הקדמה
בשנת 1978, בעיר שנקראה בזמנו "לנינגרד", נולדה תינוקת. היא גדלה בבית..., טוב, אני לא באמת הולכת להלאות אתכם בקורות חיי, כך שאקצר..
הילדה גדלה וכשמלאו לה 10 היא עלתה לארץ עם הוריה. עם הזמן, העיר בה נולדה ובה העבירה את ילדותה, שינתה את שמה לסנט פטרסבורג. הקומוניזם ששרר שם התרסק לאלף רסיסים, מתוכם צמח קפיטליזם שמשגשג שם עד היום.
לאותה הילדה לא ממש שינה מהו השלטון בארץ מולדתה. כל שהיא יכלה לחלום עליו, במהלך שלושים השנים האחרונות, זה על זיכרונות ילדות מתוקים יותר מתפוח שנטבל בתוך סילאן.
לבסוף נמאס לה לחלום והיא החליטה שהגיע הזמן לחזור אל נבכי העבר...
וכך, לפני קצת פחות משנה, מתוך כמיהה בת שלושה עשורים, הצבתי בפני המשפחה שלי עובדה – נוסעים הקיץ לסנט פטרסבורג לתשעה ימים ולקינוח נבקר גם שבוע במוסקבה.
את הכרטיסים הזמנתי דרך easy go, חברה ישראלית שבאופן די מפתיע הייתה הזולה ביותר. הטיסה שלנו נקבעה עם חברת התעופה "ural airlines". נחיתה בסנט פטרסבורג וחזרה ממוסקבה.
שילמנו 6000 ₪ עבור טיסה לחמישה אנשים. זה היה גם השלב שבו התחלתי להבין שאף על פי שרוסיה נמצאת מבחינה גאוגרפית במזרח אירופה – המחירים בה הם מערביים לחלוטין. אגב, עם כל זה, הטיול בן השבועיים וחצי, (כולל טיסות, לינה, תחבורה, אוכל, ביטוח נסיעות ואפילו שופינג) עלה לנו (משפחה של חמישה, מתוכה שלושה ילדים בני 15, 11 ו 10) 23000 ₪.
במהלך החודשים שחלפו, חברת התעופה הספיקה לשנות לנו את שעות הטיסה לא פחות מארבע פעמים. למזלנו לא היה מדובר ביותר מאשר מספר שעות קדימה או אחורה. בסופו של דבר יצא ש"הפסדנו" בהלוך, כי זמן ההמראה עבר משבע וחצי בערב לתשע וחמישים, אבל הרווחנו בחזור שעת המראה מאוחרת יותר – במקום שש וחצי בבוקר, כפי שהיה אמור להיות במקור, הטיסה נדחתה לשעה 10:40 בבוקר.
מיד אחרי שסגרנו את הטיסה, הזמנו גם שתי דירות – אחת בסנט פטרסבורג (כ2000 ₪ עבור 11 לילות) ואחת במוסקבה (כ 2200 ₪ עבור 8 לילות), עליהן אפרט בהמשך.
שלושה דברים נוספים שהזמנתי עבורם כרטיסים מראש זה הרכבת המהירה מסנט פטרסבורג למוסקבה, מופע בלט וכניסה לקרמלין – גם עליהם ועל דרך ההזמנה אפרט בהמשך.
היה זה תכנון הטיול המרגש ביותר שחוויתי. ההיסטוריה שהייתה כבר מוכרת לי היטב, הפכה את מוקדי האטרקציות לגביהם חקרתי, למעניינים כפליים. ידיעת השפה סייעה מאוד בתכנון וה – google view פרס בפניי נופי ילדות שגרמו לליבי להחסיר פעימה.
28.7.19 יום הטיסה
יום הטיסה הגיע. עשינו צ'ק אין 24 שעות לפני, באתר של חברת התעופה. כל הביקורות בשדה עברו במהירות כמעט מסחררת ולא הספקנו להגיד 'ולדימיר פוטין' וכבר היינו בנוף המוכר של הדיוטי פרי.
הטיסה יצאה בזמן ולאחר חמש שעות לערך (אותן העברנו בשינה טרופה), נחתנו בשדה תעופה Pulkovo בסנט פטרסבורג. ביציאה מן השדה המתין לנו נהג שנשלח לאסוף אותנו לדירה (שירות אותו מספקים בעלי הדירה תמורת 30$ לרכב גדול המכיל משפחה של חמישה אנשים, חמש מזוודות וחמישה תיקי גב).
