יש לנו זוג חברים טובים בקיבוץ בארי, כשהציעו לנו להצטרף לטיול שבת באזור הנגב המערבי על גבול עזה לא היססנו לרגע. כבר טילנו בעבר לא מעט באזור ותמיד מצאנו בו עניין, יש לרובנו נטייה טבעית לנסוע אל הירוק בצפון הארץ. אני מעונינת להמליץ כאן על טיול נהדר לדרומה של הארץ לאזור חבל הבשור וחבל אשכול. עם נגיעה מפתיעה ולא ידועה באתר מיוחד וייחודי בקיבוץ צאלים.
היעד הפעם היה מסלול טיול בן יום באזור חבל הבשור, יצאנו ממרכז הארץ דרומה דרך כביש 4, בצומת יד מרדכי פנינו לכביש 34 עד צומת שער הנגב משם פנינו דרומה על כביש 232 כשאנו עוברים את צומת סעד שבשנה של גשם ניתן למצוא בה שדות ומרחבים של כלניות. המשכנו דרומה עשינו עצירה קלה בקיבוץ בארי בו חנינו למפגש עם חברים וארוחת בוקר בחדר האוכל של הקיבוץ, לקיבו. בארי בית דפוס "דפוס בארי" מהגדולים בארץ, שווה לתכנן שם ביקור בתאום מראש (עשינו זאת באחד מביקורינו בקיבוץ). משם המשכנו להדרים על כביש 232 עד צומת רעים. פנינו מזרחה לכביש 234 חולפים על צומת אורים לעבר צומת צאלים.
קיבוץ צאלים תחנתנו הראשונה והמפתיעה בטיול (כי כאן עוד לא הייתי). היעד היה לבקר במוזיאון קטן בשם "מורשת צאן ברזל" אשר הקים חבר קיבוץ צאלים בשם בועז קרצ'מר, נכדו של שמואל קרצ'נר .
בועז היינו נצר למשפחה ירושלמית שהחליט לשמר מורשת האבות, סבו ואביו היו בעלי מלאכת אומנות בתחום היציקה מהראשונים והמשמעותיים בארץ. כשאביו של בועז חיסל את בית המלאכה המשפחתי אסף בועז חלק מהעדויות לעשייה ההיסטורית והלאומית של סבו ואביו וכינס אותם יחד למרתף קטן בקיבוץ צאלים.
פגשנו את בועז על הדשא בסמוך למרתף בו מאוכסן האוסף לקבל הסבר מתובל בחוש הומור ובהרבה סיפורים משפחתיים, אישיים והיסטוריים שהפכו את הביקור במקום לחוויה אחרת, אישית מאוד ומיוחדת במינה. שמענו קצת על המשפחה וגיבורי הסיפור מאחורי האוסף, כיצד נאספו הפריטים, מה משמעות שימורם, ומה עתיד לקרא להם בעתיד (בהחלט ראויים למוזיאון מכובד).
בשלב הבא ירדנו למקלט הקיבוץ לגעת ולחזות בסיפור האמיתי. לפנינו התגלו מאות פריטים שאפשרו לנו לגעת במשק ההיסטוריה ולחזות בה ממקור ראשון, מה לא היה שם, החל מסמל המדינה, דרך עשרות מטבעות, מאות סמלים ועבודות מתכת שונות ומרהיבות אשר לכל אחד ואחת מאתנו פשוט הזכירו את התפתחותה של המדינה ואת המפגש אתם לאורך חיינו.
בועז ליווה את החשיפה של הפריטים השונים חלקם פרטי אמנות של ממש בהסברים וסיפורים היסטוריים מאז ומעכשיו. הרגשנו כאילו אנחנו בתוך מנהרת זמן, ההתלהבות הייתה רבה והביקור שהיה מתוכנן לשעה וחצי ערך יותר משעתיים, היה קשה לעזוב את המקום, שאלנו עוד ועוד, לא רצינו ללכת. הביקור במקום רק הראה עד כמה מוזיאונים גדולים לפעמים מפספסים את המטרה. היה בביקור הזה משהו מאוד אישי, מאוד מסביר פנים, נלהב, אחר. אני ממליצה בחום לא לפספס את החוויה. אפשר להזמין ביקור במקום בתיירות ונופש צאלים טל: 089989268 או 0523575768 או במייל [email protected].
בקיבוץ צאלים ישנו גם חאן נהדר לאירוח זוגות ומשפחות עם מרחבי דשא אין סופיים, הרבה ירק וצל בלב המדבר, עברנו ליד החאן והתרשמנו וגם רשמנו לפנינו, אני בטוחה שנשמח לשהות כאן ביום מן הימים כשנחזור לאזור ליותר מיום אחד. בסמוך לחאן ישנו חמם נחמד ואינטימי שבנה הקיבוץ בצמוד לברכת השחייה היפה והגדולה. ביקרנו בהם כדי להצטער שלא הבנו בגדי ים.
מקיבוץ צאלים יש לא מעט אופציות לטיולים, אחת מהם היא "דרך השדות" דרך היושבת על תואי קו המים המערבי לנגב היוצאת מצאלים עוברת דרך מצפה גבולות שהיה המצפה הראשון בנגב וממשיכה לעבר חבל שלום שהינו אזור מקסים לביקור ומגוון במה שיש לו להציע במיוחד בתחום גידולי הירק ותיירות החממות (שביל הסלט).
אנחנו בחרנו הפעם בדרך הבשור אזור נהדר לטיול בעונה זו של תחילת חורף, בשנים הקודמות כשבקרנו כאן בעונה זו הכל תבל בירוק,השנה ללא הגשם האזור היה צבוע בצבעי הטבע המדברי שקסמו לי לא פחות.
יצאנו מקיבוץ צאלים ופנינו לעבר מערב בכביש 222 עד צומת צאלים, מעט אחרי הצומת בצד ימין לכביש נמצאה מגדל המשמש לתצפית ציפורים בשם דיה, ניתן לעלות עליו ולהתבונן באפיק נחל הבשור ובנוף הסביבתי. משם עולים על דרך פנימית המובילה לעבר גשר החבלים התלוי מעל נחל הבשור, ניתן לעבור את הגשר ולעלות לתצפית נוספת על האזור מהגבעה הסמוכה, האזור משמש לחברה הצעירים של הסביבה כנקודת אתגר וטיפוס לטרקטורונים .
אזור הבשור ואפיקו מאפשרים פעילויות משפחתיות רבות של חוויה והליכה רגלית או נסיעה לאורכו של האפיק עד פארק אשכול שגם בו ניתן למצוא מגוון אטרקציות ופעיליות.
אנחנו הסתפקנו הפעם בהליכה על הגשר, טיפוס לנקודת הציון הסמוכה, משם נסענו לכל אורכו של אפיק הנחל עד המפגש עם כביש 241 לא רחוק מצומת אורים. עם היציאה מהדרך פגשנו בצד שמאל של הכביש את חוות היענים בהם ניתן לעצור ולהתבונן. השעה הייתה כבר שעת צוהריים מאוחרת והחלטנו שליום אחד חווינו דיי. הרי בן כה נשוב שוב ושוב לאזור הזה בעתיד.
את הדרך הביתה עשינו דרך כביש 241 מזרחה עד צומת גילת משם פנינו צפונה על כביש 25 עד צומת יד מרדכי ומשם חזרה למרכז הארץ על כביש 4, הגענו הביתה לקראת שקיעה.
