2.8.19 – divo ostrov
היום הוקדש להעלאת רמת האדרנלין בדם בלונה פארק גדול, ששוכן אמנם מחוץ למרכז, אך בגלל קרבתו אל תחנת רכבת תחתית – ההגעה אליו מאוד קלה.
אבל לפני שהגענו אליו, התוודענו לעוד "אטרקציה" בשם:
""fix price
מדובר ברשת חנויות בסגנון "מקס סטוק". כל הסחורה הייתה במחירים הזולים ביותר שפגשנו אי פעם בעולם. הצטיידנו בכל מיני קשקושים כמו גרבי כותנה איכותיות שעלו שלושה שקלים, כוס בשלושה שקלים, שמלה ב 12 ₪ ו... טוב, הבנתם את הרעיון. כעיקרון הרשת פזורה לאורך כל סנט פטרסבורג ומוסקבה, כך שאם במקרה אתם נתקלים בה – מומלץ מאוד להיכנס.
Divo ostrov
זהו הלונה פארק הגדול ביותר בסנט פטרסבורג ולמען האמת, לטעמי, גם מוצלח מאוד. הגענו לשם במזג אוויר מעט שנוי במחלוקת. מצד אחד כבר לא היה כל כך קר, אבל השמיים בכל זאת הניפו אגרופים אפורים כל כמה זמן באיומים להמטיר על ראשינו מבול. למזלנו – היו אלה בעיקר איומי סרק ופרט לטפטופים קלים – היה לנו יום נפלא מבחינת מזג האוויר.
פארק השעשועים נמצא בתוך פארק Yelagin ואינו מגודר, כך שניתן להיכנס פנימה ללא שום הגבלה.
אם לשפוט לפי היום שבו היינו (יום שישי בתחילת חודש אוגוסט), המקום לא עמוס מבקרים ולא נאלצנו לחכות, יותר מאשר דקות ספורות, כדי לעלות על מתקנים. משהו שבהחלט מהווה יתרון אדיר על פארקי שעשועים אחרים בהם ביקרנו בעבר.
ישנן שתי אפשרויות תשלום על מתקנים. ניתן לקנות צמיד שמאפשר עליה לרובם בעלות של 2000 רובל (כ 120 ₪) לבן אדם. אופציה נוספת (שבה בחרנו) היא לשלם על כל מתקן בנפרד. מחירי המתקנים נעים בין 150 ל 250 רובל (כלומר בין 9 ל 15 ₪). מאחר והיו הרבה מתקנים שלא עניינו את הילדים שלי – זה יצא הרבה יותר משתלם עבורנו.
היתרון הגדול ביותר בשיטה זו היא שגם אם לא חשקה נפשכם להסתחרר לכם אי שם בשמי העיר או לחפש את הלב שלכם בתחתונים, ואתם רק מלווים את הילדים/נכדים/אחים שלכם – אתם יכולים להיוותר על קרקע מוצקה מבלי להוציא על כך שקל (לעומת רוב פארקי שעשועים).
מבחינת מבחר מתקנים – היו שם מתקני אקסטרים שגרמו לילדים שלי לצהול בחדווה ולי להחסיר פעימה או שתיים בעודי צופה בהם.
היו גם המון מתקנים לקטנטנים שמיועדים לגילאים הצעירים, אליהם כבר לא התקרבנו (בכל זאת, הקטן שאצלי בחבורה הוא בן 10).
לי, באופן אישי, היו חסרים עוד קצת מתקני אמצע משפחתיים כאלה. מן הסוג שהכניסה אליהם מוגבלת בגובה וגיל, אך מצד שני, הם לא גורמים למי שעולה עליהם לשחוק את מיתרי הקול.
מבחינת אוכל – היו שם מזללות האופייניות לפארקי שעשועים ובמחירים תואמים. אנחנו דאגנו להביא כריכים מהבית והתפנקנו בצ'יפס ושתיה.
בילינו שם כמעט יום שלם ומהנה ביותר וזאת אחת החוויות הבלתי נשכחות של הטיול עבור הילדים שלי.
תכננו לבקר גם בפארק Yelegin הסמוך, אבל היום בלונה פארק עבר כל כך מהר והיה כל כך מהנה, שמבלי שנשים לב כבר נהיה ערב.
את היום סיימנו במסעדת
Veggie box
מסעדה טבעונית מעולה עם פיצות, המבורגרים, קינוחים ועוד..
