שלושה ימים - שני מטיילים - עיר אחת: סופ"ש זוגי בקלן

לפוסט הקודם

לפוסט הבא

את קלן הכרנו לראשונה בסוף הטיול לאיסלנד, עקב יום וחצי שנכפו עלינו בגרמניה לאחר שינויים מפליגים בלוח הטיסות חזרה מאיסלנד הביתה. הכרנו – והרגשנו שחייבים לחזור אליה בנחת להכרות מעמיקה יותר.

על כן, אחד הדברים הראשונים שעשינו לאחר החזרה מאיסלנד היה לסמן תאריך בלוח השנה לסופ"ש זוגי בקלן.

בחרנו במוכר: מלון TOP Hotel Kigshof שבו ישנו בפעם הקודמת. הצרוף של מיקום פנטסטי (פחות מחמש דקות לקתדרלה, 5 דקות מהגשר, 5 דקות ממרכזי הקניות ומכל האתרים המומלצים) עם חדרים מרווחים ונעימים, צוות אדיב, ארוחת בוקר טובה (בטווח השעות הרחב שש וחצי עד אחת-עשרה!) ואווירה נעימה עשה את שלו. רצה הגורל ויומיים לפני הטיסה יצא מבצע הנחות ב Booking על מלון זה, אז ביטלנו את ההזמנה והזמנו מחדש, בשמונים אירו פחות....

לקלן ניתן להגיע ברכבת ממרבית הערים הגדולות, אך חיפשנו ומצאנו טיסה מת"א אל שדה התעופה של קלן עצמה, כמובן עם חניית ביניים.
משדה התעופה יוצאת רכבת (קו S13) לתחנת הרכבת המרכזית בנסיעה של כרבע שעה ובעלות של כמה אירו בלבד.
 אנו הגענו לרכבת ב23:02 בלילה, הרכבת הבאה הייתה אמורה להגיע ב 23:04 ו...מכונת הכרטיסים אינה מקבלת שטרות גדולים מעשרים אירו. כיוון שבשעות הללו הרכבת יוצאת פעם לשעה, שמנו פעמנו לתחנת המוניות שבפתח השדה ותמורת 30 אירו הגענו תוך דקות ספורות לפתח המלון.

היום הראשון

יקיצה לקול צלצול פעמוני הכנסיות גילתה לנו שבשמונה בבוקר עדיין חשוך בחוץ...לאחר התארגנות נינוחה וארוחת בוקר הגונה יצאנו מהמלון והופתענו ממזג האוויר; יצאנו מהארץ בגשם שוטף והגענו לקור חורפי יבש ומתון. כזה שלא מצריך יותר מדי שכבות (10-12 מעלות בחוץ, תענוג) אך כן מרגיש חורף אירופאי (המטריות נשארו במזוודה במשך כל הטיול). לזה מתווספים שרידי חג המולד שעוד מקשטים את העיר: אשוחים מוארים, שרשרות פנסים וכו' – והשמחה גדולה!

צעדנו קודם כל להביט שוב בקתדרלה הענקית (מדובר בכנסיה הגדולה ביותר בצפון אירופה ואחת הגדולות בעולם) והמרשימה מכל כיוון אפשרי. בכיכר שבחזית הכנסייה נמצא מונומנט קטן, יותר משישה מטרים גובהו. זהו דגם בגודל אמתי של העיטור שיש בראש מגדלי הכנסייה.

השבענו את הצורך הראשוני להביט שוב במבנה המרשים והעצום הזה, ויצאנו לדרך.

 בתפריט להיום: 'גשר המנעולים' או בשמו המקורי: גשר ההונצלורן ואחריו הבתים הצבעוניים באזור fishmarket המקסים!

