"משולש התרבויות" - מפולונרווה דרך דמבולה לקנדי Srilanka

השקמה לקולן של עשרות ציפורים ומראות הטבע מלווים כל ביס בארוחת הבוקר יכולים לבשר רק הבטחה ליום נפלא. מזג האוויר באזורים טרופיים יכל לפעמים להפתיע לרעה (הגענו אחרי שבוע של גשמי מונסון והצפות ברחבי האי), לנו היה מזל בימים בהם טיילנו השמש זרחה, הלחות הייתה סבירה והחום לא עלה על 24-25 מעלות, מזג אויר יותר טוב לא יכולנו לבקש. יצאנו עם האוטובוס על כביש מס. 11 לכיוון האתר ההיסטורי והארכיאולוגי ששימש כממלכה הסינלית השניה בסרי לנקה בשם פולונרווה. בדרכנו התעכבנו במספר אתרים מעניינים. הראשון שבהם היה לצד הכביש בו נסענו, עצרנו ליד העתק פסל ענק של בודהה המצוי במקור באתר ארכיאולוגי בשם אאוקונה לא רחוק מדמבולה.

הפסל מוקם על שפת אגם יפיפה, בצידו השני של הכביש נמצא גם אתר הנצחה המנציח את קורבנות צבא סרי לנקה במלחמת האזרחים שהתרחשה באזור בשנים האחרונות.

את הביקור בפולונרווה Polonnaruwwa בירתה השניה של סרי לנקה במאות ה 11-13. שהוקמה ע"י שושלת צ'ולה ההודית ומלכם Parakrama Samudra. התחלנו בתצפית על מאגר המים והסוללה אותם הקים המלך על מנת לספק מים לשתיה ולהשקיה לעיר הגדולה שהקים, מפעל הנדסי מרשים המהווה דוגמה ליכולות הארכיטקטורה וכישורי הבנייה של התקופה.

משם המשכנו לביקור במוזיאון של האתר על מנת לצפות במפות, תבליטים וממצאים המספרים את ההיסטוריה של הממלכה ובירתה. כאן פגשנו לראשונה את קופי המקוק הייחודיים והאנדמיים למקום. הם נמצאים באתר בהמוניהם, משפחות משפחות, פעילים מאוד ומשמשים מקור לצפייה והנאה מרובה.

האתר משתרע על פני שטח גדול כשהמעבר בין האתרים נעשה ברכב, במקרה שלנו האוטובוס. במהלך הסיור צפינו במספר לא מבוטל של שרידי ארמונות, מקדשים, מנזרים, שערים, גנים, ברכות לאגירת מים ועוד. רוב המבנים נשתמרו בחלקם, אבל נותנים מושג טוב על עוצמתה של הבירה. ניתן להסתובב במקום יום שלם עם רוצים לראות את הכל. אנחנו הסתפקנו באתרים המרכזיים וערכנו ביקור על פי הסדר הבא באתרים הבאים:

ארמון המלך הראשון של השושלת Parakrama Samudra, מבנה המשאיר מושג טוב על עוצמת המקור. צפינו במדרגות שעלו לקומה השניה. הארמון נשרף ברובו היות ורובו היה בנוי מעץ. משם ירדנו אל הברכה המלכותית. עלינו חזרה למבנה יועצי המלך או הסנהדרין, בו התקיימו כל האספות וקבלת ההחלטות החשובות לניהול הממלכה.

המבנה שימש כמודל לרבים אחרים לאורך ההיסטוריה הסינהלית וכמקור למבנה המפורסם בכיכר העצמאות בעיר הבירה קולומבו עליו טיפסנו ביומנו האחרון באי. על המבנה פסלי אריות, פילים ודמויות מפוסלות נוספות המסמלות את הממלכה.

משם נסענו אל האזור של המקדשים השונים, צפינו במקדשים מרשימים שהשתמרו בחלקם פסלי בודהה, בינהם מקדש השן הראשון ומקדש השן השני בהם נשתמרה השן של בודהה לפני שהועברה להודו. וחזרה למקדשה הנוכחי בקנדי אחד מהם מקדש במבנה עגול ומרשים בו נמצאים פסלי בודהה בכל ארבעת הכיוונים, מקדש ובו אל בצורת פלוס ועוד.

