באזל ופרייבורג: סופשבוע של כריסטמס למתחילים

לפוסט הקודם

לפוסט הבא

כבר בעת הביקור החורפי שבעלי ואני ערכנו בחורף שעבר בשווקי הכריסטמס ברומניה, עלה הרעיון לקחת את הילדים שיראו וייהנו גם הם מהכיף היפה הזה הנקרא שווקי כריסטמס.
 היעד שנבחר, בהתאמה לתאריכי פתיחת השווקים, מחירי טיסות ושאר ירקות, היה העיר באזל, ומאחר שרצינו להקדיש גם חצי יום לפרייבורג שכל כך אהבנו בעת הטיול ביער השחור, בדקנו ווידאנו שיש תחבורה נוחה מבאזל אליה.
 וכך, בהרכב חלקי שכלל אותנו ואת הבנים ללא הבכורה שלא קיבלה שחרור משנת השירות בתנועה בה היא נמצאת כרגע, טסנו לנו ביום חמישי שטוף שמש של סוף נובמבר אל באזל. התורים בטרמינל 1 (טסנו עם איזיג'ט, טיסה נוחה וזולה!) הפתיעו אותנו מאוד אך בסופו של תור הגענו כמובן אל השער הרצוי, ובזמן.

נחתנו בבאזל ונסענו באוטובוס היחיד היוצא מנמל התעופה אל מרכז העיר (כעשר דקות נסיעה).
 מנהג חביב יש בבאזל: המתארחים במלונות/אכסניות/דירות וכו' זכאים לנסיעות חינם בתחבורה הציבורית! על כן, טופס ההזמנה של הדירה בה עתידים היינו להתאכסן הספיק ככרטיס נסיעה.

לא זכרנו בדיוק את הוראות ההגעה שבעל הדירה שלח לנו, ולא הצלחנו לפתוח את האפליקציה בה נשלחו; זכרנו רק היכן לרדת מהאוטובוס.
 בלית ברירה פנינו אל הקיוסק היחיד שהיה בתחנת האוטובוס;בעל הקיוסק, הודי חביב ומסביר פנים, הסביר לנו בדיוק כיצד להמשיך לנסוע (תחנה אחת בטראם) או ללכת ברגל. בחרנו בהליכה רגלית של פחות מעשר דקות, והגענו אל רחוב מגורים שקט וחביב בו שוכנת Caza Espernza .

בעל הבית (יש בבניין שתי דירות אירוח, אנו שכרנו את הגדולה שבהן) היה אדיב וסבלני והראה לנו את כל הציוד בדירה, שכללה שני חדרי שינה מרווחים מאוד, פינת אוכל, מרפסת ומטבח מצויד היטב.
הוא ענה על כל שאלותינו, נתן לנו את כרטיסי הנסיעה חינם בתחבורה ציבורית וחזר והפציר בנו לפנות אליו (2 קומות מעל) אם נצטרך עוד משהו, החל בשמיכות נוספות וכלה בתבלינים נוספים למטבח המצויד היטב.
הדירה הייתה מצוחצחת ונקייה והתחושה שהוא נתן לנו הייתה שהוא ממש רוצה שאורחיו ירגישו נוח ויהיה להם כל מה שהם צריכים. שילמנו כחמש מאות אירו לשלושת הלילות והרגשנו שבהחלט יש תמורה למחיר.
 לאחר שבעל הדירה הלך הכנו קפה (סתם הבאתי מהארץ, במטבח היה קפה, פרקולטור ועשרות סוגי תה...כמו גם מוצרים בסיסיים כמו חלב, שמן, סוכר ועוד) סרקנו ביסודיות את הדירה, גילינו את מצבור הפאזלים ומשחקי הקופסא וגם את החטיף המתוק שמונח לכל אחד על הכרית עם ברכת ברוכים הבאים.

התעטפנו בצעיפים, כפפות וכו' ויצאנו לקרוע את העיר. כמובן שבחוץ מחשיך מוקדם אך הטמפרטורה בחוץ הייתה סבירה לחלוטין: 6-7 מעלות צלסיוס.
כעבור כשלוש דקות הבנו עד כמה מיקום הדירה מעולה: מחד - הרחוב הקטן בה היא ממוקמת ושקט מאוד, מאידך – במרחק שלוש דקות יש המון תחבורה ציבורית (קווי טראם מס' 1 ו- 3 שאיתם אפשר להגיע לכל אתריה המרכזיים של העיר) , סופר מרקט, כספומט וכו'.
נסענו בטראם מס ' 3 לשוק הכריסטמס שכונה בפינו החל מאותו רגע 'הראשון'- השוק בכיכר בראפוסר (Barfüsserplatz). הרחובות כולם כבר מקושטים באשוחים מוארים, פנסים ונוצצים למינהם.
את פנינו קידם ריח עז של סיידר חם באוויר והילדים, שלא ידעו למה לצפות, מיד התלהבו משלל האורות והקישוטים. קשה לתאר במילים כמה ששווקי הכריסטמס צבעוניים, עליזים, מקושטים ויפים וקשה גם לתאר את האווירה הכיפית...
 נכנסנו אל בין הדוכנים וגילינו את מקור הריח – דוכן הסיידר היה הראשון בשוק. כדי להיכנס לאווירה דבר ראשון קנינו סיידר חם וגם פונץ', שהוא הגרסה נטולת האלכוהול, לילדים. המשקאות מוגשים פה בכוסות חרסינה דמויות מגף, אותן מחזירים בתום השימוש ומקבלים בחזרה שלושה פרנק.

