30.7.19 טבילה אל תוך נוסטלגיות ילדות וgrand maket

מכירים את התחושה כשחלום מתמזג אל תוך מציאות? אז זה בדיוק מה שקרה לי כשהגעתי לבקר בשכונה בה גדלתי.

הרבה דברים השתנו.

חניות למכוניות התפשטו סביב כמו נגיף (לפני 30 שנה היו אולי עשר מכוניות על מאות תושבי השכונה)

בניין שלם צמח לו בסמוך לבניין ילדותי ובשיא החוצפה שינה לי את הנוף.

המרפסת החלודה אשר בקומה התשיעית, שבה הרגשתי שאני רק צריכה להושיט יד ואוכל לקטוף לי ענן - נצבעה מחדש ונחסמה כולה בזגוגיות.

אבל הנוסטלגיה ידעה לשטח את הבניין, להעלים את המכוניות ולהקים את המרחבים הירוקים בהם שיחקתי כילדה מחדש.

את השיחים העבותים, בהם אפשר היה ממש לגור ושכבר אינם עוד היום, הדמיון הקים לחיים.

את כתם החלודה שעל המרפסת, הוא השיב למקומו הראוי.

הרבה דמעות של התרגשות זלגו באותו יום נפלא. יום שחיכיתי לו 30 שנה. יום שבו התהלכתי שוב ברחובות הילדות שלי.

בתמונה – אני והילדים, ליד הבית שבו גדלתי.

אמנם השכונה שבה גדלתי נמצאת במרחק מה מן המרכז, אך עדיין יש שם מספר מקומות שאני מרגישה כי יכולים לעניין כל אחד שמגיע לעיר היפיפייה הזאת:

Chesme church

http://www.saint-petersburg.com/churches/church-birth-saint-john-baptist-chesme/

כנסיה גותית קטנה ויפיפייה. בילדותי ביליתי בה לא מעט מאחר וסבי עבד בה כשומר לילה. אפילו העברתי שם מספר לילות על מיטה מתקפלת, בימים בהם ההורים שלי לא הצליחו למצוא בייביסיטר זמין פרט לסבי. באותם ימים הכנסייה הייתה בעצם מוזיאון קרב ואת הצלב על הצריח החליפו פטיש ומגל. כיום היא כנסיה פעילה אשר מאחוריה נמצא בית קברות לחיילים שנספו בזמן המצור על לנינגרד.

אם להתעלם לרגע מן הנוסטלגיה, לטעמי הכנסייה מרשימה מאוד מבחוץ ושווה לבוא לראותה, עם זאת הפנים שלה פחות מעניין (לפחות לאלו שלא העבירו בה את ילדותם)

פארק הניצחון – moskovskiy park pobedy

https://peterburg.guide/parki/moskovskij-park-pobedy/

פארק מקסים עם אגם, מתקני לונה פארק, ובעיקר המון ירוק שעושה טוב על הנשמה. עבורי המקום ספוג בזיכרונות ילדות (היה זה הפארק שהייתי מבקרת בו בקביעות עם סבא וסבתא שלי או לחילופין בשיעורי סקי שהחליפו בחורף את שיעורי ההתעמלות בבית הספר), אבל גם הילדים והבן זוג שלי נהנו מאוד לטבול בכל הירוק המרהיב הזה ולהאכיל ברווזים על האגם.

שם גם גילינו שהבת הגדולה שלי פיתחה פוביה לציפורים, כאשר היונים (שאגב הרבה יותר אמיצות מאשר בארץ), עטו בלהקות על הלחם שזרקנו, כמעט ומלטפות בכנפיהן את פנינו. זה היה הרגע שהפוביה פרסה כנפיים משלה והבת שלי רצה בצווחות אימה מן המקום (מעניין אם יצא לה לראות סרטים של היצ'קוק לאחרונה)

לצערי, בגלל גשם שירד לסירוגין, נאלצנו לקצר את הביקור שלנו שם ולהמשיך לתחנה הבאה.