בכניסה למקדשים ולמקומות חשובים בסרי לנקה עד היום מונחת אבן הירח המאפיינת את אבן הסף בכניסה לאתרים הקדושים בסרי לנקה. זו אבן גדולה וצורתה חצי עיגול, עליה חצובים בעלי חיים ההולכים בתהלוכה. בעלי החיים מסמלים את מחזור החיים בטבע ומחזור החיים של האדם. פיל -; לידה, סוס-מחלות, אריה -; זיקנה ופר מוות. במקדשי פולונרווה יש חריגה מהשגרה, כאן לא פיסלו את הפר בהיותה חיה קדושה להודים מוצאם של בני הממלכה השניה.
 היעד הבא היה תצפית על מבנה סטופה מרהיב בגודלו המשמש כיום כאתר ביקור רק מבחוץ בלי יכולת להיכנס אליה. משם המשכנו לאתר הקדוש ביותר במתחם בהם חצובים שלושה פסלי ענק של בודהה (שוכב, עומד ויושב) המשמש כאתר עליה לרגל גם כיום, פרוט ב(פוסט על מקדשים ואמונות בסרי לנקה).

נפרדנו מהאתר המרשים הזה והמשכנו ליעד הבא סיגריה, דרך הפארק הלאומי של מינריה Minneria, אזור עשיר בצמחיה טרופית מכל הסוגים והרבה בעלי חיים וכנף שתוך כדי נסיעה לא הצלחנו לראות. אילן המדריך הישראלי עצר עבורנו בכפר קטן בלב הפארק על מנת לבקר באחד מבתי הבוץ ולצפות בחיי היום יום של הכפריים.

את פנינו קבלה בחורה מקסימה בשנות השלושים לחייה אמא לשני ילדים, ביתה בדיוק חזרה מבית הספר כך שהצלחנו לדבר עם האם והבת בעזרת ערונה המדריך המקומי שליווה אותנו כל הטיול. ערכנו סיור בבית הקטן והבסיסי בה חייה המשפחה ושמענו קצת על אורח חייהם.

הביקור ריגש מאוד ולסיום גם תרמנו מעט לרווח המשפחה. רבים מאתנו הרעיפו מתנות על הילדה עבורה ועבור אחיה הצעיר שלא פגשנו. בדרכנו חזרה דרך השמורה בתום הביקור בסיגריה עמדה כל המשפחה על אם הדרך ונפנפה לנו לשלום, בני המקום מקסימים, מסבירי פנים וחייכנים עד מאוד, הם הרשימו אותי בצניעותם, בבישנותם וטיבעם הנוח, ארץ מסבירת פנים.

סיגריה Sigiriya הינה אתר חובה בביקור בסרי לנקה. מזכירה במראה שלה את מצדה. סלע איתן הבולט בנוכחותו מעל פני השטח. בצדק רב הוצהר המקום כאתר שימור עולמי. פרוש המילה סיגריה הוא סלע האריה, עד המאה החמישית שימש המקום כאתר קדוש ושכנו בו בעיקר נזירים. המלך Kashapa קשאפה שמלך בסרי לנקה במאה החמישית הפך את הסלע לבירתו. בראש הצוק בנה ארמון בלתי ניתן לכיבוש. האתר מרהיב ביופיו ועוצמתו.

נכנסים לאתר דרך גני מים שנבנו על גבי רשת תעלות תת קרקעיות שבבוא היום ינוקו ויהפכו את המקום למרהיב עוד יותר, אבל כבר היום נתן לצעוד לאורך תעלות וברכות יפות עם מזרקות ומשטחי דשא ירוק ויפה מתובל בפרחים. כמו כן נמצא באתר מוזיאון המספר את סיפור המקום.