הילדים שמחו סוף סוף לאכול פיצה ואילו אני ובן זוגי התנפלנו על המבורגרים עם תפוחי אדמה שהיו מצוינים ומשביעים ביותר. אפילו ויתרנו על קינוח מרוב שהתמלאנו מן המנות הגדולות .
והמחיר? שילמנו בקושי 70 ₪ על הארוחה.
אל הדירה הגענו מחויכים ומותשים מן היום הנפלא שעבר עלינו.
-
- 3.8.19 ארמון יקטרינה והגנים בפושקין / tsarskoye selo pushkin
פושקין זוהי עיירה קטנה שנמצאת ליד סנט פטרסבורג. היא אמנם קרויה על שם המשורר הרוסי המפורסם ביותר ברחבי רוסיה, אבל מה שמושך אליה מבקרים רבים זה ארמון המלכה יקטרינה וגני הארמון.
הארמון ניתן במתנה מפיטר הגדול לאישתו. הוא הוחרב מספר פעמים. פעם אחת בגלל קפריזות של המלכה ופעם בגלל הנאצים שפלשו לרוסיה במלחמת העולם השניה ושרפו אותו עד היסוד. המבנה שרואים שם היום שוחזר רק בשנת 2003.
החדר המפורסם ביותר בארמון הוא חדר הענבר והוא נחשב למרהיב ביופיו.
אנחנו הגענו לשם באחד המיניבוסים הרבים שיוצאים מתחנת רכבת תחתית בשם Kupchino. אין סיכוי שתפספסו אותם. מישהו כבר ייגש אליכם ברגע שתצאו מדלתות הרכבת התחתית, כדי להציע נסיעה לשם. ההגעה לארמון לקחה חצי שעה של נסיעה נעימה והתוודעות לנופיה הירוקים והשופעים של רוסיה.
אמנם מזג האוויר לא ממש היה לטובתנו, אך החלטנו שקצת (או בדיעבד -הרבה) גשם לא יפריעו לנו ליהנות מהיום הזה. לצערי, ההחלטה שלקחתי בעת התכנון בבית - שלא לקנות כרטיסים מראש, התבררה כטעות. כאשר פסענו פנימה מבעד לשערי הכניסה (הכניסה לגנים היא בתשלום של 120 רובל) – נתקלנו בתור הארוך ביותר שראיתי בחיי.
אחרי שיחה עם מספר מבקרים (מתוך ניסיון לבצע הערכת זמן של עמידה בחוץ עד שמגיעים ליעד הנכסף) הגענו לחישוב של כארבע שעות.
עד כמה שרצינו לראות את הארמון, החלטנו לוותר על ה"תענוג" של לשרוף חצי יום בעמידה בתור או על התענוג המפוקפק עוד יותר, הנלווה בעקבותיו, של קיטורים ויללות של הילדים שלנו.
- המלצה חמה: אם אתם מתכוונים לבקר בארמון – תקנו כרטיסים ללא תור (אם יש כזאת אופציה) מראש.
את היום שלנו העברנו בגנים היפיפייה של הארמון. הגנים עצומים בגודלם. אגם גדול שתפס לו חזקה על מרכז הפארק והשתרע בין חלקות דשא ירוקות מטופחות, עצי מחט ומיני פרחים מרהיבים.
לאורך כל השטח ממוקמים גם מספר מבנים שמזכירים ארמונות מיניאטוריים בסגנונות אדריכליים אתניים שונים (ארצות ערב, סין ועוד...). כל אחד הוא מיני מוזיאון קטן בפני עצמו והכניסה אליהם היא בתשלום נוסף.
גשם שירד לפרקים לאורך כל אותו יום סגרירי, לא אפשר לנו לשבת בנחת על אחד הספסלים שפוזרו בנדיבות בשטח הגן, אבל מצד שני, סיפק לנו אוויר כה טהור ורענן עד כי כל נשימה הרגישה כמו נגיסה בעוגה טרייה וטעימה.
גם הנוף המרהיב סביבנו נצץ כולו תחת טיפות הגשם, שרק הדגישו עוד יותר את הגוון הירוק העז שאפיין את הפארק. ירוק שנדמה היה כי שום מכחול או קליק במצלמה לעולם לא יצליחו לחקות.
