לפוסט הקודם

לפוסט הבא: וינה

הקדמה-

אל אוסטריה הגענו באמצע אוגוסט 2012 בשעות הערב המוקדמות, ל11 יום שיכללו את זלצבורגלנד, וינה ובאמצע מעט מאוסטריה עילית. הטיול תוכנן במבנה הבא:

  • יום 1: טיסה לפנות ערב לוינה, לינה בשדה"ת
  • יום 2: השכרת רכב בוינה, יציאה לכיוון זלצבורגלנד דרך אוסטריה עילית
  • ימים 3-7: כוכב בזלצבורגלנד
  • יום 8: נסיעה מזלצבורגלנד לכיוון וינה דרך אוסטריה עילית
  • ימים 9-11: וינה

יום 1:

 ממריאים אחה"צ בטיסת אוסטריאן רועשת למדי לוינה. מאחר והתכנון היה לעזוב כבר למחרת בבוקר, הבחירה במלון NHהמשובח שבשדה התעופה התבררה כמוצלחת ביותר, שכן המלון שוכן ממש בפתח הטרמינל! לאחר ארוחת ערב (יש מתחם מזון מהיר, בתי קפה וסופרמרקט בפתח הטרמינל) ושינה במלון המפנק הזה (שודרגנו לחדר פרימיום), שמנו פעמינו לעבר משרדי השכרת הרכב שנמצאים פחות מדקת הליכה מהמלון, וקיבלנו את המיניוואן שילווה אותנו בהצלחה רבה למשך כל הטיול (אחחח, פולקסוואגן).

יום 2 - יוצאים לדרך!

 הכיוון הכללי היה אוסטריה תחתית, והיעד הראשון: קרמס, (Krems) עיר בעלת מרכז קטן, עתיק, צבעוני ובארוקי שבהחלט מצדיק עצירה. במרכז העיר גם פארק ירוק ויפה שהתאים היטב לפיקניק של צהריים.

רחוב בקרמס
בתמונה: רחוב ראשי בקרמס


 מקרמס נסענו דרך דורנשטיין (DURNSTEIN) ושפיץ (Spitz) לאורך הדנובה ולכיוון מנזר מלק Melk Monastery)) ששוכן בעיר מלק (הנקראת כך על שם משפחת אצולה שחיה בעבר במקום). אמנם ניתן לנסוע בכביש מהיר יחסית, אך אנחנו בחרנו ב'דרך נוף' ולא הצטערנו לרגע. מנזר מלק עצמו כביר ומרשים וציורי עד מאוד.

דרך נוף כפרית באוסטריה עילית
בין קרמס למלק
מנזר מלק - המבנה המרכזי
הכניסה למנזר מלק
נוף ממלק.jpg
העיר מלק, כפי שנשקפת מראש המנזר


מהמנזר נסענו דרומה – הדרך לזלצבורגלנד עוד ארוכה! לשם כך הכינונו מראש את אוסף הדיסקים המשולש 'סיפורי פוגי'; עד היעד אפילו הקטן שבילדינו (6,10,14) כבר ידע בעל-פה את הבלדה על ארי ודרצ'י...

 עם המעבר לאוסטריה עילית השתנה הנוף והשתנה גם מזג האויר לקודר וגשום. בגשם שוטף הגענו לעמק גרוסארל (grossarltal) ולעיירה GROSSARL עצמה (עוד עיירה תיירותית, מלאה אפשרויות לינה וסעידה, פחות מוכרת לתייר הישראלי) ואפילו הצלחנו למצוא את הקוטג' ששכרנו, שהיה יפה ומוצלח אפילו יותר ממה שראינו בתמונות בעת ההזמנה.
 אכלנו ארוחת ערב מזינה ומלאה במאכלים מסורתיים באחד מבתי המלונות בעיירה והתוודענו לראשונה לקינוח האוסטרי המסורתי קייזרשמארן שאמנם אינו אלגנטי למראה כמו כל העוגות המפורסמות אך טעמו מעולה ועוד נשוב להזמין אותו, ואף נחזור ונכין אותו, תחילה בצימר ואח"כ בבית בישראל! (קצת על הקינוח: פנקייק בצוע לחתיכות יחד עם פירות מקורמלים, רוטב מייפל, אבקת סוכר....בתרגום חופשי מגרמנית: סמרטוטי הקיסר) שבעים חזרנו לצימר והלכנו לישון...