אל הסלע הגרניטי הנישא לגובה של 200 מטר ניתן לטפס במספר לא מבוטל של מדרגות (כ 1000 מדרגות) המובילות אל מספר אתרים מעניינים, בכל שלב נתן לעשות אחורה פנה ולרדת כך שגם למי שהמשימה נראת בלתי אפשרית אני ממליצה לא להרים ידיים מראש ובכל זאת לנסות ולעלות. מניסיון המאמץ שווה ויש מספיק אטרקציות בדרך המספקות עצירות ביניים למנוחה מהטיפוס. כמו כן עומדים לרשותכם עבור סכום סמלי מספר מקומיים המבקשים פרנסה שישמחו ללוות אתכם ולסייע לכם בטיפוס, כולל הסברים באנגלית לאורך הדרך. צפיתי בחלק מחברי לקבוצה שניצלו את האופציה והיו מרוצים מאוד. מכמו כן מליצה לקרא את המאמר של נועם פורת "סיריה -; מצדה של סרי לנקה".

האתר הראשון בדרך למעלה הוא שער הפיל, דרכו עוברים אל המדרגות המטפסות לאתר השני המערה בה נמצאים ציורי קיר מרהיבים של "העלמות השמיימיות". אלו ציורי פרסקו של עלמות חשופות חזה המצויירות בעיקר בזוגות (מלכה ומשרתת כנראה) במקור היו באתר כ 500 דמויות היום נשארו כ 18 ציורים שגם חלקם הושחתו ע"י מטורף ב 1967, אבל מה שנשאר יפה וארוטי מאוד.

משם ממשיכים בעליה לאורך דופן המצוק ולאורך קיר בגובה 3 מ' שצופה בטיח ועבר תהליך מירוק ועל כן נקרא קיר המראה. על הקיר חרוטות כ 1,500 פסקאות שנכתבו על ידי עולי רגל במאות ה 13-17 המספרים את התרשמותם מה"עלמות השמיימיות" .צריך להתבונן היטב וקרוב על מנת להבחין בהם. הנוף לאורך כל הטיפוס מרשים מאוד וכל האזור נפרש במלוא הדרו.

התחנה הבאה בעלייה היא משטח האריה הנקרא כך בגלל פסל האריה שעמד כאן כשער כניסה אדיר ממדים לחלק העליון של הצוק והארמון שבראשו. מה שנתן לראות היום הם רגלי האריה משני צידיי המדרגות המטפסות אל הארמון ולהבין עד כמה עצום היה המראה אז. בדרך לארמון העליון יש קן של צרעות שמהווה סכנה לעולים בעיקר בתקופת מרץ אפריל ולעיתים העלייה לארמון נסגרת (כדי לברר לפני הטיפוס מה המצב).

טפסנו 400 מדרגות אחרונות אל מתחם הארמון העליון על מנת לשוטת בין שרידיו. צפינו בברכה שבנה המלך לפילגשיו ובמיטת האבן החצובה בה שכב מול הנוף המדהים על מנת לצפות בעלמות ולבחור לו את זו בה חשק. טיילנו בין שרידי החומות ומבנה הארמון בראש המצוק, אין ספק שזה היה פלא עולם. למזלנו מזג הוויר אפשר להנות מהטיפוס ומהנוף הירוק והטרופי הנשקף ל 360 המעלות.

את הדרך חזרה עשינו דרך המתחם השלטוני של המצודה בה ניתן לצפות בכס מלך נוסף ובמערות נזירים, עברנו בשער הקוברה, מבנה סלע עצום המזכיר ראש של נחש קוברה ועוד מבנים רבים שניתן לצפות בדרך כחלק מהעיר שהיה כאן. חברי הקבוצה שלא טיפסו בקרו במקביל במוזיאון, צפו ברחצה של פילים בנחל הסמוך, ביקרו בבית מלאכה מקומי לעבודות עץ וחזרו עם סיפורים על עבודת אמנות מדהימה.

את דרכנו חזרה למלון עשינו דרך השמורה, הגענו עם ערב באור יום כדי להנות מהליכה קצרה בלב הכפר ולהתבונן מעט בבתי המקומיים וחצרותיהם. אני הספקתי לעשות שחיה בברכה המקסימה של המלון. ואת הערב בילינו עם חברי הקבוצה תחילה בקבלת שבת ולאחר ארוחת הערב בסדר ט"ו בשבט נחמד לו נערכנו בהוראת המדריך מבעוד מועד.

