חוזרים ליוון. חלק א: הקדמה, מסלול, אתונה וקורינתוס

לפוסט הקודם

לפוסט הבא: יוון חלק ב

לפוסט יוון חלק ג

לפוסט יוון חלק ד

לפוסט יוון חלק ה

לפוסט יוון חלק ו
לטיול הבא שלנו ביוון

בפעם הראשונה טיילנו ביוון בירח הדבש שלנו. זה היה הטיול המשותף הראשון שלנו בחו"ל, ובכלל, טיול ראשון בחו"ל עבור אביב. התניידנו ברכבות ובאוטובוסים, מצאנו מקומות לינה בלי Bokking.com/למטייל/TripAdvisor... מאז חלפו עשרים ושלוש שנים, נולדו לנו שלושה ילדים והצעיר שבהם, נדב, חובב היסטוריה ומיתולוגיה, רצה מאוד לראות את האקרופוליס ואת דלפי. אנחנו עצמנו דיברנו על חזרה לאתונה כבר מאז אולימפיאדת 2004; הסתקרנו לראות איך השפיעה ההערכות לאולימפיאדה על אתונה, שאנחנו חווינו אותה כפרימיטיבית ומוזנחת (בלי קשר לרושם העצום של אתריה ההיסטוריים).

וכך הוחלט כבר מזמן שהשנה נוסעים לטייל ביוון. בניגוד למנהגנו להזמין את כרטיסי הטיסה והרכב השכור כבר בנובמבר, הפעם חיכינו לתאריך הגיוס של נגה בכורתנו. וחיכינו. וחיכינו.
כך יצא שרק בפסח הזמנו סוף סוף טיסה, רכב שכור ומקומות לינה, מה שכמובן ייקר את עלות הטיול כולו.

מנזר סט. דיוניסוס על מורדות האולימפוס

קצת פרטים טכניים להתארגנות:

• רבות כבר נכתב על כך ש Google Maps אינו מדויק וזמני הנסיעה שהוא מציג אינם קשורים למציאות. על כן, לתכנון ובחירת מסלולי הנסיעה השתמשנו באתר Via Michelin שהוכיח עצמו שוב ושוב והציג זמני נסיעה מדויקים ביותר.

• מאחר ובנסיעה עצמה אנו מעדיפים מפות על פני אפליקציות, עם עדיפות לאטלסי מפות ולא מפה אחת ענקית המכסה את כל גופו של המתבונן בה, רכשנו אטלס מפות בקנה המידה הכי קטן שמצאנו ברשת: 1:350,000, עם כיתוב גם באנגלית וגם ביוונית. הוא התברר כלא מוצלח במיוחד, בעיקר משום שהחיבור בין הדפים לא היה תקין, כך שתמיד חסר איזה קטע קצר מהדרך ולא פעם הפניה שחיפשנו היתה בדיוק בקטע הזה...

• טיסות: אנחנו טסנו עם חברת AEGEAN, חברת הטיסה היוונית. הטיסה שלנו יצאה בעיכוב, הטיסה של בתנו שהצטרפה בהמשך יצאה בעיכוב עוד יותר גדול מה שגרם לה לפספס את טיסת ההמשך שלה. כך שלמרות המטוסים המרווחים והנוחים קשה לנו להמליץ על חברה זו.

• הצטיידות: ליוון אין צורך בציוד מיוחד (איזה כיף!) רק ביגוד מתאים ליעד – בגדי ים לחופים, ציוד טיולים לטרק וכדומה. וכמובן כובעים והרבה קרם הגנה למטיילים בקיץ. אנחנו הבאנו מהארץ גם כמות נכבדה של חטיפי אנרגיה לטרק, כדי לא לבזבז זמן על לחפש אותם לפני הטרק.

