מברילוצ'ה לפורט מונט - בין ארגנטינה לצי'לה - ארץ האגמים

הפוסט הקודם: בואנוס איירס חזרנו אליך שנית

 היום השניים עשר לטיול

ההשכמה הייתה מוקדמת במיוחד, עד כדי כך שאפילו ארוחת בוקר הוגשה באופן סמלית למדי. נסענו אל שדה התעופה כשבדרך אנו חולפים ליד מתחם הבילויים של בני הנוער ושל חיי הלילה בבואנוס איירס, השעה הייתה 6 בבוקר השחר עלה והרחוב היה הומה בצעירים שהיו בדרכם הביתה מהבילוי הלילי. בואנוס איירס ידועה כמקום בילוי אטרקטיבי במיוחד לצעירים. המשכנו לנסוע לאורך נהר הריו דה לה פלאטהלכיוון שדה התעופה הלאומי של העיר. היעד לטיסה היה העיירה ברילוצ'ה (San Carlos de Bariloch) היושבת בלב איזור האגמים בדרום ארגנטינה ובצפון פטגוניה.

ברילוצ'ה שוכנת בחבל פטגוניה ושייכת לפרובינציה של ריו נגרו (Rio Negro) 100,000 תושבים חיים בעיירה ברילוצ'ה ששוכנת על שפת האגם היפיפה נאואל הואפי (Nahuel Huapi), ובלב פארק לאומי הנושא שם זהה ובו אגמים נוספים, הרים מושלגים ומפלי מים. זהו אחד האזורים היפים ביותר בארגנטינה .

דרך שבעת האגמים הנו סיור בן יומיים (הנקרא גם "הסיבוב הגדול") באזור האגמים של ארגנטינה. היות ולא עמדו לרשותנו יומיים נאלצנו להסתפק בסיור בן יום (הנקרא גם "הסיבוב הקטן") סביב האגם והפארק הלאומי Nahuel Huapi. הטיול בן היום מגיע עד לאזור יאו יאו הנמצא מערבית לעיר. התחלנו את הסיור משדה התעופה הנמצא כשעה נסיעה מחוץ לעיירה. חצינו את העיירה אל נקודות תצפית שונות לאורך האגם.

היות וחודש נובמבר הוא חודש האביב באזור זה של ארגנטינה כל צידי הדרכים היו עטופים בשיחים פורחים בשלל צבעים. שלט במיוחד אחי רותם בפריחתו הצהובה כלהבה וורד הבר בפריחתו הורודה. כמו כן הרבה מאוד תורמוסים בשלל צבעים של כחול, סגול, בורדו ולבן. עצי הארוקריה המאפיינים את האזור היו ירוקים במיוחד וליוו אותנו במהלך כל השהות באזור.
המשכנו את הטיול בהליכה רגלית דרך אזור עצי האריין -; Arayan (בשפת התרמילאים יער במבי כי שם צילמו את הרקע לסרט האנימציה המפורסם של וולט דיסני) בסמוך לכפר הקטן יאו יאו - (Llao Llao) הנמצא בסמוך לאגם מורנו Lago Moreno, ביקרנו במפעל המתמחה במוצרי קוסמטיקה מצמח ורד הבר המצויים באזור בשפע.

לפני החזרה לעיירה עלינו ברכבל לתצפית שהייתה לדעתנו היפה ביותר בטיול מהר הקמפאניירו (Carro Campanario הנמצא 17 ק"מ מערבית לעיירה. המראה היה מרהיב, אגמי האזור נפרסו בגווני כחול ובינם שטחי ירוק על רקע שרשרות ההרים המושלגות שמסביב. אין מילים לתאר.

הגענו לעיירה בשעות הצהריים המאוחרות ונסענו קודם להתארגנות קצרה במלון Panamericano.

אחה"צ יצאנו להכרות עם העיירה עצמה. העיירה מפורסמת בשוקולד שלה. הלכנו רגלית מהמלון אל עבר הרחובות המרכזים של העירה. Mitret הוא הרחוב הראשי בו נמצאים כל ההוסטלים, חנויות השוקולד, חניות המזכרות והציוד למטיילים המגיעים לאזור לסקי וטיפוס הרים. הרחוב מסתיים באחד מקצוותיו ברחבה המרכזית של העיירה בשם Cantro Civico. הרחבה יפה וצופה אל האגם. היא מוקפת בבניינים אירופאיים המשלבים בניית אבן ועץ. בנין העירייה, בנין משרד התיירות המספק מפות והסברים בחזיתו מצויים כמה פסלי עץ מעניינים. טיילנו, טעמנו מהשוקולד, צפינו בכל בו לשוקולד ברחוב הראשי כיצד מכינים שוקולד מקופלת.
 ובקרנו בכנסיה של העיירה. משם המשכנו ללכת לאורך האגם חזרה לכיכר המרכזית, צפינו במשפחות היושבות על הדשא לאורך האגם ושותות את המשקה הארגנטינאי "מאטה" אותו הם מביאים בטרמוס מהבית (מן סוג של תה הנשתה בכוס מיוחדת) והמשכנו בהליכה לכיוון המלון.

