5- בראטיסלבה: טיול קצרצר ביפהפייה הלא נודעת של אירופה

הגענו אליה לקראת צהריים, משום מה כולנו עייפים ו'מעוכים' קלות. סיבוב קצר במרכז העיר הציורית והשקטה הזו - בית העירייה הישן, המגדלים שסביבו (שרצינו לטפס בהם אך לא מצאנו מאיפה), וכיכר העיר העתיקה.





 אח"כ אנו מתפצלים: חלק נחים על ספסל במרכז העיר לצלילי מוסיקה שנובעת מכינורו של נגן בודד, וחלק (אבא+הדברן) הולכים למוזיאון ההתנגדות הפרטיזנית (SNP).

גלידה טעימה בבית קפה הפונה לכיכר מעודדת אותנו ואנו חוזרים למכונית וממשיכים דרומה לכיוון בראטיסלבה,

 100 קילומטר מהעיר, 60 קילומטר מהעיר... והנה אנחנו כבר חוצים את הדנובה ומתברברים בעקבות המלון...

 העיר עצמה מוצאת חן בעינינו מהרגע הראשון.

 מהרגע הראשון אנו מתאהבים בכל הרחובות הציוריים מחד ובמיקום של המלון מאידך.

 במלון מתגלה בעיה: כבר לפני ארבעה חודשים ביקשנו לשנות את ההזמנה מלילה אחד לשני לילות והבקשה אושרה, אך משום מה כעת זה לא מופיע במחשב...סוף טוב הכל טוב, קיבלנו שני חדרים נוחים ומרווחים, ולאחר התרעננות יצאנו לראות את הארמון הנשיאותי הנמצא פחות או יותר בסוף הרחוב, ולחפש ארוחת ערב.

קרוב מאוד למלון ישנה פיצרייה חביבה שנראית כאילו נלקחה ישירות מאיזה רחוב ברומא ואנו מתנחלים בה. אנו מזמינים 4 סוגי פיצה שונים; רק לאחר קבלת ההזמנה מסתבר שהזמנו ארבעה מגשים שונים (ולא מנות אישיות)! כמובן שחיסלנו פחות מחצי, היתר נארז עבורנו ואנו חוזרים למלון מותשים – אחרי עשרת ימי טיול – לערב של מנוחה מוחלטת.

18/8/2013 היום האחד עשר בו פיצה זללנו ואת העיר כבשנו

 מזל שלא הזמנו ארוחת בוקר עם החדרים, כי יש לנו הרבה פיצה לחסל...שבעים אנו יוצאים לקרוע את העיר.

תחילה – עליה (קלילה ונוחה, פחות מעשר דקות צעדה ברחובות יפים) לעבר טירת בראטיסלבה.

 זו טירה שונה מכל הטירות שראינו עד כה בטיול זה, מזכירה יותר מעין גלריה ענקית; יש גם אגף קטנטן ונחמד לילדים הכולל גם תצוגה של מכשירי עינויים תקופתיים, משחקים ויצירות הממחישים בצורה יפה את נושא התערוכה (כרגע – זמן ומדידתו) , בקיצור – אתנחתא חמודה לילדים שמאפשרת להורים שלהם ולאחותם הגדולה להסתובב בחללי הטירה בשקט כמה דקות J

ביציאה מהטירה שני הקטנים מזהים מדשאה שטופת שמש וישר הם רצים לפרוק קצת אנרגיה בעוד אנחנו אוכלים משהו קל ומתכננים את המשך היום.

 אחרי ההתרוצצויות הרבות בדשא מגיע זמן למנוחה, והספורטאי מעביר שיעור יוגה (לא שיש לו מושג ביוגה) לאחיו הקטן להנאתו ולהנאת התיירים מסביב.

 מהטירה אנו יורדים רגלית למרכז העיר הציורי והקומפקטי.

 משוטטים ברחובות העתיקים והיפים, מציצים על כמה כנסיות. בכיכר אחת מצאנו הפתעה: מיצג מתכת ענק לזכר המהר"ל בצורה של בית כנסת עם שני בצלים.

 אנחנו מסתובבים סביב המיצג ומתרשמים, והנה עוד הפתעה: הילדים מצאו מוזיאון לילדים, ביביאנה שמו.

זכרתי שקראנו עליו איפשהו וכיוון שלא היינו לחוצים בזמן, נכנסנו, קנינו כרטיס משפחתי (לא זכור לי המחיר) ומצאנו מוזיאון קטנטן ומוצלח מאוד, עם קומה בנושא ההיסטוריה של הלבוש (כולל הרבה אפשרויות להתחפש) וקומה בנושא אוכל (עם הרבה הרבה מוצגים פעילים) – מקום בהחלט חביב ומומלץ בכיף. הכל צבעוני ומותר לגעת ולהתנסות – מקסים בהחלט. את המקום מתפעלות כמה נשים מבוגרות ("אמא, תראי, אלו הסבתות של המוזיאון") וחביבות שישמחו להסביר על המוצגים. התערוכות משתנות, כדאי לבדוק באינטרנט.

 לאחר גלידה בקפה ספרייה חמוד באחד הרחובות העתיקים, צעדנו עד לכיכר העיר העתיקה וחרשנו את הסמטאות העתיקות.






גילינו בשמחה שבכל רחבי העיר מפוזרות דמויות שונות - כבובות וכפסלים שרק מחכות למבקרים...









 לאחר מכן חזרנו למלון לסייסטה.

 רעננים חזרנו אחה"צ ליתר אתרי מרכז העיר וחיפוש מקום לארוחת ערב. בסמטה קטנה היוצאת מהרחוב הראשי מצאנו מסעדה עם חצר יפה, מעל יש אכסניה לתיירים אך חוץ מאתנו ראינו שם רק מקומיים שבאו לאכול ורבים מהם אף הזמינו מקום מראש(!) - סימן וודאי לאוכל טוב ולא למלכודת תיירים. המקום גם הומלץ בטריפ אדוויזור. ואכן לא התאכזבנו במסעדת Sladovna שברחוב Venlurska 5.

 לאחר האוכל הלכנו לנו לעבר אזור התיאטרון הלאומי (המקסים) וממנו לכיוון הדנובה; הגשר הישן שאינו בשימוש לכלי תחבורה משמש למעבר הולכי רגל בלבד ורואים ממנו היטב את הטירה בשקיעה;

בהמשך חזרנו רגלית שוב למרכז "לבדוק את מצב העניינים". בכיכר ניגנה תזמורת קטנה ואווירת ליל הקיץ בהתאם.

חזרנו למלון ובדרכנו ראינו שכנסייה כלשהי (שלא מצוינת במדריך ולא הצלחנו לזהות) מוארת והשירה בה בעיצומה – כמובן שנכנסנו להציץ וליהנות מנגינת העוגב - סיום נחמד לביקורנו בעיר הזו שכולה  יפהפייה הנחבאת אל הכלים.

לפוסט הבא: בחזרה לפראג

הפוסט הראשון על הטיול ובו הקדמה, תכנון והרבה מידע שימושי וקישורים

הפוסט השני על הטיול ובו היומיים הראשונים והמעבר מצ'כיה לסלובקיה

הפוסט השלישי על הטיול ובו הטיול בהרי הטטרה הגבוהים

לפוסט הקודם: הפוסט הרביעי על הטיול ובו הכוכב שלנו בטטרה הנמוכים ומה שמסביבם