• שכירת רכב: רכב, והדלק שהוא צורך, הם אחד הרכיבים היקרים בטיול ליוון. לכך יש להוסיף את עלות כבישי האגרה. אנחנו השתמשנו הרבה בכבישי אגרה, ובסופו של דבר עבור יותר משבועיים בכבישים שילמנו 41 אירו (לא כולל 13 אירו עבור הנסיעה על גשר אנטריו-ריו). כך שכבישי האגרה אינם הרכיב היקר בסיפור. חיפשנו ג'יפ עבור כבישי אזור הזגוריה (בדיעבד לא היה בו צורך!), וכמובן שלא רצינו לשלם את המחירים שחברות ההשכרה הגדולות דורשות והעדפנו לחפש בין החברות המקומיות. לבסוף מצאנו ג'יפ בחברת Acropolis rent a car שהיא חברה די קטנה ונראה לנו שפשוט השכירו לנו את הג'יפ של אשתו של הבעלים....

• חומר ומידע על יוון: הרשת כמובן עמוסה לעייפה במידע וכתבות. נעזרנו במיוחד באתרים הבאים:

האתר של גילי חסקין, סיפור דרך, מסע אחר

וכמובן המון מידע, כתבות וטיפים מאתר 'למטייל', ובפרט מהבלוגים:

הבלוג של orlyrom, הבלוג של ronysh1, הבלוג של assafn, הבלוג של דבי, הבלוג של רבקה

הבלוג של sancho, הבלוג של nita15, הבלוג של oferf

(מתנצלת מראש אם שכחתי מישהו....)

והבלוג Mamarazzi שעזר לנו להחליט לבלות כמה ימים בחצי האי פליון, אבל עוד אגיע לכך בהמשך.

צוק בחוף מילופוטמוס, פליון

די מהר הבנו שאם אנחנו רוצים לטייל בקצב שלנו, לחוות כל מקום לעומק, לא נספיק להיות בכל יוון. אז מה. ככה נשאר עם טעם של עוד לפעם הבאה...

אז זו תכנית הטיול שגיבשנו, בכפוף לכמה אילוצים.

• יום 1 הגעה לאתונה, מלון

• יום 2 אתונה

• יום3 אתונה

• יום 4 איסוף הרכב, נסיעה לתעלת קורינתוס, קורינתוס העתיקה וחזרה לאתונה

• יום 5: נסיעה לדלפי, סיור בדלפי

• יום 6 נסיעה מדלפי למטאורה, סיור במטאורה

• יום 7: נסיעה לכיוון האולימפוס. לינה בכפר אגיוס דמטריוס

• יום 8: אולימפוס. עליה עד refuge A, לינה ב refuge A

• יום 9: אולימפוס. השארת ציוד ב refuge A, עליה עד איפה שמתחשק...ירידה חזרה ללינה ב refuge A

• יום 10: ירידה מהאולימפוס, נסיעה למקום הלינה בכפר אגיוס דמטריוס. לאחר מקלחות וכו' – טיול באזור/נסיעה לסלוניקי וחזרה לאגיוס דימטריוס

• יום14-11: נסיעה לחצי האי פיליון

• יום 15: נסיעה ללריסה

• יום 16-19: זגוריה

• יום 20 – נסיעה דרומה עד נפפקטוס

• יום 21: חזרה לאתונה דרך הפלופונז

• יום 22: אתונה וטיסה הביתה

המסלול כאמור כפוף לכמה אילוצים, בלעדיהם היינו מחברים את מטאורה לנסיעה לעבר הזגוריה ובכלל היינו משאירים את חצי האי פליון לסוף. כמובן שהתכנון הזה גובה בחוברת מפורטת שהכנתי לנו אודות כל מקום, מה יש לראות ולעשות בו וכדומה. כפי שייכתב בהמשך, לפעמים תוכניות לחוד ומעשים לחוד ;-)

המנזר הגדול, מטאורה

יאללה, מתחילים....