באזור השעה שלוש בצהריים, חזרנו לכיוון הארמון, מתוך תקווה כי אולי התור התקצר משמעותית. אמנם התור אכן התקצר, אבל עדיין, לפי האורך שלו, היה ברור שנצטרך לעמוד שם קרוב לשעתיים.
אני לא יכולה להגיד שהתאכזבנו. למרות שרצינו מאוד לבקר בארמון, הטיול בגן פיצה אותנו היטב על כל תחושת אכזבה שיכלה להתעורר.
משם, קצת אחרי היציאה מן השער והגנים, הלכנו ל..
אורוות וכרכרות מלכותיות / Standing stables
מדובר במבנה קטן וצדי ובו תערוכה של כרכרות ששימשו את הצארים הרוסים. כל כרכרה הייתה כה יפה, שהביקור נמשך כמעט שעה, במה שעל פי השטח הגאוגרפי בלבד, היה אמור לקחת לא יותר מדקות ספורות. לא הפסקנו להתפעל מן העושר, העבודה, הבדים והפיתוחים. הדמיון לקח אותנו אל מסיבות נשף מפוארות או אל דרכי עיר מושלגות, עד שקצת איבדנו תחושה של זמן.
אחרי הביקור באורוות, על פי התכנון, היינו אמורים להמשיך לpavlovsk, שזאת עיירה קרובה וגם בה יש ארמון וגנים. למען האמת את הרעיון לשלב את שתי העיירות יחד ביום אחד נתנו מספר אתרי תיירות שונים, כך שחשבתי שזה ריאלי.
אז לא..
אם אתם אוהבים למצות את המקום שבו אתם נמצאים, באמת לספוג את האווירה ולא לרוץ כמו אחוזי דיבוק רק כדי לסמן V, אז ותרו על זה. בלי הארמון, רק הסיבוב בגנים ומוזיאון הכרכרות הקטן, לקח לנו כמעט יום שלם.
על כן, פנינו חזרה אל סנט פטרסבורג באותה הדרך שבאנו. מיניבוס ואז רכבת תחתית עד למקום מגורינו, שם סיימנו את היום במסעדה בה היינו אתמול – veggi box, רק שהפעם לארוחה התווסף גם קינוח מעלף של עוגת קצפת ומנגו.
4.8.19 גן הקיץ, מוזיאון ההרמיטג', קתדרלת איסק הקדוש ו big funny
היום היה היום שבו הלכנו לראות את כל הדברים האייקונים שמופיעים על כל גלויה המשויכת לעיר היפיפייה הזאת. אני מניחה שאם מישהו מגיע לסנט פטרסבורג ליום, אז אלה הם ה מקומות לראות בעיר.
את היום שלנו התחלנו ב
גן הקיץ / summer garden
http://www.saint-petersburg.com/parks/summer-garden/
זהו הגן המפורסם ביותר בעיר. הוא נוסד עוד בשנת 1704 כמתחם נלווה לארמון הקיץ של פטר הגדול. בגן מפוזרים עשרות פסלים יפיפיים, מזרקות, ספסלים והגדר המפורזלת שתוחמת את הגן נחשבת לאחת היפות בעולם.
אין ספק שהגן היה מקום מצוין להתחיל את היום. עשינו פיקניק על אחד הספסלים, התענגנו על שירת הציפורים, הפרחים והירוק שמסגרו בתוכם את כל הפסלים המרהיבים. היינו שם כשעה וחצי נעימים ורגועים ומשם התחלנו לעשות את הדרך אל ארמון החורף ובו שוכן מוזיאון ההרמיטג'
בדרך עברנו ב:
שדות מארס/ fields of mars
http://www.saint-petersburg.com/parks/field-of-mars/
שדה ענק ופתוח עם היסטוריה ארוכה. המקום שימש בעבר כשטח לחגיגות ניצחון, כפארק, כשטח אימונים של הצבא וכקבר אחים. כיום דולקת שם אש התמיד לזכר כל האזרחים שנהרגו במהפכת אוקטובר והשדה משמש לטיולים ולפעמים גם להפגנות. למען האמת, לא מצאנו שם שום דבר מעניין במיוחד, פרט לאש התמיד שמאוד סקרנה את הילדים.
לא ראינו גם כמעט אנשים שטיילו שם, פרט למספר חסרי בית שיכורים שהתנחלו בשיחים ונראו לא מרוצים במיוחד מן הפלישה האקראית שלנו אל שטחם.