הפעם אחת שלא הייתה קשורה בשום צורה לילדות שלי:

Grand maket

https://grandmaket.ru/en

מדובר בתערוכה מיניאטורית של הפדרציה הרוסית. מודל ענק המשתרע על פני שני אולמות. כל אחד מהם בגודל של אולם נשפים מלכותי. מבנים זעירים, סצינות מתוך חיי יומיום, אנשים, סירות, שלג, מערכת רכבות שפועלת בשילוב עם כלי תחבורה אחרים.

המודל כולו פועל במחזורים של יום ולילה – בו האולם כולו מחשיך והדגם עצמו מואר כולו בחצי מיליון נורות LED.

שימו לב שמי שבנה את המודל ניחן בחוש הומור ולאורך התצוגה כולה מצאנו סצנות משעשעות למדי, כגון בן אדם זעיר שמנסה להימלט מתוך העולם המיניאטורי לתוכו הוכנס. מצאנו כמה וכמה כאלה והם הפכו את הביקור במתחם אפילו ליותר מרתק.

הסתובבנו שם קרוב לשעתיים, עד שהרגליים הפסיקו לתקשר עם המוח וסירבו להמשיך. משם תפסנו חשמלית ונסענו חזרה לכיוון הדירה שלנו. זאת בזמן שהרגליים מתווכחות עם הבטן מי יותר - עייף או רעב. לבסוף, הרגליים שזכו למנוחה קצרה בזמן הנסיעה, נאלצו לוותר לקיבה המקרקרת ופנינו היישר אל מסעדה שהייתה במרחק של חמש דקות מן הדירה.

Auroville vegetarian café and art

https://www.tripadvisor.co.il/Restaurant_Review-g298507-d7204765-Reviews-Auroville_Vegetarian_Cafe_Art-St_Petersburg_Northwestern_District.html

מסעדה שמתמחה באוכל הודי, אבל לא רק. אני אכלתי שם בוריטו (אחד הטעמים שאכלתי). באותו הזמן הייתה שם גם הופעה של מישהו עם גיטרה, ואחרי יום גדוש של רגשות – להתפרס שם על ספות, להאזין למוסיקה וליהנות ממנות שכולן ללא יוצא מן הכלל היו מעולות – הרגיש כמו סיום מושלם ליום שכזה.

ואם לא כאבי הרגליים של הבת הבכורה שלי – הוא גם היה נגמר שם...

מסתבר שבחירת נעליים גרועה היא תורשתית וגם הבת שלי השאירה את נעלי הספורט בישראל וארזה לעצמה סניקרס קלילים שהפכו בסוף היום למכשיר עינויים שהיה יכול לשמש היטב את האינקוויזיציה. על כן, את היום נאלצנו לסיים באותו סניף של H&M הקרוב לבית כדי לקנות גם עבורה נעליים.

עצה קטנה – סעו עם נעלי ספורט. שום דבר לא עושה את העבודה כמותם. הרגליים שלכם יודו לכם אחר כך.

31.7.19 גן בוטני

היה זה היום הכי קר עד כה. הטמפרטורה חגגה בת מצווה ואנחנו, עטופים בצעיפים וארבע שכבות של פריטי ביגוד (שכל אחד בנפרד לא תאם כלל לקור ששרר שם בחוץ), התחלנו את היום שלנו ב:

גן בוטני

http://www.saint-petersburg.com/parks/botanical-garden/

(כנראה שזאת לא הייתה הבחירה החכמה ביותר בהתחשב במזג האוויר)

במקום יש גן לא גדול ובו בעיקר עצים, שעל חלקם תווית שם. גן שעשועים קטן לילדים ומסלעה משובצת מיני שיחים ופרחים. למען האמת – הפארק שבו ביקרנו אתמול היה הרבה יותר מרשים ממה שראינו שם.

עיקר הפארק זה החממות שבו. לכל חממה יש כניסה נפרדת עם מדריך ובתשלום נוסף. אנחנו בחרנו את החממה ה sub tropical. הסיור לשם נקבע רק לעוד שעה, מה שאילץ אותנו להסתובב בגן, רועדים מקור.