יום 1

בשעות אחה"צ מוקדמות הגענו לנתב"ג שהיה רגוע ולא עמוס במיוחד. גם אנחנו היינו כאלו (רגועים) עד שכחצי שעה לפני הטיסה הסתבר שטיסת Aegean לאתונה מתעכבת...המתנו בסבלנות, קנינו אוכל לבנים (נחשו כמה עולה פלאפל עם צ'יפס וקולה בשדה התעופה? צדקתם. שישים ש"ח!) ולבסוף טסנו לדרכנו, כשכבר די ברור לנו שהערב הראשון באתונה אבוד...הטיסה עצמה היתה נוחה והמטוס מרווח מאוד.

מבט לילי על אתונה, האקרופוליס בפינה הימנית העליונה

באתונה גילינו שיש תעריף קבוע למוניות משדה התעופה למרכז העיר – 38 אירו. בהתחשב בזה שעלות נסיעה במטרו לארבעתנו עמדה על 36 אירו, העדפנו לקחת מונית עד פתח המלון. הטייס, סליחה, הנהג, היה אדיב ונעים (כמה חידושים ביחס לביקורנו הקודם: נהג מנומס, תעריף קבוע) ותוך זמן קצר היינו בפתחו של מלון Athinais , שהתגלה כמלון מודרני, מצוחצח ונעים במרכז אתונה (אם כי לא במרחק הליכה ברגל מהאקרופוליס ושאר האתרים המרכזיים). פקיד הקבלה היה חביב ומקצועי, קיבלנו שני חדרים צמודים ומרווחים ו...הלכנו לישון.

יום 2

את הבוקר פתחנו בחדר האוכל של המלון; ארוחת בוקר נחמדה, שכללה כל המרכיבים המקובלים וגם כמה מאכלים מסורתיים כמו פודינג אורז, פרות משומרים לפי מתכון מסורתי ועוגות מקומיות. נחמד בהחלט.

הבוקר הזה יועד רובו ככולו לעתיקות של אתונה; ראשית צעדנו אל תחנת המטרוMegaro Mousikis הנמצאת בהמשך השדרה, פחות מעשר דקות מהמלון. תוך כדי הליכה הכרנו קצת את הסביבה, גילינו שהמלון נמצא בשדרה רחבת ידיים ובה גם שגרירויות ועוד.
בתחנת המטרו רכשנו כרטיסים חופשיים לחמישה ימים – למרות שנזקקנו להם לפחות זה יצא משתלם יותר מלקנות לכל יום בנפרד.
נסענו במטרו עד תחנת אקרופוליס הנמצאת ממש בסמוך לכניסה הצפונית של האקרופוליס. צמוד לכניסה לתחנת המטרו חנויות מזכרות רבות, זולות יותר מאלו שבמרכז העיר.

מבט אל מקדש אתנה ניקה והפרופילאה על גבעת האקרופוליס

הצטרפנו לתור הממתין לרכישת כרטיסים; השעה הייתה מוקדמת יחסית (סביב תשע בבוקר) ולכן התור היה קצר יחסית. למרבה המזל, אזור העמידה בתור מוצל ע"י עצים רבים. צליל צרצור חזק מלווה אותנו – צרצורן של הציקדות הרבות. צליל זה ילווה אותנו בימים הקרובים במשך שעות רבות....