מלבד הקתדרלה המפורסמת, התברכה קלן גם בשתים עשרה כנסיות רומנסקיות , חלקן מימי הביניים וחלקן עתיקות הרבה יותר. אנו רצינו לבקר בכמה שיותר מהן, והראשונה שהלכנו אליה הייתה קתדרלת Gross st. martin בעלת ארבעת הצריחים החולשת על כל האזור. מדובר במבנה מרשים מאוד מבחוץ, והרבה פחות מרשים מבפנים.
אבל –
 תמורת חצי אירו לאדם ניתן לרדת אל מתחת לפני הקרקע, ושם, תחת יסודות הכנסייה, מצפה הפתעה מרשימה בדמות מתקן ספורט רומי עתיק, כולל בריכה פתוחה ועוד. שווה בהחלט. התשלום והכניסה בתוך הכנסייה.

עלינו חזרה אל פני הקרקע ושוטטנו באזור ה Altemarket, מכתובת על הפסל באחד הכיכרות למדנו לראשונה שכאן, בקלן, יוצרו לראשונה מי הקולון שקיבלו את שמם מהעיר הזו!
המשכנו לעבר בית העירייה – ה Rathaus. זהו מבנה מוזר שכל דור הוסיף לו אגף הבנוי, כמובן, בסגנון שונה מקודמיו.
 קיווינו לראות לצדו את כיפת הזכוכית המכסה את שרידי המקווה היהודי, אולם האזור כולו סגור לצורך שיפוצים ובניית מתחם שהוא מוזיאון לאתרים היהודיים שהיו במקום.

המשכנו ללכת וחלפנו על פני כנסיית סט. אלבן – כנסייה ששוקמה אך ללא הגג, ועומדת כעת תחת כיפת השמיים לזכר כל ההרס והחורבן בימי המלחמה. שווה הצצה.

המשכנו למתחם הפרטוריום שהיה משכנו של השליט הרומי בקלן. יורדים כמה מדרגות, משלמים 3.5 אירו לאדם (רק מאוחר יותר גילינו שניתן לקנות במוזיאון הארכיאולוגי כרטיס משולב למוזיאון ולפרטוריום ואז המחיר הוא 1 אירו לאדם. מילא.) ומגלים עולם ומלואו תחת האדמה. מתחם גדול ומפואר שכיום כולו נמצא תחת העיר עצמה.

חזרנו אל פני הקרקע ופקדנו חנות כלי בית סמוכה ש'סימנו' עוד בפעם הקודמת. מיד הבנו שאפילו פותחן שימורים לא נוכל לרכוש כאן בגלל המחירים, אבל שטפנו את העיניים בשלוש קומות של כלי בית וגאדג'טים מכל סוג, דת, גזע ומין... אח"כ עצרנו לקפה ומאפה באחד מסניפי רשת Merzenich הרבים הפזורים בעיר (רק במרכז העיר עצמו יש 3 מהם) ונכנסנו גם לכנסיית אנגוס הצנועה הנמצאת מול המלון. קצת קניות שאספנו בדרך הונחו בחדר במלון (ככה זה כשהמלון במיקום כ"כ מרכזי ומוצלח!) ואנו שמנו פעמנו לעבר הריין לכנסיית St Maria in Lyskirchen הסמוכה לנהר. זו כנסיה לא מפוארת במיוחד מבחוץ אך מפתיעה בגודלה ובכמות החללים הפנימיים שלה מבפנים. קרוב אליה נמצאת גם כנסיית St Maria im Kapitol שהפתיעה אותנו עם חצר פנימית הדומה לחאן ים תיכוני. גם לכנסיה זו יש חלק תת-קרקעי ששווה הצצה.
 המשכנו לכנסייה נוספת: St. Georg ואח"כ גילינו סופרמקט מקומי שהוא כמובן המקום המומלץ לרכוש מלאי הגון של שוקולדים שווים לילדינו שנשארו בארץ.…

 עכשיו כבר הגיע זמן הסייסטה על כן חזרנו למלון. את אחר הצהריים בילינו בשוטטות במתחם קניות גדול. בלי ספק- קלן היא לא המקום לעריכת קניות משתלמות בזול. מחירים דומים מאוד לארץ. אבל לשטוף את העיניים אפשר, למשל בחנות הזו המוכרת ממתקים מכל הסוגים, רק שמבט מקרוב מגלה שאלו... סבונים מכל הסוגים!