כאשר הגיעה שעת הסיור, כולנו נאנחנו בהקלה, אבל ההקלה לא נמשכה זמן רב. הסתבר שהחממות עצמן, למרות השם המבטיח, היו קפואות בדיוק כמו הגן שבחוץ.

הסיור התקיים בשפה הרוסית ללא כל אפשרות להתנתק מן הקבוצה ולעשות את המסלול עצמאית.

שימשתי כמתורגמנית במשך שעה ארוכה ומשמימה שבסופה – שוב באנחת הקלה – נפלטנו חזרה אל החופש.

הכניסה לגן בלבד עולה 150 רובל לבן אדם ( כ 9 ₪) והכניסה לחממה אחת כולל הכניסה לגן - 450 רובל (כ 25 ₪ לאדם).

בגלובלי, אלא אם כן אתם נמנים עם בוטנאים ודוברים את השפה הרוסית, אני ממש לא הייתי ממליצה לבזבז על זה את הזמן.

משם, בדרך ארוכה מאוד, שכללה הליכה מרובה, חשמלית לכיוון הלא נכון ואז המתנה לחשמלית לכיוון המתאים, בזמן שכולנו קופאים למוות – מכאן נוצרה גם התמונה:

"פליטים מאורנית"

ולאחר כשעה וחצי עם בטן מקרקרת - הגענו למסעדת:

Troitskiy Most – Kuybysheva

https://www.happycow.net/reviews/troitskiy-most-st-petersburg-105929

מסעדה צמחונית עם מבחר טבעוני בסגנון בופה. האוכל היה טעים ומשביע והמחירים יחד עם החימום משמחים ביותר. שילמנו כולנו יחד על ארוחה שהורכבה ממשהו כמו שבע – שמונה מנות – לא יותר מ 50 ₪.

ממש צמוד למסעדה נמצאת משחתת אורורה, אך מפאת חוסר זמן – נאלצנו לוותר על הביקור בה.

תפסנו עוד חשמלית שלקחה אותנו ל:

מבצר פטר ופול (פטרופבלובסיקה)/ piter and paul fortress

http://www.saint-petersburg.com/museums/peter-paul-fortress/

המבצר מבחוץ מאוד מרשים ומהווה אטרקציה תיירותית שנחשבת כחובה בסנט פטרסבורג. דבר שהורגש היטב על ידי עשרות אוטובוסים שפרקו בכל כמה דקות קבוצות על גבי קבוצות של תיירים – רובם המוחלט ממוצא אסייתי. נלחמנו בעוז ברוח כדי להגיע עד לקופות, רק בשביל לגלות שמחיר הכניסה למבצר ולתערוכות שמעניינות באמת הוא 750 רובל לבן אדם (כ 50 ₪). זהו מחיר מיוחד לתיירים, כאשר בניגוד לתושבים שמשלמים פחות גם כך, מחייב גם את הילדים באותו הסכום לכרטיס.

מרוגזים מחוסר ההוגנות, חסרי סבלנות, בשלבי הפשרה מן הדרך ובעיקר מותשים– החלטנו לוותר על תענוג שהיה אמור לעלות כ 250 ₪ למשפחה.

אני בטוחה שביום אחר, אם היינו מגיעים בבוקר – היינו כנראה הרבה יותר סלחניים כלפי המחיר ובכל זאת משלמים את הכניסה. אבל הייתה זאת כבר שעת ערב ויחד עם כל הנאמר לעי"ל – עשינו אחורה פנה והלכנו לפצות את עצמינו ב vegan bunker (הסופרמרקט הטבעוני) במטעמים טבעוניים. ואז במסעדה בה אכלנו אתמול – במגוון עוגות טבעוניות, מן הטעימות שאכלנו,

חזרנו לדירה הרבה יותר רגועים, עם הבנה שיש גם ימים כאלה, ובעיקר ומתרגשים להתחיל מחר יום חדש וקסום.