בעודנו ממתינים היה לנו זמן להתבונן סביב ולתהות איך טרם הצליחו, באתר חשוב שכזה, לייצר חלופות לתור (אפשרות לרכישת כרטיסים באינטרנט, הוספת עמדות מכירת כרטיסים וכו'). לבסוף הגענו גם אנחנו אל ראש התור, רכשנו כרטיסים משולבים (30 אירו, תקפים לחמישה ימים, ילדים עד גיל 18 חינם) ונכנסנו אל האקרופוליס. המרשים. מאוד.
גם מי שאינו חובב היסטוריה ו/או ארכיאולוגיה לא יכול שלא להתפעל מצוק האקרופוליס, ערש התרבות המערבית.
אנחנו כמובן עברנו ביסודיות בין כל מה שיש לאקרופוליס להציע: התיאטראות העתיקים (אחד של דיוניסוס ואחד של הורדוס, שבדיוק היו בו חזרות לקראת הופעה כלשהי), הפרופליאה (מתחם הכניסה המרשים) מקדש אתנה ניקה (מקדש לאתנה המנצחת), השערים השונים, הארכיתיאון ( מקדש לאתנה ופוסידון שעל פי האמונה ניצב בו עץ הזית המקורי מהתחרות בין פוסידון לאתנה על השליטה בעיר) וכמובן – הפרתנון עצמו, שהיה אפילו עוד יותר מלא באנשים, מה שלא הפריע לנו להתפעל ולהתרשם מגודלם, יופיים ועוצמתם של המבנים הללו.

הכנות לקראת קונצרט בתאטרון הורדוס אטיקוס במתחם האקרופוליס

עבודות שיחזור/שיפוץ/שימור נעשות בחלק מהמבנים, אולם יש עוד הרבה הרבה עבודה....
אנחנו סרקנו ביסודיות את כל המבנים, בליווי הסברים של נדבי שלנו. הנוף מראש גבעת הפרתנון מרשים מאוד גם הוא, וגם מזג האוויר היה אתנו. אמנם 30 מעלות בחוץ אך כמעט בלי לחות, ורוח נעימה וטובה מאווררת אותנו היטב… בכל מקום ובכל אתר יש ברזיות למילוי מים – כמה נוח.
יצאנו מהאקרופוליס דרך היציאה הדרומית (נראית קצת יותר מודרנית ויש גם אפשרות להפקדת ציוד, מצד שני הגישה ממנו היא ישירות אל הפרופליאה ומדלגים על אזור התיאטראות העתיקים) ומיד טיפסנו על סלע תצפית גדול הצמוד אליה.

משם התחלנו לרדת לעבר מרכז אתונה. הירידה היא דרך רובע הפלאקה שוקק החיים; רחובות ציוריים ובהם בתים קטנים, עציצי גרניום, חנויות מזכרות וכו'.

ישן וחדש ביחד: סמטאות מגורים צבעוניות צמודות למורדות האקרופוליס

כל הרחובות והסמטאות הנושקים לצוק האקרופוליס יורדים לאותו כיוון לכן פשוט הלכנו איך שהתחשק לפי מראה הרחובות. בדרך קנינו גלויות ובולים, תמיד אנחנו שולחים כבר ביום הראשון כדי שיגיעו ארצה לפני חזרתנו...

כעת הגענו לאתרים נוספים: האגורה הרומית ומגדל הרוחות שבקצה (מבנה מתומן עשוי שיש לבן ששימש כשבשבת רוח, שעון שמש, שעון מים ומצפן. בכל אחת משמונת צלעותיו מפוסלת דמות ייחודית המייצגת כיוון אחר בשושנת הרוחות), ספריית אדריאנוס העתיקה ומתחם האגורה העתיקה (היוונית) המרשים במיוחד. כל האתרים הללו היו כלולים בכרטיס המשולב.

האגורה

לאחר האגורה הלכנו לעבר מקדש הפייסטוס, אל האש והנפחות במיתולוגיה היוונית והמקדש היווני השלם והשמור ביותר בעולם. מקדש הפייסטוס נמצא באזור ירוק ויפה (שכולו עתיקות כמובן) למרגלות האקרופוליכמו בכל מבנה באתונה העתיקה, גם כאן הביאה עמה הנצרות שינויים שונים, הכניסה האחורית הפכה לראשית וכו'. אולם בניגוד למה שהתרחש בפרתנון, כאן ההרס שנגרם עם השתלטות הנצרות היה מועט יותר.