 הבטן החלה לומר את דברה ואנו חיפשנו בית בירה נחמד להתיישב בו; קיווינו לחזור אל Sion Bruhouse שכ"כ נהנינו בו בסוף אוגוסט אך הוא היה מלא עד אפס מקום, בעיקר בחבורות אנשים מחופשים לליצנים ולחיילי בדיל. מאחר וכל היום ראינו אנשים מחופשים ברחובות, טרחנו וביררנו והסתבר לנו שבפברואר יחול הקרנבל של קלן, אך ההכנות כבר בעיצומן! אז אכלנו בבית בירה אחר, שמח, עליז וטיפונת פחות עמוס.

זה המקום להזכיר את המנהג המקומי – בכל פעם שכוסכם מתרוקנת יביא המלצר עוד כוס מהבירה המקומית. אם ברצונכם לסמן לו שיפסיק, הניחו את תחתית הקרטון של הכוס על הכוס.

עייפים ושבעים חזרנו למלון למנוחה שהרגליים ביקשו...

היום השני

לאחר יקיצה נינוחה ואורחת בוקר גדולה מדי (כרגיל) פתחנו את היום במוזאון הגרמני-רומי. מדובר במוזיאון ארכאולוגי המכיל פסיפס ענק (שזהו מקומו הטבעי, המוזיאון נבנה סביבו), מונומנט בגודל טבעי שקצין רומי משוחרר בנה להנצחה עצמית לפני מותו ועוד. זהו מוזיאון מרשים מאוד ומצד שני לא גדול מדי.
אחריו הצצנו שוב בקתדרלה – העין לא שבעה מהמבנה המרשים הזה! והלכנו לעבר כנסייה ורדרדה – כנסיית Pfarrkirche St. Maria Himmeelfart (כנסיית עלייתה לשמיים של מריה הקדושה) בתוך הכנסיה במת תפילה מוזהבת ומרשימה מאוד.
באח"כ קנינו מזכרות לילדים והלכנו לפרוק אותן במלון, שם ערכנו פגישה נרגשת עם פקיד הקבלה שבמפתיע זכר אותנו מהביקור הקודם (במיוחד את הבת שלנו...) ושמח מאוד שאף אנחנו זכרנו אותו.
 חזרנו לקתדרלה, רכשנו כרטיס שהקנה לנו את הזכות לטפס 509 מדרגות בתוך המגדל הדרומי. הטיפוס אינו קשה במיוחד, תורמת לכך העובדה שבניגוד למגדלי כנסייה רבים אחרים, כאן גרם המדרגות לא הולך וצר. הנוף הנשקף מלמעלה כמובן שווה כל מאמץ ומצדיק כל דבר! בדרך פוגשים בגובה העיניים את פעמון הכנסייה הגדול ביותר בעולם שעדיין פועל (26 טון, תודה ששאלתם).

לאחר הירידה (שבה וידאנו בספירה מדוייקת את מספר המדרגות הרשום בספרים) עצרנו לקפה בלי מאפה (למרות שהיה מבחר מרשים לנו לא התחשק) בבית הקפה Funk Haus הצופה על חזית הקתרלה (וגם על חלון חדרנו במלון).
הרגליים נחו קצת ואנו המשכנו לכנסיית המנזר St. Andreas Dominikaanerkonvent עם ציורי הקיר שבתוכה.
 אח"כ צעדנו לנו לעבר שכונות שקטות יותר, לכנסיית st. gereon הנמצאת במתחם שקט ונעים מאוד. לכנסיה זו כיפה ענקית והמוני כיפות תפילה קטנות סביב החלל המרכזי.

כדי לחזור למרכז, צעדנו משם לעבר כביש הטבעת, בדרך חולפים פה ושם על פני שרידי חומת העיר העתיקה (אחד המגדלים המקוריים של החומה אפילו שרד את תלאות החיים והזמן) וחזרנו במטרו עד כיכר רודולף. ממנה הלכנו לכנסיית St. Aposteln – כנסייה מרשימה החולשת על מרכז הקניות Neumarket.
שוטטנו קצת, כמו שכבר התרשמנו אתמול וכמו שכבר אמרו רבים לפנינו – קלן אינה המקום המועדף לשופינג מוצלח, ולנו נמאס די מהר מהמדרחובים העמוסים חנויות ואנשים.
 למעוניינים בקניות בכל מחיר: מומלץ להסתובב ברחובות הקניות בבקרים, אז פחות עמוס. אחה"צ ובערב המדרחובים עמוסים בנחיל אדם ענקי!

