לפוסט הקודם-הטיול באוסטריה
לפוסט הבא
אל וינה הגענו באחר צהריים שמשי של סוף אוגוסט, לאחר טיול כוכב בצפון ומרכז אוסטריה (זלצבורגלנד וטיפונת אוסטריה תחתית). כמובן שגם נחתנו בה, אך לנו במלון בשדה"ת, הגענו בערב והיישר בבוקר יצאנו מערבה לזלצבורג.
הרבה חומר לתכנון הטיול יש כאן:
http://www.wien.info/en
http://www.aboutvienna.org
http://www.wien.gv.at/english
http://www.redguide.at/1/Vienna
וינה מצידה, 8 ימים אחרי, קיבלה את פנינו, משפחה אוהבת טבע וטיולים אך גם אדריכלות קלאסית ותרבות עם 3 ילדים (14,10,6) במזג אויר שמשי אך לא חם – מושלם.
עם הרכב השכור הגענו אל מלון Savoy Garni המומלץ (הוזמן דרך בוקינג.קום לאחר המלצה בכתבה בלמטייל.) ; קיבלנו את החדרים הססגוניים שלנו (לכל חדר עיצוב שונה ומקסים!) ויצאנו להחזיר את הרכב לשדה התעופה. (בכדי לחזור משדה התעופה למלון, בחרנו ברכבת הרגילה (קו S7) ולא ברכבת המהירה CAT. שתי הרכבות מגיעות למרכז וינה המכונה 'מיטה'. הרכבת המהירה נוסעת במשך 16 דקות ועולה מעל 20 יורו, הרכבת הרגילה מגיע בסה"כ 8-10 דקות מאוחר יותר ועולה 4 יורו) .
כעת היה לנו זמן להתרשם יתרונותיו של המלון: מיקום מצוין, עיצוב מקסים כמו של מלון משפחתי משנות העשרים של המאה הקודמת (כולל לבבות עם ברכות שחיכו לנו על הכרים), שירות אדיב, מקצועי וענייני (ומודרני לחלוטין, כמו גם רמת האיבזור)... מומלץ בחום. יצאנו לסיור רגלי בסביבות המלון וגילינו עוד יתרון למיקום המלון – ברחוב המקביל נמצא ריכוז עצום ומגוון של בתי אוכל נעימים ולא יקרים! השניצל הוינאי לא מאכזב את הטורפים הראשיים (בעלי והבן הקטן, אני ו2 הגדולים צמחוניים אך גם מצאנו אוכל טעים מאוד ומגוון), והשטרודל – נפלא.
לאחר ארוחת ערב חזרנו בגשם קל למלון. http://www.hotelsavoy.at/e_hotel.htm - אתר המלון, מומלץ בחום! בבוקר פקדנו לראשונה את חדר האוכל הזעיר ושטוף השמש של המלון; זעיר, אך מקסים ושובה לב בעיצובו ובשירות האישי. למרות גודלו לא חסר דבר ונהנינו מאוד לפתוח בו את כל בקרינו. חשוב לציין כי ארוחת הבוקר כלולה בתשלום על החדר. שבעים נסענו במטרו (יש 2 תחנות מטרו קרובות למלון) לכיכר סטפן וכמובן נכנסו לקתדרלת סטפן הענקית, טיפסנו מאות מדרגות למגדל הגותי שקצה האחד, ירדנו ועלינו למגדל הפעמון המרשים (לא לפספס, ולכאן העלייה היא במעלית) שבקצה השני. הנוף הנשקף מלמעלה מרשים והעליה עצמה היא חוויה, אם כי צעיר בנינו התאכזב מאוד שהובטחו 300 מדרגות ובפועל היו רק 269...מזכרת קטנה מהחנות בראש המגדל מסדרת את המצב, וממשיכים הלאה...כל וינה לפנינו.
ירדנו חזרה אל כיכר סטפן שהיא כיכר מרשימה ויפה מאוד, וממנה צעדנו אל בית המוזיקה של וינה, מוזיאון המוזיקה הגדול והמרשים, הדומה בעיצובו לפסנתר כנף ענק. אנו הגענו בשביל שני חובבי המוסיקה הקלאסית הקטנים שבין ילדינו, אבל הביקור במקום מומלץ גם למי שאינו חובב מוסיקה קלאסית כלל! במקום כמה קומות שרובן אינטראקטיביות ועוסקות במוזיקה ובצלילים באמצעות כל מיני מתקנים ומוצגים מרתקים והביקור הוא בהחלט חוויה! (גם גברת "קלאסי זה משעמם-רוצה-גיטרות-רוק-ביטלס-גרין דיי-מטאליקה וכיו"ב", הבת הבכורה, מאוד התלהבה מהמקום והתאכזבה כשכבר היה צריך ללכת...הזמן טס כשנהנים!) יצאנו חזרה לעבר כיכר 'שווארץ פלאטז'Schwartzplatz , ולאחר הפסקת צהריים משביעה (במקדונלדס ומק'קפה – ילדים הם תמיד ילדים) פנינו אל כנסיית קארל karlskirche המרשימה וממנה, במטרו, לכנסיית מינוריטן Minoritenkirche, בדרך העוברת ברחובות מקסימים עצרנו בגן שעשועים חביב (שוב- ילדים הם ילדים בכל מקום...). ולאחר שמוצו כל המתקנים המשכנו לארמון הופבורג המרשים, הגדול ויפה. הארמון הוא מכלול מבנים ענק, וקשה להקיף את כולו בביקור אחד; ולטעמנו – גם אין צורך. עדיף להשקיע כמה דקות בקריאה, תכנון ובחירה נכונים שיהפכו את הביקור לחוויה. אנחנו בחרנו להתפצל; הבנים בילו בתערוכת האוצרות הקיסריים ותערוכות כלי הנשק המרהיבות, שהמחישו שוב עד כמה מוזיאונים, ארמונות ושאר אתרים היסטוריים יכולים בהחלט להיות אטרקטיביים לביקור עם ילדים. באותו זמן, אנו הבנות שמנו פעמינו לעבר מוזיאון סיסי (יש סיורים במגוון שפות; השתדלו לא להיתקע אחרי אחד באיטלקית...)