כמיטב המסורת המשפחתית, גם נדב נסע לטיול בר מצווה והיעד שבחר היה מינכן. אמנם מינכן בדרך כלל היא לא האופציה הראשונה לטיול אבא ובן, אך יש בה הכל: ספורט (והרבה!),
מרכז עתיק יפיפה ומפתיע, היסטוריה ומוזיאונים מרשימים.
קבלו את הפוסט הראשון של נדב בבלוג.
פרטים טכניים:
מלון: המלוןHotel Muller נבחר בשל מיקומו המעולה (50 מטרים מתחנת המטרו הגדולה Sendlinger Tor וכקילומטר מ- Marian Platz המרכזית). המלון הוא מלון פשוט, נוח ונעים עם ארוחת בוקר טובה ושירות אדיב ונעים. המלון הוא חלק מקומפלקס ונראה לנו שהבניין השני הוא יותר חדש ומודרני.
טיסה: טסנו עם אל על, יצא הכי נוח מבחינת שעות ומחיר.
תחבורה: הגעה מהשדה למלון ובחזרה עשינו באמצעות המטרו. בתוך העיר צעדנו בזכות מקומו הטוב של המלון. לאטרקציות אחרות השתמשנו במערכת המטרו המעולה של מינכן, לנו יצא הכי משתלם לקנות כרטיס אחד של 3 ימים למבוגר וכרטיס יומי כל יום לילד.
אטרקציות: האטרקציה המרכזית בשבילנו הייתה משחק הכדורגל של באיירן מינכן. הזמנו כרטיסים כבר בארץ Football ticket net.
אטרקציה נוספת שהזמנו מהארץ הייתה כרטיסים למשחק היורוליג של קבוצת הכדורסל של באיירן מינכן דרך האתר של הקבוצה.
היום הראשון
הגענו בטיסת בוקר ונחתנו בערפל כבד ומיד פגשנו את סידורי האבטחה המרשימים לנוסעי טיסות אל על. נסענו בקו המטרו S1 לכיוון התחנה המרכזית HBF ומשם צעדנו למלון בבוקר שמשי ונעים, מזג אוויר מפתיע (בהתחשב בערפל בו נחתנו ובעובדה שטיילנו בסוף אוקטובר) שליווה אותנו לאורך כול הטיול.
כיוון שהגענו מוקדם בבוקר והחדר עדיין לא היה פנוי השארנו את חפצינו בקבלה ויצאנו לתחנתנו הראשונה בעיר – המוזיאון הגרמני Deutsches Mueseum. המוזיאון נמצא על אי בנהר איזר (Isar) בעיר.
המוזיאון התגלה כעצום בגודלו, גדוש בפעילויות וכיאה לגרמנים מפורט בצורה יוצאת דופן (ולעיתים קצת מעייפת 😉). המוזיאון משלב היסטוריה ומדע ומתאים למשפחות אך גם למבוגרים. אנחנו התרכזנו בחלקי ההיסטוריה והתחבורה, במיוחד התלהבנו מצוללת וספינה הנמצאות בתוך המוזיאון, שהזכירה לנו את מוזיאון פראן בנורבגיה.
אבא התלהב מאוד מהחלק החדש של המוזיאון, שכלל תערוכת קפה וקפיטריה עם בישול מולקולרי.
לאחר שלוש שעות מרתקות במוזיאון חזרנו למלון לצ'ק - אין וקיבלנו את החדר שהיה קטן אך לא חסר בו דבר.
אחרי מנוחת צהרים יצאנו לשיטוט רגלי במדרחוב העתיק שיוצא מהכיכר שליד המלון (Sendlinger Tor – שער סנדלינגר) לכיוון הכיכר המרכזית – כיכר מריאן ובית העירייה הניצב בה.
חלפנו דרך אזור יהודי משוקם ושוק האוכל Victuals Market.
האזור בו שכן הרובע היהודי עתיר סימנים ואזכורים למה שהיה כאן פעם (קהילה בת כמה אלפי אנשים ששורשיה בראשית המאה ה-13), וכיום נמצא בו המרכז היהודי במינכן השוכן במבנה מרשים בצורת קובייה, ובו גם בית כנסת אוהל יעקב (לא לבלבל עם בית הכנסת המרכזי הישן, ראו יום 3).