הלכנו לאכול ארוחת צוהוערב (קצת אחרי חמש בסה"כ) בבית הבירה Peters Bruhaus. גם כאן עמוס מאוד אך בשעה כ"כ מוקדמת מצאנו מקום.
הישיבה במקומות הלו היא לאורך שולחנות עצומים, ביחד עם אנשים נוספים. המלצר ממלא שולחן, מגיש בירה לכולם ולוקח הזמנה מכולם. כך יוצא שהשולחן כולו אוכל פחות או יותר ביחד ומתפנה פחות או יותר יחד. (רב המלצרים מודיע מראש, בהושבה, עד איזו שעה המקומות לרשותנו).כולם היו בטוחים שאנחנו איטלקים...
 שבעים ורווי בירה הלכנו לתרום את חלקנו בגשר המנעולים, ולהביט מבט אחרון בקתדרלה המוארת – העלייה לקתדרלה מכיוון הגשר מרשימה מאוד (ותהיה אפילו מרשימה יותר כשיסתיימו השיפוצים על החיבור בין הגשר לרכבת ולכביש).

 כשחזרנו בלילה לחדר ציפתה לנו הפתעה: פקיד הקבלה, ידידנו מהפעם הקודם, כ"כ התרגש מהמפגש המחודש ששלח לנו לחדר צלחת עמוסה עוגיות, פירות ומכתב מרגש!

היום השלישי

לאחר השכמה מאוחרת ירדנו לאכול ולהיפרד מידידנו פקיד הקבלה. ארזנו, הפקדנו את המזוודה במלון ונפרדנו ואז הלכנו שוב לקתדרלה. בעצם, ראינו אותה מבחוץ בכל שעה ובכל תאורה, ראינו אותה מלמעלה כשטיפסנו למגדל, אך עוד לא נכנסנו פנימה! גם הפעם לא הצלחנו לעשות זאת, מאחר וכומר אדום גלימה הבהיר באדיבות שעקב תפילה הכניסה היא רק לאחר השעה אחת.
אז הלכנו ליעדנו הבא: המוזיאון לאומנות שימושית (מול המלון). חלק ניכר מהתצוגות אינו כולל הסבר באנגלית אך עדיין אפשר להתרשם מאוד. תצוגת הקבע (בקומות העליונות) מרשימות ולחובבי התחום בהחלט מומלץ לבקר.
 כשיצאנו (לקור, הטמפרטורות צנחו בלילה והיום יש לא יותר מחמש מעלות בחוץ) כבר חלפה השעה אחת ולכן הלכנו, בפעם האחרונה, לקתדרלה והפעם יכולנו להיכנס פנימה; שוטטנו בחלל הענקי והמרשים הזה ולא יכולנו להפסיק להתפעל. אין ספק שכאן הגודל כן קובע, ומעבר לכך שהכנסייה מפוארת מאוד, חלק מהעוצמה נובעת מהגודל העצום של החלל הזה.

יצאנו מהקתדרלה, עברנו בתחנת הרכבת המרכזית לברר מתי יש רכבות לשדה התעופה ולקנות כרטיסים את תחנת הרכבת (למעוניינים בהשלמת קניות – חלק מחנויות כאן פתוחות גם ביום א', אך לא כולן) והלכנו לאורך הנהר לכנסיית קוניקרט, שהפתיעה מאוד בהיותה מוארת מאוד באור טבעי. שוטטנו סביב הנהר ואזור rein-huss ואז חזרנו לקפה ומאפה אחרונים באחד מסניפי Merzenich. אספנו את המזוודה מהמלון, הלכנו לרכבת, מבט אחרון לקתדרלה... ונפרדנו מקלן.

לפוסט הקודם

לפוסט הבא