 מהר מאוד הבנים הבינו את העיקרון של השוק;

שוטטנו בין הדוכנים והתבוננו באורות, הנצנצים והקישוטים הנהדרים. חלק מהדוכנים מכילים מיצגים שלמים על הגג דווקא...
 על גגות הדוכנים, בין הקישוטים, ראינו איילים צועדים, דובים מתנפחים, סנטה-קלאוסים דוהרים במזחלות ועוד.

במקום ארוחת ערב דגמנו את הדוכנים השונים, האמצעי גילה את נפלאות הראקלט (אנחנו הכרנו מקודם וידענו למה לצפות) ולסיום קנינו קרמבו בצורת מיניונים. קנינו גם קצת מזכרות בדוכנים, בעיקר לגדולה שנשארה בארץ…

חזרנו בטראם לדירה החמימה שבעים ועייפים (לא ברור ממה) והשמשנו חלק מהפאזלים שבדירה.
_________________________________________________________________
התעוררנו ביקיצה טבעית, אכלנו ארוחה פשוטה של קורנפלקסים וכו' בתוך הדירה מאחר והמרפסת הייתה בלתי אפשרית – בחוץ 4-5 מעלות...
 נסענו בטראם מס' 1 לתחנת הרכבת המרכזית SBB. התחנה כבר קושטה כולה ולחג ונראתה כשוק כריסמטמס קטן בעצמה….

קנינו כרטיסי נסיעה לפרייבורג שבגרמניה וכמובן צידה לדרך. המחלקה השנייה של הרכבת הייתה קצת עמוסה אך לבסוף מצאנו לנו מקומות ונסענו בנחת נסיעה של 45 דקות לגרמניה.

הגענו לפרייבורג; את צריח הכנסייה רואים מתחנת הרכבת וקל לכוון לפיו את דרכנו אל המרכז העתיק של העיר הזו (פחות מעשר דקות הליכה). עצרנו להציץ במבנה היפה של מוזיאון הארכיאולוגיה והגנים שסביבו והתקדמנו למרכז.
הטמפרטורה בינתיים התקדמה גם היא וטיפסה עד 13 מעלות!
 בדקנו היטב את שוק הכריסטמס; תמהיל הדוכנים היה דומה לזה שבבאזל אך זול יותר כצפוי;

קישוטי השוק והרחובות המרכזיים כמובן לא הפסיקו להלהיב אותנו, שאיננו מורגלים בהם... כמובן שמאפים טריים ושאר מעדנים שקנינו בין דוכני השוק החליפו את ארוחת הצהריים.
התקדמנו לעבר שוק האיכרים שבחצר הקתדרלה, כמובן שבנוסף למוצרים הרגילים (גבינות, ריבות, ירקות, פירות ושתילים) דוכנים רבים התמקדו בהכנת זרים לכריסטמס או מכירת ענפי אשוח ירוקים ויפים.
נכנסנו (שוב) אל הקתדרלה הגותית הגדולה והמרשימה. מכל הכנסיות הרבות שראינו בשיטוטינו בעולם כולנו מעדיפים את הקתדרלות הגותיות, וזו של פרייבורג בהחלט עונה על הדרישות.
כהרגלנו, טיפסנו את אל מגדל הפעמונים (התשלום למעלה לקראת סוף הטיפוס). המראה מגובה רב כל כך (מעל מאה מטרים) עוצר נשימה כמובן והפעמונים הגדולים בדיוק צלצלו...
 לאחר שירדנו המשכנו לשוטט ברחובות המרכז העתיק והיפה, אותו זכרנו היטב מהפעם הקודמת למרות שחלפו יותר משש שנים.…

בתמונה: מרכז פרייבורג

ערכנו קצת קניות ברשתות אהובות כמו DM ו Butlers - שהיא אחת הרשתות האהובות עלי.
שוב התפעלנו מהציוריות של הרחובות המרוצפים באבנים ותעלות המים הזורמות בצידיהם.
עצרנו בגלידריה נחמדה וחזרנו אל תחנת הרכבת, כדי לחזור לשוויץ.
הנסיעה הפעם עברה מהר יותר; חזרנו בטראם אל שכונת המגורים שלנו. תחילה עברנו בסופרמרקט DINNER כדי שארוחת הבוקר של מחר תהייה יותר מגוונת ואז הלכנו לדירה.
למרות שהשעה הייתה רק ארבע אחר הצהריים הרגשנו כאילו כבר אמצע הלילה...
 הבנים שיחקו וצפו בטלוויזיה ואנחנו נחנו.

