הפוסט הקודם: למה פורטוגל - המסלול כולו בקיצור
יצאנו מהארץ בשעות אחר הצהריים המוקדמות, מפגש בשדה התעופה, הכרות קצרה עם המדריך בשם איציק לוין מחברת פגסוס, טיסה לפורטו עם חניית ביניים קצרה בשדה התעופה של פרנקפורט. הגענו לפורטו בשעות הערב המאוחרות וללא עיקובים מיותרים הוסענו למלון Fenix הנעים לשנת לילה. בדרך כבר קבלנו מושג כללי על העיר המוארת ושדרותיה הרחבות והמרשימות, חצינו את כיכר הגיבורים עם האנדרטה המרשימה על עמוד המתנשה לגובה ובראשו אריה גוחן על נשר ואת מרכז המוזיקה החדש והמודרני של פורטו, למחרת תוך כדי התניידות הבנו שהמלון ממוקם במרכז העיר קרוב לאתרים המרכזיים וכפסע מהשכונה היהודית של פורטו ובית הכנסת כדורי.
העיר פורטו ממוקמת על גדות נהר הדורו החוצה אותה לשני חלקים, שישה גשרים מרשימים מחבר בין שני חלקי העיר. בצד הצפוני מצויים רוב האתרים העתיקים ההסטוריים והמעניינים של העיר, ובצידו השנים המכונה וילה נובה דה גאיה Vila Nova De Gaia נמצאים כל יקבי יין הפורטו המפורסמים של העיר ומנזר מרשים הנצפה מכל מקום בעיר בשם ג'רדינו דה מורו, אל אזור המנזר ניתן לעלות ברכבל היוצא משפת הנהר ולרדת דרך הסמטאות רגלית.
את היום השני לטיול התחלנו בביקור ותצפית על בית הכנסת כדורי Sinagoga Kadooria או בשמו האחר "מקור חיים" שהיה סגור. זהו מוקד ומרכז החיים של הקהילה היהודית בפורטו. הוא הוקם ביוזמת אברהם ישראל בן ראש. בעבר המקום גם שימש כישיבה בשם ראש פינה. אבן הפינה לבית הכנסת הונחה ב 1929 והוא נחנך בינואר 1938. סגנון הבנייה הוא אר נבו והוא הגדול מבין בתי הכנסת בחצי האי האיברי. קרבתו למלון חסכה חיפוש רב, לא בטוח ששווה להגיע עד שם כדי לצפות בו מבחוץ.
החלק העתיק של פורטו הוכרז ע"י אונסקו כאתר מורשת עולמי וניתן לנסוע בו בקרונית עתיקה Tram Electrico או ללכת רגלית כמו שאנחנו עשינו. מבית הכנסת נסענו אל אזור מגדל הפעמונים של קליריגוס Torros des Clerigos סביב הכיכר הסמוכה לו מצויים מספר מבנים מעניינים לצפייה, מנזר הטמפלרים אותו תזהו בקלות יתרה עקב מראהו המיוחד המאפיין רבים מהמבנים הדתיים הציבוריים בפורטוגל עם אריחים כחולים מציורים המספרים את סיפור התקופות,בית המפשט של העיר ומבנה בית הכלה של העיר.
את הסיור התחלנו בסמוך למגדל הפעמונים, ירדנו בסמטת De Assuncao מימין למגדל לעבר השדרה העולה אל בניין העירייה המרשים של פורטו Avenida Dos Aliados, בפתח השדרה יושב רכוב על סוסו מלך פורטוגל פדרו החמישי השדרה יפה ועשירה במבנים היסטוריים יפים, לא נכנסנו אליה. המשכנו דרכנו עד לתחנת הרכבת המרכזית של פורטו תחנת סאו בנטו S.Bento הייחודית באריחי הקיר המרהיבים שלה. אלו מספרים אפיזודות שונות מההיסטוריה של פורטוגל. המקום מרשים ומומלץ מאוד לביקור.
ביציאה הדרומית מהתחנה לעבר הקתדרלה תראו בית ישן מכוסה בדגלי פורטוגל, עוד מבט ייחודי ומעניין מהווי העיר.