כשהגענו למרכז העיר התלהבנו למצוא אזור עתיק יפיפה ומפתיע, שכיף לשוטט בו בסמטאות וברחובות ולראות כנסיות מרשימות ומבנים יפים, במיוחד התלהבנו מכנסיית גבירתנו - Frauenkirche, הקתדרלה המרכזית והחשובה ביותר במינכן, אשר שני 'בצליה' עוצבו בהשראת כיפת הסלע שבירושלים. המבנה עצמו נבנה במאה ה-12 אך הקתדרלה ספגה נזק גדול במלחמת העולם השנייה, ושחזורה הסתיים סופית רק ב-1994.
הגענו לכיכר, שהייתה הומה וצפופה ביותר עקב צלצול השעון ומופע הפעמונים המפורסם של בית העירייה המפורסם גם הוא. חזינו במופע הנחמד (אף שלדעתנו הוא לא היה מעבר לנחמד – ציפינו ליותר). בית העירייה עצמו מרשים מאוד ובהחלט שווה ביקור – אם רוצים להתפעל יותר מיופיו מומלץ לבקר בו לא בשעות המופע.
המשכנו ברגל ברחוב Theatinerstraße היפה והמפואר לעבר בניין תאטרון אודיאון ומשרדי ממשלת בוואריה וממזרח לו הארמון הבווארי וגניו המדהימים ביופיים. שמנו לב כי בעיר אין כמעט דגלי גרמניה אלא רק דגלי בוואריה.
מפאת קוצר הזמן - מיהרנו למשחק יורוליג של קבוצת הכדורסל באיירן מינכן - נאלצנו לקצר את סיורינו ולמהר לאולם, אך בהחלט הורגש שלא מיצינו.
לאחר מכן נסענו במטרו הנוח לכיוון היכל האאודי-דום שנבנה לקראת אולימפיאדת מינכן ואירח במסגרתה את תחרויות הכדורסל והג'ודו (על שאר המתקנים האולימפיים יפורט בהמשך). אכלנו ארוחת ערב במזללה שמצאנו קרוב לאולם ולאחר מכן גילינו את הנורא מכל – אין לנו כרטיסים!
אמנם חשבנו שהדפסנו אותם בבית, אך גילינו שהדפסנו בטעות רק את כרטיסי משחק הכדורגל וללא הכדורסל! לאחר סיבוב קצר סביב האולם, מצאנו את מנהל האולם שבזכות התעקשותנו הסכים להדפיס לנו את הכרטיסים המיוחלים.
האולם הוא אולם קטן יחסית (6700 מקומות שהרגישו פחות) אך עם אקוסטיקה מעולה.
לידנו ישב גרמני זקן וחביב שפטפט איתנו ארוכות לאורך המשחק, בו לצערנו הרב באיירן הפסידה לחימקי מוסקבה☹. נראה היה כי אבא מוריד את ממוצע הגיל בקרב הצופים, שהיו ברובם פנסיונרים מנומסים, בניגוד מוחלט לאוהדים במשחק הכדורגל שעוד יבוא. לאחר המשחק ניסינו לחזור למלון במטרו אך גילינו שבמהלך המשחק המטרו שלנו נחסם לשיפוצים, אך כמצופה ממדינה יעילה זו היו שאטלים חלופיים נוחים ביותר. הגענו למלון ב23:30 וגילינו שמצפה לנו הרפתקה נוספת, כי לאחר 23:00 המבנה הקטן של המלון שבו ישנו נסגר וצריך ללכת לקבלה הראשית במבנה השני או להיכנס מדלת צדדית שבחנייה. לבסוף בחרנו להיכנס מהדלת הצדדית. לילה טוב.
היום השני
אבא פתח את היום בריצת בוקר בעיר וחזר נלהב מאוד מצבעי השלכת בעיר.
אכלנו ארוחת בוקר מושקעת במלון ויצאנו למוזיאון BMW והפארק האולימפי.
מוזיאון BMW (לא להתבלבל עם BMW Welt שהוא מרכז המכירות) הוא מוזיאון מושקע בטירוף ומתאים לכל הגילאים ובמיוחד לחובבי רכב ואופנועים. המוזיאון הוא מבנה עגול ומרשים ובמבט אווירי ניתן לראות סמל ענק של החברה מוטבע על הגג.