עמק גרוסארל, מחלון ביתנו
עמק גרוסארל, כפי שנצפה מחלון הבית באחר צהריים שמשי אחד

http://www.tauernchalets.com/en/ אתר הלינה שלנו
http://www.salzburgerland.com/en/ האתר התיירותי הרשמי של מחוז זלצבורג – נוח ונגיש להכל – הזמנת לינה, חיפוש מידע, מזג אוויר וכו'

יום 3 – מערה, טירה ועיירה

 למחרת קמנו אל בוקר שמשי ויפה ולארוחת בוקר משובחת בצימר (כלולה בהזמנה). מסכמים שעה ובעל הצימר (שף בהכשרתו) מביא את הארוחה – כמה נוח. שבעים נסענו מן העיירה לכיוון העיר וורפן (werfen)בכדי להגיע למערת הקרח הארוכה בעולם: אייסרייזנוולט (eisriesenwelt).

בעיירה השארנו את הרכב ונסענו במיניבוס שמעלה את הנוסעים להר (יציאה כל חצי שעה). המיניבוס הביא אותנו עד לרכבל בו התקדמנו עוד במעלה ההר, את קטע הדרך האחרון עשינו בטיפוס רגלי (אין אפשרות אחרת), התעטפנו היטב ויצאנו לסיור במערה. הסיור כולל 1400 מדרגות אולם אינו קשה כלל (גם לא לילד בן שש – אנו משפחה של מיטיבי לכת וטיילים מושבעים, בארץ ובחו"ל, אך גם לאחרים לא נראה שהיה מאתגר) והמראות מרהיבים; במיוחד התלהבנו דווקא מן החלק האחרון בו הולכים בנקיק חצוב בקרח לעבר היציאה.

 מן המערה צעדנו בירידה לעבר הרכבל, ולמראה אורך התור לעלייה שמחנו שהקדמנו ופתחנו את היום כאן ולא הפכנו את הסדר.

פתח מערת הקרח בוורפן
פתח מערת הקרח
השביל בדרך למערת הקרח,וורפן
הנוף הנשקף מהשביל אל המערה

 ירדנו שוב במיניבוס לעבר הרכב ונסענו לטירה הסמוכה: טירת הוהנוורפן (hohenwerfen) הנראית כטירה הלקוחה מסרטי וולט-דיסני...בעצלות רבה טיפסנו אל הטירה ברכבל, סיירנו בפנים- הטירה משופעת תערוכות נשק ואבירים, חצרות פנימיות יפות, ואטרקציות נחמדות לילדים כגון קביים וקליעה למטרה (בסגנון אבירים כמובן). גילינו שפספסנו את האכלת הבזים, אך סיירנו בתערוכה על אודותיהם, קנינו מזכרות (איך אפשר שלא?) וירדנו רגלית לרכב. הנוף המתגלה בירידה מרהיב והירידה קלה ונעימה. לאחר עצירת קפה ובירה בעיירה השקטה והיפה וורפן, יצאנו חזרה לכיוון הצימר תוך עצירה להצטיידות בסופרמרקט האהוב עלינו BILA הזכור לנו לטובה מהטיול לבולגריה שנה קודם ולגרמניה שנתיים קודם לכן. הפעם הגענו לעיירה ולצימר בשמש רכה ונעימה, ויכולנו לראות עד כמה העמק והעיירה ציוריים ויפים. לאחר ארוחת ערב דשנה בחצר הצימר, פלוס סאונה לבנים (יש סאונה בתוך הצימר) הלכנו לישון עייפים ומאוד מרוצים!