ובדירות הקיסריות המרשימות. ההתפעלות הגדולה ביותר נרשמה מאוספי כלי המטבח המרשימים בגודלם ובכמותם – בהחלט תערוכה מומלצת ומרשימה! בסוף הביקור עוברים ב"סיסי שופ" – מצחיק כמה מוצרים יכולים להיות מוצרי סיסי....כדאי לערוך השוואה, מה יותר טעים לדעתכם- שוקולד סיסי או שוקולד מוצרט...אצלנו הדעות חלוקות.http://www.hofburg-wien.at/en.html אתר ארמון הופבורג וכל המידע לביקור בו
הלכנו לנו לאזור המלון (כן, המלון נמצא במרחק הליכה סבירה מהרבה אתרים) דרך שדרות מריה הילפר mariahilfer stra; זהו אחד משלושת רחובות הקניות של וינה, והשפוי ביותר מבחינת מחירים, מאחר ואין בו חנויות של מעצבי על אלא חנויות בסגנון של זארה, h&m , המון חנויות פריטים לבית, טכנולוגיה וגאדג'טים, מזכרות, הכי חשוב לנו – ציוד ספורט וטיולים במחירי רצפה בכמויות ומבחר ענק ועוד. וכן, רחוב זה מקביל לרחוב בו נמצא המלון! לאחר התרעננות במלון חזרנו אל הרחוב המקביל השני – אזור המסעדות. מבשלת הבירה siebensternbr שבתה את ליבנו ואכן הייתה זו אחת מארוחות הערב המשובחות שאכלנו, במקום עם אוירה מושלמת להעצמת החוויה. במקום מבשלת בירה פעילה (וטעימה) שיפה לראות, עישון אסור, ומבחר גדול וטעים של אוכל, גם לצמחונים שבינינו. למחרת נסענו לאזור התיאטרון (למרות שהוא בעצם במרחק סביר להליכה ברגל מהמלון, אך לא רצינו לעייף את הילדים על הבוקר) ושוטטנו בין המבנים המרשימים שבאזור הפרלמנט, בית העירייה וכנסיית הנדר הגותית. משם נסענו לשוק נאש מרקט - naschmarkt – ואחרי קנייה קטנטנה או שתיים מיד ברחנו בשל הצפיפות הישר אל ארמון שנברון SchloSchbrunn עצום הממדים.
רכישת כרטיס משולב אפשרה לנו לשוטט בגנים בלא הגבלת זמן, מה שאפשר לנוח מדי פעם בפינות חמד יפות בגנים ולהתאים את הקצב לזה של הילדים. עלינו למרפסת התצפית ב'גלורייטה' שבהמשך הגן (ולא פסחנו על עצירה בבית הקפה במרומי המבנה) ואז נכנסנו לארמון. הארמון עצום ומרשים, וגם הילדים התפעלו מהצבעים, השפע, הגודל. http://www.schoenbrunn.at/en.html
נסיעה חזרה לאזור המלון וביקור בקונדיטוריה חביבה בתחילת הרחוב, ועייפים ומרוצים הלכנו לנוח. ובערב – כמובן אל אזור האוכל הנחמד שלידנו. למחרת, בבוקרנו האחרון ישנו עד מאוחר(!) ואחרי היציאה מהמלון (אליו עוד נחזור לאסוף את מזוודותינו שהופקדו בו למשמרת) נסענו אל רובע prater לצפייה בווינה ממרומי הגלגל הענק, ובהמשך – נסענו בחשמלית סתם כך כדי להתבונן עוד בעיר היפה הזו. כשנמאס, עצרנו ועלינו על החשמלית הנגדית והגענו אל כיכר קארל; לאחר קצת משחקי כדור על הדשא (תמיד טוב שיש כדור קטן וקל בתיק!) צעדנו לאזור היפהפה של כנסיית שטפן stephansplatz דרך כיכר אלברטינה,albertinaplatzהציורית וביקרנו בכנסיה האוגוסטינית בכנסיית סט. מיכאל ובכנסיית סט. פיטר שממנה צעיר ילדינו הכי התלהב! לאחר חזרה במטרו לאזור המלון, נבחרה מסעדה הנמצאת בתוך סוכת גפנים ברחוב stiftgass 8 כמיקום טוב לסעודתנו האחרונה בווינה. המסעדה חביבה מאוד (אך לא יותר מכך). לקחנו את מטעננו מהמלון, צעדנו למטרו הקרוב ומשם למרכז העיר, שם נסענו ברכבת s7 בחזרה אל שדה התעופה. לאחר שורת תקלות ועיכובים (של הטיסה, לא שלנו) – המראנו עם טעם של עוד לחזור ולבקר שוב באוסטריה ובוינה!