איך אומרים כריסטמס בהונגרית? סופשבוע משפחתי בשווקי הכריסטמס של בודפשט

לפוסט הקודם 

לפוסט הבא

אחרי כמעט שנתיים וחצי זה קרה: הצלחנו להתאים את הלו"ז של כולם ללו"ז של החיילת הקצינה שלנו ולצאת לחופשה משפחתית קצרצרה בהרכב מלא של חמישתנו.

מי שעוקב אחרי הבלוג כבר מכיר את חיבתנו לשווקי הכריסטמס, אותם אנחנו משתדלים לפקוד מדי שנה בשנה. היעד הנבחר הפעם היה בודפשט, בה ביקרנו כזוג לפני 18 שנה. כיוון שכך, לא הרגשנו 'מחויבים' להספיק את כל אתרי החובה…
והרכבנו לנו את המסלול הרצוי לנו כפי שתראו בהמשך.
עקב כל מיני אילוצים יצא שאני טסתי עם נגה ביום חמישי אחה"צ עם אל-על,
אביב בא עם הבנים בשישי בלילה בטיסת Wizz, נגה חזרה בשני מוקדם בבוקר בטיסת Rainair
 ואביב, הבנים ואני חזרנו בשני בלילה בטיסת Wizz.

כמה פרטים טכניים לפני שמתחילים:

• לינה: בהרכב הזה של זוג+שלושה מתבגרים העדפנו מלון דירות. בחרנו במלון Nova Aparthotel; מיקום מצוין (באזור הרובע היהודי) שאפשר צעדה רגלית לרוב האתרים ומאידך היה מרוחק כמאתיים מטרים מתחנת המטרו Blaha Lujza Ter. הדירה הייתה מרווחת מאוד, מצוידת היטב (אם כי לא מפנקת) ובעיקר, נקייה ומצוחצחת במיוחד. שילמנו 530 אירו עבור ארבעה לילות פלוס 20 אירו תוספת עבור צ'ק-אאוט מאוחר.
• תחבורה אל ומשדה התעופה: חלק מהטיסות היו באמצע הלילה או לפנות בוקר ולכן לא רצינו להסתמך על קו האוטובוס 100. הזמנו את כל ההסעות מהחברה של ג'ו; 25 אירו לנסיעה, כל הנהגים הגיעו בזמן, ברכבים חדשים ונקיים. התקשורת מול ג'ו הייתה יעלה ונוח באמצעות וואטסאפ. יחסית לכל אפשרות שבדקנו זה היה הכי זול (חוץ מאוטובוס 100 כמובן). מייל של ג'ו: [email protected].
• budapest-card: לאחר שהשקעתי לא מעט זמן ובדקתי עלויות עבור כל האטרקציות שבאו בחשבון עבורנו, הבנתי שלטיול שלנו זה ממש לא משתלם. אני מאוד ממליצה להשקיע את הזמן ולבדוק, יש טיולים שעבורם זה כמובן מאוד מאוד משתלם, במיוחד עם מתכננים הרבה מוזיאונים, אך יש טיולים שלא ואז חבל על הכסף. הכרטיס גם נותן נסיעה בתחבורה ציבורית חינם – שוב כדאי לבדוק, יחסית למיקום הלינה, האם באמת צריך את זה.
• אפליקציית BKK: אפליקציה חינמית מפורטת מאוד לגבי תחבורה ציבורית מכל הסוגים (כולל קווי הסירות).

• שווקי הכריסטמס של בודפשט כל המידע מרוכז באתר הזה. אם זהו טיול ראשון אל שווקי הכריסטמס היפים, אני מציעה לבחור יעד אחר. השווקים היו יפים, מקושטים, צבעוניים ומוארים אבל...כמי שמקפידים לפקוד את שווקי הכריסטמס כל שנה אנו סבורים שיש יפים מהם.
• ריכוז מסודר של כל האתרים בבודפשט יש באתר הזה. 
• מידע על מרבית הפסלים והמונומנטים יש באתר הזה.
• להיכנס לאווירה: ספרה היפה של רות לונד 'תחרה הונגרית' מומלץ בחום כדי להתחיל עוד בבית את התחושה של שיטוט ברחובות בודפשט.
• הרובע היהודי: השטח התחום על ידי שדרת קארולי (Károly), שדרת ארז'יבט (Erzsébet), רחוב קיראלי.

בסוף כל יום יופיע ריכוז קישורים רלבנטי לאותו יום

יום ערב 1

לעת ערב הגענו אל בודפשט. אטילה הנהג (שהתגלה כאחיו של ג'ו, בעל החברה), המתין לנו והסיע אותנו אל המלון. בדרך שוחחנו איתו על חייו של נהג הסעות לשדה התעופה.…

 הגענו אל מלון הדירות, לאחר צ'ק אין זריז וענייני ובדיקה של הדירה בקומה שביעית של מבנה המשמש חלקו כמלון הדירות וחלקו למגורים (מאוד מרווחת, נקיה ומצוחצחת, ובאמת יש בה כל מה שצריך לשהות של משפחה בטיול עירוני).
זה מה שרואים ממרפסת הדירה בקומה שביעית...

יצאנו ברגל לעבר שוק הכריסטמס באזור בזיליקת אישטוואן הקדוש (Szent Istvan Bazilika), הנקראת גם בזיליקת סנט סטפן (St Stephen).

הגענו בשלהי הערב וחלק מהדוכנים היו לקראת סגירה, לגמנו כוס ראשונה של יין חם ועוד כמה ממעדני השוק, שוטטנו קצת וחזרנו למלון.

בדרך, תוך כדי הליכה, הבנו עד כמה המיקום מרכזי בלב אזור הבילויים של הרובע היהודי וגם כמה הוא קרוב לרוב המקומות בהם נבקר בימים הבאים. הסיבה לכך היא שלאחר נפילת הקומוניזם נכנסו אמנים ויזמים צעירים אל המבנים הנטושים והחצרות הפנימיות והקימו פאבים, חנויות מיוחדות, גלריות ומסעדות; עיריית בודפשט ויזמים פרטיים השקיעו משאבים בחידוש הרובע והוא הפך לטרנדי, תיירותי ולמעוז חיי הלילה של בודפשט. כיום יש כאן תמהיל מוצלח מאוד של חדש, ישן, אפור, צבעוני, מתקלף, משופץ, מעוצב מול מוזנח. כפי ששמענו מג'ו נהג המונית בדרך חזרה, התושבים המקוריים מתלוננים על רעש ולכלוך ואף הביאו לאחרונה להצבעה את השאלה האם לאפשר חיי לילה ברובע או לא. לפי ההמולה ברחובות ששררה כשחזרנו למלון בלילה כנראה שהוחלט להמשיך לאפשר את חיי הלילה...אגב, גם הקהילה היהודית חזרה אל הרובע וכיום היא הגדולה ביותר במזרח אירופה!

לילה טוב.

יום 2

התעוררנו לבוקר שמשי עם צפי תחזית מושלם של 6-11 מעלות.

