הפוסט הקודם: אביניו, יער בוסקו וגוורדה
את הבוקר פתחנו בנסיעה קצרה לעבר עיירת האנוסים בלמונטה. את סיפור אנוסי ספרד למדנו בביה"ס, סיפורם של אנוסי פורטוגל היה פחות מוכר לי, יהדות בלמונטה הפורטוגלית בהחלט משקפת את סיפור של קהילה יהודית מהמאה ה 15 אשר הצליחה לשמר בדרכים לא דרכים את יהדותם בביתם פנימה. הביקור בעיירה ובבית הכנסת מרגשים ביותר ומאפשרים הצצה נדירה לחיי האנוסים בפורטוגל ותפקידם של הנשים בשימור המשפחה והדת היהדית.
בשנת 1017 מבקר המהנדס היהודי פולני שמואל שוורץ בפורטוגל ומגלה את סיפור הקהילה, ומפרסם אותו לעולם. בתחילת שנות ה 90 של המאה ה 20 מקיימה הרבנות הראשית לישראל מבצע "השבה ליהדות" בו מגויירים בני הקהילה. מאז אנוסי בלמונטה חיים כיהודים לכל דבר ובגלוי.
התחלנו את הסיור בבלמונטה בהליכה רגלית דרך הסמטאות בהם חיה הקהילה היהודית וביקור בבית הכנסת והמקווה ההרוס.
בדרכנו לבית הכנסת פגשנו נופים יפיפיים של רכסי ההרים והעמק נשקף למרגלות העיירה, סמטאות ציוריות עם מרפסות גירניום וסמלי הקדושה פטימה מצויירים על אריחי קרמיקה צבעונית המעידים על חיים בצוותה של נוצרים ויהודים בכפיפה אחת.
הביקור בבית הכנסת "בית אליהו" מרגש במיוחד, הוא ממוקם בקצה המצוק המאפשר גם תצפית יפה על האזור. בפתחו המתין לנו אחד מחברי הקהילה, מפיו קבלנו הסבר על בית הכנסת וחיי הקהילה לאורך ההסטוריה.
מעל ארון הקודש נמצא דגם מוגדל של נר שהודלק בבתי האנוסים בלילות שבת על ידי נשות הקהילה ומאפיין אולי יותר מכל את הדרך בה התמודדה יהדות בלמונטה עם מנהגי היהדות הבסיסיים בסביבה מנוכרת. בצמוד לבית הכנסת ישנו חדרון ובו מקווה ישן ששימש את בני הקהילה. בית הכנסת שופץ לאחרונה ובהחלט כדאי לבקר בו.
נפרדנו מגבאי ביה"כ והמשכנו דרכנו במעלה העיירה לעבר המצודה החולשת על האזור כולו, ממשיכים להנות מהסמטאותיה הייחודיות. המצודה יפה ושמורה היטב, עלינו עד לחלקה העליון על מנת לצפות על בתי העיירה ומגדל המים שלה ועל רכס הכוכבים יעדנו הבא. מול הכניסה למצודה ישנו מבנה שנבנה כנראה גם הוא ע"י משפחה יהודית עמידה שחייה בבלמונטה, הבית יפה ומאפיין את הבנייה באזור.
משם המשכנו לשוטט בסנטאות העיירה אל עבר החלק המרכזי שלה לבקר בגינה קטנה וחמודה הכוללת את פיסלו של פדרו קברל נווט וימאי אשר היה יליד בלמונטה וגילה את ברזיל. העיירה נחמדה מאוד, עם הרבה כיכרות בין הבתים ומומלץ בהחלט להקדיש זמן לסייר ב ה. מתוך הכתובים התברר לי שקיים מוזיאון קטן המספר את סיפור הקהילה עליו ויתרנו במסגרת הטיול המאורגן ושווה אולי לחפש אותו ולבקר בו.
בתום הסיור המשכנו דרכנו בנסיעה אל עבר רכס הכוכבים "Serra da Estrela", האזור הגבוהה ביותר בפורטוגל שבשיאו מתנשא לגובה של מעל 1200 מטר. אזור זה של פורטוגל יפה במיוחד. נקודות הנוף תוך כדי נסיעה בדרך אל הפסגה מזמנות מראות יפים אל מול העמק כמו גם נוף הררי שמאפיין אזור קדום של קרחונים, צמחייה דלה ברום מאפשרת משחק צבעים בין המסלע השחור ללבן אפור לירוק והצהוב של הצמחיה והפריחות.
אזור זה הינו אתר הסקי של פורטוגל בתקופת החורף. האזור גם ידוע בתוצרת ביתית של גבינות עיזים, מוצרי מבשר חזיר שונים וליקרים מפרות בעיקר ליקר דובדבנים. בדרך אל הפסגה עצרנו בנקודה ייחודית בה ממוקמת דמות מריה הקדושה חצובה בסלע. הוסבר לנו שתפקידה הינו לשמור על הרועים, Lady of the Good Star, ניתן לגשת רגלית אל האבן החצובה לתפילה או ביקור כל אחד על פי אמונתו.
