לחלק הראשון בסדרה ובו ההקדמה, תכנון הטיול וכל המידע החשוב והשימושי שיש – לחצו כאן
לחלק השני בסדרה ובו היומיים הראשונים והמעבר מצ'כיה לסלובקיה – לחצו כאן
לחלק השלישי בסדרה ובו הכוכב הראשון – בטטרה הגבוהים – לחצו כאן
לחלק הרביעי בסדרה ובו הכוכב השני – בטטרה הנמוכים ומה שמסביבם – לחצו כאן
לחלק החמישי בסדרה ובו יומיים בבראטיסלבה – לחצו כאן

 זהו החלק השישי בטיול, שהוקדש לפראג - בה בילינו 2 ימים ו2 לילות, ולטלץ' בה עצרנו בדרך;
19/8/2013 היום השניים עשר, בו חוזרים לפראג

 אחרי צ'ק אאוט במלון בבראטיסלבה(65 יורו ללילה) וא. בוקר זריזה של עוגיות וקפה, עזבנו את סלובקיה וחזרנו לאוטוסטרדה הרצוצה של דרום צ'כיה; את הפקק המתהווה בכביש העברנו בהצלחה בארוחת בוקר באחת מהמסעדות הצמודות לתחנת דלק כלשהי.
יעדנו הראשון להיום הוא כבר בצ'כיה, במקום שנמצא על קו התפר בין דרום מורביה לדרום בוהמיה - העיר הקסומה טלץ' .
אמנם לפני כמה שנים היינו בה עם חלק מהילדים אך היא כ"כ יפה שהתחשק עוד פעם. נזכרנו בה כשחיפשנו חומר על סלובקיה, בבלוג של משפחה שטיילה גם היא מפראג לסלובקיה.
בשביל להגיע אליה יש שתי אפשרויות לרדת מהאוטוסטרדה, ומשום מה בחרנו בפחות מוצלחת מביניהן ודישדשנו בה לאיטנו עד שהגענו לטלץ'.
כמובן – היה שווה. העיר הזעירה הזו שהוכרזה כאתר שימור של אונס"קו היא מקום קסום.
מידע חיוני לביקור.

הכיכר העתיקה בטלץ
אנו כמובן טיפסנו לאן שרק אפשר- במקרה זה מגדל השעון שבקצה הכיכר. הטיפוס אינו קשה ואינו מסוכן על כן אין צורך להילחץ מהשלטים הפזורים בקומות העליונות לפיהם כל העולה עושה זאת על אחריותו בלבד... מראש מגדל השעון רואים את כל האגמים והנהר שטלץ' מוקפת בהם וכמובן את כל העיר המקסימה.

נוף מראש מגדל השעון, טלץ

 אחרי הטיפוס "חרשנו" את הכיכר העתיקה לאורכה ולרוחבה, טיילנו וטיילנו, כל רגע רואים עוד בית מקסים, עוד סמטה ציורית... העין לא שבעה והמצלמה לא מפסיקה לתקתק.

טלץטלץ

 לארוחת הצהריים לא היו הפעם הרבה אפשרויות פרט למלכודות תיירים בכיכר או בשוליה, או לחלופין אוכל "מהבית" . כיוון שלילדים (וגם לנו) כבר נמאס מארוחת צהריים של סנדוויצ'ים ופירות, הוחלט על מסעדה; זו שאכלנו בה הייתה יפה ונעימה והאוכל היה טוב אך השירות היה איטי להחריד. לפיכך התנחמנו בגלידה ועוגות איכותיות בבית קפה זעיר בדרך לכיכר

יצאנו מטלץ' והמשכנו בדרכנו לפראג. הגשם הגיע עימנו; דומה כי כל כבישי פראג נחפרים ומשתפצים ורטובים מגשם וקצב הנסיעה כמובן בהתאם. בגשם חלש אך עיקש אנו מגיעים לאהובתנו האירופאית ולמלון הנמצא על רחוב Karlova המרכזי עצמו.

הרחובות במרכז העיר צרים מאוד, רבים סגורים לשיפוצים, ובלית ברירה מדליקים את הסלקום נוויגטור. גם הוא משתגע ומסובב אותנו במעגלים.