הדרך עד ארמון החורף התמתחה לאורך גדת נהר המוייקה. הבניינים התוחמים את הנהר היו פשוט מרהיבים. כל אחד יפה יותר מקודמו. אם הייתי צריכה לאפיין בפני מישהו את הנוף שמאפיין את העיר, אז זה זה. הצבעוניות של הבניינים, הנהר שבאמצע והשמיים הסגריריים מעלינו היוו את הרקע המושלם לצעידה למקום המעניין והחשוב ביותר בעיר.
הרמיטג'/ Hermitage museum
זהו המוזיאון הגדול ביותר ברוסיה ואחד הגדולים, הוותיקים והחשובים בעולם. מספרים שאם מתעכבים ליד כל מוצג חצי דקה בלבד - ייקח 6 שנים (ללא הפסקות של אוכל או שינה) כדי לראות את כולו
כבר כשהתקרבנו אל המבנה הארוך בצבע התכלת, נעתקה נשמתנו. הארמון מרשים עד מאוד ויש מן תחושה של יראת כבוד אל מול ההיסטוריה של המבנה שמאגד בתוכו אוצרות מכל העולם והתקופות.
כאשר תגיעו, בוודאי תראו שם תור מאוד ארוך לקניית כרטיסים, משתרך לו בעצלתיים מן הקופה הראשית. אפשר להימנע מכך, על ידי רכישת כרטיסים במכונות אוטומטיות צדדיות ופחות מוכרות.
מכיכר המוזיאון הגדולה, כאשר עומדים עם הפנים להרמיטג' ולתורי הענק, המשיכו ימינה. מיד אחרי המבנה, פנו שמאלה אל סמטה צדדית. גם שם יש כניסה קטנה למוזיאון ובדיוק ליד הכניסה - מכונות. המכונות מקבלות מזומן וגם כרטיסי אשראי והרכישה דרכם מאוד קלה וברורה עם הוראות באנגלית וברוסית.
קנינו שני כרטיסים עבורנו, נכנסנו פנימה בכניסה הצדדית הקטנה, ובדיוק בצד שמאל ישנם דלפקים שמיועדים עבור אלה שהזמינו כרטיסים מראש. בדלפקים כלל לא היה תור. אחת הפקידות, לאחר שבדקה שאני ובן זוגי כבר מצוידים בכרטיסים, הנפיקה עבורנו עוד שלושה כרטיסים בשביל הילדים, ללא תשלום (ילדים עד גיל 16 נכנסים חינם).
מסרנו את המעילים והתיקים במלתחה הצמודה ונכנסנו פנימה.
יש הרבה שממליצים להזמין סיור עם מדריך פרטי. אנחנו לא עשינו את זה, בעיקר בגלל שחששתי שלילדים זה יהיה קצת כבד מדי.
קשה לתאר את גודלו העצום של ההרמיטג'. אני יודעת שאם היינו בלי ילדים, היינו חוזרים לשם עוד פעם או פעמיים. בסך הכול, הספקנו בשעתיים לעשות את החלק המצרי, שכלל ממצאים ארכיאולוגיים של כדים, פסלים, סרקופגים, מומיה ועוד..
ואת חדרי המגורים של הארמון.
הכול מרשים ביותר ואל כל אולם שנכנסים, הנשימה פשוט נעתקת.
גם הילדים עשו את המסלול ללא תלונות ונהנו מן ההסברים שבן זוגי חובב העתיקות המושבע סיפק.
לא לחינם ההרמיטג' נחשב לאחד המוזיאונים הגדולים והחשובים בעולם וביקור בסנט פטרסבורג לא שלם בלעדיו. הבטחנו לעצמינו שבבוא היום אנחנו עוד נחזור לשם ונעניק לו את הכבוד המגיע לו בביקור ארוך יותר.
משם, עשינו הפסקת אוכל במסעדה הודית שנמצאת בדיוק מול פארק אלכסנדר:
Tandoor
https://www.inyourpocket.com/st-petersburg-en/tandoor_31650v
זוהי אינה מסעדה טבעונית, אך כמו בכל המסעדות ההודיות, יש מבחר עשיר של מנות טבעוניות. האוכל היה טעים והמקום עצמו מעוצב לתפארת ומאוד נעים לשבת בו. עם זאת, המחירים היו יקרים כמעט פי שניים מכל מסעדה אחרת שאכלנו בה.
