכיכר בריטנסקי (Britanski trg) שברחוב Ilica, דקות ספורות מדירתנו.

אביב פתח את היום בריצת בוקר וכשחזר גילה את הרחוב 'שלנו' משתנה לנגד עיניו. הרחוב נסגר לתנועת חשמליות ומכוניות, משאית פרקה שולחנות ארוכים ונראה היה שהרחוב כולו מתארגן ליריד כלשהוא. לכן לאחר ארוחת בוקר הגונה, עדיין ממיטב תוצרת שוק דולאץ', יצאנו מיד לרחוב.

הפנינג בהתהוות: פורקים שולחנות לדוכנים

דוכנים החלו להתארגן, הרכבים מוסיקליים שונים 'חיממו את הכלים', מישהי ציירה מנדלות ענקיות על הכביש... אביב מיד הצטרף אליה.

ציירת המנדלות סיפרה לנו שיריד שכזה (מזכיר קצת את נחלת בנימין שלנו ביום שישי אבל יותר מרווח ועם הרבה יותר אלכוהול, דוכני מזון ומוסיקה) מתארגן אחת לכמה חודשים; איזה מזל היה לנו שבדיוק כאשר הגענו היה אחד כזה!

כיוון שהאירוע עמד להתחיל בעשר, הלכנו כמתוכנן לשוק הפשפשים. בניגוד לשווקי פשפשים אחרים בארץ ובעולם, אשר נפתחים ממש מוקדם בבוקר, כאן לוקחים את הזמן ובתשע וחצי בבוקר דוכנים רבים היו עדיין בהליכי פתיחת הדוכן וארגון הסחורה.

השוק הכיל תמהיל רגיל של כלים עתיקים יותר ופחות, דוכנים רבים של מצלמות ישנות, תכשיטים, מטבעות וקצת רהיטים (יפהפיים!)

הלוואי והיה לנו איך לקחת את הוויטרינה הנהדרת הזו אתנו!

באופן מפתיע ומאוד לא אופיינו לנו לא רכשנו דבר בשוק הזה...

חזרנו אל הרחוב ואל ההפנינג שהתחיל בינתיים. יש כאן תמהיל שמח של דוכני אמנים שונים, דוכנים המתאימים יותר לשוק הפשפשים, דוכני אוכל ואלכוהול, הרכבים מוסיקליים (לפי תוכנייה שפורסמה מראש באתר), דוכן של קלחי תירס ותרמילי שעועית (המכונית שלו, עמוסה בעוד שקי שעועית, חנתה 'אצלנו' בחצר) ועוד. שמחה וששון, וגם המקום להשלים קניית מתנות לנוער שלנו שנשאר בארץ...

בדוכן פוסטרים בו גילינו עניין חיטאו היטב את ידינו וידי כל מי שניגש לדפדף בפוסטרים. כמו שצריך.

ביקרנו גם את המנדלה שאביב עזר לצייר בבוקר...

וכך חלף לו הבוקר באווירה נעימה וכיפית.

היה כיף!

לאחר מנוחת צהריים נסענו אל בית הקברותMirogoj . נסענו בחשמלית ואח"כ צעדנו כעשר דקות בעליה קלה ומתונה לעבר המקום; הדרך עוברת בין בתים יפים הפונים לנוף... וכמובן, הכול מאוד מאוד ירוק ושלו.

הגענו. משמאל לבית הקברות מבנה גדול ומפואר, נראה כמו כנסייה אך מתברר שזהו הקרמטוריום המקומי.

הקרמטוריום

הכניסה לבית הקברות בולטת מרחוק בגלל הכיפות הירוקות הרבות שלה. בית הקברות המפואר הזה הוקם בשנת 1876 ותוכנן על ידי האדריכל Hermann Bollé, אשר היה אחראי גם על שחזור הקתדרלה של זאגרב ועל שיקום כנסיית מרק הקדוש. ראשון הנקברים כאן היה מירוסלב סינגר המורה המקומי לסיף, שמת משחפת.