 בעצת נהג מונית חביב ששאלנו אנו חונים ברחוב ליד וגוררים את שלל מזוודותינו לעבר המלון.
זהו לא בדיוק מלון רגיל- זה הרבה יותר: מהעבר האחד של הרחוב –אכסניה לתרמילאים בה ניתן לשכור מיטה בחדר משותף, חדרים זוגיים וחדרים זוגיים עם מקלחת. כאן גם נמצאים חדר האוכל והקבלה. מהעבר השני של הרחוב הצר, בבית בן כמה מאות שנים, ישנן הדירות הגדולות יותר, המצוידות במטבח מאובזר, אמבטיה, מכונת כביסה וכו'.

שלנו נמצאת בקומה האחרונה (אין מה לדבר על מעלית) ועל כן מצויידת גם בנוף נפלא של גגות פראג וצריחי כנסיותיה. כל זאת בנוסף למיקום הפנטסטי בלב רחוב Karlova השוקק חיים ומוביל אל גשר קארל מצד אחד (400 מטרים מהמלון) ואל כיכר העיר העתיקה מצידו השני (300 מטרים מהמלון).

 מחלון המלון (אחה"צ ולעת שקיעה):
מחלון המלון
רחוב קרלובה במבט מלמעלהרחוב קרלובה במבט מלמעלה - לעת שקיעה
מחלון המלון - שקיעה

לאחר התמקמות הילדים בוחרים להתבטל בדירה ואנו חוזרים לפקקים להחזרת הרכב בשדה התעופה (שרות קבלת הרכבים המוחזרים משותף לכל החברות ויעיל ומאורגן מאין כמותו; לכן מרגע כניסתנו עם הרכב ועד לרגע יציאתנו בלעדיו חלפו פחות מחמש דקות).

 מתפנקים וחוזרים במונית למלון/דירה, ומגלים אלפי קיצורים וסמטאות שיכלו לחסוך לנו פקקים...

 חשבנו שנהיה עייפים ונקנה משהו לבשל בדירה, אך המיקום המדהים מפתה אותנו ובבגדים ארוכים וחמים יוצאים להסתובב בעיר.
את ארוחת הערב אכלנו ברחוב Karlova עצמו במסעדה חביבה ומוצלחת בשם:Achat, השייכת למלון שמעליה.
נהנינו מאוכל טוב ומחירים סבירים תוך כדי שהספורטאי ואבא שלו מחליפים חוויות ורשמים עם המלצרים הנחמדים על משחקי הכדורגל של הליגה המקומית.
האוכל המקומי מצויין כמו שזכרנו אותו, ואנו יורדים יחד עם עוד מאות בני אדם לעבר גשר קארל השוקק חיים גם בלילה. (כבר היינו בפראג ובגשר קארל באוגוסט לא פעם אך אף פעם לא ראינו אותה כ"כ עמוסה!) כמובן שמציצים לעבר הטירה ( יעדנו למחר), עוברים בין הפסלים ובין האמנים ונהנים מהאווירה הכללית.

גשר קארל לעת ערב

טירת פראג לעת ערב
בידיעה שלא נימלט מקניית מזכרות בסגנון חולצות I love praha וכו', אנו מחליטים שעשר בלילה (רחוב Karlova ערני ושוקק חיים כאילו עשר בבוקר וכל החנויות כמובן פתוחות) הוא הזמן המתאים לבצע קניות אלו (כך גם לא ניסחב עם המזכרות למינן בטיול של כמה שעות)...כמובן שאח"כ כולם נופלים למיטות. (חששנו שבגלל המיקום המרכזי והרחוב השוקק יהיה רעש בלילה... אך החלונות התבררו כמבודדים היטב. עוד נקודה טובה למלון)
20/8/213 היום השלושה עשר, בו אכלנו וופל צ'כי וחרשנו את העיר
החלטנו לקום בלי שעון מעורר הפעם...קצת אחרי שמונה כולנו ערים וחוצים את הרחוב לעבר האכסניה המנהלת את הדירות (הוסטל ריצ'י) בה מוגשת ארוחת הבוקר המפתיעה לטובה (ציפינו לארוחה בסיסית הרבה יותר. קיבלנו מגוון נאה בהחלט).
גם האווירה במקום כיפית, שקטה ונעימה וזו פעם ראשונה שהילדים נחשפים לסוג כזה של לינת מטיילים/תרמילאים. הלנים באכסנייה מצדם תמהים על ההחלטה לישון עם ילדים בסוג כזה של מקום – ואנו מסבירים שחוויות קטנות כאלו במקומות כאלו הן שעושות את הטיול... לעומת מלון גדול ואנונימי, תמיד נעדיף את הפנסיון / אכסנייה הנחמדה (והזולה כמובן). מפגשים מסוג זה עם טיפוסים מכל העולם הם גם חלק אינטגרלי מהטיול. (זוהי גם הפעם הראשונה שהתרמילאים במקום נחשפים למשפחה שישנה במלון כזה...)