את היום שלמחר פתחנו בטיול ערפילי על השביל בין האגמים בסמוך למלון. צפינו בזקן מקומו עורך את רחצת הבוקר שלו, ונהננו מהשלווה והנוף המיוחדים לאזור הטרופי הזה.

פנינו היום לכיוון העיר קנדי. התחנה הראשונה הייתה מערות דמבולה. אתר קדוש מרשים מאוד המהווה אתר עלייה לרגל לרבים ממאמיני האזור בודהיסטים והינדים כאחד. בקרנו במתחם מקדש חדש שנבנה במימון יפאני ואתר עתיק הכולל חמש מערות מהמאות הקודמות עם פרסקאות - ציורי קיר מדהימים ומספר עצום של פסלי בודהה בשלל תנוחות וגדלים.

ביקור במערות מרשים מאוד ומרגש. החוויה הייחודית במקום מעבר ליופיו של האתר עצמו היא הצפייה במנהגי הפולחן והתפילה של המקומיים על כך בפוסט (מקדשים ואמונות בסרי לנקה). הביקור במקום חובה למטייל בסרי לנקה. המשכנו דרכנו דרומה על כביש מס. 9 לכיוון העיר מאטלה Matale בדרך עצרנו וביקרנו במפעל מקומי ליצור מסכות ועבודות עץ. סרי לנקה ידוע במסכות שלה, לכל מסכה מקום ומטרה משלה בבית או בטקס. בעיקר לגרוש שדים שונים. יש מסכות שנתלות בחוץ ויש שבתוך הבית. הסמלים הם בעיקר בעלי חיים, טווס, קוברה וכוחות טבע כמו האש וכו'.

קבלנו הסבר מבעל המקום על סוגי העץ שמעבדים, כיצד מכינים את הצבעים ויכולנו לסייר בבית המלאכה ובחנות ולרכוש עבודות. הייחודי בביקור היה דווקא בעל המקום שפיו היה אדום כולו מלעיסת עלה מקומי בשם ביטל עם עיסה הכוללת טבק, וחומרים נוספים כמו גיר אותם בני סרי לנקה לועסים ויורקים.

המשכנו דרומה בדרך יפה ועשירה בצמחיה. אזור זה של סרי לנקה מתאפיין בחוות התבלינים הרבות. כמות המשקעים ומזג האוויר מאפשר את גידולם בשפע רב. עצרנו לביקור באחת החוות לאורך הדרך Luckgrove . את פנינו קיבל בעל החווה בשם בוני, אדם חביב וחייכן מאוד בעל תואר כפול ברפואה. אחד ברפואה הקונבנציונלית והשני ברפואה המקומית היור-וודה. הסיור בחווה הייתה חוויה נחמדה ומעניינת, סוף סוף הבנו מה צורתם של עצי תבלין שונים.

הצלחנו להכיר את עצי התבלין בהם אני עושה שימוש יום יומי בבישול הביתי שלי, פלפל שחור, מוסקט, וניל, כורכום, קינמון קקאו, זנגביל, ציפורן, הל ועוד ועוד. קבלנו קצת הסברים על תכונות התבלינים ודרכי הגידול שלהם שהיה מעניין מאוד. סיירנו בחווה, ראינו כיצד מפיקים שמנים ארומטיים מעצים ושיחים שונים. במסגרת הביקור חווינו גם מסג' ארומטי מדהים, כל אחד במקום שבחר עבור סכום סמלי. במקרה שלי הגב הוא נקודת התורפה (העיסוי היה מעולה ושחרר את הגב לשאר הטיול). בחווה גם בית ספר לעיסוי וחבורת המעסים הייתה הסטז'רים של בית הספר, לא עלמות דקות גזרה אלא גברים חסונים עם ידים חזקות. לסיום רכשנו תבלינים ושמנים כמתנות לעצמנו ולחברנו בבית.