במוזיאון חמש קומות של מכוניות ואופנועים מכל התקופות של חברת BMW ובנותיה ולקינוח תערוכת קיימות ורכבי העתיד.
המוזיאון מחובר בגשר לאולם התצוגה של דגמי BMW הנוכחיים, אך אנחנו בחרנו שלא להיכנס אליו ורק להתרשם מבחוץ מהמבנה המרשים גם כן שלו.
משם המשכנו ברגל לכיוון הפארק האולימפי של מינכן 1972 שנמצא מעבר לכביש. הכניסה לפארק חופשית וטיילנו ברחביו במזג אוויר מושלם. הפארק כולל מתקני ספורט מגוונים ברמות שונות של שימור וכמו כן נהר ואגם לחותרים וגבעת תצפית. כשהיינו בפארק חיפשנו את הכניסה למגדל התקשורת הענק אך לא מצאנו ונראה היה כי הוא סגור.
לאחר נשנושי צהרים כולל המאכל הלאומי הגרמני נקניקייה בלחמנייה הלכנו לאצטדיון הכדורגל האולימפי שנמצא בקצה הפארק. בנוסף על השימוש בו באולימפיאדה שימש האצטדיון גם כאצטדיון של באיירן מינכן במשך יותר מ-30 שנים.
הכניסה לאצטדיון בתשלום אך לדעתנו התשלום שווה כל סנט – האצטדיון הפתוח מדהים ביופיו והוא מספק חוויה יוצאת דופן לחובבי ספורט ולא רק.
בקרון תקשורת קטן ליד הכניסה לאצטדיון ראינו סרט קצר על האולימפיאדה, להפתעתנו הטבח מוזכר רק ברמז. חזרנו לצדו השני של הכביש ומצאנו את האנדרטאות לטבח הספורטאים הישראלים.
האנדרטה המקורית נמצאת בקצה הגשר לפארק מצדו הצפוני ולנו היא נראתה פשוטה ואלגנטית. לעומתה, המיצג החדש שנמצא יותר לכיוון הכפר האולימפי עצמו והמטרו הוא מבנה גדול ופתוח שבו מיצג אורקולי המספר בקצרה את סיפור הסכסוך הישראלי פלסטיני מנקודת מבט ניטרלית ואת סיפור הטבח וההרוגים בו.
לאחר כשעה במיצג נסענו חזרה למטרו למלון להפסקת צהרים.
בערב עשינו סיור מעמיק בכיכר המרכזית ובאזורים אותם רצינו לחקור שנית אתמול ואזורים שאבא ראה בבוקר שנראו לו נחמדים ושווים סיור ערב. מצאנו את עצמנו באזור המסעדות וגילינו תוספת מסורתית מפתיעה לשניצל – ריבה!
לילה טוב.
היום השלישי
קמנו מוקדם ב7:15. ירדנו למטרו 'שלנו' ונסענו למזרח מינכן לשוק הפשפשים
lohmarkt- munchen-riem)) אך לאכזבתנו ואכזבת מאות מקומיים שבאו גם הם לשוק גילינו שאנחנו בשבת היחידה בשנה שבה השוק סגור☹. חבל, לפי כל מה ששמענו מדובר בשוק ענק ומלא בכל טוב.
חזרנו למלון לארוחת בוקר דשנה ואז נסענו למערב העיר ואזור המוזיאונים שבעברו היה מרכז השלטון הנאצי בבוואריה.
באזור זה ישנו מגוון רב של מוזיאונים ושרידי מבנים מהתקופה הנאצית. ראינו את המונומנט המפואר ב- Königsplatz ממנו יוצא הרחוב המרכזי Brienner ובקצה השני שלו האובליסק שהובא ממצרים.
לאחר סיור מסביב למוזיאון Glyptothek – מוזיאון לעתיקות יוון ורומי שלאכזבתנו היה סגור לשיפוצים - המשכנו לשוטט באזור וגילינו מוזיאון קטן לתקופה הנאצית במינכן ולצידו שרידי בונקרים ובית המפלגה.
לאחר מכן שוטטנו בשדרות המפוארות ומכוסות בעלי שלכת, בהתאם לתקופה בשנה.