התוכנית לבוקר הזה, של בנות בלבד, כללה תמהיל לא שגרתי המערבב זיכרון, אמנות ובילוי והיתה מורכבת משלושה נושאים:

1. גרפיטי. הרובע היהודי משופע בגרפיטי גדולים ומושקעים, אשר נעשו בעידוד העירייה לייפוי מהיר של בנינים מכוערים/מטים לפול/מנוקבי כדורים. אלו גרפיטי בגודל קירות שלמים, בולטים ומרשימים. פוסט מצוין בנושא יש כאן (לגלול למטה).
2. אנדרטאות. לא צריך לחפור הרבה בנבכי ההיסטוריה כדי לדעת שיהודים חיו על אדמת הונגריה שנים רבות לפני בואם של המדיירים (השבטים הפגניים שהם אבות אבותיהם של ההונגרים בני ימינו) מחד, ומה קרה ליהדות הונגריה במלה"ע השנייה מאידך. פוסט נהדר על יהדות הונגריה יש בבלוג של יונינה. נוסף לאנדרטאות המוכרות רציתי להגיע אל עוד כמה, פחות מפורסמות. בשלוש מהן תיכננו לבקר ביום הזה.
3. חנויות עיצוב. קניונים, סיילים, בלאק-פרידיי – אותנו לא תמצאו שם. לא בטיול הזה ולא באף טיול אחר. איפה כן אפשר למצוא אותנו? בחנויות העיצוב השוות והמיוחדות. בבלוג של מיכל מנור יש מסלול עיצוב מומלץ הכולל את כל חנויות העיצוב השוות בבודפשט. בדקנו. (יש כמה שלא מופיעות בבלוג אך הן ממוקמות לאורך המסלול הזה כך שאי אפשר לפספס).לא שתכננו לעשות כל כך הרבה קניות, אבל בהחלט תכננו לשטוף את העיניים בכל מיני פריטים מיוחדים ועכשוויים(כי זארה ו-H&M יש גם אצלנו ברחובות).…

את הבוקר פתחנו בקפה Anyam Szerint, המתוק. פרוש שמו של בית הקפה הוא:Just like mom ואכן המאפים הביתיים בו בהחלט ענו על ההבטחה! לא להיבהל מקוטנו של בית הקפה המתוק והמקושט הזה, יש קומה חביבה למעלה וגם מקומות ישיבה בגינה האחורית, בהם בחרנו לשבת. חוץ מארוחות בוקר, קפה, שוקו וכו' יש כאן מבחר של 75 סוגים של תה! מסודרים כולם בקופסאות מעוצבות ברוח המקום...

פינה בגינה החמודה של בית הקפה

צמוד לבית הקפה נמצאת החנות/קפה Vinil, ובה מבחר מוצרים בדגש על אקולוגיה וחומרים ממוחזרים. כמו שאנחנו אוהבות. יש בחנות גם בית קפה שנראה נחמד אך אנו כידוע יצאנו בדיוק מבית הקפה הסמוך… אז מחוממות מהשתייה החמה יצאנו לדרך במסלול שבנינו לנו וכלל את כל הנ"ל. ועוד קצת.

גרפיטי ענק אחד מני רבים

 התבוננו בכל גרפיטי אפשרי, נכנסנו לכל חנות עיצוב שווה - למשל סניף של חנות הנייר Bomoart אשר לטעמנו הוא מוצלח יותר מאחותה שנפגוש בהמשך היום, ב'מסלול העיצוב'.

Bomart – חנות מוצרי נייר קטנה ומתוקה!

ואז נכנסנו אל חצרות גודזאו )Gozsdu Udvar);זהו מתחם של שש חצרות פנימיות המחוברות במעברים מקורים שנבנה בתחילת המאה ה-20. המתחם שימש כשוק עד 1956, אך בתקופה הקומונוסטית דעך עד שנסגר. האזור שופץ וכיום זהו מתחם שוקק חיים הכולל בתי קפה, מסעדות, וכו'. בשעות הבוקר פועל כאן שוק שהוא ספק שוק פשפשים ספק שוק אמנים.

משם הלכנו אל בית הכנסת רומבך (כתובת: Rumbach Sebestyen utca11-13) שהיה סגור. בית הכנסת מרשים מאוד מבחוץ, הזכיר לנו מבנים בסופיה דווקא.

ממש ממול נמצאת החנות המקסימה Printa שהיא חנות עיצוב של סטודיו המתמחה בדפוס משי הידוע בשל התפיסה האקולוגית שלו, העיצובים בעלי הקווים הנקיים והאהבה לבודפשט. את העיצובים מדפיסים על כל דבר – גלויות, חולצות, פוסטרים, כריות, מחברות, מזכרות וכו'.

בהמשך, בפינת הרחוב עם Dob utca, היכן שהיתה הכניסה לגטו, נמצאת אנדרטה לזכר חסיד אומות העולם קרל לוץ, עם הכתובת (בהונגרית) "המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו".
 קרל לוץ היה דיפלומט שויצרי אשר פעל רבות להצלת יהודים. בנוסף לפעילות אקטיבית של הצלת יהודים ע"י הנפקת כתבי חסות שוייצריים עבורם, רכישת בתי דירות עבורם ועוד, פעל לוץ רבות גם כי לעורר את דעת הקהל העולמית לנקיטת פעולה כנגד השמדת היהודים. וץ נפטר ב1971 בברן, אך ההכרה בפעילותו התאחרה, והוא לא זכה לפרסום כעמיתו וולנברג לא בישראל ולא מחוצה לה.

האנדרטה לזכר קרל לוץ

בהמשך ברחוב 15 KIRALY, יש שרידים של הקיר המקורי של הגטו.
 המשכנו אל בית הכנסת הגדול והמרכזי של בודפשט שהוא גם הגדול ביותר באירופה, בעל קיבולת של כ-3,000 מתפללים בשלוש קומות! בסמוך אליו התגורר תיאודור הרצל ש שגם חגג בבית הכנסת הזה את בר המצווה שלו!
 בית הכנסת גדול מאוד ומרשים מאוד, המבנה יפהפה ומיוחד במינו, ואנחנו התמקדנו באנדרטת הערבה הבוכייה. האנדרטה נראית כעץ ערבה בוכייה, ועל כל עלה בעץ חרוט שמו של יהודי שנספה בשואה.
 האנדרטה עוצבה בשנת 1991 על ידי האמן ההונגרי אימרה וארגה. אם מדמיינים את האנדרטה הפוכה, יש לה צורת מנורה בעלת שבעה קנים.

אנדרטת הערבה הבוכייה ביום ובלילה

האנדרטה נמצאת בחצר האחורית של הבניין, מקום בו נחפרו בלית ברירה 24 קברי אחים, לקביורת 2,281 מתים מהחורף הקר האחרון של השואה, מתים שנאספו מכל רחבי הגטו, בתום המלחמה.
 את שמות הנספים שנחרטו על עלי העץ באנדרטה הזמינו תורמים והמנהג נמשך כל השנים, בטקס שנתי שבו מתווספים עלים חדשים ל'עץ'.