לפנות ערב יצאנו שוב, הפעם לעבר השוק שכינינו 'השני'. גשם דקיק טפטף קלות, אך לא כזה שהפריע לנו בתוכניות. תחילה עלינו על הטראם בכיוון הלא נכון; עכשיו יכולנו לענות לקטן על השאלה היכן הטראם מסתובב בסוף הנסיעה....
 לאחר העיכוב הזה הגענו לבסוף אל השוק שבכיכר מאנסטר (Münsterplatz). הכיכר קיבלה את שמה מקתדרלת Munster כמובן, אך אנו נבקר בה רק מחר, בשעות הפתיחה המקובלות.

בתמונה: קתדרלת Munster בלילה

בתמונה: השוק בכיכר Munster בלילה

השוק הזה התגלה כקטן יותר אך עדיין יפהפה! כמובן סיירנו בין הדוכנים, והקטן קיבל שיפוד שהוגדר על ידו כטוב ביותר שאכל מימיו! לא ויתרנו גם על ראקלט ועל עוד קשקושים לאוכל ולמזכרת. כאן גם אכלנו את הלביבות הראשונות שלנו לחורף זה; למרות שחנוכה שלנו עדיין לא הגיע דוכן לביבות תפוחי אדמה בשוק היה הומה אדם.
עייפים ושבעים חזרנו בלילה לדירה.
 התעוררנו ביקיצה טבעית כשפנינו לעבר שוק הפשפשים של באזל. האמצעי, שמראש לא רצה לבוא, המשיך לישון. נסענו בטראם (קו מס' 3) עד ה Spalentor שהוא שריד יפהפה של חומת באזל העתיקה, ומשם צעדנו כשתי דקות אל כיכר פטר Petersplatz)) שהיא אחת הכיכרות העתיקות והמקסימות בבאזל!

בתמונה: מבט על שוק הפשפשים

בימי שבת מתקיים סביב הכיכר הירוקה שוק פשפשים מקסים ובו עשרות רבות של דוכנים המציעים מכל הבא ליד: בגדים, מזכרות, כלי בית, משחקים, תקליטים, כלי עבודה ועוד ועוד ועוד.
 אנו, כחובבים מושבעים של שווקי פשפשים, התלהבנו מאוד ומיד ניגשנו לסריקה שיטתית של כל הדוכנים. הבן הקטן שבא אתנו התגלה כפשפשולוג מובהק בדיוק כמונו...הוא מיד הבין את העיקרון ולא נרתע מלחפש בין הדוכנים והחפצים את המציאות הרצויות לו (ברומטר של ספינה ושני עיטורים מאיזה קרבות עתיקים...) השוק מגוון ויפה, נקי, שקט ומסודר – תענוג. אנו יצאנו ם שלל שכלל מעיל בשבילי בעשרה פראנקים (פחות מחמישים ₪), כלי מטבח נפלאים מנחושת ומלחציים קטנטנים לבעלי.

חזרנו לשכונה שלנו, עברנו בסופרמרקט Migros (הרבה יותר גדול ומגוון) והלכנו לחדר. הערנו את האמצעי ואכלנו ארוחת בוקר משודרגת וגדולה.

נסענו אל מרכז העיר כדי לראות אותו באור יום, הפעם בדגש על המבנים והרחובות ולא על שווקי הכריסטמס. גם באור יום אי אפשר לפספס את ההכנות לחג, העיר מקושטת וכל חלונות הראווה מוכנים לכריסטמס.

התחלנו בכיכר התיאטרון (Theaterplatz), ליד מבנה התיאטרון נמצאים גם קתדרלת אליזבת החביבה (אך לא יותר) ומזרקת טינגלי שהיא מעין בריכה מלאכותית ובה פסלים שמסתובבים, נעים ובעיקר משפריצים מים. הלכנו רגלית לאזור כיכר ברפוסר והשוק ה'ראשון'. כיכר זו, ה שוכנת בקצה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה, היא אחת הכיכרות המרכזיות בבאזל. בכיכר ממוקם גם מוזיאון ההיסטוריה של באזל, השוכן בתוך הכנסיה הפרנסיסקנית השולטת בכיכר, שהוסבה לצורך זה. הצצנו מהכניסה אל תוך הכנסייה אך על המוזיאון ויתרנו. במקום זה קנינו בחוץ פרעצעל ענק במיוחד (כשלושים ס"מ!).