הדבר הראשון שהדהים אותנו, היה האור. אמנם יצאנו משדה תעופה בדיוק באמצע הלילה, כלומר באזור השעה 3:00, הרקיע התנהג כביכול בעוד רגע הוא עומד להציג את השמש במחיאות קרניים זוהרות.
תוך קצת יותר מחצי שעה הגענו אל הדירה:
Feelathome on lower Nevsky
https://www.booking.com/hotel/ru/feel-at-home.he.html
(יש להם מספר דירות באתר. אנחנו הזמנו את ה - "דירת אקונומי עם שני חדרי שינה")
מיקומה התברר כמוצלח ביותר. הדירה נמצאת 5 דקות הליכה מכיכר Vostania אשר על שדרת Nevsky - הרחוב הראשי של העיר. בכיכר יש תחנה של רכבת תחתית, רכבת בין-עירונית, תחנות אוטובוס, שני קניוני ענק ואינספור חנויות שונות ומגוונות. גם על הרחוב בו הייתה ממוקמת הדירה עצמה יש לא מעט חנויות, מאפיות, סופרמרקטים, מסעדות ועוד.
אני מודה שכאשר נפתחה בפנינו דלת הכניסה לחדר מדרגות, לכולנו היה חשק עז לעשות אחורה פנה. הכניסה קודרת, עלובה ונראית בדיוק כפי שמדמיינים את רוסיה בימיה הסובייטים והחשוכים. מעלית מיושנת העלתה אותנו תוך כדי גניחות של מורת רוח לקומה הרביעית והאחרונה, אבל ברגע שבו נכנסנו לדירה, הנוף השתנה באחת.
הדירה עצמה מהווה ניגוד די חד למבואה האפלולית והיא נעימה, נקיה ומעוצבת בפשטות חיננית. אמנם היא כלל לא מפוארת, אבל היא בהחלט סיפקה את כל צרכינו לאורך התקופה ששהינו בה. המטבח הקטן הכיל בנוחות חמישה אנשים לארוחת בוקר. היו מספיק כלים בשביל להכין ארוחה קלילה לכולנו ומכונת הכביסה שבדירה סייעה מאוד לאורך התקופה.
המיטות היו נוחות והדירה, אף על פי מיקומה המרכזי, הייתה שקטה מאוד. החיסרון היחידי היה הווילונות השקופים דרכם חדר האור והפריע לישון (הזריחה בתקופה זו של השנה הגיעה כבר באזור השעה 4 לפנות בוקר והשקיעה החשיכה את השמיים רק באזור השעה עשר בלילה). זאת עד שבן זוגי תלה איכשהו את כיסוי המיטה האטום על החלון ופתר בכך את הבעיה.
וזה הנוף מן הדירה
29.7.19 – קתדרלת קזאן, כנסיית הגואל שעל הדם ומוזיאון משחקי וידאו
הבוקר החל בארוחת בוקר בבית קפה צמחוני/טבעוני במרחק הליכה של עשר דקות מן הדירה בשם café ukrop
זהו סניף אחד מתוך רשת של בתי קפה הפזורים לאורך העיר.
כעיקרון, בגלל שכולנו טבעונים (פרט לבן זוג), אני דואגת לתכנן מראש באילו מקומות נאכל ובכך חוסכת חיפושים אינסופיים על בטן ריקה אחר מסעדות שיש בהן מבחר טבעוני. לשמחתי סנט פטרסבורג התגלתה כידידותית מאוד מבחינת מבחר המסעדות הטבעוניות שבה.
האווירה במסעדה הייתה נעימה והשירות מעולה, אבל עם זאת, דווקא כאן, (לעומת כמעט כל מסעדה אחרת בה ביקרנו באותה חופשה) האוכל עצמו היה פחות לטעמי וכלל מגוון מנות שהיו מעט מוזרות מדי לחיך הישראלי של הילדים. עם זאת המחירים היו בהחלט ערבים לחיך של ההורים.
(אגב, באופן כללי, מחירי האוכל במסעדות בהן אכלנו היו זולים ב כ 50 אחוז ואף יותר מן המחירים בארץ).
אחרי זה התפנינו להתארגנות מעשית לקראת הטיול.
- קניית אוכל בסופרמרקט ענק בקניון ליד הדירה nevsky center
http://www.nevskycentre.ru/en/
הקניון עצמו מתהדר בכל המותגים המוכרים (כולל סטארבקס בו שתינו את הקפה הראשון של הבוקר). המחירים בחנויות היו די זהים לארץ ואף יותר. עם זאת, הסופרמרקט שבו עשינו את הקניה היה אמנם יקר יותר בהשוואה למקומות אחרים בעיר, אך זול מאוד ביחס לישראל.