מנהיג התנועה האילירית, ליודביט גאי (Ljudevit Gaj), בעל אדמות, משורר ומייסד העיתון הראשון שיצא בשפה הקרואטית, החליט לתרום כמה מאות דונמים, כדי להקים בזגרב בית קברות ייחודי: בית עלמין משותף לשלוש הדתות המונותיאיסטיות התואם את הטענה, כי, אך במותם כל בני האדם דומים זה לזה וכולם עומדים לפני אותו אלוהים. כך הוקם בית הקברות המפואר הזה, המשרת את בני כל הדתות המונותיאיסטיות.

הכניסה לבית הקברות. אמנם בשיפוצים, אך עדיין מאוד מפוארת!

החומה המקיפה את חזיתו של בית העלמין הייתה במקור אמורה להקיף את המתחם כולו אך בשל קשיי תקציב, הסתפקו בחומה החזיתית. כאשר נכנסים רואים שהחומה כוללת מבנה עשוי קשתות הנחשב לאחת מפסגות הקריירה של בול. יש כאן שילוב יפהפה בין אכסדרת האבן, המצבות, אחוזות הקבר, הצמחייה שמסביב והשמש, המשחקת כאן במשחק של צל ואור. סגנון הבניה הוא ניאו-קלאסי ומשולבים בו אלמנטים בסגנון יוון ורומי, והמקום כולו חגיגי מאוד.

אכסדרת הכניסה מבפנים

במקור נבנו חלקות שונות עבור בני כל דת, אולם בעידן הקומוניסטי טושטשו הגבולות בין החלקות ויהודים ונוצרים נקברו זה לצד זה. מה שמסביר, אולי, מדוע לא נהרסו הקברים היהודים במלה"ע השנייה. כיום יש לא מעט חלקות במתחם היהודי שנמכרו ללא יהודים, וגם חלקות משפחתיות שציון המגן דוד מופיע בהן ליד הדורות הוותיקים, ליד הדורות הצעירים יותר מופיע צלב או לא מופיע שום סימן דתי.

בית הקברות היפהפה והמטופח הלך והפך יוקרתי יותר ויותר ומחירי החלקות בו הלכו והאמירו. יש המעריכים מחיר חלקת קבר בימינו במאה אלף דולרים!
מי שמשפחתו לא עמדה בתשלומים, או מי שלא שולמו עבורו 'דמי טיפוח' לחלקת הקבר, הוצא מקברו והועבר לקבר אחים, והחלקה נמכרה מחדש, מה שהגביר עוד יותר את הערוב בין החלקות של דתות שונות.

דאין גבול לגודל ולפאר של חלקות הקבר השונות

המתחם כולו יפה וירוק ומעניין לשוטט בין שביליו. יש אחוזות קבר מפוארות, מגלומניות ממש, יש קברים צנועים יותר, יש המקושטים בפסלים פרי עבודתן של טובי הפסלים הקרואטים, יש התחומים בגדרות מעוצבות... גם ההחלטה לבוא לכאן בשעות אחר הצהריים התבררה כנכונה.

גם יוון וגם מצרים העתיקה שולבו להן באחוזת הקבר הזו

וכצפוי, ירוק ומטופח פה מאד. כמובן שיש גם חלקות קבר קטנות ופשוטות יותר, ומעניין מאוד לשוטט פה!

חזרנו אל מרכז העיר, כשפנינו אל La Struk המתמחה בהכנת המאכל המסורתי Štrukli.

חפדו את השלט הזה מעל הדלת בבית מס' 5

קצת קשה למצוא את המקום; הוא נמצא ברחוב Skalinska 5, רחוב משופע מלא במסעדות. בניגוד לכל המסעדות שיש להן שולחנות וכיסאות במרכז הרחוב, זהו מקום קטן עם שניים-שלושה שולחנות בלבד, אך העובדים מיד יציעו לכם להתיישב בחצר אחורית הירוקה והנעימה. הגישה מהחנות (היכן שהשלט) לחצר הנ"ל היא דרך מעין מבוך קצר...

התיישבנו בגינה הנעימה הזו התחומה בין כמה בנייני מגורים. בעזרת המלצרית הרכבנו לנו ארוחת טעימות של שני strukli מלוחים במילויים שונים ואחריהם אחד מתוק לקינוח. המתנו לאוכל, אפילו הפלייליסט כאן היה מושלם!