טירת וורפן
טירת וורפן
טירת וורפן, חצר פנימית
חצר פנימית בטירת וורפן
ירידה רגלית ביער מטירת וורפן
המסלול היורד מן הטירה לחניון - מומלץ (כ-10 דקות עד רבע שעת הליכה רגועה ביער מקסים)

http://www.eisriesenwelt.at/ מערת הקרח
http://www.salzburg-burgen.at/en/werfen/ טירת הוהנוורפן

יום 4: כובשים את זלצבורג היעד למחרת היה זלצבורג; העיר הייתה בעיצומו של פסטיבל סרטים ולכן ההנחיות וההמלצות היו לחנות לפי השילוט במגרשים גדולים מחוץ לעיר ולנסוע למרכז בהסעות היוצאות ממגרשים אלו. לא רק שפספסנו את הכניסה למגרשים, אלא שגם מצאנו חניה במרחק כשלוש מאות מטרים ממרכז העיר, ועוד בחינם (יום ראשון חינם)! מזג האוויר הנעים שהובטח בתחזית מתגלה כמדויק, ואנחנו מתחילים. לאחר שקנינו 'כרטיס זאלצבורג' (תקף לאתרים בעיר למשך 24 שעות, כלול בזלצבורגלנד כארד שלא קנינו) שחסך לנו כ-300 ₪ ביום זה, עלינו ברכבל לטירת זלצבורג וסיירנו בה ממושכות- בטירה מרפסות תצפית רבות, חדרי תצוגה מלאים בתערוכות נשקים, בגדים ואביזרים (שווה לבדוק את תערוכת הבובות על חוט – שווה וחוויתי לילדים). ירדנו ברגל ישירות למרכז העתיק, ובדיוק אז חצתה אותו תהלוכה של טרקטורים ישנים נהוגים בידי איכרים ובנות זוגם, בתלבושות מסורתיות כמובן. איזה יופי. אח"כ ביקרנו בכנסיית הdom, בכיכר מוצרט, בבתי קפה משובחים, במוזיאון זלצבורג, בכנסיה הבארוקית ובהרבה כיכרות יפים.

כנסייה במרכז זלצבורג
כנסייה במרכז זלצבורג

 במוזיאון 'פנורמה' ביקרנו בתערוכה אודות משפחת 'פון טראמפ' מצלילי המוזיקה, להנאת חובבי הסרט הקטנים והגדולים שביננו. חובב מוצרט הקטן שלנו לא ויתר כמובן אז הלכנו לבית מוצרט, ואח"כ נחנו לנו כשעה במהלך הפלגה על נהר הזאלצאך, המספקת מבט יפה על העיר כולה. לאחר שנחנו מספיק, אכלנו ארוחת ערב במתחם מסעדות נחמד –STERNBRAU - מתחם נחמד ובו מסעדות רבות מכל המינים, המחירים והסוגים (תאילנדית. מסורתית, איטלקית, צמחונית...) ונסענו חזרה לצימר.



חנות לשוקולד מוצרט, זלצבורג
חנות שלמה המוקדשת למוצרט (אבל בגלל המחירים...לראותה בלבד.... אותו השוקולד בפחות מ1/2 מחיר- בסופרמרקט המקומי:-)

http://www.salzburg.info/en/ http://www.sternbraeu.at/nc/en/home/

יום 5: אל הגרוסגלוקנר! היום הבא תוכנן לנסיעה דרומה לעבר מעבר הגרוסגלוקנר GROSSGLOCKNER)) שבאלפים, לכן התחלנו את היום מוקדם. הנוף משתנה תוך כדי נסיעה ואנו מבינים איזה ברי מזל היינו בבחירה במיקום כה משובח בעמק כה יפה כנקודת הבסיס שלנו. מזלנו התמזל בשנית, כשאנו מגלים ש"נפלנו" על יום טוב – מזג אוויר נהדר- שמיים כחולים, 22 מעלות...נהדר עם הנוף משתנות גם המעלות, שהולכות ויורדות. הטיפוס למעבר הנו בכביש נוח ומוסדר, וכיאה לאוסטרים השילוט כולל גם את מספר הסיבובים. כל סיבוב והמספר שלו.