לאחר מכן המשכנו ברחובות בהתאמה ל'מסלול העיצוב' הנ"ל תוך שאנו מציצות ונכנסות לכל חצר שניתן.... התקדמנו לעבר מתחם חצרות ויטקוביץ' (Vitkovics Mihály) וממנו אל 'חצרות פאלומה' שהוא מתחם של חנויות יפות בתוך בית דירות ישן ויפהפה שעמד נטוש עד ששופץ לפנינה מקסימה שמומלץ להציץ בה גם אם לא מעוניינים להיכנס לאף חנות, כפי שאנחנו היינו בשלב הזה.

מתחם חצרות פלומה מבפנים. התמונה לא משקפת את הדרו של המתחם!

במקום לפקוד את החנויות, ישבנו לקפה ומאפה בקונדיטוריתAuguszt המוגדרת ע"י המקומיים כאחת משלושת הקונדיטוריות הטובות בעיר! הקונדיטוריה פועלת ברציפות משנת 1870 ויחד איתנו ישבו לתה כמה גברות שכנראה יושבות שם ברצף מאז 1870...
 הקונדיטוריה נמצאת צמוד לחצרות פאלומה, ואפשר לשבוע רק מלהתבונן בתצוגת המאפים שלה...גם הטעמים לא אכזבו!

חלק קטן מהתצוגה העשירה והמפתה של קונדיטורית Auguzst

וזו הבחירה שלנו: יין חם מתובל ו- Cottage Shtrudel

מתודלקות בשתייה חמה ומאפים נהדרים, נימוחים וטעימים המשכנו לפי 'מסלול העיצוב'.

קרוב לחצרות פאלומה ראינו את הפסנתר החביב הזה:

הלכנו לרחוב Magyar היפה ובהמשך לרחובותBástya , Kecskeméti, Nyáry Pál, Régi posta ו- Petőfi Sándor; החלק הזה של המסלול עובר באזורים שהם רחובות מגורים פחות מתוירים, שקטים ושלווים. זו הזדמנות להציץ באירופה הקלאסית על פארה והדרה הישנים (האזור קרוב מאוד למדרחוב Vaci Utca), ומצד שני לראות איך נראים גני ילדים ממש במרכז העיר (נראה שיש בהם הרבה דגש על קיימות!), איך נראים בתי הדירות שאין בהם שום אתר מפורסם וכו'. וכמובן הצצנו בכל החנויות המיוחדות שבדרך; נראה שגם בחנויות הללו יש דגש רציני על נושא של קיימות: אומנות מחומרים ממוחזרים, אין שימוש בשקיות (גם לא מנייר) וכדומה. בקרוב אצלנו.

רחובות שקטים, שלווים ומקסימים

 בשלב הזה הרחבנו קצת את 'מסלול העיצוב' והלכנו לאזור גשר אליזבט, אל עבר כנסיית כנסיית בלווארושי (Belvarosi Templom /Budapest Inner-City Mother Church of the Blessed Virgin ) שהיא הכנסייה העתיקה ביותר בבודפשט; הכנסייה כפי שהיא נראית כיום נבנתה בסביבות המאה השתיים עשרה אולם יש בה שרידים המגיעים עד אלפיים שנים אחורה. בכנסייה קבור הבישוף גלרט (על שמו המרחצאות המפורסמים מעברה השני של הדנובה) אשר הגיע להונגריה במאה ה-11, בפקודת המלך ההונגרי הראשון אישטוון, כדי להביא את בשורת הנצרות למדינה. חייו הגיעו לסופם הטרגי ב-1046 כשאמונתו התנגשה עם אמונתם של הפגאניים בעיר. הללו כלאו אותו בתוך חבית שגולגלה מראש הגבעה עד למי הדנובה שתחתיה.

מבט מאחור לעבר אחד ממגדלי הכנסייה

הכנסייה מעוטרת ומקושטת, שכן כל שליט הוסיף לה עיטורים בסגנון אחר. ניתן לרדת בתשלום לצפות בממצאים הרבים שבה, אולם אנו שמנו פעמינו לעבר היעד האמתי שלנו באותו אזור: אנדרטת האין סוף /אנדרטת מצעד החיים. צורתה מזכירה את סימן האינסוף, ועל אליפסה אחת חקוקים מספרים ההולכים וקטנים כלפי פנים - לעבר האינסוף. על הדשא שלפני האנדרטה מסודרות מרצפות ועליהם שמות מחנות ריכוז והשמדה שאליהם נשלחו יהודים. האנדרטה, שהוקמה ע"י ארגון מצעד החיים, היא פרי עבודתו של האמן ההונגרי זינו קלמנט.
 האנדרטה קטנה משציפיתי, וממוקמת בשולי חניון מכוניות; למרות זאת היא מרשימה ועוצמתית.

אנדרטת האינסוף

על הדשא שלפני האנדרטה מסודרות מרצפות ועליהם שמות מחנות ריכוז והשמדה שאליהם נשלחו יהודים. האנדרטה, שהוקמה ע"י ארגון מצעד החיים, היא פרי עבודתו של האמן ההונגרי זינו קלמנט.
 האנדרטה קטנה משציפיתי, וממוקמת בשולי חניון מכוניות; למרות זאת היא מרשימה ועוצמתית.

ליד האנדרטה

מהאנדרטה חזרנו לעבר Vaci Utca המקושט לכבוד החג ואז חזרה לכיוון רחוב - Dobבחזרה ל'מסלול העיצוב'. כך 'סגרנו' את הלולאה הענקית שצעדנו במהלך היום, ולאחר כל כך הרבה שעות צעידה הגיע הזמן לקפה נוסף (אגב, אני שותה רק תה בכל העצירות הללו...). ברחוב Dob 21 יש שני בתי קפה מתוקים הצמודים זה לזה: Sweet ו- Vintage Garden (הם קשורים זה לזה, הקינוחים המוגשים בשניהם מקורם ב Sweet). שניהם מתוקים בעיצובם, אנחנו התיישבנו בVintage Garden אבל הרגשנו כאילו אנחנו יושבים בתוך עוגיית מקרון.…
אשוח מקושט בוורדרדים וסגלגלים, בהתאמה לעיצוב הכולל של בית הקפה

התחלנו ללכת חזרה לעבר המלון. לפתע ראינו שתכולה של דירה שלמה נשפכת לרחוב. לא כל כך הבנו מה קרה, אבל בהמשך ראינו עוד ועוד ערמות כאלו. נדמה כאילו כל יושבי האזור הוציאו לרחובות ספות, ארונות, קרשים, ערמות פסולת, מוצרי חשמל ישנים ועוד.

לאחר פריקת כל רכישותינו (הצנועות מאוד, בהשוואה למספר החנויות בהן ביקרנו, כאמור המטרה הייתה לאו דווקא לקנות בכל החנויות הללו) במלון יצאנו להמשך הערב. בשלב הזה תיכננו לנסוע לאזור כיכר הגיבורים במטרה לבקר באולם האמנויות (The Art Hall) שהוא האנגר ענק ובו תערוכות מתחלפות של אמנות עכשווית: וידאו ארט, מיצגים מושקעים ואמנות שוליים. התייעצות עם עובד הקבלה במלון העלתה שאנו גבוליות בזמן ונגיע פחות או יותר בעת סגירת המוזיאון..... לכן נאלצנו לוותר ולהמשיך הלאה.