 שבעים ומרוצים אנו מבקרים את הגברת הנחמדה בקבלה – ממנה יוצאים עם מפות וברושורים בשלל סוגים והסבר מאיפה לוקחים חשמלית לטירה. למרות החזות השמשית של היום היא ממליצה לקחת בגדים חמים. חוזרים לדירה ושומעים בעצתה.
דקות מאוחר יותר אנו צועדים לעבר חשמלית מס' 22 (מול כלבו Tesco הענק) כדי לעלות אל טירת פראג. כך אנו עושים תמיד: עולים בחשמלית ויורדים ברגל, דרך המאלה סטארנה . חוסך הליכה ונוח.

הטירה הומה אדם וסידורי הכניסה אליה השתנו מאז ביקורנו האחרון (בכל זאת היה זה לפני 8 שנים); כעת קונים כרטיס לסיור ארוך או קצר.
אין מדובר בסיור מודרך אלא בכרטיס המאפשר כניסה לחמישה מהמבנים או לשמונה מהם***.
אנו בוחרים בקצר כי יעדנו העיקרי הוא הקתדרלה הגותית העצומה והמרשימה (כבר בגילם הצעיר יודעים הילדים שלנו לציין שהסגנון הגותי הוא המועדף עליהם כשמדובר בכנסיות באירופה- זה כבר הוחלט זה מכבר, ביער השחור).
בחוץ גשם דקיק וקר (ההחלטה לקחת מעילים מצדיקה את עצמה) אך הקתדרלה העצומה מרשימה כתמיד וכך גם כל אזור הטירה- נכנסנו גם לארמון ולבזיליקה נוספת. לא הצטערנו.

ה-קתדרלההקתדרלה מבפנים
אנו ממשיכים דרך סמטת האלכימאים, מתעכבים לרגע בבית של פרנץ קפקא, נפרדים מהגשם ומגיעים למבנה ששימש כבית סוהר ויש בו תצוגה מגוונת של מכשירי עינויים. הקטן דווקא מעוניין בהסבר מפורט על כל מכשיר ומתקן. אני והבת הגדולה בורחות החוצה כלעומת שבאנו.
על המבנים שבהמשך לטירה (מנזר סטראחוב, ארמון לורטה וכו') החלטנו מראש לוותר הפעם. יש רק יומיים והילדים מכתיבים את הקצב. הם אומנם חובבי ערים עתיקות ומתים על פראג כמונו, אבל גם להם יש גבולות. מה גם שתכננו טיול רגוע. לא לצאת מהאזורים המרכזיים ולא לרוץ. לחוות את פראג כמו שצריך.
***כל המידע על הטירה ופירוט על הכרטיסים פה

 הירידה לעבר המאלה סטארנה יפה (זהו אזור שכולו גנים המשקיף אל פראג) ופשוטה למדי וכשהגענו למטה מיד מצאנו מגדל לטפס אליו – מגדל הפעמון של כנסיית ניקולאס החולשת על הכיכר עם כיפתה הירוקה. בראש המגדל תצפית מדהימה על כל פראג. מומלץ!