מעבר הגרוסגלוקנר
מעבר ההרים גרוסגלוקנר

 במעבר עצמו שורר קור עז אבל כמובן שהחנינו את הרכב וטיפסנו לנקודות תצפית בלב האלפים. כאמור, מזג האוויר בהיר (וקריר) ועל כן הראות מרהיבה, פסגות מושלגות למלוא העין.

הגרוסגלוקנר
הגרוסגלוקנר במלוא הדרו

 אח"כ חזרנו לרכב ונסענו חזרה כלפי מטה, אולם עצרנו בדרך ליד אחד העיקולים וטיפסנו לעבר מפל יפה בנוף ירוק ושובה לב. המפל ייזכר אצלנו לעד כ'מפל הפרינגלס' משום שפרינגלס היה הדבר היחיד שהיה לנו בתיק בתור צ'ופר למטפסים יפה בלי לקטר, הלא הם שני בנינו הקטנים: רק מי שיגיע עד למפל העליון (בתמונה) יקבל פרינגלס!

מפל בדרך לגרוסגלוקנר
מפל בדרך הגרוסגלוקנר - "מפל הפרינגלס"

 אין צורך לבחור מראש היכן לעצור– יש המון נקודות עצירה שניתן לחנות בהן ופשוט ללכת בנוף היפה, ממש כמו ללכת בתוך גלויה! נסענו לנקודה נוספת, שוב חנינו ושוב טיפסנו לפסגה המושלגת הקרובה (מדובר בפסגות נמוכות 'מאוד' כמובן-בסביבות ה2000, אין צורך בציוד מיוחד למעט בגדים חמים- הטיפוס אורך כרבע שעה בשביל נוח) לעוד תצפית מדהימה על הנוף והרבה הרבה משחקים והשתוללויות בשלג! כמובן שאסור לוותר על נקודה 11, בה נמצאת תחנת התצפית לפסגה עצמה – הגבוהה בהרי אוסטריה. בתחנה 9 ישנו גם רכבל למי שאוהב ורוצה. אחרי כל זה עוד הספקנו לחזור מוקדם, ובאור, לצימר, כדי ליהנות גם ממנו, לשחק הרבה במתקני החצר ולאכול בנחת. הורגש צורך בהאטת הקצב ובצמצום השעות באוטו ולכן למחר נשעה שינוי תוכניות ותוכנן יום באזור 'שלנו'- עמק גרוסארל, שפחות מוכר לתייר הישראלי, וסט. ג'ואן בפונגאו.

http://www.grossglockner.at/en/

יום 6: נשארים בסביבה

 וזה בדיוק מה שעשינו למחרת; מאחר והאזור מתפקד בחורף כאתר סקי ענק- כולו מלא ברכבלי סקי ואנו פשוט נסענו לעבר אחד מהם – זה שראינו מפינת האוכל של הצימר – ועלינו סתם כך הכי גבוה שניתן היה להתקדם. המשכנו עוד בשבילים רגליים עד לפינה קסומה המיועדת למנוחה ותצפית באמצע ההרים, וירדנו חזרה.