כמות הפסולת ברחובות הלכה והתגברה מרגע לרגע, ואנחנו הלכנו אל Street Food Karavan שהוא בעצם מעבר בין בניינים שחופה בחצץ, קושט והועמדו בו כל מיני דוכני אוכל. מכיוון שפנינו היו לארוחת ערב במסעדה, רק הצצנו והמשכנו הלאה.

היעד הבא היה מתחם ה - Szimpla שהוא החלוץ בתחום ה- Ruin Bars: בארים הנמצאים במבנים מוזנחים ונטושים או חצרות של מבנים המיועדים להריסה מתקיימים בהם חיי לילה סוערים. מבחוץ המקום נראה כמו בניין מט ליפול. בעלי המקום הנם אמנים שאספו חפצים ישנים והשתמשו בהם לעיצוב וקישוט המקום. התוצאה היא מקום בסגנון אקלקטי וססגוני עד כדי בלבול. המתחם ענק, חללים גדולים לצד חדרים קטנים ובכל פינה מתגלים עוד ועוד חפצים שונים ומשונים היוצרים יחד תמהיל צבעוני ומיוחד. המקום מציע שלל מופעים ותוכנית אמנותית עשירה, הקרנות סרטים ועוד. בערבים המקום מלא,לכן מומלץ להגיע גם בבקרים כדי להתרשם!
 האווירה במקום מיוחדת מאוד, למרות כמות האנשים העצומה, המוסיקה וההמולה יש איזו אינטימיות מיוחדת בכל חלל וחלל. אולי כי הערב רק התחיל…

מתחם זימפלה לעת ערב

 רשמנו לעצמנו לבוא שוב באחד הבקרים, והלכנו למסעדה שנגה בחרה: Pesti Chutney . בדרך חלפנו על פני המקווה ועוד חלק מחומת הגטו.

הכניסה למקווה

אזכורים לחיים היהודיים שפעם שקקו כאן

המסעדה נמצאת באזור האוניברסיטה של בודפשט, מה שהבטיח צעדה ברחובות שקטים מלאים בניינים יפים.
 המסעדה, כפי שמרמז שמה, היא מסעדה הודית. לא הבחירה שלי, שכן אני מעדיפה לאכול בכל מקום את האוכל המקומי, אבל בהחלט מסעדה מומלצת עם אוכל מעולה. לאחר שהרכבנו את ההזמנה שלנו (עם קצת עזרה מהשף) התפנינו להביט סביבנו; במסעדה היו מעט מקומיים, עוד פחות מזה תיירים והרבה הרבה הודים...

בדרך חזרה הלכו ערמות האשפה ברחובות וגבהו, כך שצעדנו בין ערמות אשפה בגובה אדם לאורך רוב הדרך! הרבה פעילות התרחשה סביב הערמות; היו מי שהוסיפו עליהן, היו מי שחיפשו בהן (בקלות רבה אפשר היה לרהט דירה, אם לא בניין שלם, מכמות הריהוט שהוצא לרחובות באותו ערב),והיו גם הרבה טנדרים של 'אלטעזאכן' צוענים שהעמיסו והעמיסו…

בלילה אביב הגיע מישראל עם הבנים. לילה טוב.

בקצרה

• קפה Anyam Szerint – מקום מתוק וציורי עם מאפים ביתיים נהדרים.
• Sweet ו- Vintage Garden: שני בתי קפה צמודים מאותה רשת, בעיצוב ורוד ומתוק.
• Pesti Chutney מסעדה הודית באזור האוניברסיטה, מנות גדולות ואוכל משובח.
• Auguszt קונדיטוריה הפועלת ברצף מאז 1870. מקום אלגנטי, מלא אווירה ובעיקר – טעים!
• Street Food Karavan מתחם ברובע היהודי ובו מגוון דוכני אוכל: אמריקאי, איטלקי, מקסיקאי, מקומי ועוד. אווירה כיפית ונעימה, סגור בחורף.
• Szimpla מתחם עליז, ססגוני, שמח ומפתיע. לא חייבים לשבת לשתות, אבל חייבים להיכנס ולהתרשם... בימי א' בבוקר פועל כאן שוק איכרים קטנטן. לטעמי אין סיבה להגיע אל שוק האיכרים הזה אם אתם לא בדיוק באזור.
• 'מסלול העיצוב' מהבלוג של מיכל מנור. מרכז מגוון גדול של חנויות מעניינות ובהן פרי עבודתם של מגוון מעצבים הונגריים בתחומים שונים: נייר, בד, חומרים ממוחזרים, תכשיטים, כלים ועוד.
• חצרות פאלומה מתחם חנויות יפהפה בבית דירות ישן ששופץ. מומלץ להגיע כדי לראות את יופיו של המקום, גם אם לא מתכוונים להיכנס לאף חנות.
• Gozsdu Udvar מתחם של שש חצרות מחוברות באזור הרובע היהודי ששופצו והפכו למקום שוקק חיים ובו מסעדות, בתי קפה ועוד. בשעות הבוקר פועל במקום שוק קטן שהוא תערובת של שוק פשפשים ושוק אומנים.
• כנסיית בלווארושי הכנסייה העתיקה ביותר בבודפשט שעדיין עומדת על תילה ופעילה.
• אנדרטאות: אנדרטת הערבה הבוכייה, אנדרטת האין סוף / מצעד החיים, והאנדרטה לזכר חסיד אומות העולם קרל לוץ.

יום 3

קמנו לבוקר שמשי (שוב!) לרחובות נקיים, לפנות בוקר עברה משאית ואספה את כל ערמות הזבל העצומות. בהמשך שאלנו והסתבר לנו שבבודפשט יש פינוי פסולת גדולה רק פעמיים בשנה (ברחוב שלנו ברחובות יש פעם בשבוע....)

את ארוחת הבוקר אכלנו בקפה Dorado שהוא מקום בעיצוב מודרני, צעיר ושוקק חיים.
 יצאנו לצעדה כשהכיוון הכללי הוא הפרלמנט המרשים. בדרך עברנו דרך בניין האופרטה היפה ברחוב ,Nagymezo Utca קרוב מאוד לבניין נמצאת אנדרטה לזכר אפרים קישון ומול הבניין עצמו נמצא פסל לזכר אמריך קלמן, מלחין אופרטות יהודי הונגרי, שפשוט כל כך רצה להצטלם עם נדב עד שלא יכולנו לומר לא. אגב, בודפשט מלאה בפסלים, לכל אחד הסיפור שלו. לא את כל הפסלים שראינו צילמנו...

נדב והמלחין אימריך קלמן מול בניין האופרטה

עברנו גם בחנות Sugar המפורסמת במגוון הממתקים שלה. מבחינתי אפשר היה לוותר עליה אבל בקרב הנוער נרשמה התלהבות.