כנסיית ניקולאס

תצפית על העיר ממגדל הכנסייה
בדרכנו לדירה קנינו חצינו שוב את גשר קארל וקנינו בסופרמרקט שמצאנו קצת פרודוקטים לבישול מרק וסטוק רציני של וופל צ'כי ("זה יותר טעים מוופל בלגי!") – זאת רוצה משהו לחבר'ה בתנועה, אבא רוצה להביא לקצינים מהבסיס, וכמובן חבילה לבני דודים וחבילה לזה ולזה.... זה לא נגמר.
מה שתקף באוסטריה על שוקולד מוצרט תקף גם פה: קונים רק בסופר. חצי מהמחיר מחנויות מזכרות.

 הבנים הולכים לדירה לבשל את המרק והפסטה שנקנו לצהריים ואני והשמו"צניקית מציצות קצת בחלונות הראווה ושוטפות את העיניים בכלי הזכוכית הנפלאים שיודעים ליצר בארץ הזו.
לאחר המרק החם והסמיך התבקשה בדחיפות מנוחת צהריים!
את אחר הצהריים והערב בילינו בכיכר העיר העתיקה; התחלנו בתצפית בדמויות של מגדל השעון ובהצצה לעבר כנסיות טין וניקולאס החולשות על הכיכר; נהנינו משלל מופעי הרחוב והדברן הקטן השתתף בשמחה ב'מופע' של בועות סבון ענקיות בשילוב ילדים.

כיכר העיר העתיקה בפראגכנסיית ניקולאס בכיכר העיר העתיקה

בועות סבון בכיכר
אח"כ הלכנו לרחוב צלטנה, המחבר בין כיכר העיר העתיקה לבין מגדל אבק השריפה. נכנסנו לסיור במוזיאון השוקולד שברחוב צלטנה 10. הסיור התברר כיקר ומיותר, המוזיאון קטן ולא עשיר בתצוגות ואינו מחדש דבר וההדגמה עצמה הייתה בסיסית וסתמית (אבל כל אחד קיבל בסוף פרלין לטעימה).
צמוד למוזיאון ישנה חנות לממתקים ( viva rock candy) בה סוכריות במגוון עצום של צורות טעמים ודוגמאות. הסוכריות נעשות בעובדת יד ויש הדגמה בחנות לדרך הכנתן.
ההדגמה המרשימה והמהנה הנה בחינם, יש הדגמות לאורך כל היום אך לא בשעות קבועות, צריך פשוט לשאול כל פעם שעוברים ליד החנות.
מדובר בתהליך מפתיע ומרתק שבהמשך חזרנו שוב ושוב (ושוב) לראותו.

ככה מכינים סוכריותהתוצאה הסופית
המשכנו לעבר מגדל אבק השריפה עצמו, ומשם לכיכר ואצלב. הגשם מבריח אותנו לתוך קניון כלשהו ואנחנו מתפצלים – הבנות ל H&M והבנים לאיזו חנות ספורט.
הגשם פסק. חזרנו לארוחת ערב במסעדה סמוכה למלון. כבר קודם שמנו עין על המרק המוגש בכיכר לחם כפרית המוגש בה!

המרק המדובר


 זללנו ושבענו וחזרנו לכיכר בלילה (מאחר ומחשיך מאוחר כל שיטוטינו הערב עוד לא ראינו אותה בחושך) , עוד הצצה אל דמויות השעון, עוד כניסה לבועת סבון ענקית, האזנה לשירתו של גיטריסט במרכז הכיכר, מבט על שתי הכנסיות הענקיות המוארות...

כיכר העיר העתיקה בפראג - לעת ערב



 עייפים ומרוצים חזרנו לישון.
21/8/2013 היום הארבעה עשר, יום אחרון בפראג
שוב קמנו בלי שעון וחצינו את הרחוב לעבר ארוחת הבוקר. הקטן מבקש להדגיש שהנקניקיות טעימות מאוד! (אין לו הרבה הזדמנויות ביום-יום לקבל נקניקיות לארוחת בוקר...או נקניקיות בכלל) .

 שוב אנו נעזרים בשרותי פקידת הקבלה הנחמדה להשגת מונית שתוביל אותנו הלילה ותהיה גדולה מספיק לכולנו ולשלל המזוודות והתיקים שלנו, כמו גם לבקש להישאר מאוחר כמה שיותר בדירה. היא מאפשרת לנו לחזור ב14:00 ולשמור את התיקים בחדר האחסון של המלון.