הר בעמק גרוסארל
הנוף מראש ההר אליו עלינו

 כעת התפנינו לשיטוט בכפר הקטן בו שכן הצימר, כפר שכולו צימרים, פנסיונים, מלונות וחנויות וכולם ציוריים עד מאוד. קפה ומבחר משכנע בהחלט של עוגות מקונדיטוריה מקומית, והיינו בשלים לסיבוב קניות, שכלל בעיקר ציוד טיולים עבור הפעמים הבאות... הפער במחירים לעומת הערים הגדולות והארץ כמובן הורגש בהחלט ויצאנו בהחלט בזול! לאחר מכן נסענו בעקבות צריח הכנסייה של הכפר השכן סט. גוהן בפונגאו, (sankt johann im pongau) וגילינו כנסייה מקומית חביבה (אך אין סיבה לבוא במיוחד) בעיירה מצויים גם מתחמי קניות רבים - מכל הסוגים והתחומים (אנחנו למשל חיפשנו חנות צילום, לקניית כרטיס זיכרון נוסף למצלמה...ונקלענו לחנות מוצרי חשמל ע-נ-ק-י-ת במחירי רצפה) . הגיעה כבר שעת צהריים ועוד לא ממש טיילנו, לכן נסענו לנקיק ליכטנשטיין (LiechtensteinKlamm) המצוי תחת הכביש דרכו עברנו פעמיים ביום (אל העיירה 'שלנו' וממנה). זהו אתר חדש יחסית ולכן אינו מופיע עדיין במרבית מדריכי הטיולים הוותיקים- עליהם אנחנו מסתמכים לרוב. מדובר בסיור בנקיק שהנהר חצב לעצמו; הסיור קל מאוד ואורך הרבה פחות זמן ממה שרשום בכניסה, והמראות יפים – בהחלט שווה גיחה!

 *בפלייר שבכניסה ראינו כי יש סיורים ליילים בחודשי הקיץ- נראה יפה עוד יותר- מומלץ לברר אם מעוניינים*

נקיק ליכטנשטיין
נקיק ליכטנשטיין

 לאחר ביקור בסופרמרקט BILA חזרנו לצימר לנוהל הקבוע: משחקים בחצר, גיחה אל הפלג הזורם בכפר, מנגל, כביסות (כן – הגיע הזמן) ארוחה בחצר וסאונה בצימר. אכן, יום רגוע (לא נסענו רחוק ולא חזרנו מרחוק) אך עם הרבה הספקים!

פריחה בכפר
נוף בכפר
פריחה בכפר
פריחה בכפר

http://www.liechtensteinklamm.at/ נקיק ליכטנשטיין
http://www.sanktjohann.com

יום 7: הי דרומה ל(אילת) לקרימל!

 למחרת שוב נוסעים דרומה – הפעם למפלי קרימל (krimmler wasserfle) המפורסמים. גובהם הכולל 380 מטר- יש האומרים הגבוהים באירופה, יש האומרים הגבוהים במרכז אירופה...אבל לילדים שלנו זה לא משנה- אלו המפלים הגבוהים ביותר שראו.
הגענו מוקדם אבל היו מי שהגיעו עוד יותר מוקדם.

נדמה כי בכל רגע נתון ישנם אלפי אנשים באתר הזה. החניה בתשלום מוסדרת ע"י צי סדרנים, ואנו קונים כרטיסים ומתחילים לטפס.
מדובר בסדרה של שלושה מפלים גבוהים ויפהפיים הנטועים בנוף ירוק ויפה. בכל רגע נתון המראה משגע. הטיפוס מיועד למשפחות, השביל נוח ומסודר ויש המון נקודות לעצירה נוחה. למרות שיש במקום אלפי אנשים אין צפיפות ואין דוחק. לאחר המפל הראשון אנו עוצרים לארוחת כריכים, ולאחר המפל השני יש מעין אגמון ואנו עוצרים לשכשך רגליים; התוכניות נעלמות מהר מאוד לאור הטמפרטורה הנמוכה השוררת במים. המקומיים כמובן שוחים... ואנו ממשיכים. החלק האחרון קשה מעט יותר (אך עדיין יש מי שעושים אותו עם עגלות תינוק, עם בני משפחה קשישים וכו'- לעומתם כל הישראלים [מלבדנו] נוסעים במוניות וחבל שכך) אולם הנוף מהמפלס העליון שווה הכל! אנו נשכבים לנו על הדשא להפסקת נוף וחטיפים לפני המסע חזרה למטה.