באזור הגבוהה ביותר ברכס ישנה תחנת עצירה נחמדה המשמשת בתקופת החורף כאתר סקי. מנקודה זו נתן לצפות למספר כיוונים, לרכב על רכבל הפעיל גם בתקופת הקיץ, להנות ממנוחה של שעה קלה ולהצטייד במזון להמשך היום. באתר מסעדה נחמדה הצופה אל נוף מקסים, בה ניתן לאכול מרקים נהדרים וארוחות חמות. בסמוך אליה מבנה המכיל בתוכו דוחנים של מוצרים מקומיים ומזכרות מעור כבשים והרבה דוחני מזון הכוללים לחם כפרי, גבינות, בשרים, ליקרים ושתיה. היות והיה זה יום הולדתי החלטנו לחגוג בארוחה אינטימית מול הנוף, רכשנו מספר מוצרים טעימים ויצאנו לפיקניק אישי בנקודת תצפית נהדרת.
נסיעה בת שלוש שעות הביאה אותנו לקוימברה, עיר שוק ומרכז מינהלי של מחוז קוימברה, אשר שימשה במאה ה 13 כבירתה של פורטוגל. היא מפורסמת במיוחד בזכות האוניברסיטה הראשונה של פורטוגל שהוקמה ב 1290 ויושבת בראש הגבעה המכילה את בתי העיר העתיקה של קוימברה.
כמו כן מצוי בה אתר תיירותי המרכז אליו מספר לא מבוטל של תיירים ומשפחות מקומיית בשם מיני פורטוגל "Portugal dos Pequenitos" . התחלנו את בקורנו בעיר בביקור באתר זה שהזכיר לי קצת את דיסנילינד. בכניסה דגמים של מבנים מארצות הקולוניאליזם הפורטוגלי ברחבי העולם. במרכז מיני פורטוגל כיכר עם מפת העולם המספרת על תחנות המעבר בהם ישבו הפורטוגלים לאורך ההסטוריה מלווה בהסברים קלים. מאחרוי הכיכר מגוון דגמים של בתים ואתרים מפורסמים ברחבי פורטוגל אשר רבים מהם ראינו באופן חיי ובגודל טבעי במהלך הטיול. מקום נחמד לביקור במיוחד עם ילדים.
בתום הסיור עלינו עם הרכב דרך סמטאות העיר התחתית אל עבר מתחם האוניברסיטה. המבנה ממוקם בראש גבעה הצופה לעבר העיר, מיקום נפלא מבחינה נופית. המבנים רובם מהתקופה הקולוניאלית אבל מספר מבנים המשרתים חלק מהפקולטות גם נבנו בעידן המודרני. האטרקציה המרכזית של האוניברסיטה היא הספריה "ביבליוטק ז'ואנינה" (Biblioteca Joanina) בה מצויים ספרים במגוון שפות כולל התנ"ך שלנו ונשמרת היום בעקר כאתר עליה לרגל לחוקרים ומדענים. מי שביקר בספריה הפורטגזית בריו דה ז'נרו מצא הרבה נקודות דמיון בין מבני הספריה כאן למבנה שם. הרבה ספרים עתיקים ממסד ועד תפחות, בהחלט מקום מעניין לביקור.
בסמוך לספריה נמצאת קפלה נהדרת ויפיפיה שגם אליה מומלץ להכנס ששימשה את אצולת העיר. כל מיבנה האוניברסיטה מרשים ביותר, במיוחד בתקופה שהיא פעילה והסטודנטים מתהלכים בתלבושתם המחייבת והמסורתית זה מאות שנים. ערכנו סיור במתחם כולו, הסתובבנו בין המבנים המרשימים והמעניינים וניסינו לספוג מאווירת הקמפוס המיוחדת. ביקור מעניין מבחינה ארכיטקטונית והסטורית כאחד.
קוימברה מקסימה למדאי זאת ניתן לחוות בעיקר בהליכה רגלית בסמטאות העתיקות של העיר. התחלנו בירידה רגלית דרך הסמטאות המובילות ממתחם האוניברסיטה לעיר התחתית ולמדרחוב הנמצא לאורך הנהר. הליכה שהפגישה אותנו עם מספר כנסיות מהמאות השונות בסיגנונות בניה מגוונים. עם כיכר ובו מזרקה יחודית ז'רדין דה מאנגה Jardin de Manga מאחורי כנסית סנטה קרוז. עם פסלה של עלמה שמאחוריה סיפור ייחודי, כמו כן ראינו מספר לא מבוטל של בתים בהם ניתן להשכיר חדרים לסטודנטים הלומדים בעיר המגיעים ממגוון רב של ארצות. את החדרים משכירות זקנות שמדביקות על החלון משולש לבן עדות לכך שבבית זה יש חדר זמין להשכרה.
ירדנו בהליכה מהנה אל עבר המדרחוב של העיר, בו מצאנו שלל חנויות אלגנטיות בהם ניתן לערוך קניות. צעדנו לכל אורכו . הרחוב שוכן בין כיכר מרכזית הכוללת כנסיה יפה לבין כיכר מרכזית שניה הכוללת מקבץ גדול של בתי קפה. התיישבנו עם שאר חברי הקבוצה לכוס קפה של ערב במזג אוויר נעים למדיי. בסמוך עמדו צמד נגנים מקומיים והנעימו לנו את השהות בכיכר. מולנו ראינו את הנהר והגשר המחבר בין שתי גדותיו. מומלץ מאוד לטעום כאן מין המאפים הייחודיים של פורטוגל, במיוחד מאפה מבצק עלים דק עם מילוי קרם וניל. נאספנו על ידי האוטובוס שהביא אותנו אל בית המלון בעיר בשם Tryp מלון מודרני ומרווח ללא אופי מיוחד, בסמוך לו יש סופר נחמד בו נתן להשלים מלאיי מזון ליום למחרת.
הפוסט הבא: מקוימברה דרך נזארה, בטליה, טומר לפטימה הקדושה