חזרנו למרכז העיר היפה ובדרך פגשנו את ההנצחה למה שפעם היה בית הכנסת הראשי הישן הגדול והמפואר, שהיה אחד מבתי הכנסת הראשונים שהוחרבו בגרמניה, בעידודו האישי של היטלר. כיום יש במקום אבן זיכרון שלטעמנו ראוי היה לשלט ולהבהיר טוב יותר מה היא מציינת.
לאחר ארוחת צהרים ירדנו למטרו בדרכנו ליעד המרכזי בטיול זה – משחק הכדורגל בין באיירן מינכן ואוניון ברלין. כבר מהתחנה שלנו ניתן היה לראות שהאזור כולו מפוצץ באוהדים ובשוטרים וכמובן שהאוהדים מתחילים את טקסי שתיית האלכוהול לסוגיו הרבה לפני המשחק. התרשמנו מהאבטחה הגרמנית שגם במקרה זה בלטה בכל מקום.
הגענו לאצטדיון היפה אליאנץ-ארנה שהוקם לקראת מונדיאל 2006 בגרמניה. האצטדיון נראה מרחוק כסירה מתנפחת ובלילה מואר בצבעי הקבוצה. אפילו לנו, שביקרנו באצטדיונים מרשימים אחרים בטיול בספרד, אצטדיון זה נראה כמרשים ביותר ומהנוחים ביותר לצפייה במשחק כדורגל. במשחק עצמו באיירן מינכן שלטה ללא עוררין וניצחה בסוף רק 2:1 מה שלא הפריע לאוהדי יוניון הפאנאטים שישבו מאלינו לשתות בירה בקנקנים של ליטר, לעודד כל המשחק ולהשפריץ בירה עלינו. לא נורא.
המשכנו למוזיאון הקבוצה שממוקם בתוך האצטדיון ומצאנו מוזיאון מפואר עם אוספים מרשימים של גביעים ולא רק וכמו כן חנות עצומה והמון מידע על ההיסטוריה של הקבוצה. לדוגמה, גילינו כי עד 1933 באירן נחשבה לקבוצה יהודית וכונתה "היהודים של מינכן".
חזרנו בפקקים אדירים במטרו, חגגנו בארוחת ערב והלכנו לישון בלילה את הלילה האחרון שלנו במינכן. לילה טוב.
היום הרביעי ואחרון
אבא קם לריצת בוקר מוקדמת באזור המערבי ליד מתחם האוקטוברפסט הענק.
גילינו שהשעון הוזז לשעון חורף מה שמסביר את הרחובות הריקים של העיר בזמן הריצה של אבא.
לאחר ארוחת בוקר אחרונה במלון החביב יצאנו לסיור רגלי באזור התחנה המרכזית דרך כיכר קארל והמזרקה המפוארת שבו והלכנו לכיוון כיכר מראינפלאץ לקניות וביקור הכרחי בHard rock caffe -.
המשכנו לשוק הפשפשים הקטן Wochenmarkt Au שבצדו השני של הנהר ליד כנסיית Mariahils המשוקמת. על השוק שמענו מפי מוכרת בחנות עתיקות אליה נכנסנו קודם לכן. למרות תוארו 'השוק הקטן' גילינו שוק גדול עם מגוון רחב של דוכנים ובהם מכל וכל.
לאחר רכישות מהנות חזרנו למלון להתארגנויות אחרונות לקראת הטיסה חזרה.
מזג האוויר החמים והנעים (מעל 20 מעלות בסתיו גרמני, בעוד שבארץ גשם שוטף) הוציא את תושבי מינכן להשתזף על גדת הנהר…
אבא יצא לטיול אחרון אל מגדל התצפית 'פטר הזקן' שהוא בעצם מגדל כנסיית פטר הקדוש – הכנסייה הוותיקה ביותר במינכן! גובה המגדל 91 מטרים ומראשו נשקף מרהיב לכל הכיוונים בעיר ובמיוחד על המרכז העתיק והיפה.
לאחר שאבא חזר עשינו צ'ק אאוט נסענו לכיכר מריאן ועלינו מהתחנה למבט אחרון ופרידה מהעיר.
נסענו לשדה בקו S8 ולאחר בידוק עד צאת הנשמה ואבטחה מטורפת אך נחוצה המראנו.
מינכן – אנחנו עוד נחזור!