1.8.19 – פיטרהוף – piterhof/ גני ארמון פטרודבורץ

https://en.peterhofmuseum.ru/

זהו ארמון שנבנה על ידי הצאר פיטר הגדול והוא מוקף בגנים יפיפיים ומכונה "ארמון ורסאי הרוסי" ולא בכדי. גם הארמון וגם הפארק מרהיבים ביותר. הפארק כולו משובץ בכ 150 מזרקות, כאשר כל אחת מהן ייחודית ופוטוגונית לא פחות מחברתה. הארמון והגנים אמנם נמצאים מחוץ לעיר, אבל לדעתי שום ביקור בסנט פטרסבורג לא יהיה שלם בלי לבקר גם שם. ישנן מספר אפשרויות של הגעה לפיטרהוף: אוטובוס, מיניבוס, מונית ורחפת. אנחנו בחרנו ברחפת שהייתה גם האפשרות המהירה ביותר והיקרה ביותר. כרטיס לרחפת עלה באזור 650 רובל (כ 35 ₪) לבן אדם.

הרחפת יוצאת ממעגן שנמצא בדיוק מול ארמון החורף, על גדת נהר הנייבה. שם גם קונים את הכרטיסים מספינה קבועה שניצבת ליד. ההפלגה הראשונה יוצאת בשעה 10:00 וכדאי מאוד להיות עליה, אם תרצו להגיע לטקס חגיגי של פתיחת המזרקות (פירוט בהמשך).

הגענו לשם בשעה 09:50 עם חשש כבד, מאחר והתמרחנו קצת בבוקר ולא שמנו לב לשעה. למזלנו לא היה שם תור ומרגע קניית הכרטיסים ועד הרגע שבו התמקמנו בנוחות על הרחפת – עברו בדיוק חמש דקות. הרחפת יצאה לדרך עוד לפני שהמחוג הקצר הצביע על הספרה עשר והשיט נמשך כחצי שעה, פורס בפנינו נופים מהפנטים של העיר מזווית קצת אחרת.

קישור לאתר הרחפת:

https://www.peterhof-express.ru/

מזח ארוך הוביל אותנו מן הרחפת עד לכניסה לגנים התחתונים. קנינו שם את הכרטיסים ונכנסנו פנימה בנשימה עצורה. (אגב, הכרטיסים לארמון נמכרים בנפרד).

שביל ארוך וצר, התחום בצד אחד בעצי מחט מטופחים שנראים כביכול שוכפלו במעבדה, ובצדו השני בעשרות מזרקות עגולות, שטרם החלו לפעול, הובילו יחד עם תעלת מים רחבה עד לארמון ולמזרקה הראשית.

המזרקה הראשית, שהוכתרה גם ל"מלכת הפארק", נקראת "הקסקד הגדול". בשעה 11:00 בכל יום בחודשי הקיץ המזרקות מתחילות לפעול. זה מתרחש במן טקס מרשים שמתחיל מן ה"קסקד הגדול" ומלווה במוסיקה ועשרות תיירים שצובעים על כל חלקה פנויה כדי להשקיף עליו.

לכן, הדבר הראשון שעשינו זה לתפוס מקום טוב כדי לצפות בטקס. אין מה לומר, זה בהחלט היה שווה את ההמתנה (ואת התיירים שמאחורינו שלא שמעו על מרווח אישי). מוזיקה תיאטרלית, בעלת נימה קלאסית, החלה להתנגן יחד עם זרמי מים חלשים שהתעצמו ככל שעלה הווליום וקצב המנגינה, עד שלבסוף פרצו יחד עם הלחן בריקוד מתואם היטב שהותיר את כולם משתאים אל מול המראה.

מדהים היה לעמוד שם אל מול כל הפאר הזה ולהבין שכל זה שימש משפחה. אמנם משפחת מלוכה, אבל עדיין, הרי מדובר בסך הכול במשפחה אחת שאהבה לנקר עיניים בעושר הבלתי נדלה שלה.

אחרי שהטקס הסתיים והמזרקות כבר פעלו כסדרן, עלינו במהרה במדרגות אל קופות הארמון.

התלבטתי רבות, בזמן שתכננתי את המסלול בארץ, אם לקנות לארמון כרטיסים מראש.