- קניית סים קארד בסכום שלא עבר את ה 20 ₪ לכל התקופה בחנות בשם tele 2 הקרובה לקניון
- השלמת קניה של אוכל בסופרמרקט טבעוני מעולה במרחק הליכה של 12 דקות בשם:
Vegan bunker
http://www.veganbunker.ru/index.php/ru/
גן עדן עלי אדמות לטבעונים. המקום קטן, אך מלא בכל טוב: נקניקיות, נקניקים, גבינות, עוגות, גלידות, חטיפים, שוקולדים ועוד...
קנינו שם כל מה שלא מצאנו בסופרמרקט רגיל.
עד שסיימנו עם כל הסידורים, השעה כבר הייתה לקראת שלוש בצהריים. נכנסנו לתחנת רכבת תחתית כדי לקנות כרטיסים. קנינו לכל אחד כרטיס נסיעה נטען בשם podorozhnik שעלה לכל אחד מאיתנו 740 רובל (כ 50 ₪), עבור שבוע של נסיעות ללא הגבלה בתחבורה ציבורית (רכבת תחתית, אוטובוס וחשמלית. אגב, הוא לא כולל את המיניבוסים שהמספר שלהם מתחיל באות K). בנוסף שילמנו גם 60 רובל אותם מקבלים חזרה כאשר מחזירים את הכרטיס.
בסיום השבוע ניתן להטעין את הכרטיס בכל סכום שתרצו או להאריך את הנסיעות ללא הגבלה לעוד מספר ימים בסכום קבוע של משהו כמו 180 רובל ליום. שימו לב כי בעת שמחזירים את הכרטיס, במידה ונותר עליו כסף טעון, לא מקבלים את הכסף הזה בחזרה.
דרגנוע שהרגיש יותר ארוך מן הלילות של סנט פטרסבורג לקח אותנו עמוק מתחת לאדמה, אל תחנה יפה ונקיה,
שם שאפתי מלוא הריאות את אחד הריחות האהובים עלי ביותר בעולם – ריחה של רכבת תחתית (כן, גם הילדים הסתכלו עלי ממש מוזר כשהכרזתי על זה בקול רם). מספר דברים לגבי הרכבת התחתית:
- תדירות הרכבות היא בין דקה לשתי דקות.
- התחנות כולן מסודרות ונקיות ומרגיש מאוד בטוח לשהות בהן
- שמות התחנות הן ברוסית באותיות קיריליות. עם זאת יש כרוז שמכריז על כל תחנה ותחנה ויש moovit ו google maps שסייעו מאוד במהלך כל הטיול.
נסענו סך הכל תחנה אחת ויצאנו בדיוק מול
קתדרלת קזאן היפיפייה / Kazan Cathedral
http://www.visit-petersburg.ru/en/showplace/195646/
המראה שלה מרשים ביותר וכך גם גודלה. אנחנו התפעלנו ממנה מבחוץ וויתרנו על להיכנס פנימה. על פי מיטב הבנתי, הקתדרלה נבזזה בימי המהפכה וכל מה שיש בתוכה כיום זה פריטים ואומנות מודרניים.
משם התחלנו לפסוע אל כנסיית הגואל שעל הדם. אין ספק שסנט פטרסבורג פשוט מהפנטת ביופייה. הבתים המעוצבים והצבעוניים, הנהרות שמרשתים את העיר, הפסלים, ההיסטוריה – כל אלה יוצרים מראות שלא תראו בשום מקום אחר בעולם.
כנסיית הגואל שעל הדם / SAVIOR ON THE SPILLED BLOOD
זוהי כנראה הכנסייה היפה ביותר עלי אדמות (לפחות לטעמי). זכרתי אותה עוד מן הילדות כמבנה שנראה כביכול כולו עשוי ממתקים ויחד עם זאת עם שם מורבידי ביותר. מסתבר שגם כעבור 30 שנה ההתרשמות וההתפעלות שלי ממנה לא פחתו (אגב, גם הילדים והבן זוג שחזו בה לראשונה טענו שזאת הכנסייה היפה ביותר שראו מאודם).