מקדש הפייסטוס

ישבנו לנוח על ספסל בין העצים, ברוח הקלילה, תוך תצפית נוספת על האקרופוליס, המרשים מאוד מכל כיוון. בשלב הזה גם אסיף, המתבגר האמצעי שלנו שמבחינתו אפשר היה לדלג על כל הימים הראשונים ולהתחיל ישר באולימפוס, אמר שהוא לא תיאר לעצמו עד כמה הכול מרשים, יפהפה וכלל לא משעם כפי שדמיין לעצמו...

יצאנו חזרה לרובע מונסטראקי, ולאחר כל שעות השיטוט האינטנסיבי בין העתיקות בהחלט הגיעה לנו גלידה...לאחריה הלכנו לשוטט בשוק הפשפשים השווה של מונסטראקי.
לסיום חלק זה של היום קנינו סופלאקי וכו' לאכילה בהמשך, וכן המון פרות טריים וזולים (דובדבנים טריים-8 ₪ לקילו) בדוכן שבכיכר מונסטראקי. נסענו חזרה למלון, הפעם לתחנת Ambelokipi (כאמור, המלון נמצא בין שתי תחנות). מצאנו פארק קטן וירוק וישבנו לאכול את הסופלאקי (הבנים) והפרות (אני). ואז הגיע הזמן לסייסטה קלה.

פינות חמד באתונה

לפנות ערב יצאנו חזרה; נסענו לעבר תחנת המטרו Evangelismos אך לא הצלחנו לרדת בה! הדלתות לא נפתחו ואנו, יחד עם עשרות נוסעים אחרים (שעות השיא והרכבת צפופה להפליא), נשארנו בפנים. ירדנו בתחנה הבאה (Syntagma, תחנה גדולה ועמוסה) ונסענו חזרה...ירדנו מהמטרו והתחלנו לטפס לעבר תחנת הרכבל לגבעת Lycabettus. הטיפוס הוא קצר (10 דקות) ותלול, כל הרחובות מובילים לאותו מקום...עלינו ברכבל לראש הגבעה (נסיעה בכיוון אחד: 5 אירו למבוגר, 4 לילד. פתוח בין 9 בבוקר ל-3 בלילה).

גבעת ליקבטוס

על הגבעה כנסייה קטנה, רחבת דגל ומבחר בתי אוכל. וכמובן – נוף יפהפה של כל אתונה.
השעה הייתה קרובה לשבע בערב ואנו תכננו לחכות לשקיעה; רוח קרירה נשבה (המלצה: להביא משהו להניח על הכתפיים...) ואנחנו, יחד עם עשרות אחרים, המשכנו לחכות. לפחות תפסנו לנו נקודת תצפית נוחה וטובה...בינתיים צפינו בטקס קצר של הורדת הדגל המונף באמצע הגבעה, והמשכנו לחכות. המסקנה לפעם הבאה: לאכול ארוחת ערב ואז לעלות לגבעה...

בתשע בערב נדלקו האורות על גבעת האקרופוליס והחשכה החלה לרדת סוף סוף.
כמובן שמראה האקרופוליס המואר היה מרשים מאוד.

מבט אל האקרופוליס מגבעת ליקבטוס בלילה

ירדנו מהגבעה ברגל, הכביש התפתל עד לאצטדיון של קבוצת פאנתנייקוס ובדיוק היה משחק כדורגל, האווירה ברחובות סביב האצטדיון הייתה מרוכזת כולה במשחק...במאפייה קטנה מול האצטדיון קנינו ערמה הגונה של מאפים מלוחים ומתוקים, הרבה מעבר למה שיכולנו לאכול, והכל ביחד עלה 7 אירו. ואז בעלת המאפייה הוסיפה לנו עוד כמה מאפים במתנה...כך צעדנו וכרסמנו עד שהגענו ברגל למלון. לילה טוב.