רוב הממליצים היו בעד, אך עם זאת, רוב הממליצים גם ייעצו ללכת לשם במזג אוויר שמשי בלבד. לבסוף החלטתי ללכת עם ההמלצה על מזג האוויר שהאיר לנו פנים (תרתי משמע) והשארתי את נושא קניית הכרטיסים בידי אלת המזל.

אמנם היה בקופות תור יחסית ארוך, אך הוא זז מאוד מהר ותוך רבע שעה כבר החזקנו בידינו חמישה כרטיסים המאפשרים כניסה לארמון וצעדנו פנימה (תודה לך אלת המזל J).

אגב, הכרטיסים לגנים עולים כ 450 רובל ולארמון עוד 1000 רובל למבוגר (כ 60 ₪). ילדים עד גיל 16 נכנסים חינם.

אני ממש לא יודעת איך לתאר את הארמון חוץ מהמילה – וואו. היא חזרה על עצמה פעם אחר פעם, חדר אחרי חדר. עיטורי הזהב על הקירות באולמות הענק, הריהוט המפואר, חדרים על גבי חדרים – כל אחד בעל עיצוב בנושא מסוים – כולם הותירו אותנו פעורי פה.

לקח לנו קצת יותר משעה לסייר בארמון ויצאנו משם נפעמים.

לגנים הייתה השפעה די דומה. הכול מעוצב לתפארת. המזרקות המיוחדות, צבעוניות הפרחים, הסדר המופתי... אין מה לומר. מלכים ברוסיה ידעו איך לחיות טוב.

אבל עם כל זה, דווקא הדברים הפחות "מלכותיים" הם שהותירו את החותם על היום הזה. הרי מה יכול להיות יותר נפלא, כאשר כל הפאר המצועצע הזה סר אל הרקע אל מול סנאי שירד מן העץ ובא עד לידי המושטת כדי לקחת ממני אגוזים.

או הברווזים (אותם פגשנו בחוף של מפרץ פינלנד הנושק לגנים), שלא חששו לחטוף מידו של בני חתיכות לחם ברעבתנות אמיצה.

או הציפורים הקטנטנות שגרמו לכולנו להרגיש כביכול נחתנו בתוך אגדת דיסני, כאשר הן פשוט התיישבו על כף ידינו הפשוטה.

אין ספק – זהו בהחלט אחד המקומות שחייבים לבקר, אם מגיעים לסנט פטרסבורג. ואם אפשר לסכם את זה בשפת הילדים: "אמא, אפשר לעבור לגור ברוסיה"? כמו ששאל הגמד שלי בעיניים בורקות באותו היום.

אטרקציה נוספת נהדרת לילדים באותם גנים, הן מזרקות שמופעלות כאשר דורכים על מרצפות מסוימות. לצערי מזג האוויר היה קר מדי, מכדי שנוכל לאפשר לעצמינו להתרטב. אבל כן השתעשענו מתחת למזרקת שמשיה שכזאת.

אל הגנים העליונים לא הגענו. אגב – אם יוצאים מן הגנים התחתונים לא ניתן להיכנס אליהם שוב, אלא אם כן רוכשים בשנית כרטיסי כניסה. כך שאם אתם מתכננים לחזור עם רחפת אל מרכז העיר, הרחפת יוצאת מן הגנים התחתונים בלבד. אז או שתוותרו על הגנים העליונים או שתתחילו מלמעלה ותסיימו בארמון ובגנים התחתונים.

במקרה שלנו, פשוט היינו עייפים ושבעי חוויות. לכן לקחנו בחזור אוטובוס - נסיעה שלקחה כשעה ורבע כולל רכבת תחתית עד למקום מגורינו.

את הערב סיימנו ב

קניון גלריה / Galeria shopping mall

https://www.galeria.spb.ru/en/

קניון ענק ומפואר עם כל המותגים האפשריים שניצב בכיכר vostania, הקרובה אל הדירה שלנו. המחירים לא זולים (כמו בכל הקניונים ברוסיה), כך שלא עשינו יותר מדי שופינג, אבל כן מצאנו שם אוכל טבעוני בצורת פלאפל וסושי ירקות.

המשך הטיול שלנו בסנט פטרסבורג בפוסט הבא...