הלכנו לעבר כיכר השוק ובית העירייה Marktplatz & Rathaus)). בכיכר התקיים שוק איכרים (בכל יום חוץ מימי ראשון, החל מהשעה שבע בבוקר) שלטעמנו היה מוצלח הרבה יותר מזה של פרייבורג. כמובן שקנינו טעמנו כה וכה...
בית העירייה האדום מרשים ובולט, נכנסנו אל חלקו הפנימי הפתוח לקהל ולא שכחנו לחתום בספר המבקרים הענק (כמטר רוחבו).
המשכנו ללכת לעבר הריין והגענו אל מלון שלושת המלכים (Les Trois Rois) שעל מרפסתו צולם הרצל בצילום המפורסם ביותר שלו. זיהינו את המרפסת הצופה אל הריין, והמשכנו להתקדם.
הגענו אל כיכר מאנסטר והתמקדנו יותר בקתדרלת מאנסטר ופחות בשוק. נכנסנו אל הקתדרלה;
אמנם לא גותית אך בהחלט מרשימה. סביב הקתדרלה שוטטנו במכלול חצרות כולל מרפסת תצפית מרשימה לעבר הריין והגדה השנייה. ראינו שיש סביב הכיכר הכנות למרוץ כלשהו אך לא בדיוק הבנו מה ומתי...
 התקדמנו לעבר שכונת סט. אלבן הציורית. זו שכונה ירוקה, ציורית ומקסימה שתענוג לשוטט ברחובותיה (בעצם, תלוי את מי שואלים...הילדים התרשמו פחות מאתנו).

בתמונה: סט. אלבן

יש בה שער עתיק של החומה, תעלות ומעבירי מים הנשפכים אל הריין והרבה בתים ציוריים. אנחנו היינו מוכנים לשוטט בה עוד ועוד אך הבנים הביעו את מורת רוחם ולכן חזרנו אל ציר התנועה המרכזי לתחנה של טראם מס 3. ליד התחנה מצאנו קונדיטוריה חביבה וכמובן שדגמנו את מוצריה עד שהחשמלית הגיעה..

פינה ציורית בשכונת סט. אלבן

חזרנו לדירה לשנת צהריים נעימה של שבת.

בחמש אחר הצהריים כבר היינו אחרי מנוחה, קפה חם ואריזת מטלטלינו; נסענו לידו השני של הנהר על גבי הגשרים המקושטים (קוים 5, 16 מכיכר בראפוסר) וירדנו בכיכר Messa, שהיא מבנה מודרני עצום דמוי כיפה פתוחה.

בתמונה: גשר על הריין, מקושט לחג

שוטטנו קצת בצד זה של הנהר שאינו מקושט וחגיגי במיוחד, ונסענו חזרה לגדה המוכרת לשיטוט אחרון בשווקים המוארים והנוצצים.
 כצפוי, בערב היה מרכז העיר עמוס במיוחד (מוצ"ש); בנוסף לעומס המבקרים בשווקי הכריסטמס גילינו שההכנות למרוץ שראינו בצהריים נשלמו והמרוץ עצמו מתקיים במרכז העיר. מכל העברים עטו על הקהל חברות הנותנות חסות לאירוע, כך קיבלנו חטיפי אנרגיה, דוגמיות רבות של סבונים (לגברים בלבד, למרות שהיו מרוצים נפרדים גם לנשים ולילדות...) תיק ובקבוקים ספורטיביים למים... כמובן שסגירת חלק מהרחובות לטובת המרוץ הוסיפה לעומס הכללי אך האווירה כולה הייתה שמחה ועליזה.

בתמונה: השוק בכיכר Munster

שוטטנו שוב ברחובות המוכרים, המשכנו ליהנות מקישוטי השווקים, ראינו את המרפסת 'של הרצל' בלילה ואת הראט-האוס כשהוא מואר. שתינו יין חם אחרון ועוד אחד אחרון חביב, אכלנו ראקלט אחרון, נפרדנו מכל הקישוטים והאורות והלכנו לישון.

לפנות בוקר התעוררנו וצעדנו בעיר הדוממת לעבר תחנת האוטובוס אל שדה התעופה וזהו...נגמר.

לא הספקתי לבקר באף אחד משלושת המוזיאונים בהם תכננתי לבקר, אבל כן הספקנו ליהנות ולספוג את האווירה המיוחדת שבשבילה נסענו. וזה העיקר!

לפוסט הקודם

לפוסט הבא