,

יום 3

לאחר ארוחת הבוקר הוקדש חלקו הראשון של היום למוזיאון האקרופוליס החדש (5 אירו למבוגר, 3 לילד, לא ניתן לשילוב עם הכרטיס המשולב של האקרופוליס). מדובר במבנה מודרני שנבנה למרגלות צוק האקרופוליס ובו סרט מפורט על האקרופוליס, סרט מעניין על מערות האקרופוליס (לא ביקרנו בהן כי לא ניתן היה), מוצגים ארכאולוגיים רבים כולל דגם בגודל טבעי של העיטור שהקיף את גג הפרתנון וגם...דגם מלגו של הפרתנון. קומת הכניסה בנויה מעל חפירות ארכיאולוגיות והרצפה שקופה כך שניתן להתבונן דרכה.

משם הלכנו לעבר מקדש זאוס. לא נותר הרבה מהמקדש הזה, אבל המעט שנותר (בעיקר עמודים ושער) עצום ומרשים מאוד בגודלו. הכניסה כלולה בכרטיס המשולב מאתמול; האתר כולו זועק לשימור, שיפוץ, שיחזור....עד שכל זה יקרה ישבנו לאכול את המאפים והפרות שנשארו לנו מאתמול.

מקדש זאוס, גובה כל עמוד 17 מטרים!

דרך הפארק הבוטני הלכנו לעבר בניין הפרלמנט, ומכיוון שהשעה היתה 11:50 החלטנו לחכות להחלפת המשמר. הטקס עצמו היה חגיגי ומגוחך מאוד, ואחריו חזרנו אל כיכר סינטגמה ונסענו לסייסטה במלון. בדרך מתחנת Ambelokipi למלון עצרנו בסופרמקט וקנינו דלי פופקורן ענק לאסיף שחזר למלון לזלול אותו, ואנחנו יחד עם נדב עצרנו לקפה ופיצה בבית קפה קטן, צמוד למלון, תחת עצי תות ענקיים. טעמתי לראשונה את ה'פרפה' – קפה קר, סמיך וחזק. למרות שבחוץ היו 31 מעלות, בצל העצים הענקיים היה ממש נעים ואנחנו לקחנו את הזמן ולא מיהרנו לשום מקום. מאחר ובאזור הזה יש הרבה בתי דירות רוב אורחי בית הקפה היו מקומיים ולנו הזדמן להציץ קצת אל אזור שבו חיים 'אנשים אמיתיים', להבדיל מאנשים כמונו-תיירים.

בניין הפרלמנט

לאחר הסייסטה החלטנו לחזור שוב אל מרכז אתונה. נסענו שוב לכיכר סינטגמה (תחנת המטרו עצמה מכילה לא מעט ממצאים עתיקים וחפירות ארכיאולוגיות) ושוטטנו ברבעי הפאלקה ואנטיפיוקי שלמרגלות האקרופוליס. הסתובבנו ללא יעד מוגדר, לאן שהרגליים הובילו. הרחובות במרכז העיר מקושטים והאווירה נעימה ועליזה; צוק האקרופוליס הנישא מלמעלה תורם למראה.

כיכר סינטגמה

כמובן שאם מתבוננים ביתר תשומת לב רואים גם מראות פחות שמחים: פליטים המנסים להתפרנס ממכירת מוצרים זולים ונסים על נפשם כשיש חשד לבואם של פקחים, קבצנים (לא הרבה אבל יש) וכדומה.

אתונה

חזרנו למרכז מונסטראקי, קנינו קצת קשקושים וישבנו באחת הטברנות לארוחת ערב יוונית נעימה וחביבה. עד שהאוכל הגיע, ציינו את ערב שישי בחידון '20 שאלות' של עיתון הארץ, למרבה הבושה ידענו רק 6 תשובות…

אתונה

את הערב סיימנו בכיכר מונסטראקי ששקקה חיים; קנינו גלידה וישבנו בכיכר, מול הכנסייה והמסגד, לראות איך בזה אחר זה נדלקים האורות על האקרופוליס. ואז חזרנו למלון.