עושים צ'ק אין בסמארטפון ומדפיסים במלון, ומשם הולכים לרובע היהודי.
מציצים אל בית הקברות וכמובן נכנסים לתוך בית הכנסת הישן-חדש. הקטנים מתלהבים כשמחלקים להם כיפה בכניסה וצוחקים על תיירות נוצריות בעליל שגם חובשות את הכיפות המחולקות.
 אחרי כמה הסברים מפי אבא על המהר"ל ועל יהדות פראג אנו יוצאים מבית הכנסת, רוכשים מזכרות וצועדים לכיוון תחנת המטרו הקרובה.

 הספורטאי שחוגג יום הולדת 11 היום ביקש מאוד לנסוע במטרו ולמרות שזה לא בתכנון והמרחקים קרובים אנחנו מוצאים עצמנו על המטרו לכיכר ואצלב הארוכה.

 ראשית טיפסנו אל בניין המוזיאון שבראש הכיכר. לא תכננו להיכנס הפעם למוזיאון אך זו נקודת מבט מצוינת אל הכיכר כולה.

 לבקשת החוגג 11, התיישבנו לנו בסניף מקדונלדס שמול המוזיאון (אגב, החוגג בכלל צמחוני ואוכל הרבה יותר כאשר מדובר בכל הבצקים והמרקים של המסעדות המקומיות). קינחנו בגלידה בגלידרייה מקומית ובסיבוב בכיכר.
משם הלכנו לפנות את הדירה ולגרור את מזוודותינו את כל הדרך מקומה אחרונה למטה, רק כדי להעלותן שוב למשמורת בבניין האכסניה ממול (כאן יש רק קומה אחת לטפס...).
ירדנו לעבר הנהר לחפש הפלגה קצרה; לא היינו צריכים לחפש הרבה, ההפלגה מצאה אותנו. בחורים בתלבושת מלחים עומדים קרוב לגשר ומחפשים לקוחות.
קנינו כרטיסים להפלגה (כולל שתיה וגלידה) של שלושת רבעי שעה לחמישה במחיר של שני מבוגרים וילד - הקטנים חינם (המחיר בהחלט נתון למיקוח, הם הרי רק רוצים למלא עוד ועוד סירות(
ההפלגה עברה בנעימים. הקברניט דובר אנגלית מעולה ואת הסבריו הוא עורך כחידון בין הנוכחים, לאחר שהוא מברר מאיזה ארצות הגיעו. בסירה אתנו היו הרבה תיירים מעיראק וספרד אך ניצחנו בתחרות הידע הכללי על פראג שערך הקברניט. ("אבא, אנחנו מביאים כבוד דיפלומטי לישראל!")
הילדים מאוד נהנו ולא השתעממו כלל בזכותו. רק המשפחה הבריטית בירכתי הסירה ישבו קפואים, לא פצו מילה מפיהם ולא הגיבו לדברי הקפטן. עדיף חום ישראלי על קור וחמיצות פנים...

פראג במבט מהנהר

שוב גשר קארל


 בסוף ההפלגה הקטנים מצטלמים עם הקפטן למזכרת והוא כמובן משתף פעולה. מאחר והכרטיס להפלגה כלל גם כניסה למוזיאון גשר קארל (ומאחר ובמוזיאון היו שרותים) הצצנו גם למוזיאון קטן זה. יש במוזיאון גם חלל תפילה עתיק תת קרקעי עם נטיפים וקישוטים שנראים כמו טחב... משונה למדי.
את השעות הרבות שנותרו לנו עד טיסת הלילה תכננו כמובן להעביר בכיכר העיר העתיקה (שוב). ראשית, שתי כנסיות הענק פתוחות כעת ואנו מיד נכנסים לראות את הפאר הרב מבפנים.