50 גוונים של ג'לי-בלי

חצינו את שדרות אנדראשי והמשכנו לעבר הפרלמנט, עם עצירה קלה במוזיאון השוקולד. הקומה התחתונה היא בית קפה, הקומה העליונה היא חנות שוקולד ומוזיאון קטנטן וחביב (אך לא יותר מכך).
 ואז הגענו אל הפרלמנט, שקשה לתאר במילים כמה הוא גדול, יפה ומרשים. בדיוק התרחשה החלפת משמר בכיכר לאיוש קושוט שבחזית הפרלמנט, אז הבטנו בה ואז הקפנו את הפרלמנט מכל עבריו ולא הפסקנו להתפעל. גם המבנים מסביב, ובמיוחד המוזיאון האתנוגראפי, מרשימים מאוד.

מול הפרלמנט

חיילים במשמר כבוד מול הדגל בכיכר לאיוש קושוט, מול חזית הפרלמנט

הבניין המרהיב של המוזיאון האתנוגרפי מול הפרלמנט. 

צעדנו לאורך הנהר עד לאנדרטת הנעליים. כל זוג נעליים נושא אופי מיוחד, וכמו מספר את סיפורו של האדם שנעל אותו.

בשנת 1944 עלתה לשלטון מפלגת 'צלב החץ' הלאומנית והאנטישמית. מנהיגה סלשי הורה לאנשיו לבצע פרעות ביהודים שנותרו בהונגריה, כמו גם בצוענים שבהונגריה. אנשי צלב החץ נהגו להעמיד יהודים על שפת הדנובה, כשפניהם אל המים ולירות בגבם. בהמשך, כאשר נוצר צורך לחסוך בתחמושת, קשרו מספר אנשים זה לזה, הוסיפו אבנים כמשקולות וירו בחלק מהאנשים. כך נפלו החיים עם המתים וטבעו למוות. גופות המתים נסחפו בזרם מבלי שהובאו לקבורה. שיטה זו לרצח יהודים (וצוענים) נמשכה במשך מספר חודשים עד כיבושה של בודפשט בידי ברית המועצות. לאחר המלחמה סלשי נשפט והוצא להורג על פשעיו.

האנדרטה, אשר נחנכה בשנת 2005 במלאת 60 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה, היא פרי עבודתם של האמנים ההונגרים גיולה פאוער (Gyula Pauer) וקאן טוגאי (Can Togay).

האנדרטה אינה גדולה במיוחד, ורוב הזמן עמוסה במבקרים, אך כשיודעים את הסיפור העומד מאחוריה ומביטים בנהר אליו נפלו הקורבנות היא בהחלט מצמררת. כל זוג נעליים נושא אופי מיוחד, וכמו מספר את סיפורו של האדם שנעל אותו.

עלינו מגדת הנהר כשפנינו לעבר כיכר Liberty. זו כיכר גדולה וירוקה, מוקפת מבנים נהדרים מכל עבר (המבנים מאוכלסים ע”י שגרירות ארה”ב, הבנק ההונגרי הלאומי ועוד); בחלק הצפוני של הכיכר יש אנדרטה גדולה שהוקמה בשנת 1946 לזכר החיילים הסובייטים שנלחמו לשחרור בודפשט מידי הנאצים.
 הכיכר ירוקה ויפה, אבל אותנו עניין משהו אחר בה. בשנת 2014 (שהוכרזה ע”י ממשלת הונגריה כ'שנת השואה – יובל ששים לשואה') הקימה ממשלת הונגריה אנדרטה בחלק הדרומי של אותה כיכר; האנדרטה נקראת Eleven Memorial Statue Budapest כלומר: האנדרטה לזכר קרבנות הכיבוש/פלישה הגרמנית להונגריה. האנדרטה מציגה את הונגריה כקרבן של הגרמנים. בחלקה העליון יש נשר גדול שמסמל את גרמניה, ובחלק התחתון של המשולש כיתוב הונגרי גדול: לזכר הקרבנות של הפלישה הגרמנית להונגריה. מתחת לנשר מצוי פסל של המלאך גבריאל שמסמל את הונגריה. כלומר, הנשר האימתני הגרמני תקף את הונגריה המסכנה שהייתה קרבן.
 אין באנדרטה שום אזכור לשתןף הפעולה בין הונגריה לגרמניה וכמובן שום תזכורת של חלקה של הונגריה בגירוש כ-450,000 יהודי הונגריה למחנות ההשמדה ולמשרפות.

האנדרטה לזכר קרבנות הכיבוש/פלישה הגרמנית להונגריה. מכונה גם: אנדרטת הנשר והמלאך. בקדמת התמונה – חלק קטן מאוד מהמוצגים שנוספו ביתי התושבים; 

עם התחלת הקמת האנדרטה החלו הפגנות סוערות ועצרות שהפריעו בהתקדמות העבודות. בסופו של דבר, העבודות הושלמו בחסות המשטרה ועד לאחרונה, שוטרים שמרו על האתר באופן קבוע.

עקב המחאות שנערכו בעקבות הקמת האנדרטה, לא התקיים שום טקס רשמי לחנוכת המקום.
 ליד האנדרטה ניתן לראות אבני זיכרון, חפצים אישיים ותצלומים שהובאו ע”י אזרחים באופן ספונטני במחאה על סילוף ההיסטוריה. הממשלה לא מעזה לסלק את המזכרות הללו, הכוללות גם כתובות מפורטות בשפות שונות אודות מה באמת התרחש מעל דפי ההיסטוריה. חפצים אישיים, מכתבים וכתובות אלו הם כיום ליבת האנדרטה ורבים באים להתבונן בהם, להתעכב ולקרוא.

יעדנו הבא היה בזיליקת אישטוואן הקדוש (Szent Istvan Bazilika), הנקראת גם בזיליקת סנט סטפן (St Stephen). בדרך עברנו בחנות Mr. Funk ובה בייגלים ודונאטס בכל עיצוב אפשרי.... לאחר שנבחרו דגימות צבעוניות המשכנו לעבר הבזיליקה. בדרך פגשנו את השוטר החביב הזה, שהוא אחד מעשרות פסלים הממלאים את רחובות בודפשט. כשחזרנו קראתי עליו שמומלץ לשפשף את בטנו למזל... חבל שלא ידענו קודם 😉.

פסל השוטר הטוב

מכיוון שסביב הבזיליקה מתקיים אחד משווקי הכריסטמס הגדולים ביותר בבודפשט, שוטטנו תחילה בשוק, לגמנו יין חם, פיצחנו ערמונים קלויים ועוד.

מתחממים עם יין/סייר חם בשוק הכריסטמס

דוכן מתוק (תרתי משמע) בשוק

מי ביקש מקרון ולא קיבל? 

דוכנים בשוק

בכל שוק היה דוכן ובו נול בעזרתו ארגו צעיפים נהדרים

מבט משוק הכריסטמס לעבר בזיליקת אישטוואן הקדוש/בזיליקת סנט סטפן

לאחר מכן נכנסנו לבזיליקה. זהו מבנה יפהפה ומרשים במיוחד, שמתנשא בדיוק לאותו גובה אליו מגיעה הכיפה של בית הפרלמנט - 96 מטרים. סטפן, על שמו נקראת הבזיליקה, הוכתר למלך הונגריה בשנת 1000. מי שמתגעגע אליו יכול לצפות בכף ידו הימנית החנוטה המוחזקת בבזיליקה בתוך תיבה מפוארת. קראתי שמדי שנה ב-20 באוגוסט (הוא יום סנט סטפן) אחרי הצהרים, מתקיימת צעדה נרגשת וצוהלת בבגדים מסורתיים ובגדי פולקלור יוצאת מהבזיליקה ובראשה נישאת היד. אנחנו, שבאנו בנובמבר, לא זכינו....