יום 4

משימתנו הראשונה לאחר ארוחת הבוקר הייתה לנסוע אל דרום העיר לאסוף את הרכב השכור. לכן נסענו, הפעם בקו המטרו הירוק הנוסע מעל פני האדמה, אל דרום העיר. הזדמנות להציץ באזורים ה'רגילים' והלא מתויירים, אל בתי הדירות, החנויות השכונתיות וכו'. גילינו שיכונים נעימים והמון...חנויות פרחים ומשתלות.
מתחנת המטרו צעדנו כחצי שעה ארוכה ומיותרת והגענו אל סוכנות Acropolis rent a car שהיא סוכנות מקומית קטנטנה, בה קיבלנו את הג'יפ שילווה אותנו בימים הבאים: ג'יפ צ'רוקי מתוצרת ג'יפ. התיידדנו עם הג'יפ, הוצאנו את הדיסקים של 'כוורת' המלווים אותנו בכל טיולינו בעולם ונסענו דרום מערבה לעבר תעלת קורינתוס. נפגשנו לראשונה עם כבישי האגרה (מומלץ להכין כסף קטן). נסענו לאורך הים היוני והתפעלנו מצבע הטורקיז המדהים של המים; הגענו לתעלה, החנינו ומיד ירדנו לצלם.

תעלת קורינתוס

תעלת קורינתוס חוצה את מצר היבשה של קורינתוס, ומחברת את המפרץ הסרוני עם מפרץ קורינתוס. התעלה, מקצרת את המרחק מהים האדריאטי לפיראוס ב-320 קילומטר. לפני חפירתה נהגו לגרור את הספינות ביבשה כדי לעבור את המצר היבשתי!
כ-11,000 אניות עוברות בתעלה בשנה בממוצע, בעיקר יאכטות וספינות תיירים. המספר המועט יחסית של כלי שיט העוברים בתעלה נובע מכך שרוחבה אינו גדול דיו למעבר אניות משא מודרניות.
לצערנו אף אחת מהאניות הללו לא עברה כאשר אנחנו הלכנו על גשרי התעלה, אבל בכל זאת המראה מרשים מאוד, בין היתר בזכות העומק וצבע הטורקיז של המים. צעדנו על הגשר לאורך התעלה ואז חצינו וצעדנו גם בצד השני, והמשכנו להתפעל.

חזרנו לג'יפ ונסענו לעבר עתיקות קורינתוס שבפאתי העיר קורינתוס. מסענו דרך העיר עצמה; מצאנו עיירת חוף גדולה ושטופת שמש שנראתה חביבה למדי...לבסוף מצאנו את העתיקות. בדיעבד הבנו שעדיף היה לחזור אל האוטוסטרדה ולהמשיך עליה לעבר העתיקות.
אזור העתיקות אינו גדול אך כמובן כולל חנויות מזכרות וטברנות רבות. התיישבנו בזו שנראתה לנו הכי מוצלת ומלאת מאווררים. גם כאן העדפנו אוכל יווני (סופלאקי, עגבניות ופלפלים ממולאים, טצזיקי וסלט יווני) ולא התאכזבנו. לאחר מכן צעדנו בחום הרב אל עתיקות קורינתוס. כבר מהכביש בולטים עמודים גדולים ממקדש אפולו, אבל ראשית יש לקנות כרטיסים: 5 אירו למבוגר, 3 אירו לילד. נכנסנו בלי יותר מדי ציפיות, אבל מיד הופתענו לטובה. סמוך לכניסה יש מוזיאון ארכיאולוגי קטן וצנוע במראהו אך מרשים מאוד בתכולתו, ולטעמנו אפילו מרשים יותר ממוזיאון האקרופוליס! במוזיאון יש אפילו שרידים של בית כנסת קטן שהיה במקום, שרידים לקהילה יהודית בקורינתוס בימי קדם.