 בכיכר מופעים ופעילות רבים, אנו נודדים ביניהם, קופצים מדי פעם אל רחוב צלטנה הסמוך לוודא שלא נפסיד את ההדגמה הבאה של הכנת הסוכריות, ונחים קצת על ספסלים בצל העצים. הכדור הקטן וחסר המשקל שיש לי תמיד בתיק בנסיעות לחו"ל נשלף ובעודנו נחים הבנים מאמנים ומשחקים בכדורגל כל מיני פעוטות שמבלים אף הם בצד מוצל זה של הכיכר.
ואז ממשיכים – מסתובבים קצת בין דוכני האוכל בכיכר ונהנים בפעם האחרונה מה'טרדלניק' אותו מאפה מתוק הנאפה על גלילי עץ מעל גחלים לוחשות, חוזרים לראות בפעם המי יודע כמה את מופע הברייקדאנס המקסים שמעלה להקת צעירים מקומית, יושבים על אבני הכיכר ומאזינים לחבורת נגנים המצויידים בחמת חלילים ובתופים ועוד. הילדים מבינים את העיקרון ונהנים מכל רגע , אנו לא ממהרים לשום מקום כעת, יש זמן להשתהות באיזה מופע שרוצים, לחזור מדי פעם אל חנות הסוכריות, לפוצץ אלפי בועות סבון, לצלם את כנסיית טין ואת השעון מכל פוזה אפשרית, להאכיל יונים, ליהנות משעותינו האחרונות בפראג הקסומה.

שוב אנחנו בכיכר

טרדלניק = הקיורטוש הצכי


אך אין ברירה, בשלב מסויים אנו חוזרים למלון, צעידה אחרונה ברחוב קרלובה, המתנה קלה בקבלה של האכסנייה ונהג המונית מגיע. הגברת בקבלה הזמינה לנו מונית מחברה פרטית במחיר של 500 קורונות צ'כיות. הגיע וואן ענק עם מקום לחמשת המזוודות וחמשת התיקים (ועם WIFI) ואנחנו בדרכנו לשדה.

 כרגיל אנו מגיעים מוקדם מדי והדלפק אפילו לא נפתח. לכן אנחנו הולכים ל...סניף Bila שבשדה, לבזבוז הקרונות הצ'כיות האחרונות שלנו. כמובן שבהמשך הדלפק נפתח, ולאחר צ'ק-אין מהיר אנו יושבים בנוחות ומחכים לטיסה. הדיוטי פרי סגור בהחלט והשדה הוא לא מהעמוסים באירופה, ולכן חבילת קלפים יחד עם כל מיני חוברות תשבצים עושות את העבודה היטב עד ההמראה.
ארצה אנו מגיעים לפנות בוקר כשעוד לא חם, לרכך את ההבדל הקיצוני בתנאי מזג האויר. פה אחד מוכתר טיול זה כטיול המוצלח ביותר מבין הנסיעות המשפחתיות בהרכב מלא לחו"ל! נותר לנו רק לבחור, כל אחד בנפרד, מה היה היום הכי טוב בטיול. הבחירות מגוונות ונעות בין מסלול ה'סוכה-בלה' האתגרי, מסלול עמק רוהאץ, טירת ברטיסלבה, ועוד....

חודש אחרי – אנחנו כבר אחרי הזמנת כרטיסים לשלושה שבועות באיסלנד לקיץ 2014 ולקראת טיול בנות בברלין...נתראה!


* נשאלתי על הפרשי העלויות בין סלובקיה למרכז אירופה ומזרח אירופה. הנה התשובה:
11 יום באוסטריה (וינה וזלצבורגלנד) - 35000 ש"ח
12 יום בבולגריה (סופיה, וליקו טרנובו, הרי פירין, הרי רודופי,רילה) - 18000 ש"ח
 14 יום בצ'כוסלובקיה (2 טיולי כוכב+בראטיסלבה+פראג) - 28000 ש"ח

לחלק הראשון בסדרה ובו ההקדמה, תכנון הטיול וכל המידע החשוב והשימושי שיש – לחצו כאן
לחלק השני בסדרה ובו היומיים הראשונים והמעבר מצ'כיה לסלובקיה – לחצו כאן
לחלק השלישי בסדרה ובו הכוכב הראשון – בטטרה הגבוהים – לחצו כאן
לחלק הרביעי בסדרה ובו הכוכב השני – בטטרה הנמוכים ומה שמסביבם – לחצו כאן
לחלק החמישי בסדרה ובו יומיים בבראטיסלבה – לחצו כאן