לנהר חזרנו מאוחר יותר, בשלב זה עלינו על האוטובוס ונסענו ליעד הבא לביקורבפלסיו דה בולסה ארמון הבורסה, מבנה מרשים המשמש עד היום לכנסים ומפגשים של מובילי הכלכלה בפורטוגל, זהו ארמון פרטי שהכניסה אליו בעלות כספית. המבנה עם חדרים עשירים בציורי קיר וגילוף בעץ ואבן, במרכז פטיו מרהיב על קירותיו סמלי האצולה הפורטוגלית. החדר המרשים ביותר הוא חדר הכינוסים שנקרא גם החדר הערבי עם קירות סטוקו בסיגנון מורי מצופים בזהב 18 קרט המשמש עד היום להכתרת נשיא הבורסה הפורטוגלית ומושכר גם לאירועים פרטיים לעשירי המדינה, לצערי אסור היה לצלם בתוך המבנה .
משם הלכנו רגלית לכנסיית סן פרנציסקו המרשימה הצופה אל עבר הנהר, הכנסייה הנה היחידה בעיר המתאפיינת בסגנון גוטי של בניית ימי הביניים והייתה במאות ה 14-15 חלק ממנזר, היא מעוטרת בגילופי עץ מרהיבים במיוחד המספרים את ההיסטוריה של התפשטות הנצרות במרחבי הקולוניות הפורטוגליות ברחבי העולם, אתר נוצרי מעניין מאוד לביקור.
עלינו שוב על האוטובוס במטרה לחצות את הנהר על מנת לחצות לצד השני לאזור וילה נובה על גשר הברזל הנקרא דה לואיס המזכיר במידה רבה את בניית מגדל אייפל ולא בכדי, המתכנן הינו בוגר האסכולה. הנוף של פורטו והריביירה נשקפים מצד זה במלוא הדרם, סירות מסורתיות בעלות מבנה מיוחד עוגנות לאורך הגדה וכרי דשא עם ספסלים מאפשרים לשבת ולהנות מכל הטוב הזה.
מטרתנו היתה ביקור באחד מיקבייינות הפורטוהמפורסמים של פורטו. בתחילת המאה ה 17 בתקופת שהותם בפורטוגל פתחו האנגלים את השילוב בין יין מענבי עמק הדורו וברנדי. המטרה הייתה לשמר את היין (שלא יחמיץ) כששלחו אותו בסירות המפרש מפורטוגל לאנגליה, עד היוםיין הפורטונמכר ברחבי העולם כאחד מסמליה המסחריים של פורטוגל.
ביקרנו באחד מעשרות היקבים בשם CALEM סיור שאפשר הצצה לתהליך היצור, לסוגי היין השונים וכמובן טעימות ורכישת בקבוק שליווה אותנו בכף כל הטיול. בסופר בליסבון הבאנו גם שניים הביתה להמשיך ולהנות ממתיקות פורטוגל. היין משמש כיין קינוח מתקתק בלבן ואדום כמו כל יין אחר טעמו ארומטי וטוב. אגב יש מספר לא מבוטל של מוקדי יין ומוזאון שעוסק בנושא בעירThe Port Wine Museum.
שם תמצאו את השוק הישן Mercado Ferreira Borges ששווה ביקור רק בשביל לאכול באחת המסעדות הקטנות סרדינים על האש בטעם פורטוגלי, העדפנו את זה על האוכל בקניון והאמת שאני לא בטוחה שהיה מוצדק. השוק לא אטרקטיבי במיוחד ראיתי כבר יפים ממנו, הוא דיי מוזנח.
בתום ההתנסות האורבנית חזרנו לאוטובוס על מנת לחזור לנהר ולצאת להפלגה מתחנת סירות שהיתה ממש על הריביירה של העיר. השייט אכן הייה חוויה נחמדה במזג אוויר מסביר פנים, הסירה עוברת מתחת לגשר דה לואיס עליו נסענו קודם לכיוון מזרח עד לגשר נוסף המחבר בין גדות הנהר וחזרה לכיוון מערב עד המפגש עם הים, עוברים מתחת לגשר מרשים בגובהו במיוחד גשר infante bridge שעליו ניסע בערב.
עם שקיעה בשעות הערב המאוחרות בסביבות השעה 9.00 יצאנו לסיור רכוב עם תצפיות שונות על העיר, תצפיות ליליות תמיד היו אהובות עלי במיוחד, העיר נראת אחרת ומאוד מזמינה. נסענו שוב לעבר הגשר הגבוה ביותר גשר אינפנטה לעבר העיר, בדרכנו עשינו תצפית על פורטו וגשר דה לואיס ומנזר ג'רדינו דה מורו, כנסית סן פרנציסקו המוארת ועוד פרדה יפה לעיר מקסימה.