הגענו לעיר מטאלה לקראת צהרים על מנת לעצור ולאכול בבית מאפה מקומי ועממי, טעמנו מהמאפה שנקרא רוטי, אכלנו מרק נהדר ונהננו מהאווירה האוטנטית. סביבנו ישבו בני המקום דוחפים ידיהם לצלחות עמוסות אורז ובשר.

בסרי לנקה כמו בהודו המקומיים אוכלים עם הידיים, ליתר דיוק רק עם היד הימנית, היד השמאלית נחשבת כיד המלוכלכת כי עושים בה שימוש בשירותים. לכן גם לוחצים לא מנומס ללחוץ את היד עם היד השמאלית. ערכנו ביקור קצר ומעניין במקדש ההינדי שבמקום, ממבנה המקדש הוא הגבוהה ביותר בסרי לנקה. שמענו על טקסי תהלוכות האלים עם כרכרות ענק אותם ראינו במבנה מיוחד במתחם המקדש.

משם המשכנו מטפסים בגובה לכיוון העיר קנדי. בה שהינו למשך היום וחצי הבאים. המלון שלנו Tree of life שכן בלב אזור ההרים מחוץ לעיר במקום ששימש פעם כחווה לעובדי מטעי התה באזור. מבנה מקסים בסגנון אנגלי שהורחב ומתפרס על מתחם שלם בראש גבעה.

כשהגענו קבלו את פנינו חתן וכלה בירח דבש ששהו במקום והצטלמו ביחד. הנוף שנשקף ממרפסת החדר היה של יער טרופי אפוף ערפל עם עצי צמרת גבוהים באופק. מחזה מלבב מאוד. את הערב בילינו עם כל חברי הקבוצה בחדר אוכל גדול ופתוח ליד ברכה מקסימה כשברקע נגן אורגנית ששר וניגן ואנחנו רקדנו וספרנו סיפורים, זה היה ערב קסום במיוחד.

את הבוקר פתחנו עם מבט אל הזריחה וצמרות היער שסביב. לעיר יצאנו באחור מה (סוף סוף אפשר לנוח קצת) לביקור בגן הבוטני המפורסם של קנדי פארדניה. בגן כ 5,000 סוגי צמחים ועצים טרופיים של סרי לנקה בינהם עצי ענק שיובאו לכאן מרחבי העולם. הגן היה עמוס בזוגות חתן כלה שהצטלמו על רקע נופיו הירוקים והפורחים.

ראיתי כבר הרבה גנים בוטניים במהלך טיוליי בעולם, הגן ברמה בינונית ביחס לרבים אחרים בהם בקרתי. הייחודי הם העצים הטרופיים שבגן, חממת הסחלבים ואזור העצים הנושקים לנחל בהם יש מושבת עטלפים ענקית בכל קנה מידה ופעילה מאוד. אין מה לחשוש מהיונקים המדהימים הללו שלא פוגעים באדם.

עמדתי מהופנטת מתחת לעצים מנסה לתפוס כמה שיותר צילומים שלהם. כמו כן ניתן לצפות בעץ פיקוס בנימין ענק ורב ענפים שצומח בלב הגן, מחזה מרשים.

מהגן הבוטני נסענו לביקור במפעל לעיבוד אבני חן, סרינקה עשירה באבני חן ותעשיה זו משגשגת באי. צפינו בסרט מעניין על צורת בניית מיכרה למציאת אבני הירח הלבנות אבן חן המאפיינת את סרי לנקה. (מספר ימים לאחר מכן גם ביקרנו במכרה כזה).
 בקרנו במרכז המציג סוגים שונים של מינרלים מהם מפיקים את האבנים ומשם צעדנו יחד לחנות התכשיטים. חלק מחברי הקבוצה רכש אבנים וחלק אף קנה תכשיטים במחירים סבירים בהחלט. זה היה החלק המסחרי של הטיול.

משם נסענו לביקור במפעל המייצר תמונות בטיק. כאן צפינו בבנות המקום מטפטפות שעווה על גבי בדים צבעוניים על מנת ליצר את התמונות.למי שהיה במחנות הקיץ של תנועות הנוער התהליך מוכר. האמת שמגוון העבודות היה מרהיב מאוד. נכנסנו לחנות לצפות במגוון המוצרים ונהננו להסתובב בלי מחויבות.