בשעת ערב הלכנו לאכול במסעדה של טוני הצמודה למלון על פי המלצתו של ירון שטען שזו המסעדה לאכול בשר בברילוצ'ה. איך אפשר בלי בשר בארגנטינה ארץ הבשר. הצטרפו אלינו מספר חברים. רוב הקבוצה הלכה לדון אלברטו מסעדת הבשר המפורסמת של ברילוצ'ה וכנראה תיירותית יותר מהמסעדה של טוני. אתנו במסעדה ישב בחור ישראלי שחזר זה עתה מיומיים של טרק וכנראה התגעגע לנתח עסיסי של בשר. על הקיר מעלינו היו עשרות מפיות ועליהם המלצות על מנת שנהיה בטוחים שהגענו למקום עם הבשר הטוב ביותר בעיירה.

הזמנו סטייק אלה-פונטו ויין אדום ואפשר לאמור שהינו די מרוצים. כנראה שבשר בקר לא עושה לי את זה. לקינוח החלטנו ללכת שוב לעיירה לסיבוב לילי ולאכול גלידה ארגנטינאית טובה. שוטטנו לחפש מקום ראוי, אלא שרוב הגלידריות היו כבר סגורות. בדרך חזרה בטוחים שהפסדנו את החוויה נתקלנו במה שהסתבר הגלידרייה של העיירה. קבלנו פיצוי למאמץ.

היום היה יום טיול שמשי שמטרתו מעבר בין ארצות מברילוצ'ה שבארגנטינה לכיוון פורטו מונט שבצ'ילה בדרך המרכזית והאטרקטיבית ביותר למעבר בין שתי המדינות באזור זה של האגמים. אזור האגמים בצ'ילה לא פחות יפה מאזור האגמים בארגנטינה ומושך מטיילים בכל עונות השנה, בחורף לסקי בהרים שסביב ובקיץ לטרקים, רפטינג ושייט באזור.

את היום התחלנו בנסיעה מברילוצ'ה לכיוון נמל המטפחת Puerto Ponuelo באגם Lago Nahuel Huapiלא רחוק מהמלון בסמוך לכפר הקטן יאו יאו, הפלגנו בסירה עד האגם היפה והכחול לנמל פורטו באלסט  Puerto Blest שם ירדנו לחוף עלינו על שני מיניבוסים במטרה להגיע אל נמל Puerto alegreלצורך הפלגה על אגםFrias עד לנמל Puerto Frias. השייט היה חוויה פסטורלית במזג אויר מסביר פנים במיוחד.

במקום השתהינו היות והאוטובוס עדיין לא הגיע והיה צורך להסדיר את חתימת הדרכונים לקראת עזיבה של ארגנטינה וכניסה לצ'ילה. את ההמתנה בילינו בשיעורטאיצ'י שורד יזמה. זו הייתה אתנחתא נחמדה עם הרבה חיוכים והומור. הגברים (פרט לבן האמיץ שהצטרף לנשים) כולם ישבו בצד, צילמו והתבדחו על חשבון האמיצות שהשתתפו בשיעור. מעניין שדווקא "למחלקה הגריאטרית" של הטיול שישבה על הדשא הייתה החוצפה להעיר הערות.

כשהגיע האוטובוס יצאנו בנסיעה בדרך עפר דרך פארקפרסידנטה ויסנטה רוזלס הירוק על נופיו היפים השייך כבר לצ'ילה לכיוון משרדי ההגירה שבסמוך לצורך חתימה ומעבר גבול. את מנוחת הצהריים עשינו במלון פאוג'ה שעל הגבול בסמוך לאגם Puella , אכלנו ארוחה קלה והתיישבנו בשמש הצהריים למנוחה על מרפסת המסעדה. ורד יזמה הליכה למפל סמוך ורבים מחברי הקבוצה הצטרפו גם הם לטיול החביב. לאחר מנוחת הצהריים המשכנו בהליכה אל הנמל שעל גדות האגם על מנת להמשיך בהפלגה הפעם בשטחה של צי'לה. במהלך ההפלגה צפינו על הרTronador (גובה 3,554 מטר עם שלג עד) שמסמן את הגבול עם צ'ילי.ההפלגה המשיכה על גבי אגם טודוס לוס סנטוס תוך כדי תצפית על ההר הגבוה בצ'ילה הטורנדו לכיוון Petrohue.

הנוף שנשקף לאורך ההפלגה היה עוצר נשימה, הרים מושלגים ובמיוחד הר הגעש בעל המראה החרוטי הקלאסי אוסורנו (Osorno) על כיפתו המושלגת. משם עלינו על אוטובוס במטרה להגיע לפורטו מונט, בדרך עצרנו לביקור במפלים מדהימים ביופיה בשם פטרואה (Petrohue) ותצפית על הר הגעש המושלג.