החצר החביבה של La Struk

קיבלנו את המנות. מדובר במאפה לוהט שהוא משהו שבין קרפ ללזניה. אנחנו בחרנו אחד מלוח-ניטרלי ואחד עם פטריות. שניהם היו טעימים מאוד. קינחנו באחד עם דבש ואגוזים; אני לא אוהבת מתוק במיוחד, אבל אביב נהנה מאוד גם מהמתוק.

כשיצאנו היה ה'מבוך' מואר בפנסים.

אחרי הארוחה הטעימה יצאנו לסיבוב לילי באזור Gradec כדי לראות את כנסיית מארק ועוד מוארות בלילה.

לילה בכנסיית מארק הקדוש

בדרך חלפו על פנינו לא מעט גברים ונשים בתלבושות מסורתיות כולל חרבות ושלל אבזור מתאים. בהמשך ראינו עוד ועוד מהם, מצוידים באופניים ועגלות תקופתיות ועוד. מתברר שהם לוקחים חלק מאירועי 'לילות קיץ בזאגרב' ותפקידם 'להכניס לאווירה'. סיימנו את סיבובנו בקתדרלת זאגרב המרשימה מאוד גם בערב.

לסיום ערבנו האחרון כאן, נסענו לראות את מראה אזור תחנת הרכבת Glavni והמזרקה היפה הסמוכה אליו בלילה.

לילה טוב!

היום הרביעי - סיור מודרך

את הבוקר פתחנו בסעודה ממאפים מקומיים שקנינו באחת המאפיות הסמוכות לדירה. אחר כך ביצענו כמה סידורים הכרחיים (הדפסת טופס הצהרת נוסע נכנס לישראל אצל השכנים לחצר, רכישת שמלה שחמדתי במהלך כל סופהשבוע בו היו החנויות סגורות ועוד) ואז 'נפרדנו' מהדירה המוצלחת ונסענו לאחסן את הטרולים שלנו בתחנת הרכבת Glavni. בלי ספק זהו אחד החסרונות הבולטים של בחירה בדירה ולא במלון – אין היכן לאחסן מזוודות לשעות שבין הצ'ק-אאוט לבין הטיסה...
כאמור הפתרון נמצא בתאי האחסון הגדולים שבתחנת הרכבת (15 קונה ליממה) וחופשיים ממטען חזרנו למרכז העיר.

במקור תכננו להשתתף בזמן הזה בסיור גרפיטי ואומנות רחובשמאוד חיכינו לו. אך המדריך חלה (לא. לא בקורונה) והסיור בוטל. לכן נרשמנו לסיור חינמי כללי במרכז העיר. אמנם את רוב האתרים ראינו כבר ביום וגם בלילה, אך יש משהו מאוד נעים בלחזור אליהם שוב עם הדרכה מסודרת, לשמוע אנקדוטות שלא שמענו ולראות פינות חבויות שלא שמנו לב אליהן.

עיטור בניין מעל כיכר באן יוסיף ילצ'יץ'

את הסיור שלנו הדריכה קריסטינה, צעירה מקומית ילידת העיר, מצוידת במטריה כתומה. (למי שפספס, מטריות בצבע מסוים הן סימן ההיכר של מרבית סיורי ההליכה החינמיים בערים השונות).

הסיור נפתח כמובן בכיכר באן יוסיף ילצ'יץ', ממנו הלכנו לעבר גשר הדמים ומשם דרך שער האבן לעבר Gradec.

מבט לעבר שער האבן
המוני שלטי תודה מכסים את הקירות בתוך שער האבן

בזכות קריסטינה גילינו לראשונה את 'מבריחי המכשפות' שעל גגות הבתים; כל מיני אלמנטים קוצניים ודוקרים שכל תפקידם הוא למנוע ממכשפות לבחור לנחות על הגג (מחשש שידקרו).

מבריח מכשפות על גג של בית

המשכנו לעבר כנסיית קתרינה הקדושה ומשם לגרפיטי שראינו ביום הראשון. מסתבר שהוא הוזמן לצורך פסטיבל כלשהו ומציין ארבעה של ארבעה ממציאים קרואטים ובהם ניקולה טסלה, דויד שוורץ שהמציא את הצפלין, מפתח השימוש בטביעת אצבע כאמצעי זיהוי ומפתח העט הנובע.