תכנון הבזיליקה החל כבר ב-1845, אך הבנייה סבלה עיכובים רבים. הארכיטקט המקורי מת ב-1867, שנה אחר כך התמוטטה הכיפה המקורית עקב סערה. הארכיטקט הבא נפטר ב-1891, כ-14 שנה לפני סיום הבנייה. אך גם אז לא עמד המזל לצידה של הבזיליקה האומללה, שנהרסה מהפצצות במלחמת העולם השנייה ושחזורה החל רק ב-1980.

הכניסה לבזיליקה בתשלום, ובתשלום נוסף אפשר לטפס אל גובה כיפת הבזיליקה. הטיפוס הוא של כ- 300 מדרגות נוחות במיוחד (יחסית לטיפוס בקתדרלות אחרות כמובן...) והנוף הניבט מלמעלה שווה הכול!

מבט ממרומי בזיליקת אישטוואן אל נוף העיר

מבט ממרומי בזיליקת אישטוואן אל שוק הכריסטמס הצמוד אליה

בשלב הזה חזרנו, דרך שדרות אנדראשי, לעבר המלון למנוחה קלה.

אחה"צ (חשוך כבר מארבע לכן הרגשנו כאילו הרבה יותר מאוחר) יצאנו חזרה לכיוון שווקי הכריסטמס. תחילה עצרנו לביקור חובה בסניף המקומי של Hard Rock Caffe, לטיפוח אוסף חולצות הרשת הזו שאסיף מחזיק. משם המשכנו לעבר כיכר אליזבט שיש בה מזרקה יפה ובה נמצא גם היעד הבא שלנו: הגלגל הענק של בודפשט – איזה כיף!
 חוויה שלטעמנו מומלץ ליהנות ממנה בערב, כאשר הכל מואר.

הגלגל הענק של בודפשט בלילה

בודפשט בלילה – מראה ממרומי הגלגל הענק

בקצה המזרחי של כיכר אליזבט של הגלגל הענק נמצא גם 'הבור' (Godor) אשר נחפר לצורך הקמת תאטרון לאומי שלבסוף, משיקולים פוליטיים, נבנה במקום אחר. התוצאה היא בור עצום, שהפך תחילה למועדון לילה ובהמשך מולא במים וכיום הוא מעין ברכה גדולה ולא צפויה.
 ליד הגלגל הענק יש שוק כריסטמס נוסף, ואנו כמובן פקדנו אותו ביסודיות רבה. בערב, כאשר הכל מואר, המראה כמובן מרהיב, ובכל שנה אנחנו נהנים ומתלהבים מחדש.

מראה מרהיב של השווקים המקושטים בלילה

חג מולד שמח בכמה שפות… עם העברית לא כל כך הצליח להם ;-)

מיטב הנוער ליד האשוח המקושט

רחוב מקושט בדרך לשוק

לאחר שיטוט בשווקי הכריסטמס שכעת דלקו ונצצו במגוון האורות והקישוטים הלכנו לחפש מקום לארוחת הערב. בסופו של דבר אכלנו באחת המסעדות בחצרות גודזאו, לא משהו מיוחד אבל היה חמים, נעים וטעים. לילה טוב.

בקצרה

• קפה Dorado – מקום נמרץ, צעיר ועליז לפתוח את הבוקר
• Sugar חנות ממתקים בדגש על 50 גוונים של סוכריות ג'לי-בלי.
• מוזיאון השוקולד חביב ולא יותר.
• Mr. Funk חנות דונאטס מקושטים בכל צורה, צבע ודמות אפשריים.
• בזיליקת אישטוון הקדוש לא לוותר על הטיפוס לקומה העליונה (בתשלום)! הכניסה לבזיליקה עצמה היא בתשלום נפרד.
• Budapest eye הגלגל הענק של בודפשט: מומלץ להנות ממנו בערב כשהעיר מוארת!
• אנדרטאות: אנדרטת הנעליים, האנדרטה לזכר קורבנות הכיבוש

יום 4

הבוקר הפתח בקפה Kalap, שהוא מקום בעיצוב תכלכל מודרניסטי וחמים. היה טעים ונעים. שבעים ורעננים הלכנו אל מתחם ה Szimpla; נגה ואני – לראותו באור יום, אביב והבנים – לראותו ולהבין מה זה בכלל, בפעם הראשונה. בלי ספק באור יום הכל נראה אחרת לחלוטין במתחם הססגוני והמשעשע הזה, ראינו עוד המון אלמנטים שלא ראינו בלילה וכצפוי היה פחות עמוס. ההמלצה שלי היא פשוט למצוא זמן ולבוא לכאן גם בערב וגם בבוקר! מכיוון שהיה יום א', התקיים במקום שוק איכרים. בפינה שבה כמה צעירים ניגנו ושרו על במה מאולתרת כשנגה ואני היינו בערב, נמכרו עכשיו דלעות ועגבניות.... השוק עצמו חביב למדי אם כי די קטן – לא משהו לשנות תוכניות בשבילו. בתמונות הבאות אפשר להתרשם מהצבעוניות והרבגוניות של מתחם הSzimpla.

זימפלה – לא לשכוח להסתכל גם למעלה

מנגנים בין הדוכנים במתחם הזימפלה

לאחר מכן צעדנו לעבר יעדנו העיקרי ליום: רובע Buda אשר מעבר לנהר. חצינו את גשר השלשלאות הנחשב ליפה בעיר והיה גם גשר הקבע הראשון שחיבר בין שני חלקי העיר.

בשני קצות הגשר מגדלי אבן אותם מעטרים פסלי אריות. לפי האגדה קפץ האמן שפיסל את האריות לדנובה לאחר שנוכח כי שכח לפסל להם לשון...
 מן העבר השני מוביל הגש לעבר כיכר אדאם קלארק, ע"ש המהנדס שבנה את הגשר. כאן התפצלנו; אביב עלה ברגל ואנחנו, כל השאר, המתנו לפוניקולר ועלינו בו. אביב הגיע קודם...

 המבנה הסמוך לתחנה הסופית של הפוניקולר הוא הארמון המלכותי (Kiralyi Palota) היפהפה; הארמון מכיל הגלריה ההונגרית הלאומית באגף המרכזי והמערבי, את המוזיאון לתולדות בודפשט בחלקו הדרומי ואת הספרייה הלאומית. אנחנו הסתפקנו בשיטוט בחצרות וצפייה בבניינים המרהיבים, וגם בנוף הניבט מכל עבר.