 הירידה עצמה נדמית כתלולה מהעלייה, ואנו מפנטזים על הקיוסק המצוי בשני שליש הדרך (פתאום שני הקטנים נזכרים שהם מאוד מאוד אוהבים את המגנום החדש שמעולם לא טעמו). לבסוף אנו מגיעים עד למטה ועושים עוד גיחה קצרה לנקודה בה ניתן להגיע כמעט עד מתחת למפל הראשון, וכמובן להירטב מאוד מהרסס כפי שלא נרטבנו כל המסלול.



מפלי קרימל
מפלי קרימל

 לבקשת הקהל במקום ארוחה במסעדה הוחלט לנסוע ישירות לארוחה גדולה בצימר; להפתעתנו כל הסופרמרקטים סגורים בגלל אירוע שאיש לא מצליח לתרגם לנו מהו- יום לאומי או שביתה? לא ברור. למרות שלא קנינו את המצרכים שרצינו (הסתפקנו במה שהיה בחנות בתחנת דלק), בישלנו ארוחה גדולה מדי והיה לנו יותר מדי אוכל... ערב אחרון בצימר, כמובן הבנים רוצים להספיק ליהנות בפעם האחרונה מהסאונה שבצימר, ומהמתקנים שבחצר, וכמובן כולנו רוצים ליהנות עוד ועוד מהשהות במקום הזה הנראה כגלויה.

http://www.wasserfaelle-krimml.at/

יום 8: חוזרים לוינה 
 בבוקר אנו אורזים ויוצאים לעבר וינה עם עצירה בעיר שטייר (Steyr), ה-3 בגודלה במחוז אוסטריה עילית. זו עיר קסומה הבנויה על מפגש של שני נהרות והמרכז שלה ציורי מאוד. כהרגלנו נכנסנו לכל כנסייה אפשרית והתאכזבנו מאוד שהכנסייה הגותית המרכזית הייתה סגורה לשיפוצים. הרחוב המרכזי ציורי וצבעוני וחייב עצירה לקניית מזכרות ופריטים נחמדים בשוק האיכרים המקומי, וכמובן ארוחת צהריים במסעדה. שניצל וינאי לקטן הקרניבור ולאביו, שפצל'ה לאחיו, אחותו ואמו הצמחוניים, מרקים משובחים ושטרודל וקייזרשמארן לקינוח - אוכל שלא נמאס אף פעם.... *העיר מומלצת מאוד בתור תחנת עצירה ומנוחה בדרך לאזור זלצבורג או בחזור משם*

 כמובן שבדיוק בעיר הציורית הזו נשכחה המצלמה ברכב... משם נסענו ישירות לוינה, אליה הגענו באחר צהריים שטוף שמש עדינה וקסומה, היישר למלון סאבוי גארני שהתגלה כבחירה משובחת ואף מושלמת- מלון 3*, מיקום מושלם – 5 דקות הליכה ממרכז העיר ומתחנת רכבת תחתית, ארוחת בוקר נחמדה, חדרים יפים ומרווחים, שירות נהדר ומסייע, מחיר נוח....מה עוד צריך?

http://www.steyr.info/en/ http://www.hotelsavoy.at/

על וינה – בפוסט הבא

ומה עם חלק ב'? מי שעקב, הבין בוודאי שבכל הימים האלו ראינו רק חלק קטן ממה שיש לאוסטריה להציע, ועל כן נטוס לשם שוב מתישהו, לפרק ב...
אז מה הכי אהבנו באוסטריה? את ההרים. את האוכל. את העוגות. את הערים. את הכפרים הציוריים. מספיק, לא?

לפוסט הקודם

לפוסט הבא: וינה