מבט על האתר הארכאולוגי והמוזיאון בקורינתוס

כותרת בעיטור מנורה במוזיאון בקורינתוס

הכתובת 'עברית' במוזיאון בקורינתוס

בית המרחץ, עתיקות קורינתוס

לאחר סריקה יסודית ביותר של המוזיאון יצאנו לעבר כל העתיקות שסביבו, החום העיק אך לא ויתרנו על המזרקה הרומית העתיקה ובית המרחץ.

התכנון היה לעלות עם הרכב גם אל מבצר קורינתוס המתנוסס על ההר מעל, אך הוא נסגר בשעה 15:00. אז סיימנו בארטיקים והסתפקנו בתצפת מלמטה.

מבצר קורינתוס על ראש ההר

נסענו חזרה לעבר אתונה, הנוף כלל חופי טורקיז של שני ימים (הים היוני והים האגאי) ומעבר חפוז של האוטוסטרדה על פני התעלה. הגענו לאתונה ואפילו מצאנו חנייה שווה סמוך למלון! ואז הגיע השעון והטמפרטורות עשו את שלהם והגיע הזמן לסייסטה קלה שנוצלה למנוחה וגם לתכנון מסלולי הנסיעה למחר.

(הרהורים על הסייסטה:
בלי ספק יש מי שיקראו ומיד יחשבו על בזבוז הזמן הכרוך בכך; לחזור כל צהריים למלון לזמן מה, לנוח, לישון....אבל אנחנו באנו לחופשה, לא למרוץ. ובחופשה, את השעות הרותחות של היום העדפנו להעביר בצורה נינוחה ורגועה, כדי שכל יום ייגמר בטעם של עוד ולא בטעם של מרוץ. ככה אנחנו אוהבים את הטיולים שלנו).

לפנות ערב יצאנו להכיר את האזור שסביב כיכר אומניה. לא כל כך אהבנו את האזור ולכן התחלנו ללכת חזרה לכיוון רובע מונסטראקי. בדרך נתקלנו במסעדה בלקנית, בלתי תיירותית בעליל אבל מומלצת ומוצלחת: Balcan Restarurant בכתובת 13 Akominatou. אכלנו נהדר (ובזול) תוך כדי דיון ותכנון המסלול למחר. חזרנו ללילה אחרון במלון. מחר מתחילים במסע ברחבי יוון.

בקצרה:

• מונית משדה התעופה של אתונה למרכז העיר: 38 אירו, תעריף קבוע

• המטרו באתונה יעיל ונוח, מומלץ לרכוש כרטיסים ארוכי טווח ולא כרטיס לכל נסיעה

• מלון Athinais , מודרני, נקי, נוח, נמצא פחות מעשר דקות משתי תחנות מטרו

• כרטיס לאקרופוליס: 30 אירו, ילדים חינם עד גיל 18, תקף לחמישה ימים וכולל את מרבית אתרי העיר פרט למוזיאון האקרופוליס

• כרטיס למוזיאון האקרופוליס: 5 אירו למבוגר, 3 לילד. לא ניתן לשיולוב עם כרטיס האקרופוליס

• כרטיס נסיעה לרכבל לגבעת Lycabettus בכיוון אחד: 5 אירו למבוגר, 4 לילד. פתוח בין 9 בבוקר ל-3 בלילה.

• החלפת משמרות ליד הפרלמנט: כל שעה עגולה.

• כדי להגיע אל תעלת קורינתוס יש לרדת מהאוטוסטרדה עם השילוט לעבר העיר קורינתוס, מיד לאחר מכן מגיעים לתעלה, ליד החניה יש כמובן מסעדות מזון מהיר ודוכני מזכרות יקרים.

לפוסט הקודם

לפוסט הבא: יוון חלק ב

לפוסט יוון חלק ג

לפוסט יוון חלק ד

לפוסט יוון חלק ה

לפוסט יוון חלק ו

לטיול הבא שלנו ביוון