פסל הטורול בכניסה למתחם הארמון (טורול היא היא ציפור מיתולוגית אגדית)

שיטוט קצר בסמטאות בודה (היפות!) הוביל אותנו אל המבוך של טירת בודה. המבוך הוא חלק ממערות טבעיות ש נוצרו לפני מיליוני שנים כתוצאה מתנועה וזרימה טבעית של מים בתוך האדמה. יש האומרים שדרקולה נכלא שם בעבר…

 המבוך הוא אטרקציה משפחתית חביבה; המערות די חשוכות, יש בהן מוסיקה אופראית, תפאורות שונות, חלקן מפחידות וחלקן לא ובסופו של דבר זהו שעשוע חביב שהסיור בו אורך 20-30 דקות. בקיץ מספק המבוך למטיילים מפלט מהחום...

ויתרנו על בית החולים החצוב בסלע: מתחם אשר שימש כבית חולים סודי של כוחות הכיבוש הנאצים, לאחר מכן שימש שוב כ ב"ח בזמן המרד נגד הרוסים ולאחר מכן שימש כבונקר אטומי, מאחד והסיור בו הוא בקבוצות בלבד ולנו זה פחות התאים. אולי בפעם הבאה.

בודה. חוץ מאטרקציות המרכזיות (הארמון, הכנסייה וכו',) יש בה גם רחובות שקטים ויפים

המשכנו ברחובות היפים של בודה לעבר כנסיית מטיאש או בשמה הרשמי: הכנסייה של גבירתנו. השם הנפוץ יותר ניתן למקום בעקבות המלך מטיאש, שהיה היורש העיקרי של הכנסייה והתחתן במקום. במהלך הפלישה הטורקית לעיר (בשנת 1541), הפך המקום למסגד - לא לפני ניפוץ כל הויטראז`ים והפרסקאות המקוריים. זוהי כנסייה גבוהה ומרשימה בסגנון גותי אשר נבנתה בין המאה ה-13 למאה ה-15 (אך רובה שחזורים מן המאה ה-19).

השעה היתה 12:40 והכנסייה נסגרה להפסקה קלה עד 13:00, לכן בינתיים הלכנו להשקיף על פשט ממצודת הדייגים (Fishermen`s Bastion) היפה הסמוכה לכנסייה. זהו מבנה יפה בסגנון רומנסקי שנבנה בשנים 1890-1905, עם 7 צריחים עבור שבעת השבטים שהיוו את מוצא העם ההונגרי. שמה של המצודה ניתן לה בעקבות שוק דגים, שהתקיים באזור בעבר הרחוק. במצודה ניתן גם לצפות בסרט על ההיסטוריה של הונגריה (בתשלום).

אחד משבעת המגדלים של מצודת הדייגים

נוף פשט הנשקף ממצודת הדייגים

לאחר ששבענו מלהביט על פשט היפה, החלטנו שעד שהכנסייה תיפתח נשב לנו לקפה ומאפה ב קונדטורית Ruzswurm  הפועלת מאז שנת 1827. משום מה החלטנו שעלינו לחפשה מעבר לכנסייה; עברנו את כיכר אנדראש ובה מלון הילטון, המשכנו צפונה, הלכנו ברחובות מתוקים וציוריים, ולא מצאנו. החלטנו לחזור לעבר הכנסייה, ושם מצאנו את הקונדיטוריה: כשעומדים עם הפנים אל הכניסה, הקונדיטוריה נמצאת משמאל.

 המתנו קצת בתור ולבסוף התפנו עבורנו שולחן וכיסאות בחוץ על המדרכה. הזמנו מכל טוב והאמת היא ש... די התאכזבנו. חמשת המאפים היו בהחלט מרשימים ויפים, אם הם רק היו גם טעימים בנוסף לזה הכול היה טוב!

חזרנו לכנסייה אשר נפתחה בינתיים; זו כנסייה ענקית ומאוד מקושטת וצבעונית, ברקע נוגנה יצירה של באך שאני אוהבת... למגדל לא טיפסנו הפעם שכן הטיפוס אליו הוא בקבוצות מודרכות בלבד.

קשה מאוד לתפוס את הכנסייה במלוא גודלה בצילום...

במקום זאת התחלנו לרדת לעבר הנהר; הלכנו צפונה ברחוב Tancsics Mihaly, מתעקלים עמו שמאלה עד לשער וינה (Becsi Kapu), שער היציאה מהגבעה. במאה ה-16, כאשר התגוררו כאן יהודים, היה ננעל השער בשבתות, כדי למנוע את חילול השבת.
 משם המשכנו לרחוב Batthyany utca, עמו ירדנו לכיוון הנהר. אלו רחובות לא מתיירים, שקטים, דוממים ומלאי קסם. נדב ציין שהוא יותר אוהב את האזור הזה מאשר את פשט!

בסוף הרחוב, בכיכר Batthyany ter, הגענו אל כנסיית אנה הקדושה (Szent Anna Templom), הבנויה בסגנון בארוקי נפלא מבחוץ, אשר לצערנו היתה סגורה (למרות שהיה יום ראשון!) אז התפעלנו ממנה מאוד מבחוץ, קנינו פיצה לכל הרעבים וירדנו לנסיעה ראשונה במטרו, עד לכיכר אסטוריה. בדרך חזרה למלון עשינו סקר נרחב של מסעדות באזור המלון והזמנו מקום באחת מהן לארוחת הערב.

אחר הצהריים, לאחר מנוחה לרגליים, יצאנו שוב לסיבוב אחרון, ארוך ומקיף בכל שווקי הכריסטמס.

כל שוק כריסטמס והעץ שלו

גם כאן התלהבנו מדוכן המקרונים

דוכן ממתקים בשוק

מבט כללי על השוק בלילה

דוכן שוקולד בשוק

דוכן בשוק

בשעות החשכה מוקרן סרט תלת ממד על קיר הכניסה לבזיליקת אישטוואן; בכל חצי שעה הוא מוקרן מחדש, מומלץ להצטייד במשקפי תלת ממד.

בכל חצי שעה מוקרן סרטון לחג על קיר הבזיליקה

סרט על קיר הבזיליקה

הקרנה של הזמן עד הקרנת הסרט הבא

לגמנו בפעם האחרונה יין חם, קנינו שקית אחרונה של ערמונים קלויים וחמים, והלכנו להתבונן בגשרי הנהר ובטירת בודה המוארים יפה בלילה.

ערמונים הישר מהאש

מבט אחרון לעבר הבזיליקה בלילה

לא לשכוח להשקיף לעבר הגשרים וטירת בודה בחושך!

לאחר מכן הלכנו למסעדת Patkos, שהייתה גם היא מקושטת היטב לקראת הכריסטמס. היה טעים ונעים!
 לילה טוב!