כעת הגענו אל מגדל הגנבים (Lotrščak) והמתנו ליריית התותח של השעה שתים-עשרה בצהרים.
קריסטינה סיפרה לנו על מפעיל התותח, אדם שזו עבודתו הקבועה כבר שנים רבות ברצף. אחת לשנה הוא יוצא לחופשה של חודש ואז יש ארבע אנשים שונים האחראים על ביצוע התפקיד החשוב הזה.... איש כמובן אינו רוצה להסתכן באיחור של כמה שניות בביצוע היריה!

עוד מבט על מגדל הגנבים

לאחר היריה הרועמת (מאוד!) פגשנו לרגע קט את מפעיל התותח, אשר מיהר לעבודתו האחרת...

קריסטינה תארה לנו את חגיגות הקיץ (בקיץ נורמלי ונטול קורונה) בטיילת. מצד אחד, התמזל מזלנו שכל כך ריק פה כעת, מצד שני, הלב נחמץ על כל מי שאיבד פרנסה בגלל הקורונה.

מבט אחרון מאזור מגדל הגנבים והטייל לעבר העיר

עלינו לכיכר סנט מרק, וקיבלנו הסבר מפורט על הסמלים שהמופיעים על הגג הצבעוני של הכנסייה: לצד סמלה של זאגרב המופיע כאן בגרסתו הקודמת (רקע אדום, בניגוד לרקע הכחול המופיע כיום על הסמל) מופיע סמל קרואטיה הכולל שלושה חלקים: מימין חבל דלמטיה (3 אריות), משמאל לוח שחמט (אגדה מספרת על מלך קרואטי אשר נשבע בידי הונציאנים זכה בשחרור לאחר שניצח שלוש פעמים רצופות בשחמט) ותחת שני אלו הקונה (Kuna).

הקונה היא החיה שנתנה למטבע המקומי את שמו; פרוות הקונה, (חורפן/mink) היתה מוצר יקר ערך ששימש כמו כסף בסחר חליפין ומכאן שמו של המטבע הקרואטי. הקונה הקרואטית אגב מחולקת למאה ליפה (lipa). קריסטינה אמרה לנו שליפה הוא סוג של צמח נפוץ בקרואטיה, ואני תהיתי האם זו הליפה המשמשת לרחצה? 😉

כעת ירדנו לעבר אזור ה Kaptol לסיור מקיף סביב קתדרלת זאגרב והסבר מפורט על תהליכי השימור שהצריחים עוברים עקב רעידות האדמה ולא רק.

בסיום הסיור חזרנו אל המזרקה שבכיכר; מזרקה זו קשורה לאגדת אודות מקור השם זגרב: האגדה מספרת על אביר שביקש מנערותו לשאוב מים ולהשקותו; 'השקיני' = zagrabi. כיום אין כאן באר אלא מזרקה הקרויה על שם אותה עלמה שנקראה מנדה. ולכן נקרת המזרקה מנדשבץ' (Mandusevac). קריסטינה סיפרה כי יש כאלו המשכללים את האגדה ומספרים שאותו אביר היה לא אחר מאשר באן יוסיף ילצ'יץ' עצמו...

נפרדנו מקריסטינה ומיתר משתתפי הסיור והלכנו לקפה ומאפה בקונדיטוריה Emelia החביבה, כמעט מתחת לקתדרלה.

אני לא חובבת גדולה של מתוקים אבל לא יכולתי שלא להתענג על עוגת הפסטוק הנהדרת הזו!

סיימנו בחנויות מזכרות לנוער ובסיבוב אחרון במרכז העיר ההומה. רגע לפני הנסיעה לשדה התעופה, ישבנו לקוקטייל ובירה אחרונים בבר Tesla החביב. ישבנו בחוץ אך ממליצים מאוד להיכנס לרגע להציץ בעיצוב המהודר שבפנים (כולל המבואה של חדרי השירותים!)

וזהו. כך תמו להם ארבע ימים. בלי ספק ניתן להספיק לראות כל מה שראינו בפחות זמן, אבל אנחנו כידוע אוהבים לחזור שוב ושוב, להציץ לחצרות ולשוטט בסמטאות... ומבחינתי עוד אפשר לחזור לכאן לכמה וכמה מוזיאונים ופארקים שלא הספקנו.