חצינו את גן אלכסנדר, שלמען האמת לא מהווה נקודת עניין מיוחדת. הגן קטן עם מגרש משחקים ושדרות של עצים ודשא. מה שכן היה מרשים ביותר זה:
פסל פרש הברונזה /Bronze Horseman
https://en.wikipedia.org/wiki/Bronze_Horseman
שניצב בקצה הגן.
זהו אחד הסמלים המוכרים ביותר של העיר, בדמותו של הצאר פיטר הגדול (המייסד של סנט פטרסבורג). מאמינים שכל עוד הוא עומד, אף אויב לא יכבוש את העיר. זאת הסיבה שגם בזמן מלחמת העולם השנייה, אחרי שרוב הפסלים פונו להגנתם, נותר הפסל לעמוד איתן ורק כוסה בשקי חול. אם כי יש לי חשד שלאבן, עליו עומד הפסל, ששוקלת 1600 טון יש גם חלק בזה.
מי שמתכנן ביקור בסנט פטרסבורג, אני ממליצה בחום לקרוא את הטרילוגיה של פאולינה סיימנס – "פרש הברונזה", "טטיאנה ואלכסנדר" ו "גן הקיץ". ספרים רומנטיים שמתרחשים, לפחות בחלקם, בסנט פטרסבורג בזמן מלחמת העולם השנייה. פרט לכך שבעיניי הם היו בין הספרים הטובים והמרתקים ביותר שקראתי, הם נותנים רקע נהדר וחשוב על ההיסטוריה של העיר.
בדיוק מול גן אלכסנדר פנינו אל
קתדרלת איסק הקדוש / St. Isaac's Cathedral
http://www.saint-petersburg.com/cathedrals/st-isaacs-cathedral/
גם הקתדרלה היפיפייה והמרשימה הזאת, שכיפותיה המוזהבות שולטות על קו הרקיע, היא אחד המקומות האייקונים ביותר בעיר. התרשמנו מן הקתדרלה מבחוץ (והתרשמנו בהחלט J). היא אחת היפות והגרנדיוזיות שראינו, אבל על הביקור בתוכה נאלצנו לוותר. השעה כבר הייתה יחסית מאוחרת והילדים החלו לאבד את הסבלנות.
ייאמר לזכותם שעד עכשיו הם שרדו בכבוד את כל המסע ההיסטורי שהעברנו אותם ברחבי העיר. לכן, החלטנו לסיום ללכת למשהו שמעט יותר קליל ותואם לגילם:
Big Funny
זוהי רשת משחקיות שפזורה בסנט פטרסבורג ומוסקבה. המילה "משחקיות" לא בדיוק יושבת טוב על ההגדרה, אבל היא הכי קרובה שמצאתי. כעיקרון מדובר במספר אטרקציות שמיועדות לילדים בני כל הגילאים כגון חדר הפוך, מבוך מראות, מבוך הפחד (שהכניסה אליו מגיל 12) ועוד ועוד...
הראיתי את כל האפשרויות שקיימות במקום לילדים שלי עוד בארץ והם החליטו ללכת על מבוך מראות ואטרקציה משונה נוספת של שבירת צלחות.
מבוך המראות היה עלוב. הצעירים יותר בחבורה (בני ה-10 וה–11) נכנסנו לשם ויצאו אחרי חמש דקות. אמנם הם נהנו בפנים, אבל זה בהחלט היה קצר מדי ולא שווה את הכסף (באזור 15 עד 20 ₪ לילד).
שבירת הצלחות התבצעה בחדר מיוחד וממוגן. הם קיבלו 3 צלחות זכוכית וטושים. אחרי שצבעו את הצלחות והרכיבו משקפי מגן מיוחדים, ניפצו אותן בצהלות נלהבות על פני קיר מיוחד.
אני מודה שכשהיינו שם, לא עברה בי כל מחשבה על איכות הסביבה, אבל אחרי ששמעתי על הנזק הסביבתי שעושה הזכוכית (מסתבר שלזכוכית לוקח מיליון שנה להתמחזר) לא הייתי הולכת לשם.
כאשר יצאנו משם, השמיים כבר החלו לאותת כי בקרוב הם עומדים לפרוס מעל העיר שמיכה לילית. מה שרמז מבחינתנו שזה היה היום הארוך ביותר שהתעכבנו בו בחוץ והגיע הזמן לחזור לדירה.
חלק ד' ואחרון על הטיול של בסנט פטרסבורג – בבלוג הבא.