בקצרה

• קפה Kalap: מקום צעיר בעיצוב מודרני מינימליסטי אך עם זאת מזמין ונעים. וטעים.
• מתחם ה Szimpla- מומלץ לבקר גם ביום. בימי א' פועל כאן שוק איכרים קטן וחביב; לא משהו לתזמן אליו במיוחד....
• קונדטורית Ruzswurm  הפועלת מאז שנת 1827, לטעמנו ממש לא משהו, הזמנו הרבה מאפים וכולם היו חסרי טעם באותה מידה ☹
• מסעדת Patkos, מסעדה מקומית חביבה באזור בית הכנסת (כתובת: Wesselényi utca 15). אוכל טוב, מנות גדולות ואווירה כיפית.
• הפוניקולר הדרך המהירה והיפה לטפס אל הארמון המלכותי בבודה. סגור בחלק מהחגים – מומלץ להתעדכן באתר!
• הארמון המלכותי בבודה; מתחם גדול, מפואר ומרשים. הכניסה לאוספים ולספריה בתשלום, השיטוט בחצרות חינם.
• המבוך של טירת בודה. חצי שעה של בילוי משפחתי חביב; ילדים צעירים מאוד עשויים למצוא את המקום מפחיד...
• כנסיית מטיאש: הכניסה בתשלום, כרטיסים קונים בביתן ממול לכניסה. עלייה למגדל בקבוצות בלבד, בתשלום נפרד.
• בית החולים החצוב בסלע: שימש כבית חולים סודי בעיתות מלחמה. הסיור נמשך שעה, בקבוצות בלבד. בסופו של דבר לא ביקרנו בו כך שלא אוכל להמליץ מניסיון אישי.

יום 5

נגה נסעה אל שדה התעופה לפנות בוקר (לו"'ז צבאי מחייב....) ואנחנו התעוררנו בנחת לבוקר אחרון בבודפשט היפה. בוקר מעונן ואפרורי יחסית לימי השמש היפים שהיו לנו עד כה.
 התכנון היה לפתוח את הבוקר במוזיאון פליפר שמענו עליו כל כך הרבה המלצות.... באופן ממש ממש לא אופייני לי, לא טרחתי לבדוק ימי פתיחה, וכך קרה שהשארנו אותו לשני בבוקר, יום בו מוזיאון פליפר סגור...

את ארוחת הבוקר אכלנו בקפה Garzon שקראתי עליו כמה המלצות. אנחנו דווקא פחות התלהבנו ממנו... האוכל היה בסדר ולא יותר, והמקום הגדול והמעוצב היה פחות לטעמנו מכל האחרים שדגמנו.
 נדב רצה לשוט בנהר, לכן החלטנו לשוט באחד מקווי התחבורה הציבורית שהם בעצם סירות על הנהר (קו 2, קו 11).

נסענו במטרו מתחנת Astoria לתחנת Kossuth ter (סתם מעצלנות, בימים הקודמים הגענו לשם בשיטוט רגלי....) ומשם לסירה שהיא קו 2 של התחבורה הציבורית. שטנו לנו מתחנה לתחנה תוך צפייה בשתי גדותיה היפות של העיר; קשה לשבוע מלהביט על הפרלמנט היפהפה, על הארמון המלכותי וכו'; הגוון המעונן של השמיים השתקף גם במי הדנובה, ואותם מבנים יפים שראינו כבר כמה ימים ברצף קיבלו היום מראה אחר…

מבט מהסירה לעבר הפרלמנט ביום מעונן – כמו גלויה עתיקה!

מבט מהסירה לעבר בודה

ירדנו בתחנה האחרונה, ליד גשר אליזבט. אז כבר לקחתי את אביב והבנים לראות את אנדרטת האינסוף שכה רבות הם שמעו אותי מדברת עליה...
 משם הלכנו דרך הואצי לעבר השוק המקורה של בודפשט. הקומה הראשונה כוללת דוכנים של מוצרי מזון: ירקות, פרות, בשר, גבינות וכו'. הקומה השנייה כוללת דוכני מזכרות, דוכני בגדים, תיקים וכו' ודוכני אוכל מוכן שניתן לארוז או לאוכל במקום ליד שולחנות ארוכים מוגבהים.
 המקום היה עמוס מאוד וחסר כל ייחוד ו/או אווירה ביחס לשווקים דומים שביקרנו בהם בערים אחרות... אסיף דווקא רצה לדגום את קומת האוכל, אז השתהינו קצת. הרושם הוא שמטיילים בתקציב נמוך יכולים לצאת מפה שבעים מאוד בזול, כי המנות עצומות!

השוק המקורה

חזרנו לאזור המלון בקו המטרו הירוק. התחנות בו חדשות מאוד, מה שאומר שנבנו בעיצוב מודרני מאוד, עם הרבה בטון חשוף, ובסגנון שונה מאוד מהתחנות ה'רגילות' שראינו כבר בכל כך הרבה ערים על פני הכדור הזה. אביב ואני ממש ממש התלהבנו.

חזרנו למלון, עשינו צ'ק אאוט (כבר יומיים קודם סוכם על צ'ק אאוט מאוחר בתוספת של 20 אירו. כמה נוח!), איפסנו את המזוודה בקבלה ויצאנו אל מתחם Street Food Karavan לקנות לנו אוכל לטיסת הוויז שבה עמדנו לשוב ארצה. באור יום המתחם כמובן נראה שונה; שמנו לב שזהו בעצם רווח בין שני בניינים, שכוסה בחצץ וקושט... חביב ביותר.

מתחם האוכל Karavan

מצוידים באוכל לטיסה, ישבנו לקפה/שוקו/תה אחרונים בקפה Anyam Szerint בו ישבתי עם נגה כמה ימים קודם…

אחר כך חזרנו למלון ונאספנו על ידי ג'ו בכבודו ובעצמו, שבדרך סיפר לנו כי המקומיים באזור כלל לא מרוצים מהפיכתו למתחם בילוי מבוקש. לדבריו, למרות הפריחה הכלכלית שהתיירים מביאים עימם רוב התושבים אינם מרוצים בגלל הרעש, כמויות האנשים וכו'.
 ג'ו עצמו, שנוסע כל היום הלוך ושוב מנמל התעופה לעיר עצמה, דווקא מרוצה מאוד!

בקצרה

• קפה Garzon- קראנו הרבה דברים טובים; לטעמנו היה הסתמי ביותר מבין בתי הקפה בהם ישבנו.
• קפה Anyam Szerint – מקום מתוק וציורי עם מאפים ביתיים נהדרים.

• Street Food Karavan מתחם ברובע היהודי ובו מגוון דוכני אוכל: אמריקאי, איטלקי, מקסיקאי, מקומי ועוד. אווירה כיפית ונעימה, סגור בחורף.

• שייט על הדנובה: האופציה הזולה ביותר היא לעלות על קו 11 או קו 2 של התחבורה הציבורית. עדכונים על לוחות זמנים יש באפליקציית BKK.
• מוזיאון פליפר הוקם על ידי שני חובבים מושבעים של המשחק המוכר והטוב. במוזיאון כ-130 מכונות. בימי שני ושלישי המוזיאון סגור.

אז מה היה לנו...

מזג אויר מושלם, הרבה הרבה שעות שיטוטים ברחובות אירופאיים מקסימים, שווקי כריסטמס חביבים, הרבה היסטוריה: הונגרית אבל גם, ובעיקר, יהודית, שלל בתי-קפה כיפיים (וגם כמה מסעדות), הרבה חנויות עיצוב (אבל ממש מעט קניות); בקיצור – כל מה שצריך לסופשבוע סתווי משפחתי!

לפוסט הקודם

פוסט הבא