סימטה שגילינו במקרה

בלי ספק זאגרב ענתה על כל ציפיותינו, ובעצם, לא ברור לנו כיצד הפנינה החבויה הזו עדיין לא התגלתה!

רחוב ציורי למרגלות הקתדרלה

יש כאן הכול: היסטוריה, מרכז עתיק, גנים, מוזיאונים, בניינים נהדרים, ישן מול חדש, גרפיטי בשפע...

ריכוז קישורים למקומות ועניינים שהוזכרו בפוסט

  •  BY`s home דירה מומלצת, במיקום משובח, נקייה מאוד, מושקעת וכיפית. מתאימה לזוג או לזוג עם ילדים קטנים (יש גלריית שינה נוספת מעל מיטת ההורים).

  • Zagreb Card מקנה נסיעות חינם בתחבורה ציבורית וכניסה חינם/בהנחה לאתרים רבים. יש להזמין באתר ולאסוף בשדה התעופה או במרכז המקברים שבכיכר.

  • פוניקולר תחנה תחתונה: ברחוב Tomiceva. תחנה עליונה: ליד מגדל הגנבים.

  • קתדרלת זאגרב כרגע הכניסה מוגבלת בגלל נזקי רעידת האדמ+קורונה

  • Zagreb Pozdravlja – מפת התבליט של העיר. רק אם אתם באזור.

  • שוק דולאץ' השוק פתוח כל יום עד השעה 15:00 אבל רוב הדוכנים נסגרים כבר ב-14:00

  • 'שער האבן' פתוח 24/7, יש לכבד את רגשות המתפללים במקום ולשמור על שקט.

  • מנהרת גריץ (Grič tunnel) – יש ארבע כניסות בכתובות הבאות:

  1. Ilica 8

  2. Tomićeva ulica 5a

  3. Mesnička ulica 12

  4. Radićeva 19

  •  Summer on Stross  - פסטיבל הטיילת, למגיעים בחודשי הקיץ

  • Lotrščak Tower מגדל הגנבים. בכל יום בשעה 12:00 נורית יריה אחת מהתותח שבו.

  • St. Mark’s Church  כרגע הכניסה מוגבלת בגלל נזקי רעידת האדמה+קורונה

  • הגנים הבוטניים בימי הקורונה הכניסה והיציאה לגן הן רק מהשער ברחוב Trg Marka Marulića 9A.

  • Arts and Crafts museum עקב נזקי רעידת האדמה רק הקומה התחתונה פתוחה למבקרים.

  • Zagreb Eye חינם למחזיקי גרטיס זאגרב

  • בית הקברותMirogoj . לבית העלמין מגיעים באוטובוס מספר 106, שיוצא כל עשרים דקות מרחוב באקצ'בה (Bakačeva), ליד הקתדרלה ששופצה על ידי בול. או בחשמלית מס' 8 או 14 לתחנת Gupceva Zbijezda ומשם כעשר דקות של עליה מתונה ברגל.

  •  מוזיאון היחסים השבורים מוזיאון מעניין ושונה. מתאים רק למי שיש לו סבלנות לקרוא את הסיפור הקצרצר של כל מוצג. חינם למחזיקי זאגרב קארד

 אוכל ומשקה:

  • Fine Torte בית קפה חמוד קרוב לקתדרלה

  • Domus קפה בר קטן ומקסים ברחוב Radićeva מומלץ במיוחד

  • Boban מסעדה איטלקית נחמדה, אהובה ע"י המקומיים

  • Emelia קונדיטוריה חביבה קרוב מאוד לקתדרלה

  • Booksa בית קפה שהוא גם חנות ספרים. רחוק מהמרכז, הגעה: חשמלית 17, 1 או 9 לתחנה Subica ומשם כחמש דקות הליכה.

  • Program bar  קפה בר מיוחד מאוד בעיצוב ובאווירה.הגעה: חשמלית 17, 1 או 9 לתחנה Subica ומשם כחמש דקות הליכה. מומלץ במיוחד.

  • Ro-Do קפה בר בחצר פנימית היוצאת מרחוב Ilica. מומלץ במיוחד

  • La Struk המתמחה בהכנת המאכל המסורתי Štrukli. מומלץ במיוחד

  •   Tesla בר במרכז העיר

אחרים:

לפוסט הקודם