בימי ילדותי היא הייתה סגורה למבקרים. כיום ניתן להיכנס אליה, אבל גם כאן ויתרנו על הביקור (בעיקר בגלל שהיינו כה רעבים עד ששקלתי ברצינות להביא ביס למבנה הממותק שלפנינו). על כן שמנו פעמינו היישר אל מסעדת:
Hood
מסעדה טבעונית שנמצאת במרחק של מספר דקות הליכה מן הכנסייה. היא מציעה בעיקר אוכל רחוב ונחבאת בחצר פנימית שבה ממוקם גם מוזיאון משחקי וידאו (עליו יסופר בהמשך). התפריט שלה כולל בעיקר המבורגרים, נאגטס, צ'יפס ודומיהם והאווירה בה מרגישה כמעט מחתרתית.
באופן עקרוני, בהמשך הטיול, גילינו שכל המסעדות הטבעוניות אליהן הגענו, הסתתרו במרתפים או חצרות פנימיות, כך שממש שמחתי שהכנסתי אותן לתכנון מאחר והסיכוי להיתקל באחת, תוך כדי שיטוט בעיר, הוא כמעט אפסי.
למרות שהיה נדמה כביכול המסעדה משחקת מחבואים עם מי שמעוניין לבוא לאכול שם, היא הייתה מלאה בסועדים וברגע שקיבלנו את האוכל – הבנו גם למה. הכול היה פשוט טעים להפליא.
משם, תוך מספר צעדים, הגענו ל:
מוזיאון משחקי וידאו סובייטים / Museum of Soviet Arcade Machines
במקום יש...טוב, השם נותן רמז די טוב מה אפשר למצוא שם, והכל שמור במצב מצוין, מזמין ומאורגן באופן מושלם. בנוסף התרגשתי למצוא שם גם כמו מן קוביות ריח, שאפשר להרים את המכסה ולשאוף מלוא הריאות ניחוחות ילדות, כמו שמפו רוסי שהשתמשתי בו כשהייתי ילדה, ריח של דייסה שהגישו בכל הגנים וכו'... (לכל יוצאי ברה"מ לשעבר שקוראים את הבלוג – זה במיוחד בשבילכם)
מסתבר שעבור ילדים שנת ייצור של מכונת משחק זו או אחרת לא באמת משחק כאן תפקיד J. והעברנו שם כשעתיים של כיף.
הכניסה היא חינם ומשלמים עבור קופסאות עם אסימונים. ממליצה מאוד לא להשתולל עם הקנייה (כמונו, שמרוב התלהבות קנינו לכל אחד קופסא), אלא לקנות קופסא אחת למשפחה ואז להוסיף עוד לפי הצורך (אם זה בכלל אפשרי מבחינת המקום). אנחנו, אחרי שכבר מיצינו את המקום, נשארנו עם עשרות אסימונים שלא נוצלו.
כעיקרון אפשר לנצל אותם ביום אחר, כאן או אפילו במוסקבה במוזיאון שנושא את אותו השם ואת אותה הפואנטה, אבל אנחנו העדפנו לראות מקומות שעוד לא ראינו ולא לחזור לשם שוב.
התחנה האחרונה לאותו יום עמוס (למדי), היה הקניון העתיק (שקיים כבר קרוב ל 350 שנה), בשם:
Gostiny dvor
המבנה, כפי שהוא נראה היום, נבנה בשנות ה- 50 של המאה הקודמת ומבחינה היסטורית הוא בהחלט מעניין, אם כי לא מבחינת החנויות שבו. חנויות יוקרה שמרוכזות במין מסדרון לאורך המבנה כולו. רבות מהן מוכרות פרוות אמתיות שעשו לנו רע על הנשמה. הכול הרגיש נטוש ותגי המחיר על המוצרים השונים היו פשוט מגוחכים (מפה כנראה גם עובדת היותו נטוש).
משם כבר תפסנו מטרו חזרה אל הדירה, אבל רגע לפני שהתפרסנו באפיסת כוחות על המיטה, נאלצנו לבקר בסניף של H&M שנמצא מספר דקות מן הדירה, כדי לקנות לי נעליים (כאלה שלא יגרמו לי להרגיש כביכול הסוליה עליה אני דורכת עשויה מחתיכות זכוכית). מסתבר שזה לא היה הרעיון הכי גאוני לארוז נעלי סניקרס חמודות שמתאימות לכל צבע של בגד, אבל בעלות חוסר התאמה מוחלט למבנה הפיזיולוגי של הרגל וליום שלם של הליכה (כפי שגיליתי במהלך אותו יום).
על המשך הטיול, תוכלו לקרוא בבלוג הבא –
סנט פטרסבורג עם ילדים - קיץ 2019 – חלק ב'