בסרי לנקה בניגוד להרבה מקומות הם לא כופים עצמם על הקונים ומאפשרים לך להסתובב ולהחליט עם ברצונך לקנות. זה מאפשר גם להנות מהפאן האומנותי של העבודות ולא להרגיש מחוייב ולברוח.

המשכנו לאזור מרכז העיר על מנת לעשות תצפית מהר הצופה על מרכז העיר האגם ומקדש השן. זה הועיל במידה רבה לאוריינטציה. כי במהלך כשעה וחצי ניתן לנו זמן פנוי להסתובב לבדנו במרכז העיר על מנת לטייל ולערוך קניות למי שהיה מעוניין.
 אישי ואני יחד עם חבר לקבוצה העדפנו לערוך הכרות עם החלק הקולוניאלי של העיר ולבקר במה שניתן ומזדמן בדרך. כאן ניתן עוד לחוש במצב החירום ששרר במדינה עד לפני שנה. במספר מקומות עוד צפינו במחסומי משמר צבאיים שאפשרו לנו בלבביות כניסה לאן שרצינו לפנות.

טיילנו באזור הבתים הקולוניאליים של העיר, שריד מישיבתם של האירופאים במקום. מצאנו שם כנסיה קטנה והרבה בתים בסגנון אירופאי. חלקם משמשים כמבני ממשל. נכנסנו לשני מתחמי מקדשים וחווינו חוויה מקומית פחות נעימה. התכנסנו עם הקבוצה ויחד נכנסנו אל מקדש השן .על כך בפוסט (מקדשים ואמונות בסרי לנקה).

מקדש השן הינו המקדש החשוב באי, בו מוחזקת בתיבת זהב השן של בודהה. כל המתחם מלא עם דגלים שבהם חמישה צבעים: כחול, המסמל את עיניו של בודהה; צהוב, המסמל את צבע עורו; אדום, המסמל את צבע דמו; לבן, המסמל את צבע שיניו; כתום, המסמל את צבע בגדו. מספר רב של מבקרים פקד את המקדש בזמן הסיור שלנו כך שהייתה לנו הזדמנות נפלאה לחוות שוב את המנהגים והטקסים של תושבי האי.

בתום הביקור פנינו למבנה סמוך למקדש כדי לצפות במופע פולקלור מקומי שכנראה אין תייר המבקר בקנדי ושלא צופה בו כי האולם היה מלא עד אפס מקום עם מבקרים מכל העולם. המופע כולל ריקודים, שירים וקטעי אקרובטיקה המאפיינים את התרבות המקומית. בשילוב כלי תיפוף אוטנטיים, מסכות, לבוש מסורתי ססגוני והרבה תנועה ומחול. בסיום ניתן לצפות בקדמת הבמה בטקס הליכה על גחלים ומופע אש קצר. עם השמע ההמנון של סרי לנקה בתום המופע יש למהר ולהתקדם לקדמת הבמה למי שמעוניין לצפות במופע האש מקרוב. באופן אישי אני דיי שבעה ממופעים מהסוג הזה. הם מאפיינים כל מקום תיירותי בו שהינו בעולם. אבל תמיד יש את התחושה שמע מפסידים משהו עם לא הולכים. בתום הטקס התקבצנו חזרה לאוטובוס ונסענו אל המלון שלנו ללינת לילה.

פוסטים נוספים על סרי לנקה:

סרי לנקה יציאה לטיול - מנקודת מבט אישית
מקדשים ואמונות בסרי לנקה
פגישה עם תעשיית הדגים בסרי לנקה וביקור בשוק הדגים בנגומבו
מנגומבו לכיון צפון דרך האזורים הטרופיים של סרי לנקה
מקנדי דרך מטעי התה לנווארה אליה, מישור הרטון מפלי רוונה ומעבר ההרים אלה
מקטראגמה לקולומבו דרך רצועת החוף של האי סרי לנקה
חתונות בסרי לנקה
 תלבושת אחידה לבנה וחינוך בסרי לנקה